אל על נערכת לתחרות בענף עם תכנית אסטרטגית עד 2010
דירקטוריון חברת אל על אישר אתמול תכנית אסטרטגית של החברה ל-5 השנים הבאות, תחת הכותרת "אל על 2010". יעדי העל של התכנית האסטרטגית כוללים שיפור משמעותי בתוצאות העסקיות עד לשנת 2010, באמצעות הגדלת המכירות ושיפור הרווחיות, נמסר מהחברה.
במסגרת אסטרטגיה זו בוחנת החברה השקעה כוללת של כ-350 מיליון דולר בשירות, במוצר, במערכות מידע מתוחכמות, בשיפור במטוסים בתשתיות ובקליטת מטוסים חדשים.
אל על הודיעה היום גם על השקת פרויקט CALL CENTER הכולל כ-200 עמדות ופועל 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, ונועד לתת מענה כולל ללקוחות ויאפשר קשר בכל נקודת זמן, מכל מקום בעולם. עלותו הכוללת של הפרויקט מגיעה לכ-1.5 מיליון דולר.
יעדי התכנית מתפרשים על תחומים מספר:
שיפור משמעותי בטיפול בלקוח, באמצעות שיפור חווית הלקוח בכל ממשקי החברה על פי צרכי סגמנטים ספציפיים, התמקדות בלקוח העסקי ובטיפול בצרכיו הייחודיים, דגש על פיתוח נאמנות לקוחות, שיפור הטיפול בתייר הנכנס והקמת מרכז שירות אחוד.
יעד נוסף הוא טיפוח מצוינות תפעולית, הן בתהליכי טיפול בלקוח ובתהליכים אחרים, והן באמצעות שאיפה להפחתת רמת ההוצאות הקבועות כאחוז מההכנסה והשקעה במערכות ותהליכים לניהול משאבי הארגון בצורה מיטבית.
בנוסף אישר הדירקטוריון תכנית לחדשנות ויוזמה העסקית, הכוללות יוזמות לפיתוח תנועה אל ישראל וממנה, פיתוח מקורות הכנסה נוספים בתחומי התחזוקה, שירותי התיירות ושירותי הקרקע, פיתוח נמל תעופה בן גוריון כנמל מעבר לטיסות המשך והפיכה לחברה גלובלית, קידום שיתופי פעולה עם סיטונאי תעופה ופיתוח האינטרנט כערוץ הפצה.
יעד נוסף מדבר על הצטיידות, הכוללת השקעה בציוד חדיש לקווים ארוכי טווח, רענון הדרגתי של צי המטוסים בהתאם לתנאי המימון, יכולות ההחזר והתפתחות השוק ובחינת המשך ההצטיידות בהתאם להתפתחויות בשוק.
בהקשר ליעד זה דיווחה החברה הבוקרכי דירקטוריון אישר גם רכישת שני מטוסים רחבי גוף ארוכי טווח (מסוג בואינג ER 777-200 או מסוג איירבוס 340-200), המיועדים להתקבל לשימוש החברה במהלך שנת 2007. אומדן ההשקעה הנדרשת בגין כל מטוס שיירכש, לרבות ההשקעות הנדרשות בחברה לקליטת כל מטוס, בכפוף להשלמת המו"מ ולהחלטות בדבר היקף התוספות וההתקנות שיבוצעו במטוס כדי להתאימו לצרכי החברה, צפוי לעמוד בטווח של כ-115 עד כ-135 מליון דולר.
אמצעי המימון העצמיים צפויים לעמוד על כ-15% ממחיר המטוס, והיתרה תמומן באמצעות הלוואות.
רכישת המטוסים, ציינה החברה בדיווח, כפופה להשלמת משא ומתן מול יצרנית המטוסים, לצורך השגת תנאים מיטביים. כמו כן כפופה הרכישה לחתימה על חוזה עם יצרנית המטוסים, וכן לקבלת התחייבות מקדמית מהרשויות לעידוד הייצוא והייבוא של ארה"ב או אירופה, אשר תאפשר קבלת מימון מתאים ממוסדות פיננסיים כנגד ערבות הרשויות הנ"ל.
