בשוק המט"ח ממתינים לריבית; צפי למסחר תנודתי בקרוב
שבוע המסחר המקומי והעולמי במטבעות התנהל בשבוע החולף ביציבות יחסית. בסיכום שבועי נותר הדולר כמעט ללא שינוי למול השקל כשהוא התרומם מזערית בשיעור של 0.06% וניצב ברמת 4.622 שקל. עיני המשקיעים נשואות כעת להחלטתו של נגיד בנק ישראל באשר לגובה הריבית הבסיסית במשק שתפורסם מחר.
בקרב כלכלני השוק אין תמימות דעים בהערכותיהם. חלקם סבורים כי הנגיד יותיר שוב את הריבית על כנה ברמת 4.5% וחלקם סבורים כי יעלה אותה בשיעור של 0.25%. מצד אחד הנתונים הכלכליים תומכים בהותרת הריבית על כנה. אך מנגד, העלייה ברמת אי הוודאות הפוליטית שנוצרה מאז אשפוזו של אריאל שרון, ובנוסף, הרצון לשמור על פער ריביות חיובי לטובת הדולר תומכים בהעלאה של הריבית.
ביחידת המחקר של בנק הפועלים מעריכים, כי בטווח הקצר השקל ייסחר במגמה מעורבת, אך בטווח שערים צר יחסית. בשוק ממתינים להתפתחויות בזירה הפוליטית בישראל, לקראת הבחירות ההולכות וקרבות. בנוסף, בשבועיים הקרובים הריביות חוזרות למרכז הבמה. בשבוע הבא יקיים בנק ישראל את ישיבתו המוניטרית והדעות חלוקות לגבי ההחלטה שתתקבל, בין הותרת הריבית ללא שינוי לבין העלאתה ברבע אחוז. שבוע אחר כך הפד צפוי להעלות את הריבית הדולרית ברבע אחוז נוסף, לרמה של 4.5%.
בטווח הארוך מעריכים בבנק, כי קטנו הסיכויים למגמה של פיחות. השקל צפוי לקבל תמיכה משילוב של מספר גורמים: המשך זרימת הון לישראל על ידי משקיעים זרים על רקע המדדים הכלכליים החזקים בישראל, שמצליחה לקזז ויותר את העלייה המתמשכת שנרשמה בהשקעות של ישראלים בחו"ל, ותחזיות של בתי השקעות ובנקים גדולים ברחבי העולם, כי בשנת 2006 צפויה מגמה של היחלשות בשער הדולר מול האירו בשוק הבינלאומי, שצפויה ללחוץ כלפי מטה גם את שער הדולר מול השקל.
בענף מחקר שוק ההון של בנק לאומי סבורים, כי המדדים הנמוכים האחרונים שפורסמו והתחזיות לאינפלציה העומדים במסגרת יעד יציבות המחירים של הממשלה אינם מחייבים העלאות ריבית נוספות. עם זאת, אלו עשויות להתרחש על מנת לשמור על פער ריביות חיובי בין ישראל לארה"ב (שצפוי להיסגר בסוף החודש לאחר העלאת הריבית בארה"ב) ועל ידי כך למנוע פיחות משמעותי בשקל.
להערכתם, בעוד שבטווח הקצר תתכן תנודתיות לנוכח האירועים הפוליטיים, הרי שעל רקע התבהרות המפה הפוליטית, היציבות המדינית-הבטחונית והמשך הצפי האופטימי לגבי כלכלת ישראל בשנת 2006, המסחר בשקל-דולר צפוי להמשיך ולהתאפיין ביציבות יחסית, כאשר למרות פער הריביות הנמוך בין ישראל לארה"ב השקל יתמך על ידי זרמי ההון לישראל ומגמות המסחר בדולר בעולם.
לדברי כלכלני הבנק, בעוד שבטווח הקצר יתכן מסחר תנודתי על רקע האירועים האחרונים, הרי שטווח הארוך יותר המשך זרם ההשקעות הזרות לישראל, מדיניותו האקטיבית של בנק ישראל ומגמות המסחר במט"ח בעולם צפויים לשמור על חוזקה יחסית של השקל.
מחדר המסחר של פורקסיה נמסר, כי המטבע האמריקאי המשיך לחפש כיוון בסופ"ש גם בשוק המקומי. לדבריהם, השוק בעמדת המתנה לגובה הריבית, וכי להערכתם "הכלכלית" אין לו סיבה
לשינוי. האלמנט המרחף על החלטתו הינו פער הריביות הצפוי להצטמצם בסוף החודש וכניסת המשק לתקופת מה של אי וודאות(פוליטית, בטחונית, בריאותית). בהינתן אלה, צופים בפורקסיה כי השוק המקומי "יעקוב" אחר עמיתו מעבר לים, ויתנהל בהתאם להתפתחויות העולמיות. בגיפט מדגישים כי המטבע האמריקאי יתמך מאי הוודאות בשווקים, ומכניסת שחקן נוסף (חמאס) לזירה המדינית
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
