סמנכ"ל כלל פיננסים חיתום חושף: 'אפקט הפרפר' שעלול לזעזע את השוק בסוף 2008
עשרות פעמים כבר שמענו על משבר האשראי, המיתון האמריקאי וההאטה בצמיחה העולמית, אבל זווית ראיה שונה ומסקרנת לא פחות, מספקת לנו מבט מרענן ומפתיע על הצפוי בשוק ההון בתקופה הקרובה. הכוונה היא לשוק ההנפקות הראשוני, תחום אשר נזנח לאחרונה, במיוחד בזמן שכולם צפו במסכי הבורסה וספרו את הכסף שאין. בועז לוי, סמנכ"ל כלל פיננסים חיתום, חושף בפנינו מיהם המרוויחים הגדולים ממשבר האשראי ומיהם המפסידים הבאים שרואים את שעון החול הולך ומתקצר.
לאחר שליטה אבסולוטית בענף, התחילו הבנקים לצאת מתחום החיתום בשנת 2005, זאת בעקבות הרפורמות החדשות שיושמו בשוק ההון. הרפורמה הביאה לסיומה של בעיה קשה שיצרה בעבר ניגוד אינטרסים חריף בתוך מחלקות הבנק השונות, כשמצד אחד הלוו הבנקים כסף לעסק מסוים ומהצד השני הם היו המנפיקים של מניותיו בבורסה.
"כמה חתמים פועלים כיום בשוק ומה תפקידם?"
"בשוק החיתום פועלים כיום 15 גופי חיתום שונים כאשר רובם משמשים כחתמי משנה ומצטרפים להנפקות השונות הנערכות בשוק ההון". השימוש בחתמי משנה במהלך הנפקה נועד לשם לקיחת חלק בהתחייבות החיתומית אותה נוטל על עצמו החתם המוביל. בנוסף, עוזרים חתמי המשנה בשיווק ההנפקה וניתן לראות אותם כגופים המספקים סוג של ביטוח משנה להנפקה".
התחייבות חתמית הינה התחייבות מצד החתם לרכוש בעצמו את הסחורה המונפקת, בין אם היא מכילה מניות, אג"חים או כל נייר ערך אחר המוצע להנפקה, במידה והחתם לא הצליח למוכרו לשוק ההון. חתם יכול להציע עד 80% מסחורתו במסגרת מכרז או חלוקה לשוק המוסדי, כאשר 20% מניירות הערך המונפקים חייבים להיות משווקים לציבור הרחב.
"מי יצליח לגייס כסף בבורסה בתקופה הקרובה?"
"השוק מחפש כרגע חברות מסחר ותעשיה, חברות שירותים מקומיות וחברות מעניינות בתחום ההיי-טק. השוק לא רוצה לראות חברות סטארט אפ קטנות בתקופה הקרובה ובעיה דומה צפויה לחברות הנדל"ן. בתקופה האחרונה אנחנו רואים רק הנפקות של אג"חים מדורגים, לא מניות ובטח שלא אג"חים קונצרניים לא מדורגים."
"להערכתי אנחנו צפויים לראות הנפקות של מניות לקראת אמצע שנת 2008 אבל לגבי האג"חים הלא מדורגים אין לי אפילו תחזית. כמו שאתה יכול לראות, עולה מכאן בעיה מאוד קשה. החברות שהנפיקו בשנת 2004 אג"חים קונצרניים לא מדורגים, יסיימו השנה את התחייבויותיהם ויצטרכו לבצע מימון מחדש, אבל בשל העובדה שהשוק לא רוצה אג"חים קונצרניים ללא דירוג הם יעמדו בפני בעיית מימון. עם זאת, הגופים שהנפיקו אג"חים קונצרניים לא מדורגים בשנת 2006-2007 נמצאים במצב טוב, מכיוון שהם יצטרכו לבצע מימון מחדש רק בשנת 2010 ויש להניח שבתקופה זו השוק יהיה בעל מוכנות רבה יותר לקלוט סחורה חדשה מסוג זה".
מציאות זו ממחישה לנו את 'אפקט הפרפר' אותו יצר המשבר האחרון. משבר האשראי שגרם להרתעת הסוחרים מרכישת אג"חים בשוק המשני ובכך הביא לידי להכפלת תשואות האג"חים הקונצרניים בשלהי 2007, יתן את אותותיו גם על השוק הראשוני ויביא למצב בו החברות לא יוכלו לגייס מימון על ידי אג"חים קונצרניים לא מדורגים בסוף 2008.
"אז המרוויח הגדול מכל המשבר הנוכחי הם חברות דירוג האשראי?"
"נכון. לא רק שההנפקות שיוצאות כרגע הן רק של אג"חים מדורגים ולכן החברות רצות אל חברות הדירוג, ניתן לראות כי הרבה חברות מנסות לשפר את הדירוג הנוכחי של ניירות הערך הסחירים שברשותן. ברגע שהחברות משפרות את הדירוג של סדרות סחירות הן מחזקות את מעמדן בשוק ההון והמשקיעים יהיו יותר פתוחים על מנת לקלוט את הסחורה שלהן בעתיד".
"מיעוט ההנפקות הופך את שוק החיתום לשוק של חתמים גדולים"
"אני יכול להגיד לך שחתם צריך להיות בעל 'גב חזק'. לכלל פיננסים חיתום למשל יש נוסטרו של לפחות 60 מיליון שקלים. אם אתה נתקע תוך כדי ההנפקה אתה חייב שיהייה לך גב כלכלי. השוק של היום יותר מסוכן כי הדרישה יותר נמוכה ולכן אתה חייב שיהייה לך גב חזק.
מהן דרישות הסף לשם גיוס אג"חים בבורסה?
"בפועל דרישות הסף עומדות על גיוס מינימלי של 36 מיליון שקלים, אבל השוק דרישות הסף של המשקיעים בשוק ההון עומדות על גיוס מינימלי של בין 50-60 מיליון שקלים. בנוסף יבקשו המשקיעים לרכוש אג"חים בהנפקה של חברות בעלות הון עצמי של לפחות 60 מיליון שקלים."
"על כמה אחוזים מערך ההנפקה עומדת העמלה של חתם?"

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.29% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.29% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
