אילון מאסק
צילום: ויקיפדיה

מאסק: "השקעתי באת'ריום, אולי בעתיד טסלה תקבל שוב ביטקוין"

ממשיך לשחק במטבעות: לאחר שמנכ"ל טסלה טען לפני חודשיים כי טסלה לא תקבל ביטקוין בגלל תהליך הייצור המזהם של המטבע, כעת הוא חוזר בו בטענה שהתהליך משתפר, והופך לידידותי לסביבה; בנוסף, מאסק חשף כי הוא מושקע באתריום - ושולח את המטבעות לעליות
סתיו קורן |

אלון מאסק, מנכ"ל טסלה TESLA INC שוב משגע את שוק הקריפטו: המנכ"ל האקצנטרי השתתף אמש (רביעי) בכנס קריפטו שנקרא "B-WORD". בכנס אמר כי תהליך ייצור הביטקוין שנקרא "כרייה" הולך למקום חיובי, ופחות מזהם וכי אם זה ימשיך כך הוא ישקול בחיוב לקבל תשלום ב-BITCOIN 1.84% לרכישת רכבי טסלה. וזאת לאחר שלפני חודשיים מאסק הודיע כי לא יקבל ביטקוין בגלל הזיהום שבתהליך הכרייה, מהלך שגרם למחיקה של 10% משווי הביטקוין.

גם על המטבע השני בגודלו ה- ETHEREUM 3.47% למאסק היה מה לומר - הוא למעשה גילה למשתתפי הכנס כי הוא משקיע במטבע. תהליך הייצור של המטבע נחשב ידידותי לסביבה ביחס לביטקוין, בסוף 2020 פורסם כי מערכת הייצור של האת'ר יעבור למודל כרייה חסכוני יותר באנרגיה (Proof of Stake). 

בעקבות הדברים של מאסק המטבעות הוירטואליים מגיבים בעליות: הביטקוין עולה ב-3% לעשר של 31.8 אלף דולר. האת'ריום עולה ב-5.3%% לשער של 1,976 דולר, הדוג'קוין עולה ב-3%, וה- RIPPLE - XRP 4.72% עולה ב-7% לשער של 0.57 דולר. 

העובדה שטסלה הסכימה לקבל ביטקוין לרכישת כלי הרכב החשמליים של טסלה הדגיש דיכוטומיה בין המוניטין של מאסק כיזם ואחד מעשירי העולם שמצהיר בכל הזדמנות כי תומך באיכות הסביבה, לבין התמיכה הכמעט האבסולוטית שלו במטבעות הקריפטו המזהמים. הביקורת שספג זו אחד הסיבות המרכזיות שהכריז בעבר כי טסלה לא תקבל ביטקוין. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטבעות קריפטוגרפיים
צילום: Pixbay

בנק אנגליה קובע תקרה: כל אזרח יוכל להחזיק עד 20 אלף פאונד במטבעות יציבים

הבנק המרכזי של אנגליה מפרסם מתווה חדש שמציב תקרות אחזקה על מטבעות יציבים ויחייב את המנפיקים לגבות את המטבעות באגרות חוב קצרות טווח; המהלך נועד להבטיח יציבות פיננסית ולמנוע משיכות המוניות, אבל מעורר חשש בשוק הקריפטו מבריחה של משתמשים לפלטפורמות אמריקאיות

מנדי הניג |

הבנק המרכזי של אנגליה חושף מתווה רגולטורי חדש להסדרת המטבעות היציבים, במטרה להגן על היציבות הפיננסית ולמנוע סיכוני נזילות במערכת הדיגיטלית. ההצעה קובעת מגבלות זמניות על אחזקות פרטיות ועסקיות, לצד דרישות גיבוי נוקשות שיחייבו את המנפיקים לשמור חלק ניכר מהנכסים באג"ח ממשלתיות קצרות.

המסמך שפרסם הבנק היום מגביל אנשים פרטיים להחזיק מטבעות יציבים (Stablecoins) בשווי של עד 20 אלף פאונד (כ-26.3 אלף דולר), ועסקים עד 10 מיליון פאונד. המטרה, לפי הבנק, היא למנוע "משיכות המוניות" דיגיטליות דומות לאלו שקדמו לקריסת Terra-Luna ב-2022, ולצמצם סיכונים מערכתיים בזמן שמטבעות דיגיטליים הופכים לכלי תשלום נפוץ יותר ויותר. בבנק הבריטי מדגישים כי מדובר במגבלות זמניות שיוסרו בהדרגה, אחרי בחינה מחודשת של התנאים בשוק. חריגים יינתנו לגופים חיוניים, כמו רשתות קמעונאיות או פלטפורמות מסחר בקריפטו, במידה שיוכיחו צורך תפעולי מהותי.

גיבוי היברידי

בהצעה נקבע כי מנפיקי המטבעות היציבים - בהם Tether ו-Circle - יחויבו לגבות את המטבעות במבנה היברידי - עד 60% מהנכסים באגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח (Gilts), והיתרה כפיקדונות לא נושאי ריבית בבנק המרכזי. מנפיקים שייחשבו "מערכתיים", כלומר כאלה שמחזיקים נתח של מעל 10% מהשוק, יורשו לגבות עד 95% מהנכסים באג"ח ממשלתיות. מדובר בשינוי מתון ביחס להמלצות מ-2023, שבהן דרש הבנק שכל הנכסים יוחזקו בפיקדונות בלבד.

ג'ון ריינולדס, אנליסט ראשי ב-HSBC, מסביר שמדובר בצעד מאוזן: "המתווה החדש מאפשר למנפיקים להתמודד עם עלויות תפעול גבוהות בעידן ריבית גבוהה, מבלי לוותר על נזילות". עם זאת, בבנק מזהירים כי חשיפה גדולה מדי לנכסים נושאי ריבית עלולה להקשות על משיכת כספים במקרה של משבר, ולכן נשקלת האפשרות לאפשר למנפיקים גישה ישירה לנזילות מהבנק המרכזי.

הגישה הבריטית נתפסת כקשוחה מזו האמריקאית, שבה חוק ה-Genius Act של ממשל טראמפ מתמקד בעיקר בשקיפות ולא מגביל את היקף האחזקות. סגנית הנגיד, שרה ברידן, מסבירה כי הזהירות נובעת ממבנה הכלכלה הבריטית: "שוק האשראי הבריטי מבוסס על בנקים מסחריים, והמערכת רגישה למשיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים". לדבריה, משיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים עלולות לערער את היציבות של המערכת הבנקאית כולה במיוחד בשוק משכנתאות הנשען על מימון קצר טווח. מעבר לכך, בבנק רואים בהבדל הזה לא רק סוגיה טכנית אלא גם ביטוי לפילוסופיה רגולטורית רחבה יותר: בעוד ארצות הברית נוטה לאפשר לשוק לנהל את הסיכונים בעצמו, בריטניה מעדיפה לבנות מנגנוני הגנה מוקדמים כדי למנוע משבר עוד לפני שיתפרץ.