בשנים האחרונות מתגלה שינוי מהותי בתפיסת העבודה בקרב דורות צעירים ברחבי העולם, שמשתקף גם בישראל. נתונים חדשים מראים כי צעירים מדור ה-Z עובדים פחות שעות ביחס לדורות קודמים. למשל, דור ה-Z עבד בממוצע בין 129 ל-144 שעות בחודש, לעומת דור ה-Y (המילניאלס) שעבד בין 148 ל-153 שעות, ודור ה-X שעבד בין 155 ל-156 שעות. דור הבייבי-בום, לעומת זאת, מפחית בהדרגה את היקף העבודה שלו לקראת פרישה. הנתונים מבוססים על דוח חדש של חילן Value, שניתח מאות אלפי עובדים ממערכות השכר בשנים 2023-2025.

השינוי נובע ממגוון גורמים: שלב חיים, שירות מילואים, והשפעות תקופת חירום. דור ה-Z, המהווה כיום את הכוח החודר ביותר לשוק העבודה, מעדיף איזון בין חיים לעבודה על פני שעות עבודה ארוכות. לפחות 75% מעובדי דור זה מעריכים את האיזון הזה מעל לגובה השכר, וכ-64% מציבים את בריאותם הנפשית במקום גבוה יחסית לצמיחה כלכלית. מגמה זו, שמתבטאת בעולם כולו, משקפת תפיסה שמעריכה איכות חיים לצד עבודה.

ההקשר הבינלאומי: ישראל כחלק ממגמה גלובלית

המגמה הישראלית משתלבת בתמונה רחבה יותר. בארצות הברית, מחקרים של Pew Research מראים כי דור Z מדווח על רמות שחיקה גבוהות יותר מכל דור אחר, כאשר 46% מהם חשים "שחוקים" רוב הזמן. במדינות אירופה המערבית, כמו גרמניה והולנד, שבוע עבודה של ארבעה ימים זוכה למשיכה רבה בקרב צעירים, כאשר ניסויים בבריטניה הראו כי 92% מהחברות שניסו מודל זה המשיכו בו גם לאחר תום תקופת הפיילוט.

בסקנדינביה, שם היחס לאיזון חיים-עבודה היה תמיד מתקדם, דור Z לוקח את המגמה צעד קדימה. בשבדיה, למשל, שבוע עבודה של 30 שעות הפך לנורמה בענפים מסוימים, עם דגש על פריון שעתי ולא על נוכחות פיזית. בישראל, למרות שטרם הגענו לשלב זה, הדיון הציבורי על גמישות בשעות העבודה ועל עבודה היברידית מעיד על השפעה ברורה של המגמה העולמית.

• "הבוס התקשר בשעות הערב. לא עניתי": דור ה-Z משנה את הכללים בשוק העבודה
• שבוע עבודה מקוצר בספרד - 37.5 שעות והשכר לא ייפגע; איפה הבעיה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הפערים בין הדורות: לא סיפור של עצלות

הפערים בין הדורות אינם מחייבים שיפוט ערכי אלא משקפים קודם כל הבדלים בשלב החיים וברמות ההתחייבות לעבודה. עובדים צעירים משלבים עבודה עם לימודים ושירות צבאי, מה שמשפיע על מספר השעות שהם עובדים. לעומתם, עובדים מדור ה-X וה-Y נמצאים בשיא הקריירה ונושאים בעומסים גבוהים יותר.

לפני 30 שנה, חייל צה"ל שהיה מקבל לידיו את הדף המודפס והפשוט של תלוש המשכורת לא חיפש שם "שכר". המילה הזו בכלל לא הייתה בלקסיקון. עם 250 או 300 שקלים בחודש, ההצלחה הגדולה ביותר הייתה לגרד מספיק עודף לחפיסת "מצופים" בשק"ם, אחרי שרכשת כרטיס טלכרט שנטען בשקלים בודדים כדי להספיק לדבר כמה דקות עם הבית מהטלפון הציבורי. החיילים של פעם לא בזבזו על מוניות או על דלק, אלא הסתפקו בטרמפים או באוטובוסים דחוסים, והכסף בבנק היה בקושי דמי כיס לסיגריות או חטיף.

