להמן: שני הבנקים הגדולים נותרו דומיננטיים מתמיד

המפקח על הבנקים מציין כי התחרות מצד המתווכים הפיננסיים הלא בנקאיים עדיין איננה מהותית למרות שגברה במהלך שנת 2004. בהשוואה למערכות בנקאות בחו"ל זה עדיין איום קטן
דרור איטח |

האיום התחרותי על מערכת הבנקאות בישראל מצד מתווכים פיננסים לא בנקאיים אמנם גבר במהלך שנת 2004, אולם בהשוואה למערכות בנקאות זרות רבות איום זה עדיין נמוך מאוד. כוח השוק שהבנקים הפעילו על הציבור המשיך לגדול גם בשנת 2004. נתח השוק של שני הבנקים הגדולים במערכת הבנקאות גדל במידה ניכרת בשנים האחרונות. בכך הפכו שניהם לדומיננטיים אפילו יותר מבעבר, בעקבות זאת המערכת הבנקאית בכללותה נעשתה ריכוזית יותר. כך עולה מדו"ח המפקח על הבנקים לשנת 2004 שיפורסם מחר (ב').

השנתיים האחרונות התאפיינו בהסטה של גיוס אשראי ממערכת הבנקאות לגיוס אשראי ממקורות חלופיים בעיקר משוק ההון. במקביל ירד במידה ניכרת היקף האשראי הניתן על-ידי מערכת הבנקאות, בעיקר עקב פדיונות של אשראי ישן, החמרת הקריטריונים של הבנקים במתן אשראי חדש והקשחת מדיניות הפיקוח על הבנקים באשר לחבות של לווה בודד וקבוצת לווים במטרה לצמצם את הריכוזיות הגבוהה בתיק האשראי הבנקאי, ובכך - את סיכון האשראי במערכת.

בהשוואה בין-לאומית המבוססת על מדד פנזר ורוז, המודד את התחרותיות באופן ישיר, נמצא כי האיום התחרותי במערכת הבנקאות הישראלית נמוך מן הממוצע בעולם וגם מאשר במדינות בנות השוואה לישראל.

עוד עולה מן הדו"ח, כי כוח השוק של הבנקים במערכת המשיך לגדול גם השנה בהמשך למגמת העלייה שהחלה להסתמן ב-1998. עלייה זו באה אחרי שנים רבות שבהן כוח השוק הלך וירד. ( זאת בעקבות צעדי הליברליזציה שננקטו בשוקי הכספים וההון) בהקשר זה מצוין כי כוח השוק שהבנקים מפעילים על משקי הבית גבוה מזה שהם מפעילים על הפירמות העסקיות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.