ביטול מכרז ממשלתי בשל הפרת חובת ייצוג הולם לנשים

העובדות --------- רות זוארץ (להלן: "העובדת"), כמו גם עובדים נוספים, הגישה מועמדות למכרז, שפורסם ע"י נציבות שירות המדינה (להלן:"הנציבות"), לאיוש משרות של ממוני מדור חקירות באגף המכס והמע"מ בת"א. העובדת הגישה בקשה לביטול החלטת הוועדה הבוחנת (להלן: "הוועדה"), אשר קבעה, כי אין מקום לבטל את תוצאות המכרז מהנימוק, שהפגמים שנפלו במכרז הוגדרו כ"טכניים" בלבד. בעקבות זאת, הגישה העובדת תביעה לבית הדין לביטול המכרז בשל הפגמים שנפלו. לטענת הנציבות, החלטת הוועדה נתקבלה כדין, לאחר קיומו של הליך מכרז ממצה, ולאחר שנשקלו כל השיקולים הרלוונטיים. כמו כן נטען, כי החלטת הוועדה ניתנה בתום לב וללא משוא פנים, ולא דבק בה פגם המצדיק את ביטולה. בנוסף, טענה העובדת, כי כישוריה עולים על כישוריו של העובד שנבחר (להלן: "העובד"), אך אף אם ייקבע, כי כישוריה דומים לאלו של העובד, חובה להעדיף את מינויה מכוח החובה לייצוג הולם של נשים ולאור הכלל של העדפה מתקנת. לטענת הוועדה, נושא ההעדפה המתקנת בא לידי ביטוי בדיוניה. עוד נטען, כי הוועדה אפשרה לעובדת להגיש מסמכים במהלך הראיון בניגוד ליתר המועמדים, אולם אף לא אחד מחברי הועדה התרשם, שהמועמדת, כאישה יחידה, הפגינה כישורים דומים לכישורי העובדים שנבחרו, ולכן היא נופתה על ידם כבר בראשית דיוניהם.

פסק דין --------- בית הדין קבע, כי הוועדה ראיינה את המועמדים באופן ראוי, ענייני ושוויוני. כמו כן, מהשאלות שנשאלו, התרשם בית הדין, כי הן היו רלוונטיות לתפקיד, גם אם לא תאמו את ציפיות העובדת.

האם חריגה מהוראות התקשי"ר מצדיקה התערבות בהליך המכרז: לטענת העובדת, הממונה חרג מהוראות התקשי"ר, בשל המלצתו על יותר ממועמד אחד כמועמד הנהלה. בית הדין קבע, כי משלא הוכחה קיומה של רשימת "מועמדי הנהלה" מוכנה מראש, לכל היותר מדובר בהמלצה, שמצאה ביטויה בחוות דעת הממונה. משהוכח, כי אותם מועמדים לא נבחרו, על אף ההמלצה, בית הדין סבר, שלא מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין, המצדיק את התערבותו בהליך המכרז. מעבר לאמור, צוין, כי לא הוועדה פעלה בחריגה מסמכותה, כי אם הממונה על מחלקת החקירות.

האם העדר הנמקת החלטת הועדה מצדיקה התערבות בהליך המכרז: באשר לטענה, שהועלתה ע"י העובדת, בדבר העדר הנמקת ההחלטה, סבר בית הדין, כי למרות שנפל פגם ברישום ההחלטה ופרטיכל הוועדה, פגם זה כשלעצמו אינו מצדיק התערבותו בהחלטת הוועדה. קביעה זו נכונה גם לגבי החלטתו של נציב שירות המדינה.

מתן עדיפות למועמד בעל השכלה אקדמית: יתר על כן, קבע בית הדין, כי למרות שאין ספק, שהשכלה אקדמית תורמת לאיכות העובדים בשירות המדינה, ויש לעודד העסקת עובדים בעלי השכלה אקדמית על פני עובדים נטולי השכלה, לא הוכח, כי לתפקיד נשוא ההליך היתה עדיפות לבעלי השכלה אקדמאית.

הפרת החובה לייצוג הולם מצדיקה ביטולו של המכרז: על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, המסתמכת על חקיקה ופסיקה רלוונטית, על משרדי הממשלה חלה חובה לנקיטת צעדים ממשיים למינוין של נשים למשרות ובעיקר למשרות בכירות בשירות הציבורי. אין חולק, כי על הוועדה היה להתייחס לכך, שהעובדת היתה האישה היחידה המועמדת במכרז, לאור העיקרון בדבר חובת הייצוג ההולם לנשים בשירות המדינה והצורך בהעדפה מתקנת, על מנת להגשים עקרון זה. עם זאת, עפ"י ההלכה, לא כל פגם בהליך המנהלי מביא לבטלותו, ובאשר להליכי מכרז, רק סטייה ממשית היורדת לשורשו של עניין תביא לפסילת החלטת ועדת הבוחנים.

בסיכומם של דברים, סבר בית הדין, כי הפגם המהותי בדבר אי מתן משקל ראוי והולם להעדפה המתקנת, בהצטרפו ליתר הפגמים הטכניים שנפלו, יש בהם כדי להצדיק את ביטולה של ההחלטה בנוגע לבחירתו של העובד.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".