אבל בסוף שנת 2025, התמונה השתנתה מקצה לקצה, אם כי יש עוד מה לעשות - ככל שחיילי הסדיר ירוויחו יותר כך בראש וראשונה זה יהיה יותר צודק. אין סיבה למשכורות ופנסיות ענק למעלה אצל הבכירים כשמי שעושה את העבודה החשובה הם החיילים "הקטנים", וכך גם המוטיבציה לשרת תעלה. כולם מדברים ובצדק כמובן על החובה של החרדים לשרת בצבא (עם התאמות לחייהם), אם השכר יוכפל יש סיכוי טוב שאתם תראו ריצה לבקום. ככה עושים צדק ופותרים משבר גדול שקיים מול החרדים. והאמת - זה לא עולה הרבה כסף - זה הרבה פחות מעלות המטרו שמאוד יכול להיות שהיא מיותרת, הרחבה: פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית? 

הכסף שניתן לחיילים בכל חודש אומנם נקרא "דמי קיום", אבל במציאות של מלחמה מתמשכת בחזיתות רבות, הוא הפך לכלי לתגמול משימתי לחיילי הסדיר, ושכר הקבע מנסה לנווט בין הצורך לשמר קצינים איכותיים לבין הקיצוצים הכואבים שהביאה איתה הכלכלה בתקופת הלחימה. אז כמה באמת נכנס לחשבון הבנק של מי ששומר לנו על גבולות המדינה? לפניכם הנתונים המעודכנים.

חיילי חובה: דמי קיום 2025 - כבר לא רק דמי כיס

היום, החייל בקו הראשון כבר לא סופר שקלים למצופים. התגמול משקף את המאמץ והסיכון, כשהמדינה מכירה בכך שחייל ב-2025 זקוק ליכולת כלכלית בסיסית. דמי הקיום מתעדכנים מדי ינואר בהתאם למדד המחירים לצרכן, מתוך הבנה שהאינפלציה בשוק האזרחי לא פוסחת על החייל שיוצא לחופשה הביתה ורוצה לשבת בבית קפה או לקנות בגד חדש.

• 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
• ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

• לוחמי חוד: בראש הפירמידה, הלוחמים ביחידות הקדמיות שנמצאים בחיכוך גבוה מול האויב, זכאים לכ-3,276 ש"ח בחודש (החל מהשנה השלישית). זהו סכום שנועד לאפשר ללוחם עצמאות כלכלית מסוימת, צמצום התלות בהורים והכרה במאמץ הפיזי והנפשי העצום.

• לוחמים: אלו המשרתים ברמת פעילות א' ביחידות לוחמות משתכרים כ-2,647 ש"ח.

• תומכי לחימה: מי שמשרתים ביחידות עורפיות יותר אך נדרשים למאמץ משמעותי, כגון טכנאי רק"ם, אנשי לוגיסטיקה קרבית ותצפיתניות, מקבלים כ-1,926 ש"ח.

• המערך העורפי: דמי קיום בסיסיים של כ-1,327 ש"ח. למרות שמדובר בסכום הנמוך ביותר, הוא עדיין רחוק שנות אור מאותם 300 שקלים של פעם, הבעיה היא שגם המחיה הוכפלה פי כמה.

• שוויון מגדרי מלא: חשוב לציין כי חיילות וחיילים באותם תפקידים ובאותן רמות פעילות מקבלים שכר ודמי קיום זהים לחלוטין. בצה"ל של 2025, המגדר אינו מהווה פקטור בקביעת התגמול. השוויון הוא אבסולוטי - מלוחמת החוד ועד לקצינת המטה בקריה. מענה להיגיינה נשית, שפעם ניתן כתוספת שקלית זעומה בתלוש, מגיע כיום לחיילות בשירות חובה באמצעות כרטיס "כוכבים" (נקודות רכש דיגיטליות) המיועד ספציפית למוצרי היגיינה, הלבשה תחתונה וציוד אישי, אותו הן מממשות ברשתות השיווק האזרחיות. פתרון זה מאפשר לכל חיילת לבחור את המותגים המתאימים לה באופן אישי.

• בונוס התמדה: בשל הארכת השירות במלחמה, החל מינואר 2025, כל חייל וחיילת בשירות חובה שחוצים את החודש ה-25 לשירותם מקבלים תוספת של 50% לדמי הקיום המקוריים שלהם. זהו פיצוי ריאלי על כך שהם נשארים במערכת בתקופה שבה חבריהם לשעבר כבר מתחילים את הטיול הגדול או את הלימודים.