אורית בנבנישתי תיגבור
צילום: מורג ביתן
ראיון

מנכ"לית תיגבור: "המכרז הוא הבעת אמון יוצאת דופן בחברה"

חברת תגבור זכתה במכרז של משרד הביטחון לליווי נכי צה"ל; המכרז כולל אופציה להארכה של עד חמש שנים נוספות. להערכת החברה, התמורה השנתית עבור השירותים בתקופת ההסכם ובתקופת האופציה צפויה לעמוד על כ-100 מיליון שקל לשנה, ובסך הכול כמיליארד שקל בגין מתן השירותים בהנחה של מימוש האופציה

אביחי טדסה | (1)

חברת תגבור  תיגבור 0% העוסקת בשירותי כח-אדם וסיעוד ושירותי שמירה ואבטחה מדווחת על זכייתה במכרז משמעותי וחדש של משרד הביטחון למתן שירותי ליווי רפואי לאגף שיקום נכי צה"ל (השירות יינתן לנכי צה"ל בדרגות נכות שונות). במסגרת ההסכם החדש, תעניק החברה שירותי ליווי רפואי לאגף שיקום נכים, במהלך תקופה של 60 חודשים ממועד ההתקשרות בהסכם. 

המכרז כולל אופציה להארכה של עד חמש שנים נוספות. להערכת החברה, התמורה השנתית עבור השירותים בתקופת ההסכם ובתקופת האופציה צפויה לעמוד על כ-100 מיליון שקל לשנה, ובסך הכול כ-1 מיליארד שקל בגין מתן השירותים בהנחה של מימוש האופציה. 

זכייה זו מחזקת את מעמדה של קבוצת תיגבור  כשחקנית משמעותית בתחום הסיעוד ובמתן שירותי חנוכות וסומכות ושרותי ליווי לנכי צה"ל במיוחד בתקופה רגישה זו במדינת ישראל. כמו כן, הזכייה ממחישה את אמון משרד הביטחון ביכולותיה המקצועיות. יצוין, כי כבר כיום החברה מספקת למשרד הבטחון שירותים אלו על פי הסכם עם משרד הבטחון (עקב זכיית החברה במכרז הקודם של משרד הבטחון). 

אורית בנבנישתי, מנכ"לית תיגבור, מסרה:

"אנו שמחים על זכיה במכרז משמעותי זה במסגרתו נעניק שירותי ליווי רפואי לאגף שיקום נכי צה"ל במשרד הביטחון ואנו רואים שליחות אמיתית באספקת שירותים אלה. לאחרונה זכינו במכרז חשוב נוסף בתחום האבטחה בעוטף ירושלים ואנו פועלים להגדלת היקפי הפעילות בכלל המגזרים, יחד עם הבאת טכנולוגיות חדשות, התייעלות תפעולית ושיפור השירותים שאנו מציעים ללקוחותינו. באמצעות היתרון לגודל והפעילות של החברה והאיתנות הפיננסית הגבוהה אנו ערוכים לשמור על המגמה החיובית בפעילות תוך מימוש ההזדמנויות שעומדות בפנינו".

אורית בנבנישתי, מנכ

אורית בנבנישתי, מנכ"לית תיגבור; קרדיט: מורג ביתן

בשיחה עם ביזפורטל, מנכ"לית תיגבור, אורית בנבנישתי מסרה:

"אנחנו נורא גאים, גם בעבר ליוונו את משרד הביטחון במספר פרויקטים. הפרויקט הזה אחרי מאוד שנים ודיונים יצא למכרז, אנחנו יודעים שהשתתפו הרבה שחקנים והמכרז הזה היה על מרכיב האיכות וכמובן שגם המחיר, זו הבעת אמון בחברה שלנו, אנחנו שמחים מאוד. הפרויקט בהיקף מאוד גדול, המלווים הופכים להיות חלק אינטגרלי מהמשפחה". 

החברה הציגה גידול משמעותי בהכנסות וברווחיות. מהם הגורמים המרכזיים שהובילו להצלחה זו?

"אנחנו מתחילים את שנת 2025 מאוד טוב, כמו שבאנו ודיווחנו שזכינו במכרזים, אנחנו ממשיכים לזכות במכרזים, עשינו הרבה עבודה טובה בין הקורונה למלחמה, שיפרנו את הטכנולוגיות, ואנחנו מאוד ממוקדי מטרה להמשיך לצמוח. נתנו שירותים בכל הארץ ואנחנו עדיין נותנים שירותים על אף פי הקשיים שחווינו באזורים המפונים. גם בעולם האבטחה זכינו במספר מכרזים. יש לנו טכנולוגיות בבתי חולים ושדות התעופה, אנחנו עוטפים את הלקוחות".

תיגבור פועלת גם בחו"ל, מה איזורי הפעילות?

"אנחנו פועלים עם טכנולוגיה שהיא 100% ישראלית לאנשים עם מוגבלויות, ומתרחבים ברומניה, הולנד וגם בפורטוגל. הטכנולוגיה היא בעצם "וויז" לאנשים עם לקות ראייה, היא מנחה אותם. שיוכלו לבוא ולהסתובב במרחב בבטחה, הטכנולוגיה מותקנת ופעילה במקומות רבים בינהם: ביטוח לאומי, שירותי בריאות כללית, חלק מהאוניברסיטאות, בי"ח לנידאו ושדות התעופה. היתרון העיקרי של הטכנולוגיה שהיא משפרת את איכות הסביבה של האדם מבחינת הרעשים, הטכנולוגיה מבודדת את הרעשים החיצוניים ועוזרת לו להתמצא במרחב".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

האם אתם רואים פוטנציאל לכניסה לתחומי פעילות חדשים?

