שוקי המטבעות: עוד סוד שלא מגלים לכם

רובי סלם מסביר מי הם ה"קרוסים" שסוחרי המטבעות כל כך אוהבים ומדוע הם בכותרות בתקופה האחרונה?
רובי סלם |

המסחר בשוק המט"ח נחשב לרוב כספקולטיבי וקצר טווח, כאשר המטרה היא להרוויח משינוי בשערי המטבעות. כמו בכל שוק, המטרה היא לקנות בזול ולמכור ביוקר, או למכור ביוקר ולקנות בזול [מכירה בחסר]. אולם, יחד עם זאת, ניתן במקביל להרוויח גם מפערי שערי הריביות שבין צמדי המטבעות בהם מחזיקים. לא הרבה סוחרים מודעים לפוטנציאל הטמון בשוק המט"ח במיוחד בתקופה האחרונה המאופיינת בשוק תוסס בעיקר במסחר בקרוסים.

ובכן, מהם בעצם הקרוסים ולמה הם כל כך אטרקטיביים לאחרונה?

כל צמד מטבעות אשר לא נסחר ישירות מול הדולר מוגדר כקרוס [הצלבה]. לדוגמא: קרוס שטרלינג בריטי יין היפני, מורכב משכלול [או הצלבת], צמד המטבעות שטרלינג דולר

ודולר יין . או באנגלית :

GBP USD +

USD JPY =

GBP JPY

נניח שהצמד שטרלינג דולר התחזק ביום מסויים באחוז והצמד דולר יין התחזק ביום זה בחצי אחוז, אז יתחזק הקרוס שטרלינג יין, המורכב משניהם באחוז וחצי.

בנוסף לכך, בהחזקת צמד מטבעות נבחר לאורך תקופה של כשנה, נניח, יקבל הסוחר את הפרשי הריביות שבין כל אחד מהמטבעות. מכאן שככל שהפרשי הריביות בין מטבע הבסיס [השמאלי], לבין המטבע המשני [הימני] גדול יותר, הופך הקרוס ליותר אטרקטיבי. אגב, זו הסיבה שהקרוסים כנגד היין כל כך נחשקים שכן הריבית ביין היפני היא הנמוכה מבין כל המטבעות ועומדת רק על 0.25% בשנה.

אם נבחן את הפרשי הריביות במקרה הנוכחי נגיע למסקנה מעניינת.

הריבית בבריטניה עומדת כיום על 5% לשנה. הריבית ביפן עומדת כיום על 0.25% לשנה. הפרשי הריביות עומד על 4.75% לשנה. המשמעות היא, שסוחר אשר יחזיק בצמד המטבעות שטרלינג יין כשנה יקבל 4.75% על כספו ללא קשר לשינוי שערי המטבעות. על סכום של 100 אלף ליש"ט הוא יקבל הסוחר 4,750 ליש"ט.

לכל אותם סוחרים שלא ממש מכירים את מאפייני שוק המט"ח, ומרימים גבה ותוהים מהיכן ניתן לגייס סכום של 100 אלף ליש"ט, אוכל להוסיף ולומר ששוק המט"ח מאפשר לסחור במינופים של בין 1:100 ל-1:400. לכן, בפועל לא צריך באמת 100,000 שטרלינג בחשבון "העובר ושב" על מנת לפתוח פוזיציה בסדר גודל כזה. גם 1000 דולר המשמשים כבטחונות (margin) יספיקו. המשמעות מבחינה כספית היא שסוחר חכם וסבלני יכול להשיג תשואות של מאות אחוזים בשנה על השקעתו הבסיסית.

חשוב להבין מה עומד מאחורי גלי העליות המאפיינים את השוק בתקופה האחרונה ובמיוחד את הקרוסים. מבחינה פונדמנטלית הביקושים הגדולים המגיעים מהגופים הגדולים, דוגמת הבנקים הגדולים, חברות הביטוח, הממשלות ועוד - הם הגורמים להתחזקות המטבעות ויוצרים את מה שאנו מגדירים כמגמת עליה. אותם גופים גדולים לא סוחרים מסחר יומי, כמו הספקולנטים הקטנים. גופים אלה ולקוחותיהם מחזיקים במטבעות החזקים והמתחזקים על מנת ליהנות מעליית ערך המטבע ובנוסף, לקבל את התשואה השנתית הגבוה ביותר מהפרשי הריביות על כמות הכסף האדירה אותה מזרימים לשוק.

