דמי ניהול של 1.3 מיליארד ש' אשתקד במשתתפות ברווחים

פוליסות הביטוח בתחום זה רשמו אשתקד תשואה ממוצעת ברוטו של 14.9%. שיעור ההשקעה של נכסי הפוליסות במניות עלה מ-19% ב-2004 ל-25% בשנת 2005. קפיצה של 5% בהיקף ההשקעות שלהן בחו"ל
שי פאוזנר |

בחודש דצמבר הושגה תשואה נומינלית ברוטו בשיעור של 0.91% בפוליסות משתתפות ברווחים בשוק הביטוח המקומי, לעומת החודש המקביל אשתקד, בו הושגה תשואה נומינלית ברוטו בשיעור של 1.95%. התשואה המצטברת הממוצעת ברוטו מתחילת השנה הסתכמה ב-14.92%, לעומת התקופה המקבילה אשתקד בה נרשמה תשואה של 9.61%. כך על פי נתונים שמפרסם היום משרד האוצד.

סך נכסי ההשקעה של חברות הביטוח בחודש דצמבר עמדו על כ-71.1 מיליארד שקל. נכסי חברות הביטוח המשתתפים ברווחים הניבו בחודש דצמבר ריווחי השקעות ברוטו בסך כ-583.7 מיליון שקל, ומתחילת השנה כ-8.2 מיליארד שקל. שיעור דמי הניהול שנגבו מהמבוטחים בגין רווחי ההשקעה בחודש דצמבר היה 0.19% ומתחילת השנה היה 2.42%. ובסכומים - בגין חודש דצמבר 2005 סך של 122.5 מליון שקל בלבד, ומתחילת השנה סך של 1.3 מיליארד שקל.

בתחום התשואה, רווח השקעתי ודמי ניהול התשואה ברוטו שהשיגו חברות הביטוח מדובר היה ב-14.92%, כ-2% יותר מאשר קופות הגמל. עם זאת, דמי הניהול הממוצעים שניגבו על ידי חברות הביטוח הינם בשיעור של 2.42% גם הם כמעט 2% יותר מאשר של קופות הגמל, למעשה שיעור דמי הניהול שניגבו על ידי חברות הביטוח הינו פי 4 מאשר שיעור דמי הניהול שניגבו על ידי קופות הגמל. סך דמי הניהול שניגבו התקרב ל- 1.3 מילארד שקל, אך במעט מסך דמי הניהול שניגבו על ידי קופות הגמל, חשוב לזכור שסך הכספים המנוהלים על ידי קופות הגמל גדול בהרבה מסך נכסי החסכון המנוהלים במסלול משתתף ברווחים בחברות הביטוח- 237 מיליארד שקל בקופות הגמל, לעומת 71 מילארד שקל בחברות ביטוח במסלול משתתף ברווחים.

בבנק ישראל כתבו היום, כי "כאשר בוחנים את דמי הניהול שניגבו על ידי הגופים הפרטיים המנהלים את קופות הגמל בשיעור של 1.49%, אנו מוצאים שהפערים מצטמצמים לעומת דמי הניהול שניגבו על ידי חברות הביטוח (2.42%)".

המגן השיגה את התשואה הגבוהה ביותר בחודש דצמבר, בשיעור של 1.47% ובהתאם לכך גבתה שיעור דמי הניהול בשיעור של 0.28. המגן השיגה מתחילת השנה את התשואה המצטברת הגבוהה ביותר בשיעור של 15.56%. ביטוח ישיר השיגה את התשואה הנמוכה ביותר בחודש דצמבר, תשואה שלילית בשיעור של 0.01%-, החברה גבתה דמי ניהול קבועים בשיעור של 0.13%. התשואה המצטברת של ביטוח ישיר מתחילת השנה היא הנמוכה ביותר ועומדת על 8.72%.

התפלגות ההשקעות: בשנת 2005 נרשם שינוי בדפוסי ההשקעה של חברות הביטוח, אם עד סוף שנת 2004 השקעה המירבית הייתה באג"ח ממשלתיות, הרי בשנת 2005 אפשר לזהות 3 אפיקי השקעה מרכזיים- אג"ח ממשלתיות, אג"ח קונצרני ומניות, 3 אפיקים אלו ריכזו כמעט 80% מסך נכסי ההשקעה בדומה לשנת 2004, אך כאמור הרכב ההשקעה השתנה.

שיעור ההשקעה באג"ח ממשלתיות ירד במהלך השנה מ- 38% בשנת 2004 ל- 26% בשנת 2005, קיטון בשיעור ההשקעה של 31%. מנגד, עלה שיעור ההשקעה באג"ח קונצרני מ-19% בשנת 2004 ל- 26% בשנת 2005, גידול בשיעור ההשקעה של 39%. כתוצאה מכך, שיעור ההשקעה הממוצע באג"ח ממשלתיות ובאג"ח קונצרני השתווה בשנת 2005 ושיעורןהיה כ-26%. חברת מנורה השקיעה את השיעור הגבוה ביותר באג"ח הקונצרני בשנת 2005 כ-34%, בעוד מגדל משקיעה כ- 31% באג"ח ממשלתיות, השיעור הגבוה מבין חברות הביטוח (ללא ביטוח ישיר, המשקיעה כ-72% מנכסי ההשקעה במסלול של אג"ח ממשלתיות שאינו דומה להשקעה בקרן כללית כמו שאר חברות הביטוח).

