ת"א נגררה בסוף לעליות נאות: טבע עלתה ב-1.6%
הבורסה לני"ע בת"א חתמה את יום המסחר השלישי לשבוע בעליות שערים מרשימות. המדדים המובילים עברו לעליות שערים בצהרי היום, נגררים עקב הסנטימנט החיובי שהלך וגבר מצידה של וול סטריט. הבורסה פתחה הבוקר את המסחר במגמה מעורבת. ברקע למסחר היה גם הקטליזטור החיובי שהגיע מצד מניות הבנקים הגדולים, אלה חתמו בעליות שערים חדות.
עונת הדו"חות שנפתחה אתמול עם פרסום תוצאותיה של אורכית המשיכו היום עם רדויז'ן ורדוור. יש לציין שמה שהעיב על הסנטימנט של המשקיעים היום היה המצעד של מתנגדי ההתנקות לכיוון רצועת עזה, והאלימות שהם הפגינו כלפי כוחות הבטחון.
מדד ת"א 25 עלה ב-1.2% לרמה של 664.54 נקודות, מדד ת"א 100 הוסיף 1.03% לרמה של 678.59 נקודות, ומדד התל טק 15 עלה ב-0.56% לרמה של 399.26 נקודות. מחזורי המסחר הסתכמו בכ-582 מיליון שקל, נמוכים מהממוצע אך משקפים את הקיץ.
טבע: הקופקסון מפתיע לחיוב
מניות טבע חתמו את המסחר בעליה של 1.61% במחזור ער של 54 מיליון שקל. החברה פרסמה נתונים מוקדמים על היקפי המכירות של הקופקסון ברבעון השני. המכירות זינקו ב-29% והסתכמו בכ-291 מיליון דולר בשווקים הגלובליים ביחס לתקופה המקבילה. את התוצאות שלה לרבעון השני עתידה לפרסם בתחילת חודש אוגוסט.
מניות סולומון יעוץ חתמו היום בירידות של 2.53%. ברקע, איש העסקים, אילן בן דב, משך היום את תשומת הלב של שוק ההון בפעם נוספת. בן דב רכש 25% ממניות בית ההשקעות סולומון שוקי הון באמצעות חברת ירדן השקעות, הנמצאת בשליטתו. במסגרת העסקה תקצה סלומון שוקי לירדן כ-154,112 מניות מההון המונפק ומזכויות ההצבעה. על פי העסקה, תשלם ירדן לסלומון כ-129.7 שקל למניה, ובסך הכל כ-20 מיליון שקל.
הבנקים משכו מעלה
מניות חמשת הבנקים הגדולים חתמו היום בעליות חדות. בצהריים התברר כי הבנקים לא אמרו נואש והם בסבב דיונים לגבי יישום המסקנות בכנסת. הבוקר פורסם כי הבנקים הגדולים ימכרו את קופות הגמל בתוך 3 שנים ואת קרנות הנאמנות בתוך 4 שנים.
מניות מזרחי קפצו היום ב-3.66%, מניות לאומי הוסיפו 2.25%, מניות פועלים עלו ב-1.87% במחזור ער של 72.6 מיליון שקל. מניות דיסקונט עלו ב-1.78%, ומניות הבינלאומי עלו ב-0.46%.
מניות גרנית הכרמל שבשליטת קבוצת בורביץ' תיקנו היום את מרבית הירידות מהשבוע החולף, שהסתכמו בכ-11%. הן זינקו היום ב-8.28% במחזור של 10 מיליון שקל. החברה הודיעה הבוקר, כי היא פורשת מהמו"מ לרכישת נצב"א: "נוכח הנסיבות שנוצרו במו"מ עם ראש צוות המו"מ מטעם נצבא חברה להתנחלות בע"מ ונוכח הפערים בעמדות הצדדים, שאינם ניתנים לגישור".
מניות ליפמן עלו ב-1.9% במחזור של 6 מיליון שקל. החברה הודיעה אמש, כי קיבלה את אישור Sistema 4B בספרד עבור מסופיה מדגם נורית 8010 מאושרי ה-EMV. אישור זה מאפשר לליפמן למכור את מסופיה האלחוטיים מדגם זה לכל הבנקים הסולקים דרך מערכת הסליקה של Sistema 4B.
מניות קבוצת אי.די.בי אחזקות עלו ב-0.46%, ומניות אי.די.בי. פיתוח עלו ב-1.81%. ברקע, הבוקר פורסם, כי עמוס שפירא, מנכ"ל אל על לשעבר, הצטרף לקבוצה, למרות שעדיין לא הוכרז על תפקידו. על פי העיתון הוא מועמד לתפקיד ניהול בכיר ועשוי אף להתמנות למנכ"ל סלקום, בהנחה שדנקנר ישלים את רכישת חלקם של האחים ספרא בסלקום.
רדויז'ן עלתה בזכות הרווח למניה
חברת המחשבים רדויז'ן הייתה היום בין המדווחות, מניות החברה זינקו ב-4.72%. זאת לאחר שהחברה החמיצה את צפי המכירות שהעניקה לעצמה לרבעון השני, אך הצליחה לעמוד ברווח למניה. החברה חזתה מכירות בסך 18 מיליון דולר, אך הציגה לבסוף מכירות בסך כולל של 17.5 מיליון דולר. ההכנסות של החברה עלו ביחס לתקופה המקבילה בכ-11%.
מניות רדוור חתמו היום בעליה של 1.37%. החברה פרסמה היום דו"חות ויישרה קו עם התחזיות שסיפקה בתחילת חודש יולי. רדוור דיווחה על רווח של 1 מיליון דולר או 5 סנט למניה ברבעון השני של 2005 על הכנסות של 17.5 מיליון דולר. ברבעו המקביל, נזכיר, הציגה החברה רווח של 16.3 מיליון דולר (כלומר: גידול של 7%) ורווח של 3 מיליון דולר או 16 סנט למניה.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
