ת"א נגררה בסוף לעליות נאות: טבע עלתה ב-1.6%
הבורסה לני"ע בת"א חתמה את יום המסחר השלישי לשבוע בעליות שערים מרשימות. המדדים המובילים עברו לעליות שערים בצהרי היום, נגררים עקב הסנטימנט החיובי שהלך וגבר מצידה של וול סטריט. הבורסה פתחה הבוקר את המסחר במגמה מעורבת. ברקע למסחר היה גם הקטליזטור החיובי שהגיע מצד מניות הבנקים הגדולים, אלה חתמו בעליות שערים חדות.
עונת הדו"חות שנפתחה אתמול עם פרסום תוצאותיה של אורכית המשיכו היום עם רדויז'ן ורדוור. יש לציין שמה שהעיב על הסנטימנט של המשקיעים היום היה המצעד של מתנגדי ההתנקות לכיוון רצועת עזה, והאלימות שהם הפגינו כלפי כוחות הבטחון.
מדד ת"א 25 עלה ב-1.2% לרמה של 664.54 נקודות, מדד ת"א 100 הוסיף 1.03% לרמה של 678.59 נקודות, ומדד התל טק 15 עלה ב-0.56% לרמה של 399.26 נקודות. מחזורי המסחר הסתכמו בכ-582 מיליון שקל, נמוכים מהממוצע אך משקפים את הקיץ.
טבע: הקופקסון מפתיע לחיוב
מניות טבע חתמו את המסחר בעליה של 1.61% במחזור ער של 54 מיליון שקל. החברה פרסמה נתונים מוקדמים על היקפי המכירות של הקופקסון ברבעון השני. המכירות זינקו ב-29% והסתכמו בכ-291 מיליון דולר בשווקים הגלובליים ביחס לתקופה המקבילה. את התוצאות שלה לרבעון השני עתידה לפרסם בתחילת חודש אוגוסט.
מניות סולומון יעוץ חתמו היום בירידות של 2.53%. ברקע, איש העסקים, אילן בן דב, משך היום את תשומת הלב של שוק ההון בפעם נוספת. בן דב רכש 25% ממניות בית ההשקעות סולומון שוקי הון באמצעות חברת ירדן השקעות, הנמצאת בשליטתו. במסגרת העסקה תקצה סלומון שוקי לירדן כ-154,112 מניות מההון המונפק ומזכויות ההצבעה. על פי העסקה, תשלם ירדן לסלומון כ-129.7 שקל למניה, ובסך הכל כ-20 מיליון שקל.
הבנקים משכו מעלה
מניות חמשת הבנקים הגדולים חתמו היום בעליות חדות. בצהריים התברר כי הבנקים לא אמרו נואש והם בסבב דיונים לגבי יישום המסקנות בכנסת. הבוקר פורסם כי הבנקים הגדולים ימכרו את קופות הגמל בתוך 3 שנים ואת קרנות הנאמנות בתוך 4 שנים.
מניות מזרחי קפצו היום ב-3.66%, מניות לאומי הוסיפו 2.25%, מניות פועלים עלו ב-1.87% במחזור ער של 72.6 מיליון שקל. מניות דיסקונט עלו ב-1.78%, ומניות הבינלאומי עלו ב-0.46%.
מניות גרנית הכרמל שבשליטת קבוצת בורביץ' תיקנו היום את מרבית הירידות מהשבוע החולף, שהסתכמו בכ-11%. הן זינקו היום ב-8.28% במחזור של 10 מיליון שקל. החברה הודיעה הבוקר, כי היא פורשת מהמו"מ לרכישת נצב"א: "נוכח הנסיבות שנוצרו במו"מ עם ראש צוות המו"מ מטעם נצבא חברה להתנחלות בע"מ ונוכח הפערים בעמדות הצדדים, שאינם ניתנים לגישור".
מניות ליפמן עלו ב-1.9% במחזור של 6 מיליון שקל. החברה הודיעה אמש, כי קיבלה את אישור Sistema 4B בספרד עבור מסופיה מדגם נורית 8010 מאושרי ה-EMV. אישור זה מאפשר לליפמן למכור את מסופיה האלחוטיים מדגם זה לכל הבנקים הסולקים דרך מערכת הסליקה של Sistema 4B.
מניות קבוצת אי.די.בי אחזקות עלו ב-0.46%, ומניות אי.די.בי. פיתוח עלו ב-1.81%. ברקע, הבוקר פורסם, כי עמוס שפירא, מנכ"ל אל על לשעבר, הצטרף לקבוצה, למרות שעדיין לא הוכרז על תפקידו. על פי העיתון הוא מועמד לתפקיד ניהול בכיר ועשוי אף להתמנות למנכ"ל סלקום, בהנחה שדנקנר ישלים את רכישת חלקם של האחים ספרא בסלקום.
רדויז'ן עלתה בזכות הרווח למניה
חברת המחשבים רדויז'ן הייתה היום בין המדווחות, מניות החברה זינקו ב-4.72%. זאת לאחר שהחברה החמיצה את צפי המכירות שהעניקה לעצמה לרבעון השני, אך הצליחה לעמוד ברווח למניה. החברה חזתה מכירות בסך 18 מיליון דולר, אך הציגה לבסוף מכירות בסך כולל של 17.5 מיליון דולר. ההכנסות של החברה עלו ביחס לתקופה המקבילה בכ-11%.
מניות רדוור חתמו היום בעליה של 1.37%. החברה פרסמה היום דו"חות ויישרה קו עם התחזיות שסיפקה בתחילת חודש יולי. רדוור דיווחה על רווח של 1 מיליון דולר או 5 סנט למניה ברבעון השני של 2005 על הכנסות של 17.5 מיליון דולר. ברבעו המקביל, נזכיר, הציגה החברה רווח של 16.3 מיליון דולר (כלומר: גידול של 7%) ורווח של 3 מיליון דולר או 16 סנט למניה.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