שיעור ההשקעה במניות עלה מ-19% בשנת 2004 ל-25% בשנת 2005, שיעור גידול של כ-34%.

השקעות בחו"ל: גם בדפוסי ההשקעה בחו"ל אנו עדים לשינוי גדול בשנת 2005. אם בשנים 2003 ו-2004 אין הבדל משמעותי בשיעורי ההשקעה בחו"ל, והם נעים סביב 10%, הרי בשנת 2005 הגיעו שיעורי ההשקעה בחו"ל ל-15% וככל הנראה שיעורים אלו ימשיכו לצמוח גם בשנת 2006 או לפחות בתחילתה. בנוסף לשינוי בדפוסי ההשקעה בחו"ל (לעומת השקעה בארץ) יש שינוי בהרכב ההשקעה בנכסי חו"ל. סכום ההשקעה בנכסי חו"ל עלה מ- 5.8 מילארד שקל בסוף שנת 2004 ל10.7 מילארד שקל בסוף שנת 2005.

אפיק ההשקעה הפופלארי ביותר בשנת 2005 היה מניות, ההשקעה במניות חו"ל גדלה בסך של מעל 2 מילארד שקל בשנת 2005 והגיעה לשיעור של כ- 35% מסך ההשקעה בחו"ל, לעומת שנת 2004 בה היה שיעור ההשקעה 29% בלבד.

מנגד אפשר לזהות ירידה בשיעור ההשקעה באג"ח ל- 27% בלבד בשנת 2005, נמוך באופן משמעותי משיעור ההשקעה של 34% בשנת 2004, עם זאת עקב הגידול הכללי בהשקעות בחו"ל ניתן לזהות גידול בהשקעה גם באפיק זה בסך של כ- 900 מליון ש"ח. שיעור ההשקעה בקרנות נאמנות ירד במעט מ- 31% בשנת 2004 ל- 28% בשנת 2005, גם באפיק זה נרשמה עליה בסך ההשקעות בסך של 1.2 מליארד שקל.

דירוגים: גם בנושא ההשקעות הנמדדות לפי רמת הסיכון שלהן, אנו עדים לשינוי בדפוסי ההשקעה בשנת 2005, כאשר יש ירידה חדה בהשקעות באג"ח ממשלתיות (הנחשבות להשקעה בטוחה לגמרי, לפחות לגבי משקיעים ישראלים), ומנגד עליה בשיעור ההשקעות במניות ובנכסים מדורגים אחרים אשר דירוגם אינו ברמת הדירוג הגבוהה ביותר, בין השנים 2003 ו- 2004 אין שינוי מהותי בדפוס ההשקעה בנושא דירוגים. ההשקעה בנכסים מדורגים או מובטחים בבטחונות, כגון משכנתאות, פוליסות בביטוח חיים וכד' עלתה בשיעור של 18% בשנת 2005, משיעור של 34% בשנת 2004 לשיעור של 40% בשנת 2005. ההשקעה במניות ובקרנות נאמנות עלתה בשיעור של 33% בשנת 2005, משיעור של 22% בשנת 2004 לשיעור של 29% בשנת 2005.

שיעור ההשקעה בנכסים המדורגים בדירוג הגבוה- דירוג AA ומעלה - ירד בשנת 2005 ל- 69% מסך הנכסים המדורגים, לעומת שיעור של 71% בשנת 2004. שיעור ההשקעה בנכסים המדורגים בדירוג בינוני- בין BBB עד AA - עלה בשנת 2005 לשיעור של 15% מסך הנכסים המדורגים, לעומת שיעור של 11% בלבד בשנת 2004. עיקר הגידול נבע מעליה בשיעור ההשקעה באגרות חוב קונצרניות לא סחירות המדורגות בדירוג הבינוני- בין BBB ל-AA - מסך הנכסים המדורגים, משיעור של 8% בשנת 2004 לשיעור של 13% בשנת 2005, שיעור גידול של כ- 60%.

סחירות: כפי שראינו שינוי בדפוסי ההשקעה בחתך של השקעה בחו"ל והשקעה לפי דירוגים, יש שנוי גם בדפוס ההשקעה לפי סחירות ומעבר, אם כי לא חריף, להשקעה בנכסים לא סחירים בשנת 2005, בעוד שבשנים 2003 ו-2004 לא היה שינוי מהותי באופן ההשקעה. שיעור הנכסים הלא סחירים עלה בשנת 2005 לכמעט 35% בסוף השנה, לעומת שיעור של 31% בסוף שנת 2004. עיקר השינוי הינו באגרות חוב קונצרניות, המופיעות תחת תעודות התחייבויות אחרות, שיעור ההשקעה בהן עלה משיעור של 12% בסוף שנת 2004 לשיעור של 15% בסוף שנת 2005;

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד. 

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.