אז מה באמת כולל חוק ההסדרים?
העברת התקציב הערב התאפשרה לאחר ההחלטות והתקציבים הייחודיים שאפשרו את אישורו הכנסת של חוק ההסדרים ביום ג' ברוב של 58 תומכים, 22 מתנגדים וללא נמנעים. מן הראוי שכולנו נדע, מה למעשה הוחלט ברקע להצבעות החשובות כל כך לכולנו. אלה עיקרי ההחלטות בחוק ההסדרים 2006.
מים: הקמת רשות מים נקבעה החקיקה לרכז סמכויות של עשרה גופים ממשלתיים לרשות ממשלתית עצמאית אחת. הרפורמה תאפשר קבלת החלטות בראיה כוללת לגבי נושאים רחבי היקף במשק המים, כגון מפעלי ההתפלה הגדולים, שדרוג מתקני טיפול בשפכים וההשקעות במפעלי השבת קולחין לשימוש חקלאי. מטרת הרפורמה - התייעלות משמעותית וחיסכון בהוצאה הציבורית בטווח הארוך.
רפורמה במינהל מקרקעי ישראל הכוללת העברת דירות מחכירה לבעלות פרטית: הבעלות בקרקעות העירוניות המהוונות שהוקצו למטרת מגורים תועבר בעלי הזכויות בהן - תיקון החוק נועד לאפשר העברת בעלות מרוכזת על דירות בבניה רוויה מידי המינהל אל החוכרים, מבלי צורך בפעולה כל שהיא מצד החוכר וללא כל עלות מצידו. תיקון החקיקה קובע מנגנון המאפשר העברת בעלות, תוך הסרת עיכובים מיותרים בהליך הרישום, ביטול הצורך בשטרי מכר ודחיית הצורך באישורי רשויות המקומיות ורשויות המס לעסקה הבאה בנכס. במסגרת החוק, תתבצע פנייה בכתב לכל בעלי הנכסים הרלבנטיים ובמידה ולא יביעו את התנגדותם תוך 90 ימים, תבוצע העברת הבעלות בנכסים באופן מרוכז על שמם בטאבו.
רפורמה בחוק התכנון והבנייה לקיצור הליכי התכנון והבנייה: ביזור סמכויות לועדות מקומיות נבחרות - הועדות המקומיות יוכלו לקבל הסמכה משר הפנים לאשר תכניות מפורטות במרחב התכנון שלהן וזאת בתנאי כי התכניות האמורות אינן סותרות את התכניות המתאריות הקיימות וכי הועדות מקיימות באופן מקצועי ויעיל את הליכי תכנון ובניה ופועלות ביעילות לאכיפת חוק התכנון והבניה. כמו כן הוחלט להרחיב את התכניות בסמכות הועדות המקומיות בהתאם לסעיף 62 א' לחוק. הרחבת הסמכויות של הועדות המקומיות תלווה בהגברת הפיקוח על פעילותן.
ייעול עבודת הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים. הכוונה לאישור הוועדה שיידרש מעתה רק בתכניות ברמה הארצית והמחוזית החלות על קרקע חקלאית ו/או שטחים פתוחים. בנוסף, לא יידרש כלל אישור הועדה לתכניות שאושרו ע"י המועצה הארצית או אחת מועדות המשנה שלה.
הקמת ועדות ערר לפיצויים והיטל השבחה - הקמת ועדות ערר מקצועיות מיוחדות לנושאי תביעות פיצויים לפי סעיף 197 לחוק ונושא היטל השבחה, אשר יפעלו לצד ועדות הערר הרגילות אשר הוקמו על פי תיקון 43 לחוק.
הגדלת היצע המושבים והפחתת מחירי הטיסות לארץ וממנה במה שקיבל את השם, "שמים פתוחים": מדובר בהכנסת סעיף לחוק הקובע, כי הפעלת הסמכות שניתנה לשר התחבורה תעשה באופן שלא יפגע בתחרות בענף התעופה האזרחית ובקידומה, לטובת רווחת ציבור המשתמשים ולתועלת המשק.
הקמת וועדה מקצועית בינמשרדית בה חברים מנהל משרד התחבורה, מנהל רשות התעופה האזרחית, מנהל משרד התיירות, מנהל משרד ראש הממשלה והממונה על התקציבים באוצר, אשר תלווה את החלטות שר התחבורה הנוגעות לסירוב למתן רישיון וקביעת תנאים ברישיון. וסעיף שמאיים לקבל את השם "סעיף הירשזון" - של חובת התייעצות עם שר התיירות.