"אנחנו תמיד בודקים תחומים, אנחנו בוחנים, כמנכ"ל וכבעלת מניות, חשוב להיות להמשיך לצמוח, ולהיות רווחים, בודקים כל הזדמנות. בנוסף, חשוב לומר שאנחנו מעניקים דיבידנד כל רבעון, זה מאוד מהותי למשקיעים, הקבוצה עובדת עם הרבה מאוד גופים, אנחנו דואגים גם לצמיחה אורגנית, אני בטוחה שאנחנו מאוד יציבים עם הפנים קדימה".

 

תוצאות הרבעון שלישי 

תוצאותיה לרבעון השלישי של השנה. ההכנסות ברבעון גדלו בכ-13.4% לכ- 340.8 מיליון שקל לעומת כ- 300.5 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הנקי (בנטרול הפחתת מוניטין אשתקד) ברבעון צמח בכ-28.1% והסתכם לכ-8.2 מיליון שקל בהשוואה לרווח של כ-6.4 מיליון שקל אשתקד.

הכנסות מגזר כ"א וסיעוד ברבעון הסתכמו לכ-229 מיליון שקל לעומת כ-197.8 מיליון שקל ברבעון המקביל, גידול של כ-15.8%. לדברי החברה הגידול במכירות נובע בעיקר מעלייה במכירות בתחום הסיעוד.

הכנסות מגזר האבטחה ברבעון צמחו בכ-11.8% והסתכמו לכ-94.6 מיליון שקל לעומת כ-84.6 מיליון שקל אשתקד. החברה ציינה כי העלייה במכירות נובעת מכניסתה של החברה למכרזים חדשים בתחום,  ושהגידול קוזז בחלקו עקב עלייה בימי המילואים על רקע התגברות המערכה בצפון. הכנסות מגזר נגישות ברבעון הסתכמו לכ-6 מיליון שקל לעומת כ-6.1 מיליון שקל ברבעון המקביל.

הרווח הגולמי ברבעון צמח בכ-10.6% והסתכם לכ-24 מיליון שקל בהשוואה לכ-21.7 מיליון שקל ברבעון המקביל. שיעור הרווח הגולמי מההכנסות ברבעון עמד על כ-7.04% לעומת כ- 7.22% ברבעון המקביל. החברה ציינה כי הרווחיות הגולמית הושפעה ברבעון מהוצאות חד פעמיות מהכשרת עובדים ורכישת ציוד שמירה בסך כ- 0.55 מיליון שקל עבור פעילויות חדשות בתחום האבטחה.

הרווח התפעולי (בנטרול הפחתת מוניטין) ברבעון צמח בכ-10.4% והסתכם לכ-11.7 מיליון שקל (כ-3.43% מההכנסות) לעומת כ-10.6 מיליון שקל (3.53% מההכנסות) ברבעון המקביל. החברה ציינה כי הרווחיות הושפעה, בין היתר, מהוצאות חד פעמיות מהכשרת עובדים ורכישת ציוד שמירה בסך 0.55 מיליון שקל עבור פעילויות חדשות בתחום האבטחה וכן מתשלומי הבראה גבוהים יותר מרבעון מקביל אשתקד בתחום כ"א וסיעוד.

הרווח התפעולי של מגזר כ"א וסיעוד ברבעון גדל בכ-11.4% לעומת אשתקד והסתכם לכ-8.8 מיליון שקל (3.84% מהכנסות המגזר) לעומת כ-7.9 מיליון שקל אשתקד (3.99% מהכנסות המגזר). החברה ציינה כי הרווחיות הושפעה מתשלום הבראה גבוה יותר מרבעון מקביל אשתקד.

הרווח התפעולי של מגזר האבטחה ברבעון הסתכם לכ-2 מיליון שקל (2.11% מהכנסות המגזר) לעומת כ-2.3 מיליון שקל אשתקד (2.72% מהכנסות המגזר). לדברי החברה הירידה ברווח ברבעון נובעת מהוצאות חד פעמיות מהכשרת עובדים ורכישת ציוד שמירה בסך 0.55 מיליון שקל עבור פעילויות חדשות.

הרווח התפעולי של מגזר נגישות ברבעון הסתכם לכ-0.1 מיליון שקל לעומת רווח של כ-0.2 מיליון שקל ברבעון המקביל (בנטרול הפחתת מוניטין של כ- 8.5 מיליון שקל בתחום זה ברבעון המקביל אשתקד).

ה-EBITDA ברבעון גדל בכ-15.4% והסתכם לכ-16.5 מיליון שקל (כ-4.84% מההכנסות) לעומת כ-14.3 מיליון שקל ברבעון המקביל (כ-4.76% מההכנסות).

ההון העצמי לסוף הרבעון הסתכם בכ-187.3 מיליון שקל לעומת כ-171.7 מיליון שקל בסוף שנת 2023. ההון העצמי של החברה גדל בעקבות רווח כולל לתקופה בסך 28.7 מיליון שקל ומנגד ירד בעקבות חלוקות דיבידנד בסך כולל של 13.2 מיליון שקל, מתוכו 4.1 מיליון שקל יחולקו בגין רווחי הרבעון השלישי.

שווי השוק של החברה עומד על 535 מיליון שקל, כאשר ההון העצמי עומד על 179 מיליון שקל. מניית החברה עלתה מתחילת השנה ב-47% ובמהלך 12 החודשים האחרונים עלתה ב-44%.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נקווה שתשלמו מעל מינימום (ל"ת)
    משה 29/12/2024 12:00
    הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.