אילון מאסק
צילום: ויקיפדיה

מאסק: "השקעתי באת'ריום, אולי בעתיד טסלה תקבל שוב ביטקוין"

ממשיך לשחק במטבעות: לאחר שמנכ"ל טסלה טען לפני חודשיים כי טסלה לא תקבל ביטקוין בגלל תהליך הייצור המזהם של המטבע, כעת הוא חוזר בו בטענה שהתהליך משתפר, והופך לידידותי לסביבה; בנוסף, מאסק חשף כי הוא מושקע באתריום - ושולח את המטבעות לעליות
סתיו קורן |

אלון מאסק, מנכ"ל טסלה TESLA INC שוב משגע את שוק הקריפטו: המנכ"ל האקצנטרי השתתף אמש (רביעי) בכנס קריפטו שנקרא "B-WORD". בכנס אמר כי תהליך ייצור הביטקוין שנקרא "כרייה" הולך למקום חיובי, ופחות מזהם וכי אם זה ימשיך כך הוא ישקול בחיוב לקבל תשלום ב-BITCOIN -0.68% לרכישת רכבי טסלה. וזאת לאחר שלפני חודשיים מאסק הודיע כי לא יקבל ביטקוין בגלל הזיהום שבתהליך הכרייה, מהלך שגרם למחיקה של 10% משווי הביטקוין.

גם על המטבע השני בגודלו ה- ETHEREUM -0.82% למאסק היה מה לומר - הוא למעשה גילה למשתתפי הכנס כי הוא משקיע במטבע. תהליך הייצור של המטבע נחשב ידידותי לסביבה ביחס לביטקוין, בסוף 2020 פורסם כי מערכת הייצור של האת'ר יעבור למודל כרייה חסכוני יותר באנרגיה (Proof of Stake). 

בעקבות הדברים של מאסק המטבעות הוירטואליים מגיבים בעליות: הביטקוין עולה ב-3% לעשר של 31.8 אלף דולר. האת'ריום עולה ב-5.3%% לשער של 1,976 דולר, הדוג'קוין עולה ב-3%, וה- RIPPLE - XRP -1.61% עולה ב-7% לשער של 0.57 דולר. 

העובדה שטסלה הסכימה לקבל ביטקוין לרכישת כלי הרכב החשמליים של טסלה הדגיש דיכוטומיה בין המוניטין של מאסק כיזם ואחד מעשירי העולם שמצהיר בכל הזדמנות כי תומך באיכות הסביבה, לבין התמיכה הכמעט האבסולוטית שלו במטבעות הקריפטו המזהמים. הביקורת שספג זו אחד הסיבות המרכזיות שהכריז בעבר כי טסלה לא תקבל ביטקוין. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חאבייר מיליי נשיא ארגנטינה
צילום: טוויטר

הארגנטינאים עוברים לקריפטו כדי להגן על החסכונות

משבר הפזו מייצר גל חדש שלביקוש לקריפטו; זה קרה כבר בעבר - משברים מחזקים את הקריפטו

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארגנטינה קריפטו

בארגנטינה מתרחשת לאחרונה תופעה מעניינת - אזרחים רבים שפעם הסתמכו על הפזו, המטבע המקומי, בוחרים לפנות למטבעות קריפטוגרפיים, ובמיוחד ל-stablecoins (מטבעות דיגיטליים שמקובעים לערך הדולר) כדי לשמור על ערך הכסף. הסיבה: אינפלציה גבוהה, איבוד אמון במטבע המקומי ומגבלות שיעורה של המדינה על רכישת דולרים.

תופעה זו אינה חדשה לחלוטין; היא מזכירה משברים כלכליים קודמים בארגנטינה, אם כי אז היתה בריחה לדולר. בשנת 2001-2002, הופסקו הפקדות בבנקים והפזו איבד יותר מ-70% מערכו תוך חודשים ספורים. באותה תקופה, רבים רכשו דולרים פיזיים כמקלט בטוח, אך כיום, בעידן הדיגיטלי, stablecoins כמו USDT (Tether) ו-USDC (Circle) מציעים אלטרנטיבה נוחה יותר - נגישה דרך אפליקציות סמארטפון, ללא צורך בהעברת מזומנים.

אמריקה הלטינית כולה רשמה אימוץ קריפטו בשווי 1.5 טריליון דולר, כאשר ארגנטינה מובילה את הדירוג עם שיעור אימוץ גבוה במיוחד בשל האינפלציה שחצתה את רף ה-200% בשנה הקודמת. פלטפורמות כמו Binance ו-LocalBitcoins מדווחות על זינוק של עשרות אחוזים במסחר יומיומי, מה שמעיד על כך שהתופעה אינה מוגבלת למשקיעים מקצועיים, אלא חודרת לכל שכבות האוכלוסייה.

מה גורם לציבור לבחור בקריפטו בשעה קשה?

