עדכון: המחלוקת עם הבית היהודי נפתרה - לא יבלמו את העברת הסמכויות

גיא ארז | (11)

עדכון: חברי הכנסת של הבית היהודי התרצו, ולא יעמדו מול ההסכם בין נתניהו לדרעי.

מכאן, נראה כי באמת שום דבר לא יעצור את מתווה הגז, היות והממשלה צפויה לאשר את העברת הסמכויות לנתניהו, ובהיעדר התנגדויות של הבית היהודי - הדבר יעבור גם בכנסת. 

מוקדם יותר דווח כי חברי הכנסת של הבית היהודי צפויים להקשות על העברת סמכויות שר הכלכלה לנתניהו, כך דווח בגלי צה"ל. חברי הכנסת מתנגדים ללקיחת חלק מסמכויות משרד החינוך (בראשו עומד יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט), והתנגדותם עשויה להכשיל את העברת הסמכויות בכנסת.  כזכור, כוונת נתניהו הייתה למנות את אריה דרעי ל"שר הפריפריה" כדי להעביר את מתווה הגזוכחלק מהמהלך להעניק לו מספר סמכויות ממשרד החינוך, כחלק מ"תפירת התיק" לאריה דרעי, בתור "שר הפריפריה".

מדד ת"א נפט וגז 0%

אם בתחילת הדיווחים מדד הנפט-גז חווה תנודה קלה מטה, כעת מזנק המדד ביותר מ-3%, כשנראה שכל המכשולים הפוליטיים אושרו.

המצב הפוליטי שוב מספק דרמות ובעיקר חוסר ודאות, כאשר בשל היותה של הקואליציה בת 61 ח"כים בלבד, העברת הסמכויות אמנם יכולה לעבור בממשלה (לבית היהודי 3 שרים בלבד) - אך לא בכנסת, שם כל ח"כ מהקואליציה בעצם עשוי להפיל את המהלך - במידה והאופוזיציה כולה תתגייס כנגד.

ה'דיל', בין נתניהו לדרעי נרקם בתקופה האחרונה, כאשר מטרתם של השניים הייתה שאריה דרעי, שהיה בין היתר שר הכלכלה, יתפטר מתפקידו, וכך יוכל ראש הממשלה להפוך להיות שר הכלכלה (בנוסף להיותו שר החוץ, התקשורת והשר לשיתוף פעולה אזורי), ובכך להעביר את המתווה. במקביל, נתניהו יוכל למנות בעצמו את הממונה על ההגבלים העסקיים. בתמורה לכך, דרעי, שלא היה מעוניין לחתום על סעיף העברת הסמכויות, יזכה לתואר מחודש במשרדו כ"שר הפריפריה". 

נציין כי פרט לתוספת תקציב למשרדו של דרעי, גם אחיו, עו"ד שלמה דרעי, יזכה להתמנות לסגן יו"ר קק"ל, אם כי כמובן שלא ניתן לקבוע שמדובר בחלק מההסכם בין האישים. זאת ועוד, מדובר בתפקיד ללא שכר, אך עם השפעה רבה.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    שי 01/11/2015 12:47
    הגב לתגובה זו
    גנב נשאר גנב גם אם חלפו 7 שנים
  • 9.
    דרעי יודע רק את דרעי (ל"ת)
    גג 01/11/2015 12:25
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    פריפריה רדומה 01/11/2015 12:15
    הגב לתגובה זו
    הוא האיש החזק והמתאים ביותר לבנות ולהעצים את הפריפריה , הוא יבנה וישקם , יפריח את השממה המוזנחת. הרי כל המפלגות מחשיבים את המדינה שבין גדרה לחדרה . את הייתר הם זקוקים לבחירות בלבד. עכשיו הכל ישתנה לטובה .
  • בימות המשיח (ל"ת)
    ככ 01/11/2015 12:25
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    לפידתילוני 01/11/2015 11:51
    הגב לתגובה זו
    הבית ה"יהודי" אלה שרדפו את החרדים, יחברו שוב ללפיד, בוזי יכנס לממשלה ויהיה פה קצת שקט.ייאסר כניסה להר הבית בחוק חרום.ויבוטלו כל הגזירות של ממשלת האחים בנט לפיד.
  • 6.
    מכלוף כבר ישב כמה שנים על שוחד, נראה שלא למד דבר (ל"ת)
    אנונימי 01/11/2015 11:41
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ראש ממשלה זבל שרק מוסיף משרדים מיותרים (ל"ת)
    תום 01/11/2015 11:08
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מקורבים לפני שיהיה מאוחר (ל"ת)
    רוצים לקנות בזול 01/11/2015 10:50
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חארטהד (ל"ת)
    rr 01/11/2015 10:47
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שלומי 01/11/2015 10:38
    הגב לתגובה זו
    שרוצה להכניס את מפלגת העבודה במקומכם.
  • 1.
    בושה לעם ישראל שאדם כזה יושב בכנסת. (ל"ת)
    צחי 01/11/2015 10:35
    הגב לתגובה זו
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף. 

הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.