ת"א נגררה בסוף לעליות נאות: טבע עלתה ב-1.6%
הבורסה לני"ע בת"א חתמה את יום המסחר השלישי לשבוע בעליות שערים מרשימות. המדדים המובילים עברו לעליות שערים בצהרי היום, נגררים עקב הסנטימנט החיובי שהלך וגבר מצידה של וול סטריט. הבורסה פתחה הבוקר את המסחר במגמה מעורבת. ברקע למסחר היה גם הקטליזטור החיובי שהגיע מצד מניות הבנקים הגדולים, אלה חתמו בעליות שערים חדות.
עונת הדו"חות שנפתחה אתמול עם פרסום תוצאותיה של אורכית המשיכו היום עם רדויז'ן ורדוור. יש לציין שמה שהעיב על הסנטימנט של המשקיעים היום היה המצעד של מתנגדי ההתנקות לכיוון רצועת עזה, והאלימות שהם הפגינו כלפי כוחות הבטחון.
מדד ת"א 25 עלה ב-1.2% לרמה של 664.54 נקודות, מדד ת"א 100 הוסיף 1.03% לרמה של 678.59 נקודות, ומדד התל טק 15 עלה ב-0.56% לרמה של 399.26 נקודות. מחזורי המסחר הסתכמו בכ-582 מיליון שקל, נמוכים מהממוצע אך משקפים את הקיץ.
טבע: הקופקסון מפתיע לחיוב
מניות טבע חתמו את המסחר בעליה של 1.61% במחזור ער של 54 מיליון שקל. החברה פרסמה נתונים מוקדמים על היקפי המכירות של הקופקסון ברבעון השני. המכירות זינקו ב-29% והסתכמו בכ-291 מיליון דולר בשווקים הגלובליים ביחס לתקופה המקבילה. את התוצאות שלה לרבעון השני עתידה לפרסם בתחילת חודש אוגוסט.
מניות סולומון יעוץ חתמו היום בירידות של 2.53%. ברקע, איש העסקים, אילן בן דב, משך היום את תשומת הלב של שוק ההון בפעם נוספת. בן דב רכש 25% ממניות בית ההשקעות סולומון שוקי הון באמצעות חברת ירדן השקעות, הנמצאת בשליטתו. במסגרת העסקה תקצה סלומון שוקי לירדן כ-154,112 מניות מההון המונפק ומזכויות ההצבעה. על פי העסקה, תשלם ירדן לסלומון כ-129.7 שקל למניה, ובסך הכל כ-20 מיליון שקל.
הבנקים משכו מעלה
מניות חמשת הבנקים הגדולים חתמו היום בעליות חדות. בצהריים התברר כי הבנקים לא אמרו נואש והם בסבב דיונים לגבי יישום המסקנות בכנסת. הבוקר פורסם כי הבנקים הגדולים ימכרו את קופות הגמל בתוך 3 שנים ואת קרנות הנאמנות בתוך 4 שנים.
מניות מזרחי קפצו היום ב-3.66%, מניות לאומי הוסיפו 2.25%, מניות פועלים עלו ב-1.87% במחזור ער של 72.6 מיליון שקל. מניות דיסקונט עלו ב-1.78%, ומניות הבינלאומי עלו ב-0.46%.
מניות גרנית הכרמל שבשליטת קבוצת בורביץ' תיקנו היום את מרבית הירידות מהשבוע החולף, שהסתכמו בכ-11%. הן זינקו היום ב-8.28% במחזור של 10 מיליון שקל. החברה הודיעה הבוקר, כי היא פורשת מהמו"מ לרכישת נצב"א: "נוכח הנסיבות שנוצרו במו"מ עם ראש צוות המו"מ מטעם נצבא חברה להתנחלות בע"מ ונוכח הפערים בעמדות הצדדים, שאינם ניתנים לגישור".
מניות ליפמן עלו ב-1.9% במחזור של 6 מיליון שקל. החברה הודיעה אמש, כי קיבלה את אישור Sistema 4B בספרד עבור מסופיה מדגם נורית 8010 מאושרי ה-EMV. אישור זה מאפשר לליפמן למכור את מסופיה האלחוטיים מדגם זה לכל הבנקים הסולקים דרך מערכת הסליקה של Sistema 4B.
מניות קבוצת אי.די.בי אחזקות עלו ב-0.46%, ומניות אי.די.בי. פיתוח עלו ב-1.81%. ברקע, הבוקר פורסם, כי עמוס שפירא, מנכ"ל אל על לשעבר, הצטרף לקבוצה, למרות שעדיין לא הוכרז על תפקידו. על פי העיתון הוא מועמד לתפקיד ניהול בכיר ועשוי אף להתמנות למנכ"ל סלקום, בהנחה שדנקנר ישלים את רכישת חלקם של האחים ספרא בסלקום.
רדויז'ן עלתה בזכות הרווח למניה
חברת המחשבים רדויז'ן הייתה היום בין המדווחות, מניות החברה זינקו ב-4.72%. זאת לאחר שהחברה החמיצה את צפי המכירות שהעניקה לעצמה לרבעון השני, אך הצליחה לעמוד ברווח למניה. החברה חזתה מכירות בסך 18 מיליון דולר, אך הציגה לבסוף מכירות בסך כולל של 17.5 מיליון דולר. ההכנסות של החברה עלו ביחס לתקופה המקבילה בכ-11%.
מניות רדוור חתמו היום בעליה של 1.37%. החברה פרסמה היום דו"חות ויישרה קו עם התחזיות שסיפקה בתחילת חודש יולי. רדוור דיווחה על רווח של 1 מיליון דולר או 5 סנט למניה ברבעון השני של 2005 על הכנסות של 17.5 מיליון דולר. ברבעו המקביל, נזכיר, הציגה החברה רווח של 16.3 מיליון דולר (כלומר: גידול של 7%) ורווח של 3 מיליון דולר או 16 סנט למניה.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