לוח הזמנים המשוער להשלמת המו"מ וקבלת ההתחייבות המקדמית הינו עד לחודש דצמבר 2005.
גם לשיפור בתחום המטען והתחזוקה, מתייחסת התכנית. זאת, באמצעות המשך צמיחה בפעילות המטען תוך בחינת מבנה הפעילות, חיזוק יכולות מכירת שירותי תחזוקה ובחינת פיתוח התחזוקה כמרכז רווח לחברה, ובחינת שיתופי פעולה עם חברות ישראליות ובינלאומיות להרחבת טווחי ותחומי פעילות.
היעד האחרון הכלול בתכית האסטרטגית של אל על הינו טיפוח המשאב האנושי, באמצעות עדכון הסכמי העבודה, פיתוח ועדכון מערכות הדרכה, תגמול ותמרוץ העובדים והטמעת תרבות של ארגון פרטי בשוק תחרותי.
מאל על נמסר, כי בהתאם ליעדים אלו ובהתאם להנחה בבסיס התכנית האסטרטגית לפיה שיעור הגידול השנתי הממוצע בתנועת הנוסעים בנתב"ג יעמוד על כ-5%, הותוו בתכנית האסטרטגית גם עיקרי תכנית הפעולה בהתייחס להצטיידות במטוסים, הכוללים רכישת שני מטוסים רחבי גוף ארוכי טווח למתן מענה בנתיבים הארוכים, התאמת הקיבולת לגידול הצפוי בביקושים ביעדים השונים, פתרונות לטווח הקצר ושיפורים בצי מטוסי המטען. כמו כן הותוו בתכנית גם עיקרי תכנית הפעולה בהתייחס לשיפור הרווחיות וכיווני עבודה עיקריים.
אל על מתייחסת בתכנית האסטרטגית גם לאפשרות שייערמו קשיים על יישומה. היישום, היא מציינת,ה עלול להיות מושפע משינויים ברגולציה או שינויים במדיניות התעופה של מדינת ישראל, לרבות מדיניות התעופה האזרחית בנוגע למובילים נקובים ברשת הנתיבים ולקיבולת המותרת לחברות התעופה הזרות.
בין היתר, מבוססת האסטרטגיה העסקית הנ"ל על ההנחה לפיה מעמדה של החברה כמוביל נקוב ברשת הנתיבים בה היא פועלת, יישאר ללא שינוי מהותי. שינוי במצב דברים זה, היא מדגישה, יחייב שינוי, בין היתר, ברשת הנתיבים ובצי המטוסים.
בנוסף, מציינת חברת התעופה, היא נושאת כיום בהוצאות ביטחון חריגות, ביחס לחברות תעופה מתחרות, שאינן בשליטתה וגידול בהוצאות אלה מכוח הנסיבות או בגין החלטה ממשלתית יפגע בהכרח ברווחיות החברה.
כמו כן, היא מוסרת, כפוף יישום האסטרטגיה להשלכות האפשריות שיהיו לשינויים כלכליים או ביטחוניים בעולם בכלל ובישראל בפרט על היקף פעילות החברה. שינויים אלו עלולים להציב בפני החברה איום הנובע מקשיחות ביכולת לבצע שינויים בחלק ממרכיבי ההוצאות (כגון ציוד טיסה ושכר) ולהקשות על יישום תהליכי התאמה בהוצאות החברה.
בנוסף, יישום האסטרטגיה בנושא ההצטיידות במטוסים כפוף, לדברי החברה, למידת ההחמרה שעשויה לחול בתנאי זיהום - רעש מטוסים המותרים בשדות התעופה שעשויים לחייב את חברות התעופה בנקיטת צעדים להשקטת המטוסים או החלפתם במטוסים שקטים ו"נקיים" יותר.
