סמנכ"ל כלל פיננסים חיתום חושף: 'אפקט הפרפר' שעלול לזעזע את השוק בסוף 2008
עשרות פעמים כבר שמענו על משבר האשראי, המיתון האמריקאי וההאטה בצמיחה העולמית, אבל זווית ראיה שונה ומסקרנת לא פחות, מספקת לנו מבט מרענן ומפתיע על הצפוי בשוק ההון בתקופה הקרובה. הכוונה היא לשוק ההנפקות הראשוני, תחום אשר נזנח לאחרונה, במיוחד בזמן שכולם צפו במסכי הבורסה וספרו את הכסף שאין. בועז לוי, סמנכ"ל כלל פיננסים חיתום, חושף בפנינו מיהם המרוויחים הגדולים ממשבר האשראי ומיהם המפסידים הבאים שרואים את שעון החול הולך ומתקצר.
לאחר שליטה אבסולוטית בענף, התחילו הבנקים לצאת מתחום החיתום בשנת 2005, זאת בעקבות הרפורמות החדשות שיושמו בשוק ההון. הרפורמה הביאה לסיומה של בעיה קשה שיצרה בעבר ניגוד אינטרסים חריף בתוך מחלקות הבנק השונות, כשמצד אחד הלוו הבנקים כסף לעסק מסוים ומהצד השני הם היו המנפיקים של מניותיו בבורסה.
"כמה חתמים פועלים כיום בשוק ומה תפקידם?"
"בשוק החיתום פועלים כיום 15 גופי חיתום שונים כאשר רובם משמשים כחתמי משנה ומצטרפים להנפקות השונות הנערכות בשוק ההון". השימוש בחתמי משנה במהלך הנפקה נועד לשם לקיחת חלק בהתחייבות החיתומית אותה נוטל על עצמו החתם המוביל. בנוסף, עוזרים חתמי המשנה בשיווק ההנפקה וניתן לראות אותם כגופים המספקים סוג של ביטוח משנה להנפקה".
התחייבות חתמית הינה התחייבות מצד החתם לרכוש בעצמו את הסחורה המונפקת, בין אם היא מכילה מניות, אג"חים או כל נייר ערך אחר המוצע להנפקה, במידה והחתם לא הצליח למוכרו לשוק ההון. חתם יכול להציע עד 80% מסחורתו במסגרת מכרז או חלוקה לשוק המוסדי, כאשר 20% מניירות הערך המונפקים חייבים להיות משווקים לציבור הרחב.
"מי יצליח לגייס כסף בבורסה בתקופה הקרובה?"
"השוק מחפש כרגע חברות מסחר ותעשיה, חברות שירותים מקומיות וחברות מעניינות בתחום ההיי-טק. השוק לא רוצה לראות חברות סטארט אפ קטנות בתקופה הקרובה ובעיה דומה צפויה לחברות הנדל"ן. בתקופה האחרונה אנחנו רואים רק הנפקות של אג"חים מדורגים, לא מניות ובטח שלא אג"חים קונצרניים לא מדורגים."
"להערכתי אנחנו צפויים לראות הנפקות של מניות לקראת אמצע שנת 2008 אבל לגבי האג"חים הלא מדורגים אין לי אפילו תחזית. כמו שאתה יכול לראות, עולה מכאן בעיה מאוד קשה. החברות שהנפיקו בשנת 2004 אג"חים קונצרניים לא מדורגים, יסיימו השנה את התחייבויותיהם ויצטרכו לבצע מימון מחדש, אבל בשל העובדה שהשוק לא רוצה אג"חים קונצרניים ללא דירוג הם יעמדו בפני בעיית מימון. עם זאת, הגופים שהנפיקו אג"חים קונצרניים לא מדורגים בשנת 2006-2007 נמצאים במצב טוב, מכיוון שהם יצטרכו לבצע מימון מחדש רק בשנת 2010 ויש להניח שבתקופה זו השוק יהיה בעל מוכנות רבה יותר לקלוט סחורה חדשה מסוג זה".
מציאות זו ממחישה לנו את 'אפקט הפרפר' אותו יצר המשבר האחרון. משבר האשראי שגרם להרתעת הסוחרים מרכישת אג"חים בשוק המשני ובכך הביא לידי להכפלת תשואות האג"חים הקונצרניים בשלהי 2007, יתן את אותותיו גם על השוק הראשוני ויביא למצב בו החברות לא יוכלו לגייס מימון על ידי אג"חים קונצרניים לא מדורגים בסוף 2008.
"אז המרוויח הגדול מכל המשבר הנוכחי הם חברות דירוג האשראי?"
"נכון. לא רק שההנפקות שיוצאות כרגע הן רק של אג"חים מדורגים ולכן החברות רצות אל חברות הדירוג, ניתן לראות כי הרבה חברות מנסות לשפר את הדירוג הנוכחי של ניירות הערך הסחירים שברשותן. ברגע שהחברות משפרות את הדירוג של סדרות סחירות הן מחזקות את מעמדן בשוק ההון והמשקיעים יהיו יותר פתוחים על מנת לקלוט את הסחורה שלהן בעתיד".
"מיעוט ההנפקות הופך את שוק החיתום לשוק של חתמים גדולים"
"אני יכול להגיד לך שחתם צריך להיות בעל 'גב חזק'. לכלל פיננסים חיתום למשל יש נוסטרו של לפחות 60 מיליון שקלים. אם אתה נתקע תוך כדי ההנפקה אתה חייב שיהייה לך גב כלכלי. השוק של היום יותר מסוכן כי הדרישה יותר נמוכה ולכן אתה חייב שיהייה לך גב חזק.
מהן דרישות הסף לשם גיוס אג"חים בבורסה?
"בפועל דרישות הסף עומדות על גיוס מינימלי של 36 מיליון שקלים, אבל השוק דרישות הסף של המשקיעים בשוק ההון עומדות על גיוס מינימלי של בין 50-60 מיליון שקלים. בנוסף יבקשו המשקיעים לרכוש אג"חים בהנפקה של חברות בעלות הון עצמי של לפחות 60 מיליון שקלים."
"על כמה אחוזים מערך ההנפקה עומדת העמלה של חתם?"

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".