עוד בנדל"ן: חלוקת הכנסות מארנונה בין רשויות מקומיות סמוכות במטרה לייעל את משאב הקרקע והתכנון וליצור מחד, יתרונות לגודל של אזורי תעשייה ומאידך, שוויון בחלוקת ההכנסות מארנונה של רשויות מקומיות סמוכות, הוכנס תיקון לפקודת העיריות המסמיך את שר הפנים לקבוע אזורי הכנסות משותפים בין רשויות מקומיות. על פי התיקון, באזור הכנסות משותף יחולקו ההכנסות מנכסים שאינם למגורים, בין מספר רשויות מקומיות גובלות או סמוכות. התיקון נועד להקטין את רמת אי השוויון בהכנסות בין הרשויות המקומיות, על ידי ניצול מרבי של שטחים מניבי הכנסות וייעול הקצאת שטחי תעשייה בין הרשויות.
קביעת נוסחת עדכון קבועה ורב שנתית לארנונה עם מקדם התייעלות: כיום, עדכון שיעורי הארנונה נעשה בכל שנה בנפרד. בכך, לא יודעות הרשויות המקומיות, ולא יודעים הנישומים, מה יהיה שיעור העדכון שייקבע. על פי התיקון, יעודכנו תעריפי הארנונה אשר מטילות הרשויות המקומיות, עפ"י נוסחת עדכון קבועה אשר משקללת מספר פרמטרים כלכליים. נוסחת העדכון הרב שנתית תיצור ודאות הן לרשויות המקומיות והן לנישומים, ותסייע בתכנון כלכלי של שני הצדדים.
רפורמה ברשות השידור הכוללת מעבר מבית הפקה לרכישת הפקות חוץ. במטרה להביא לתמורה גבוהה יותר לצרכן משלם האגרה, תוך עידוד שוק ההפקות המקומיות. גובש מודל שידורים חדש ביחס לפעילות הערוץ הראשון של רשות השידור ולפיו יחולו על הרשות, באופן מדורג, כללי שידורים דומים לאלו החלים על הערוצים המסחריים. כך נקבע כי 50% מזמן השידורים יוקצה להפקות מקומיות קנויות אשר יופקו מחוץ לרשות השידור. בנוסף נקבע כי 36% מההכנסות בתחום הטלוויזיה יופנו לרכישת אותן הפקות. יישום המודל יביא לשידור הפקות מקומיות בהיקף שנתי של כ-1,700 שעות בערוץ הראשון, תוך הפקתן על ידי גורמים מהתעשייה המקומית בהיקף שנתי של כ- 160 מיליון שקל.
רפורמה בתחום הגנת הצרכן - הקמת רשות לסחר הוגן: הוקמה בחוק רשות פנים ממשלתית עצמאית להגנת הצרכן ולסחר הוגן, במטרה לחזק באופן משמעותי את מעמדו של הצרכן הישראלי. הרשות תהיה אחראית על ייצוג האינטרס הצרכני במסגרת השיח הממשלתי, במנותק מכל אינטרס אחר, ויוקנו לה כלים וסמכויות לשם כך, בנוסף לאלו הקיימים כיום בידי יחידת הממונה על הגנת הצרכן (אשר הרשות באה במקומה). כך למשל, תוכל הרשות לטפל גם בסוגיות הפוגעות בצרכן באופן מתוחכם (סוגית חסמי מעבר בין עוסקים, למשל) ותשים בפעילותה דגש על נושאים צרכניים ברמת המקרו של המשק.
פיצוי נפגעי אסון טבע בחקלאות: חוק פיצוי נפגעי אסון טבע מסדיר את מתן הפיצוי לחקלאים שנגרמו להם נזקים עקב תופעה אקלימית חריגה המוגדרת כאסון טבע. עיקר התיקון לחוק מטרתו התאמה לתנאי השוק הקיימים כיום, והחלה רק על נזקים לנכסי תשתית לחקלאות (קרקע, ציוד ומבנים חקלאיים). את יתר הנכסים עליהם חל כיום החוק (גידולים חקלאיים) ניתן לבטח מפני נזק אסון טבע, והממשלה משתתפת בפרמיית הביטוח. ביטוח כאמור הינו יעיל יותר, שכן הוא ניתן על ידי גורם מקצועי המומחה בתחום, ומאפשר ודאות רבה יותר לחקלאים. כמו כן, התיקון לחוק מסדיר את מנגנון תשלום הפיצויים לחקלאים: הוא קובע מהם השיקולים שעל הממשלה להביא בחשבון בעת ההכרזה על אסון טבע, ומסדיר את הקריטריונים לקבלת פיצויים על פי החוק ואת אופן תשלום הפיצויים, תוך שמירה על האינטרס הציבורי בשיקום הנכסים שניזוקו.