כאשר שוק בשל לתזוזה הן פונדמנטלית וטכנית, או אז מגיע פוטנציאל הרווח הגדול ביותר מכוון שהדבר מאפשר תזמון נכון לכניסה בשוק עולה - וזה בדיוק מה שמאפיין את המסחר בימים אלה. זה לא סוד שלאחרונה מתחזקים המטבעות האירופאים כנגד הדולר האמריקני בשל סיבות רבות אותן סקרנו בסקירות האחרונות, בהן - מכירות דולרים מהבנק המרכזי בסין והתקררות הכלכלה האמריקנית. הדבר מוביל לכך שהקרוסים הפכו לאטרקטיביים ומבוקשים מאיי פעם מכיוון שהרווח למחזיק בהם הוא כפול ומגיע גם מהשינויים החדים בשערי המטבעות הנובעים מהתחזקות המטבעות האירופאים בעולם, ובנוסף גם מהדיווידנד, אשר מתקבל מהם בדמות אותה ריבית שנתית שיקבל הסוחר הסבלני.

סוחרים האוהבים לבחון את השוק מזווית טכנית ימצאו בקרוסים בני ברית נאמנים, אשר יספקו הזדמנויות מסחר רבות. די במבט חטוף בגרפים של השנה האחרונה, על מנת להבין את הפוטנציאל הגלום בהם. שכן, כמעט כולם מאופיינים במגמת עליה חזקה, מושלמת ובעלת מומנטום רב שסביר להניח ותחזיק מעמד עוד זמן רב.

לסיכום, ניתן לומר שאם כבר משקיעים, אז לפחות יש לנסות להוציא את המרב ולמקסם רווחים. במקרה הזה אין ספק שהקרוסים יכולים לתת תמורה עדיפה על ההשקעה. הסוחרים היצירתיים יותר יוכלו להתעמק ולחפש קרוסים נוספים בעלי הפרשי ריביות גדולים אף יותר. דוגמת לכך הוא הדולר הניו-זילנדי יין יפני, או באנגלית NZDJPJ - עם ריבית העומדת על 7% בשנה. בנוסף, מבחינה טכנית, נמצא הצמד במגמת עליה ברורה, וזה עתה הוא אף פרץ רמת התנגדות חשובה כך שיש סיכוי שיצא לדרך מהלך חד במידה והפריצה תתברר כאמינה.

השלב הראשון מבחינת הסוחר, הוא למצוא את קרוס המתאים לו ולתזמן את הכניסה בצורה חכמה בסמוך לרמת תמיכה או לאחר פריצת רמת התנגדות. השלב השני, הוא דווקא הקשה יותר בו יעמיד השוק את הסוחר למבחן באשר ליכולתו להישאר סבלני ולא לממש את הפוזיציה בטרם עת על מנת לקחת רווח מהיר וקטן. דווקא בשלב זה על הסוחר להיות חזק מנטאלית להחזיק מעמד ולהתאזר בסבלנות וקור רוח. כך יוכל לזכות גם בעוגה וגם בקצפת.

*הערה: אין לראות בכתבה המלצה לפעולה כלשהי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטוס אתיחאד (אתיחאד)מטוס אתיחאד (אתיחאד)

טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה

אחרי חודשים ארוכים מאוד של מונופול ישראלי ומחירי טיסות בשמיים, 60 חברות זרות חוזרות לפעול לנתב"ג והתחרות מתפוצצת; שיקגו ב-720 דולר, הוואנה ב-875, אתונה ב-124 • יונייטד מוסיפה קווים, אתיחאד משלשת טיסות, והאירופאיות נוחתות בהמוניהן

רן קידר |

אחרי חודשים ארוכים של בידוד תעופתי כמעט מוחלט, השמיים נפתחים מחדש. הפסקת האש מביאה עמה מהפך דרמטי בענף התעופה הישראלי: עשרות חברות תעופה זרות מכריזות על חזרה מהירה לנתב"ג, התחרות מתעוררת לתחייה, והמחירים שזינקו לגבהים בלתי נתפסים במהלך הלחימה יורדים ואפילו נופלים. 

השוק הישראלי, שהפך במהלך השנתיים האחרונות לחצר האחורית הפרטית של אל על, ישראייר וארקיע (בעיקר אל על) עומד בפני מהפכה של ממש. עד סוף אוקטובר צפויות לפעול בישראל 60 חברות תעופה, כמעט פי שניים מהמצב לפני חודשיים בלבד. המשמעות המיידית והמוחשית עבור הצרכן הישראלי: ירידה חדה במחירי הכרטיסים, הרחבה משמעותית של היצע הקווים והיעדים.

