הוראה שגויה באי.די.בי פיתוח: המניה "נפלה" זמנית ב-98%

דוברת הבורסה: "טעות הקלדה, השערים תוקנו". השאלות שנותרו פתוחות: מדוע אין אפשרות להארכת שלב הנעילה? מדוע אין תנודה מקסימלית בשלב הנעילה?
יוסי פינק |

מניית אידיבי פיתוח סגרו את המסחר בצניחה של 98%, זאת על רקע טעויות במסחר הנעילה של מניית אי.די.בי פיתוח. בשוק אומרים היום כי אחד המוכרים ביקש למכור (מן הסתם בטעות) סכום אדיר של 630 מיליון בשורט (ערך נקוב כ-5 מיליון). העניין הוא שהוא ניסה לעשות זאת במחיר של אגורה למניה, כאשר שער המניה עמד למעשה על 12,620 אגורות. משלא היו קונים בצד השני, השער נסגר כפי שנסגר.

מספר דקות לאחר הטעות, הבורסה פרסמה הודעה כי אכן בוצעו טעויות הקלדה וכי כל ההוראות בשלב הנעילה של המניה פשוט יבוטלו. במידה ולא היה נמצא המוכר, מדובר היה בהפסד של עד 36 מיליון שקל.

האירוע אומנם נגמר, שער הסגירה של מניית אי.די.בי פיתוח עודכן מירידה של 98% לירידה של 0.32% אך הרבה מאוד שאלות נותרו פתוחות.

מבין השאלות - למה אין חסימה של תנודה מקסימלית? שהרי בשלב הפתיחה של הבורסה, קיימת תנודה מקסימלית של 35%. למה אין אפשרות להאריך את שלב הנעילה בדיוק כפי שניתן להאריך את שלב הפתיחה של הבורסה. למה ניתן להעביר הוראה למניות מעו"ף באגורות?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.