יד ביד לאורך כל הדרך - שוק ההון הישראלי ומחיר הנפט

האנליסטים ירון פרידמן ורחלי גרשון מבנק הפועלים בחנו את השפעת מחירה של חבית נפט על שוק ההון הישראלי, נוכח רמות השיא אליו הגיע בחודשים האחרונים.

השניים אומרים, כי בחינת הקשר בין שני המדדים לאורך 11 השנים האחרונות מוכיחה שלא רק שאין השפעה שלילית, אלא שישנו דווקא מתאם חיובי גבוה בין השניים. ההסבר הוא התלות הנמוכה, יחסית, בין תוצאות החברות המקומיות לבין מחירי הנפט מחד, וכן ההנחה כי עליה במחירי הנפט נובעת על פי רוב מעליה בצריכתו - מה שמעיד על התרחבות כלכלית בעולם, ולכן על גידול בביקושים לסחורות השונות של החברות.

גרשון ופרידמן יודעים לספר, כי מתוך 25 חברות המעו"ף, ל-16 חברות, שמהוות 64.4% מהמדד, אין קשר ישיר למחירי הנפט (חברות הביטוח, הבנקים, התקשורת, האלקטרוניקה ויצרניות המזון). 3 חברות נוספות (9.2% מהמדד) הן בעלות השפעה נמוכה מאוד (חברות הגג של קבוצת אי.די.בי ואפריקה ישראל), ורק 5 חברות (24% מהמדד) ניתן להגדיר כבעלות קשר ממשי למחירי הנפט (חברות הכימיה, כלל (בשל נשר), וכן כור והחברה לישראל, בשל חשיפתן דרך כיל ומכתשים אגן, בהתאמה).

לחברה אחת (קבוצת דלק, 2.3% במעו"ף) ישנה השפעה חיובית מהתייקרות הנפט, בשל פעילותה באמצעות תחנות דלק, וכן בעלותה על ים תטיס.

במקרה של החברה לישראל, סבורים השניים, כי ישנה השפעה בשני הכיוונים - מחד, השפעה חיובית של התייקרות הנפט על רווחי בז"ן (בשל עליה במרווחי הזיקוק), ומנגד - השפעה שלילית בשל צים וכי"ל. גם חברות הכימיה, שהן המושפעות ביותר ממחירי הנפט מבין חברות המעו"ף, חשופות באופן חלקי בלבד לתנודות המחירים. בכי"ל מהוות עלויות האנרגיה כ-11% מעלות המכר, כשמחצית מעלות האנרגיה של החברה היא מיצור עצמי (שימוש במזוט), והיתר מחברת החשמל. המזוט נקנה לפי שער בז"ן, ולכן ההשפעה של מחירי האנרגיה בעולם מגיעה לחברה באיחור. השפעה נוספת על החברה היא במחירי ההובלה, כשכאן ישנם פרמטרים נוספים שמשפיעים, ובראשם עקומות ההיצע והביקוש העולמיים לשינוע ימי.

במקרים של מכתשים אגן (ומכאן גם כור) ושל כלל תעשיות ישנה גם כן חשיפה מוגבלת למחירי האנרגיה, אולם מדובר באחוזים ספורים מעלות המכר של החברות. בעתיד חשיפה זו תקטן, עם הגעת הגז הטבעי לאתרי היצור שלהן (לנשר כבר ישנו חוזה עם ים תטיס, והחברה מחכה לצינור הגז הטבעי לתחנת הקוגנרציה שלה במפעלה).

את ההשפעה השלילית של חברות הכימיה על מדד המעו"ף כתוצאה מעליית מחירי הנפט מקזזת במידה רבה קבוצת דלק, שנהנית מעליית מחירי האנרגיה בעולם מכמה מישורים: עלית מחירי הגז (ים תטיס), מחירי הדלק (דלק פטרוליום) וכן אחזקותיה בבתי זיקוק בארה"ב, שנרכשו לא מכבר.

אז אם אין השפעה שלילית של הנפט על הבורסה, למה היא דווקא עולה עם מחיר החבית?, שואלים בבנק הפועלים ומסבירים: ההנחה הסבירה ביותר היא, כי לרוב עליה במחירי הנפט אינה נובעת מבעיות בהיצע, אלא מביקושים גואים. עליה בביקושים נובעת בעיתות של פריחה כלכלית עולמית, שמביאה לעליה בביקושים לכלל הסחורות. על כן מושפעות מכך החברות לחיוב, בשל הסייקל החיובי בכלכלה העולמית, שמקזזת את העליה במחירי התשומות של החברות. גרשון ופרידמן מתייחסים גם לעליית מחיר הנפט בשל בעיות בתחום ההיצע, ואז הם אומרים, התמונה שונה וישנה השפעה מהותית יותר של מחירו על ביצועי שוקי המניות.

בעת שמסתמן משבר שקשור ביכולת אספקת הנפט, מצאו האנליסטים, שהשוק מגיב בחשש מפני פגיעה בכלכלה. בעוד שאם התייקרות הנפט מוסברת מבעיות של עודף ביקוש (כפי שניתן לראות בשנתיים האחרונות), בשוק המניות מפרשים זאת כהתרחבות של הכלכלה שגורמת לביקושי יתר, וזו הסיבה לדעת השניים בגינה שוקי המניות הולכים "יד ביד" עם מחיר החבית.