מלחמת המחירים: הצרכן הישראלי מנצח בגדול

טיסות עם חניית ביניים, שבמהלך המלחמה נחשבו לאופציה בלתי אפשרית בגלל החשש הביטחוני, חוזרות להיות הבחירה החכמה למטייל החסכן. טיסה לשיקגו דרך קופנהגן עם SAS הסקנדינבית מתחילה ב-720 דולר בלבד - מחיר שלא נראה כאן כבר שנתיים. רוצים לממש את החלום האמריקאי ולבלות בלאס וגאס? בריטיש איירווייז מציעה כרטיסים החל מ-715 דולר, כולל מעבר בלונדון. חולמים על הוואנה? איבריה הספרדית תיקח אתכם לשם ב-875 דולר עם חניה קצרה במדריד.

גם ביעדים האירופיים הקרובים המחירים נופלים בצורה דרמטית ומזכירים את התקופה שלפני המשבר: לרנקה בקפריסין מ-170 דולר בלבד, לאתונה העתיקה מ-124 דולר ולפריז עיר האורות החל מ-256 דולר.

יונייטד איירליינס, הראשונה מבין ענקיות התעופה האמריקאיות שחזרה לפעילות מלאה בישראל, לא מסתפקת במה שיש ומרחיבה פעילות. החברה הודיעה על תוספת של ארבע טיסות שבועיות בקו הפופולרי והמבוקש לניו יורק כבר בקיץ הקרוב, מה שיביא את התדירות לשיא של 14 טיסות שבועיות. אבל הבשורה האמיתית והמשמעותית תגיע בנובמבר: חידוש הקווים הישירים לשיקגו ולוושינגטון די.סי, מה שיהפוך את יונייטד לחברה האמריקאית היחידה עם טיסות ישירות לשלושה מרכזים עירוניים מרכזיים בארצות הברית.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

הכנסות המדינה ממסים עלו ל-42.7 מיליארד שקל בספטמבר - גידול שנתי ריאלי של 4%

המדינה גבתה יותר מסים בהשוואה שנתית בעיקר מחברות וגם הגאות בבורסה תרמה את חלקה כשניכויי המס מניירות ערך זינקו ב-132% שם נרשמה פעילות ערה במיוחד; לעומת זאת, המסים מצריכה ויבוא ירדו בשל עונת החגים ומספר ימי עבודה מצומצם

מנדי הניג |

בספטמבר הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-42.7 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של כ -4% לעומת ספטמבר אשתקד, כך לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. המספרים האלו מציגים לנו תמונה מעניינת. המדינה גובה יותר מסים, אבל לא בזכות עלייה בצריכה אלא בגלל רווחיות גבוהה של חברות ופעילות ערה בשוק ההון.

המספרים מראים על מגמת התאוששות לעומת השנה שעברה. אחרי תקופה של ירידה בגבייה במהלך 2023, בעיקר בשל השפעות המלחמה, הנתונים מצביעים על שינוי כיוון: מתחילת 2024 ועד סוף ספטמבר 2025 נרשם גידול בקצב השנתי של כ -10% בגביית המסים, לעומת ירידה של 8% בתקופה הקודמת. גם הגבייה של ספטמבר השנה גבוהה ב-1% מהשיא שנרשם אשתקד.

הקופה הציבורית מתמלאת מהר יותר, והמדינה מצליחה לגבות יותר מסים מהמתוכנן. ברבעון השלישי של השנה גבתה רשות המסים 132 מיליארד שקל, לעומת תחזית של 127.2 מיליארד שקל - פער של כ-4%.


הגוף שצריכים למחוא לו כפיים הוא - רשות המיסים. לאורך תקופת המלחמה כשהגירעון גדל וההוצאות הביטחוניות טיפסו בקצב שלא ראינו שנים, רשות המסים היא הגוף היחיד שהצליח להחזיק את הכלכלה הישראלית מעל המים. וזה לא קרה באמצעות תוכניות סיוע גרנדיוזיות או מהלכים מפוצצים אלא פשוט על ידי גבייה עקבית, חכמה לצד אכיפה הדוקה וניהול כמעט צבאי של כל שקל שנכנס לקופה הציבורית. בשלושת השנים האחרונות גדלה גביית המסים בכ-60 מיליארד שקל, היעד השנתי עודכן ל־496 מיליארד שקל, והתחזית ל-2026 כבר מזנקת ל-530 מיליארד.

הגבייה הזאת לא נובעת רק ממסים חדשים כמו מס "הרווחים הכלואים" או מהקפאת מדרגות המס, אלא בעיקר מעבודה שיטתית בשטח. מאות מפקחים חדשים, מערכות מידע מתקדמות ופרויקטים כמו “חשבוניות ישראל” הפכו את האכיפה לכלי מדיניות של ממש. אפשר גם להזכיר את נוהל גילוי מרצון והצלבות דיגיטליות בשוק הקריפטו שהצליחו להביא מיליארדים לקופה.