עידוד השתלבות חיילים בשוק העבודה: שינוי תנאי הזכאות של חיילים משוחררים לדמי אבטלה - כיום, חוק הביטוח הלאומי קובע כי ימי שירות סדיר של חייל ייכללו בתקופת האכשרה לקבלת דמי אבטלה. חוק ההסדרים מתקן את חוק הביטוח הלאומי באופן שימיי שירות סדיר על פי חוק שירות בטחון ייכללו בתקופת האכשרה של מובטל במספר ימים שלא יעלה על 180 , כך שהזכאות לדמיי אבטלה תתגבש לאחר 180ימי עבודה באופן שיעודד חיילים משוחררים להשתלב באופן מיידי בשוק העבודה.
מניעת קידום צריכת תרופות בדרכים לא ראויות: במטרה לצמצם את ניגודי העניינים בין רופאים במערכת הציבורית ובין חברות התרופות ולהבטיח כי שיקול הדעת המקצועי של העובדים במערכת הבריאות לא יושפע מקידום מכירות בדרכים לא ראויות, על ידי חברות המספקות תרופות ותכשירים רפואיים, הוחלט על החלת חוק שירות המדינה (מתנות) על עובדי מערכת הבריאות הציבורית (בתי החולים הציבוריים וקופות החולים).
שיפור מנגנון חלוקת מקורות סל הבריאות: יישום המלצת הצוות הבינמשרדי לבחינת נוסחת ההקצאה של מקורות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, לפיה קובץ המבוטחים שעל פיו מתחלקים משאבי חוק ביטוח בריאות ממלכתי בין קופות החולים יעודכן פעם בחודש לעניין מבוטחים חדשים, פטירות ולידות, במקום פעם בשלושה חודשים כנהוג היום. השינוי יבטיח התאמה טובה יותר בין הכנסות קופות החולים ממקורות החוק לבין הוצאותיהן על טיפול במבוטחים.
הוזלת עלות מחירי תרופות מרשם - שינוי שיטת ההצמדה: בהמשך להצעה לתיקון פקודת הרוקחים ולשימוע שנערך לתעשיית ולגורמים נוספים הנוגעים בדבר, הוחלט לשנות את המודל לקביעת מחירים מרביים לתרופות, כך שהמחירים האמורים ישקפו טוב יותר את רמת התוצר לנפש בישראל. זאת על ידי הוספת מדינות ספרד, פורטוגל והונגריה למודל הציטוט. בנוסף יופחתו מחירי התרופות החדשות לגופים מוסדיים (בתי החולים הציבוריים וקופות החולים) מעבר לאמור באופן הדרגתי על פני 4 שנים.
נציין בעניין זה, כי עד שנת 2010 יופחתו המחירים המרביים של תרופות לגופים מוסדיים בשיעור של עד 20%. התיקון ייעשה במסגרת צו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים וזאת כתחליף לתיקון החקיקה שהוצע במסגרת חוק ההסדרים.
מתן סמכות לרוקח לנפק תרופה ללא מרשם רופא: במטרה להקל על העומס של המערכת הרפואית ולשפר את השירות לחולים ניתנה סמכות לשר הבריאות לקבוע הוראות לניפוק תכשירים בידי רוקח ללא צורך במרשם רופא במצבים בהם הדבר אינו פוגע בבריאות הציבור. תיקון זה יימנע את הצורך בביקור אצל רופא כשאין לכך צורך רפואי, תקל בכך על חולים הכרוניים, ותביא לייעול מערכת הבריאות.
החלת חוק חובת מכרזים במוסדות להשכלה גבוהה: החלת חוק חובת המכרזים על המוסדות להשכלה גבוהה, כך שהתקשרויות של המוסדות ייעשו באמצעות מכרז פומבי, החוק ייכנס לתוקפו עם פרסום תקנות בנושא ע"י שרי האוצר והחינוך, בהתייעצות עם המל"ג ובאישור ועדת החינוך של הכנסת.
