ביום 29.10.2007 נתן בית המשפט העליון, מפי כב' המשנה לנשיאה א' ריבלין, החלטה בעתירה לדיון נוסף, שהגישה חברת פז גז [להלן - "החברה"]. את החברה ייצג משרד עו"ד שקל (עוה"ד ד"ר מ' שקל, ע' אלבוים י' שקל וט' יהושע).

העתירה לעיל הוגשה בעקבות פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין פז גז (ע"א 8849/01), שבו נידונה בקשתה של החברה לנכות הוצאות מימון, שנצמחו על הלוואה שהיא נטלה לשם חלוקת דיווידנדים.

באותו פסק דין, בית המשפט דחה את בקשתה של החברה, וקבע, כי יש לאמץ את כלל הקשר הישיר בין נטילת ההלוואה לייצור ההכנסה - קשר, שלשיטת בית המשפט הוא אינו מתקיים באותו פסק דין, ככל שמדובר בהלוואה לשם חלוקת דיווידנדים (שאינו "במעגל" ייצור ההכנסה). אולם, עם זאת, בית המשפט קבע, כי לכלל זה ייתכנו חריגים, שייקבעו ממקרה למקרה.

בהחלטתו בעתירה לדיון נוסף, בית המשפט העליון דחה את בקשתה של החברה לשנות את פסק הדין, עקב נסיבותיה הספציפיות של החברה. אולם, עם זאת, בית המשפט קבע הלכה כללית חשובה ובעלת משמעות רבה בסוגיית ניכוי הוצאות מימון, שנצמחו על ההלוואה לעיל.

על פי קביעת בית המשפט, פסק הדין בעניין פז גז, כפי שפותח ויושם בפסק הדין בעניין פי גלילות (שיוצגה אף היא על ידי משרד עו"ד שקל ושות'), שניתן ביום 28.10.2007 (ע"א 8301/04, ע"א 10391/04), אינו חוסם את האפשרות לפני נישומים - לבקש את התרת ניכוי הוצאות המימון.

את "המתכון", שבית המשפט מאמץ להתרת הוצאות מימון, כאמור, הציעו החברה ופי גלילות. על פיו, כאשר חברה מבקשת ליהנות מהוצאות המימון, שנצמחו לה על הלוואה, שניטלה לשם חלוקת דיווידנדים, עליה להראות רישום חשבונאי מלא המבהיר, כי לחברה היו רווחים הניתנים לחלוקה.

רווחים אלה הופקו לצורך ייצור הכנסתה, ובשנים העוקבות היא חילקה דיווידנדים אשר מומנו בהון זר. זאת, עקב יתרה מזערית של מזומנים, שאילצה את החברה לממש רכוש קבוע.

במילים אחרות, על הנישום להוכיח, כי אכן מתקיימת "שקילות כלכלית" בין מצב, שבו המזומנים הנובעים מרווחי החברה משמשים לחלוקת דיווידנדים וכן הון זר המשמש למימון פעילות ייצור ההכנסה, לבין המצב ההפוך, שבו ההון הזר משמש כמקור התזרימי לתשלום דיווידנדים מתוך רווחים ראויים לחלוקה המצויים בחברה. המזומנים, הנובעים מן הרווחים לעיל, משמשים לפעילות ייצור ההכנסה.

הנה כי כן, בהחלטתו זו של בית המשפט העליון בדיון הנוסף, שכאמור מצטרפת לפסק הדין בעניין פי גלילות, בית המשפט העליון מבטל, למעשה, את הילכת פז גז, אשר לא הכירה במבחן השקילות הכלכלית, וספק אם עדיין יש להלכה זו קיום לאחריה.

נראה כי כיום, הדרך סלולה לפני הנישום לנכות את מלוא הוצאות המימון שנצמחו על הלוואות, הגם שהללו ניטלו ישירות, לשם חלוקת דיווידנדים, ובלבד שהנישום ישכיל למלא אחר הוראותיו האמורות של בית המשפט בדיון הנוסף על החברה.

לא נותר לנו אלא להצטער, שחברת פז גז עצמה נאלצה "לשכב על הגדר", כדי שתקבע הלכה כה חשובה למשק כולו.

הכותבת - ממשרד שקל ושות', עורכי דין.

המידע באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