כלכלני S&P על 80 דולר לחבית: "הלחץ על החברות גובר"
מחיר הנפט הגולמי מצוי בריצת רולר קוסטר, נגח במחיר של 83 דולר לחבית, עוד לפני שנסוג למחיר של 79 דולר לחבית מוקדם יותר החודש. במהלך השנה החולפת נגע הנפט בתחתית זמנית של 50 דולר לחבית. למרות הכל, חוזים בסוכנות הדירוג Standard & Poor's, כי מחירי הנפט של West Texas Intermediate יישארו ברמה של 75 דולר עד לשנת 2010, טוענים שזהו יותר ביטוי לבורות מאשר תחזית אמיתית.
מחד, נוכל לטעון כי צדדי הביקוש וההיצע של הכלכלה העולמית יביאו יחדיו לירידות מחירי הנפט, בעיקר בשל יכולת ניצול מקורות האנרגיה בצורה טובה יותר לצד התתמתנות בקצב הצמיחה העולמית הצפוי בשנים הקרובות בחלק המערבי של העולם.
מאידך, הביקושים בחלקים אחרים והתככים הפוליטיים במזרח התיכון מביאים למסקנה כי המצב עלול להיות קצת שונה, כך שמחירי הנפט עלולים להמשיך לעלות.
הדבר היחידי שבטוח אומרים ב-Standard & Poor's הוא כי האי-ודאות באשר למחירי הנפט תוסיף לשרור בשווקים. התנודתיות הצפויה של זהב השחור יוצרת בעיות בעבור הכלכלה הגלובלית, ובפרט לסקטור התעשייה שמושתת היטב על צריכת הנפט. מונים במיוחד את תעשיות התעופה, הכימיה והרכיבים האלקטרונים כנפגעות פוטנציאליות מהתנודתיות ואי-הודאות.
בתוך כך, מצפים בסוכנות הדירוג, כי הביקושים לנפט ימשיכו להתחזק בצורה מהירה בטווח הארוך, בשל העוצמה של הכלכלות האסייתיות. הביקושים לאנרגיה בסין צפויים להמשיך לצמוח בקצב דו-סיפרתי במונחים שנתיים. בנוסף, סין מאיימת ליטול מארה"ב את מושכות עגלת הביקושים העולמיים לזהב השחור. באשר להודו טוענים ב-Standard & Poor's, כי היא שחקנית פחות משמעותית במונחים של אחוז צריכת נפט מהתוצר הגולמי, עם זאת התאבון המוגבר לנפט צובר תאוצה.
גם בהנחה שכלכלת ארה"ב תפגין חולשה מהותית, וכלכלות יפן ואירופה תצגנה צמיחה מתונה, עדיין הביקושים לאנרגיה צפויים לצמוח. סוכנות האנרגיה העולמית מעריכה כי תתרחש צמיחה של 50% בביקושים לאנרגיה במהלך 20 השנים הבאות, כאשר כמעט כל הגידול ייוחס לאזורים המתפתחים בכלכלה העולמית.
אולם, צד הביקוש הוא רק חלק מהמשוואה, האחר הוא ההיצע. חיפושי הנפט והגז הטבעי הופכים להיות יותר קשים. המקורות הפשוטים כבר התכלו מהעולם ומלאכת החיפוש הופכת יקרה יותר מסובכת יותר, וקשה לתפעול. הקידוחים במעמקי הים יכולים להניב פרי, אך יהיה להם מחיר גבוה. עד כמה מחירי הנפט יגיע מעלה זה עדיין לא ברור, אך הכיוון הכלכלי מתחיל להתבהר לכולם.
אחרי הכל המדינות המפותחות מחזיקות כנראה את צריכת הנפט גבוה, להחזירה למצב הקודם יהיה קשה. חוסר ההיענות למטרות צמצום זיהום הפחמו באטמוספירה מראה עד כמה יהיה זה קשה לקצץ בצריכה. בארה"ב הביקושים לנפט כחלק מהתוצר הכולל, רשמו ירידה, אך צריכת האנרגייה הכולל עלתה משמעותית., כפי שניתן לראות בסכימה שמלמטה.
הגז הטבעי
תנודתיות המחירים לא פוסחת גם על הגז הטבעי גם כן, בעוד חלקים מהעולם נסוגים מצריכת הנפט גרידא, השווקים בעולם החלו צורכים יותר מהגז (ניתן לראות בסכימות שמלמטה). בארה"ב התנודד מחיר הגז הטבעי ב-40% במהלך 12 השבועות האחרונים. שינויים מחירים שחורגים מגבולות העונה הרגילה עשויות להיות מאוד בעייתיות בשביל החברות השונות, בעוד הן עושות מאמצים כדי ליישר את הצורך האיתן למקורות הגז הטבעי יחד עם הצורך לשמור על תזרים מזומנים יציב, רווחיות ודירוג אשראי.
בדיאגרות הנתונות נוכל להבחין בשינוי שחל בצריכת מקורות האנרגייה העולמיים, שנת 1971 למול 2003 שמשקפת פחות או יותר את המצב הנתון כיום.
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