הפזו הארגנטינאי מאבד ערך בקצב מהיר מאוד - שיעורי אינפלציה שנתית עוברים מאה אחוזים, והמטבע נחלש בתנאים של חוסר יציבות כלכלית. המשבר הנוכחי הוא חלק ממחזור היסטורי של משברים בארגנטינה, שכלל היפר-אינפלציה בשנות ה-80 (עד 5,000% בשנה) ומשבר החוב של 1989, שבו נקטעו תשלומי חוב חיצוני והכלכלה קרסה. לאור מצב זה, הארגנטינאים מחפשים חלופה שתשמור על הערך.

הבחירה במטבעות דיגיטליים יציבים מאפשרת גישה פיננסית מהירה וזולה יותר, במיוחד עבור עובדים מרוחקים שמקבלים שכר בדולרים דיגיטליים מחברות גלובליות. ארגנטינה מדורגת בין חמש המדינות המובילות באימוץ stablecoins, לצד הודו ובברזיל.

ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

המסיבה נגמרה? מטבעות הקריפטו ממשיכים לאבד גובה

שוק הקריפטו נצבע באדום עם ירידות חדות בביטקוין ובמטבעות המובילים, בעוד המשקיעים תוהים אם מדובר בתיקון זמני או תחילתה של מגמה שלילית חדשה; שערורייה סביב מטבע המם של מלניה טראמפ מוסיפה שכבה נוספת של חוסר ודאות לשוק התנודתי

אדיר בן עמי |

הביטקוין צונח ב-4.4% למחיר של 108,503 דולר, והשאלה שעכשיו מעסיקה את כולם היא האם זה הסוף של המגמה החיובית שהניעה את הסקטור כל השנה. הירידה מגיעה לאחר תקופה של עליות מרשימות וכעת המשקיעים מנסים להבין אם הם צופים בתיקון זמני או בשינוי כיוון משמעותי יותר.

הביטקוין נסחר עכשיו 14% מתחת לשיא ההיסטורי שלו מתחילת החודש. ירידה חדה במונחים רגילים, אך בעולם הקריפטו היא עדיין יכולה להיחשב ל״תיקון בריא״. האתריום, המטבע השני בגודלו, איבד 6% מערכו, בעוד ש-XRP יורד ב-4.8%. גם סולנה, הכוכב של השנה, יורד בכמעט 7%. שוק המטבעות הדיגיטליים, עם כ-80 מטבעות בעלי שווי של מעל מיליארד דולר, מציג ירידות כמעט בכל כיוון. זה מדגים שוב את הקשר החזק בין הביטקוין לשאר השוק. כשהמטבע הגדול יורד, כל השאר יורדים בעקבותיו.


אלכס קופצ’יקביץ’ מ-FxPro מתאר את המצב: “ברמות הנוכחיות, ייתכן שהכלל של ‘קנה כשכולם מפחדים’ עוד יעבוד, אך ייתכן גם שאנו בתחילתה של תקופה ממושכת של מימושים אחרי חודשים של קיפאון.” במילים אחרות, אף אחד לא באמת יודע לאן פני הדברים, והמשקיעים צריכים להיערך לשני הכיוונים. בחברת B2BINPAY מציגים תמונה זהירה יותר. לדבריהם, האלטקוינים צפויים להמשיך להיות תחת לחץ, בעוד המטבעות הגדולים ישמרו על כוחם. התחזית שלהם היא שהריכוזיות בשוק תימשך עד סוף 2025 ואף ל-2026, כשהכסף המוסדי יעדיף נכסים מבוססים יותר.


כוחות מרכזיים שמניעים את השוק כיום הם נזילות (שנמדדת לפי תנועת הסטייבלקוינים), עוצמת הדולר, תשואות ריאליות ובהירות רגולטורית. בניגוד לדימוי הנפוץ, הקריפטו אינו מנותק מהכלכלה המסורתית. כשהריביות עולות או האמון בשווקים נשחק, המשקיעים נוטים לברוח למקלטים בטוחים יותר והמטבעות הקטנים נפגעים ראשונים.


המטבע של מלניה טראמפ

באווירה הזאת מתפרסם סיפור מסקרן על המטבע $MELANIA, מטבע המם של הגברת הראשונה מלניה טראמפ. כתבי אישום שהוגשו השבוע טוענים כי הבורסה שבה הושק המטבע ידעה מראש על כוונה להנפיקו באופן שיביא לקריסתו. אם הדברים נכונים, מדובר בפרשה שמדגישה את החולשה המבנית של השוק והיעדר הפיקוח עליו. המטבע הושק בינואר במחיר של כמה סנטים, זינק למעל 10 דולרים תוך שעות, וכעת נסחר סביב עשירית סנט, צניחה של כמעט 100%. מלניה טראמפ עצמה לא נכללת בכתבי האישום, אך מעורבות שמה ומעמדה הציבורי מעוררות שאלות על השימוש בכוח והשפעה בשווקים ספקולטיביים.