וסיכון אחרון - החרפת התחרות בענף ובפרט בתנאים בהם תתקשה החברה להגיב, עשויה להשפיע על מצבה התחרותי של החברה ועל אפשרות יישום האסטרטגיה העסקית. החרפת התחרות עשויה לנבוע, בין היתר: משינויים במדיניות התעופה של מדינת ישראל, מהרחבת פעילות חברות "רשת" (המהוות חלק מברית גלובלית) בשוק הישראלי, באופן שיקשה על החברה לחבור לברית מעין זו, ויפגע בחלק השוק שלה, מכניסת חברות ה-Low Cost לשוק ומידת ההשפעה שתהיה לכך על החרפת התחרות בענף, ירידת מחירים והצורך לבצע תהליכי התאמת עלויות בחברה.
אם לא די בכך, הרי שהיווצרות גוש תעופתי אירופאי עלולה לשנות, לדברי החברה, מיסודו את מבנה זכויות הטייס במדינות השוק, להרחיב בצורה בלתי מבוקרת את מספר החברות והיצע הקיבולת בין ישראל למדינות השוק ולהציב איום על רמת מחירי הטיסות וחלקה של החברה בנתיבים אלה.
ולבסוף - יישום האסטרטגיה עשוי להיות מושפע מתנודות במחירי הדלק הסילוני, המהווה מרכיב מהותי בהוצאות החברה, וכן מרמת שיתוף הפעולה מצד ארגוני העובדים בקשר לעדכונים בהסכמי העבודה ושמירה על "שקט תעשייתי".
פרופ' ישראל (איזי) בורוביץ, יו"ר מועצת המנהלים של אל על אמר היום, כי החברה מחויבת להתאים עצמה למציאות המתפתחת והחדשה בעולם התעופה. "כחברה ישראלית מובילה, המטיסה מידי יום אלפי ישראלים ותיירים אל ישראל וממנה ל- 42 יעדים ישירים ועוד מאות יעדי המשך ברחבי תבל, אל על שואפת להיות קשורה לאחת מהבריתות העולמיות המתגבשות כיום. אנו מחויבים כלפי הנוסעים, העובדים ובעלי מניותינו לצעוד קדימה וליצור את השינוי ההכרחי".
בורוביץ' מוסיף, כי "עד היום עסקה החברה, בהצלחה, בהגדלת נתח השוק, צמצום הוצאות, חיזוק והטמעת תפיסת "הכי בבית בעולם והיום אנחנו מחויבים לפעול לחיזוק פעילותינו מבית ופעילותינו העסקית הגלובליות, להפוך את ישראל ל- HUB, ע"י ניצול נכון של טרמינל 3 המאפשר תחרות עם שדות תעופה אחרים באזור ולפתח את אל על כחברה גלובלית".
"אל על כמוביל העיקרי והלאומי של ישראל תפעל בשקדנות לפיתוח מנועי צמיחה אשר יעמידו אותה בשורה הראשונה עם חברות התעופה הגדולות בעולם. אל על בכדי להיות שווה, צריכה להיות שווה יותר", הדגיש פרופ' איזי בורוביץ והוסיף, כי "חוסננו הכלכלי, מאפשר לנו להשקיע בכדי להוביל את החברה להגשמת חזונה. רווחי החברה ישמשו למימון ההשקעות העתידיות של החברה ולפיתוחה". מנכ"ל החברה חיים רומנו אמר, כי "אנו שואפים להגדיל את היקף המכירות של החברה ב-5 שנים באופן משמעותי ולהעמיד את הרווח הנקי והתפעולי, בהשוואה לחברות התעופה המובילות הבינלאומיות".
"אנו מזהים 3 מנועי צמיחה עיקריים", אמר רומנו, "התנועה העסקית, תנועת התיירות הנכנסת ופעילות שאיננה מכירת כרטיסי טיסה -NON AVIATIONׂ".
