ת"א נגררה בסוף לעליות נאות: טבע עלתה ב-1.6%
הבורסה לני"ע בת"א חתמה את יום המסחר השלישי לשבוע בעליות שערים מרשימות. המדדים המובילים עברו לעליות שערים בצהרי היום, נגררים עקב הסנטימנט החיובי שהלך וגבר מצידה של וול סטריט. הבורסה פתחה הבוקר את המסחר במגמה מעורבת. ברקע למסחר היה גם הקטליזטור החיובי שהגיע מצד מניות הבנקים הגדולים, אלה חתמו בעליות שערים חדות.
עונת הדו"חות שנפתחה אתמול עם פרסום תוצאותיה של אורכית המשיכו היום עם רדויז'ן ורדוור. יש לציין שמה שהעיב על הסנטימנט של המשקיעים היום היה המצעד של מתנגדי ההתנקות לכיוון רצועת עזה, והאלימות שהם הפגינו כלפי כוחות הבטחון.
מדד ת"א 25 עלה ב-1.2% לרמה של 664.54 נקודות, מדד ת"א 100 הוסיף 1.03% לרמה של 678.59 נקודות, ומדד התל טק 15 עלה ב-0.56% לרמה של 399.26 נקודות. מחזורי המסחר הסתכמו בכ-582 מיליון שקל, נמוכים מהממוצע אך משקפים את הקיץ.
טבע: הקופקסון מפתיע לחיוב
מניות טבע חתמו את המסחר בעליה של 1.61% במחזור ער של 54 מיליון שקל. החברה פרסמה נתונים מוקדמים על היקפי המכירות של הקופקסון ברבעון השני. המכירות זינקו ב-29% והסתכמו בכ-291 מיליון דולר בשווקים הגלובליים ביחס לתקופה המקבילה. את התוצאות שלה לרבעון השני עתידה לפרסם בתחילת חודש אוגוסט.
מניות סולומון יעוץ חתמו היום בירידות של 2.53%. ברקע, איש העסקים, אילן בן דב, משך היום את תשומת הלב של שוק ההון בפעם נוספת. בן דב רכש 25% ממניות בית ההשקעות סולומון שוקי הון באמצעות חברת ירדן השקעות, הנמצאת בשליטתו. במסגרת העסקה תקצה סלומון שוקי לירדן כ-154,112 מניות מההון המונפק ומזכויות ההצבעה. על פי העסקה, תשלם ירדן לסלומון כ-129.7 שקל למניה, ובסך הכל כ-20 מיליון שקל.
הבנקים משכו מעלה
מניות חמשת הבנקים הגדולים חתמו היום בעליות חדות. בצהריים התברר כי הבנקים לא אמרו נואש והם בסבב דיונים לגבי יישום המסקנות בכנסת. הבוקר פורסם כי הבנקים הגדולים ימכרו את קופות הגמל בתוך 3 שנים ואת קרנות הנאמנות בתוך 4 שנים.
מניות מזרחי קפצו היום ב-3.66%, מניות לאומי הוסיפו 2.25%, מניות פועלים עלו ב-1.87% במחזור ער של 72.6 מיליון שקל. מניות דיסקונט עלו ב-1.78%, ומניות הבינלאומי עלו ב-0.46%.
מניות גרנית הכרמל שבשליטת קבוצת בורביץ' תיקנו היום את מרבית הירידות מהשבוע החולף, שהסתכמו בכ-11%. הן זינקו היום ב-8.28% במחזור של 10 מיליון שקל. החברה הודיעה הבוקר, כי היא פורשת מהמו"מ לרכישת נצב"א: "נוכח הנסיבות שנוצרו במו"מ עם ראש צוות המו"מ מטעם נצבא חברה להתנחלות בע"מ ונוכח הפערים בעמדות הצדדים, שאינם ניתנים לגישור".
מניות ליפמן עלו ב-1.9% במחזור של 6 מיליון שקל. החברה הודיעה אמש, כי קיבלה את אישור Sistema 4B בספרד עבור מסופיה מדגם נורית 8010 מאושרי ה-EMV. אישור זה מאפשר לליפמן למכור את מסופיה האלחוטיים מדגם זה לכל הבנקים הסולקים דרך מערכת הסליקה של Sistema 4B.
מניות קבוצת אי.די.בי אחזקות עלו ב-0.46%, ומניות אי.די.בי. פיתוח עלו ב-1.81%. ברקע, הבוקר פורסם, כי עמוס שפירא, מנכ"ל אל על לשעבר, הצטרף לקבוצה, למרות שעדיין לא הוכרז על תפקידו. על פי העיתון הוא מועמד לתפקיד ניהול בכיר ועשוי אף להתמנות למנכ"ל סלקום, בהנחה שדנקנר ישלים את רכישת חלקם של האחים ספרא בסלקום.
רדויז'ן עלתה בזכות הרווח למניה
חברת המחשבים רדויז'ן הייתה היום בין המדווחות, מניות החברה זינקו ב-4.72%. זאת לאחר שהחברה החמיצה את צפי המכירות שהעניקה לעצמה לרבעון השני, אך הצליחה לעמוד ברווח למניה. החברה חזתה מכירות בסך 18 מיליון דולר, אך הציגה לבסוף מכירות בסך כולל של 17.5 מיליון דולר. ההכנסות של החברה עלו ביחס לתקופה המקבילה בכ-11%.
מניות רדוור חתמו היום בעליה של 1.37%. החברה פרסמה היום דו"חות ויישרה קו עם התחזיות שסיפקה בתחילת חודש יולי. רדוור דיווחה על רווח של 1 מיליון דולר או 5 סנט למניה ברבעון השני של 2005 על הכנסות של 17.5 מיליון דולר. ברבעו המקביל, נזכיר, הציגה החברה רווח של 16.3 מיליון דולר (כלומר: גידול של 7%) ורווח של 3 מיליון דולר או 16 סנט למניה.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
