קסטרו הרוויחה 42 מיליון שקל ב-2023 והודיעה כי תחל לחלק דיבידנדים
קבוצת קסטרו-הודיס קסטרו 0.58% הכניסה 1.76 מיליארד שקל ב-2023 בהשוואה להכנסות של 1.67 מיליארד שקל ב-2022 - עלייה של 5.5%. ההכנסות ברבעון הרביעי של 2023 הסתכמו ב-471.6 מיליון שקל בדומה להכנסות של 470.3 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2022.
הרווח הגולמי של הקבוצה הסתכם ב-987.5 מיליון שקל (כ-56% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 930.5 מיליון שקל (כ-55.7% מההכנסות) ב-2022. הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של 2023 הסתכם ב-264.8 מיליון שקל (כ-56.2% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 239.3 מיליון שקל (כ-50.9% מההכנסות) ברבעון הרביעי של 2022. הרווח התפעולי ב-2023 הסתכם ב-107 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 39.7 מיליון שקל ב-2022 - זינוק של 170%. הרווח התפעולי ברבעון הרביעי של 2023 הסתכם ב-59.4 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 640 אלף שקל ברבעון הרביעי של 2022.
קסטרו-הודיס רשמה ב-2023 רווח נקי של 42.5 מיליון שקל לעומת הפסד של 1.1 מיליון שקל ב-2022. הרווח ברבעון הרביעי של 2023 הסתכם ב-28.2 מיליון שקל לעומת הפסד של 10.9 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2022.
החברה אימצה מדיניות חלוקת דיבידנד אשר תיכנס לתוקפה החל מרווחי החברה לשנת 2024, לפיה החברה תחלק דיבידנד שנתי בשיעור של כ-25% מרווחיה הראויים לחלוקה של החברה, בכפוף להוראות הדין ולשיקול דעת הדירקטוריון. המזומנים נטו שנבעו מפעילות שוטפת בשנת 2023 הסתכמו בכ-246.3 מיליון שקל, בהשוואה לכ-165.4 מיליון שקל בשנת 2022. נכון ליום 31.12.2023, עמדו יתרות המזומנים ושווי המזומנים של הקבוצה על סך של כ-270.7 מיליון שקל.
- אורקל תפרסם דוחות השבוע: מהזינוק מעל 305 דולר לנפילה של 37%
- זינוק במכירות החזירה את קבוצת חג'ג' לרווחיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניית קסטרו
יאיר אוחיון מנכ"ל קבוצת קסטרו-הודיס: "הצמיחה הושגה חרף השפעות מלחמת חרבות ברזל שהובילה להאטה בפעילות המשק. במהלך השנה פעלנו להקטנה משמעותית של יתרות מלאי מעונות קודמות ולחסכון בעלויות האחסון והלוגיסטיקה. כתוצאה ממכירת המלאים וצעדי התייעלות, אנו עדים לשיפור במכירות ובשיעורי הרווחיות של הקבוצה. בהשפעת מלחמת 'חרבות ברזל' חווינו ירידה בביקושים בחודש אוקטובר ופעלנו להתאמת ההוצאות להיקפי הפעילות. בשל שיפור משמעותי במכירות של מותגי הקבוצה, הנובע בין היתר מעיתוי מזג האויר החורפי, צומצמה הפגיעה במכירות החנויות הזהות ואף נרשמה עלייה של כ-8.2% במכירות החנויות הזהות ברבעון הרביעי בכללותו.
אוחיון הוסיף: "יתרות המזומנים ושווי מזומנים של הקבוצה ליום 31.12.2023 מסתכמים בכ-271 מיליון שקל, לקבוצה עודף מזומנים על חוב פיננסי בסך של כ-80 מיליון שקל ובנוסף לקבוצה הון חוזר חיובי בסך של כ-331 מיליון שקל. עם הפנים קדימה, לקסטרו-הודיס יש תוכניות עבודה מותאמות למציאות המשתנה המתמקדות במיקסום המכירות, ייעול תהליכים ושיפור הרווחיות. פעילות האי-קומרס צוברת תאוצה, אנו ממשיכים בפיתוח כלל המותגים ומטייבים את מצבת החנויות של המותג 'קסטרו'. הקבוצה איתנה ונמצאת עם נזילות גבוהה המאפשרת לה לצלוח את אתגרי התקופה בצורה טובה ולהמשיך להשקיע בפיתוח כלל המותגים בהתאם לאסטרטגיית הצמיחה שלה".
רון רוטר, המנכ"ל היוצא של קבוצת קסטרו-הודיס: "הקבוצה נמצאת במומנטום צמיחה ורווחיות בכל מותגיה עם איתנות פיננסית גבוהה לאחר שהצעדים בהם נקטנו בשנתיים האחרונות לשיפור הרווחיות נשאו פרי. לקבוצה תוכנית אסטרטגית מבוססת להמשך צמיחה ורווחיות בכל מותגיה בישראל ובמקביל הקבוצה מקימה את זרוע חו״ל עם הובלת המותג איב רושה, מותג הביוטי המוביל בצרפת, בבלעדיות בארה״ב. צעד זה מהווה את הנדבך הראשון בבניית ערוצי צמיחה ורווח חדשים לקבוצה".
וול סטריט נגזרים (X)התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות
החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן
שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל
וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.
תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת
התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.
הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.
בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.
- אנבידיה וטסלה עולות כ-1.3%, סטרטג'י עולה בעקבות הביטקוין - המניות הבולטות בוול סטריט
- וול סטריט פותחת שבוע מקוצר - מה האנליסטים צופים והאם ראלי סנטה בפתח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגצים עולה 6%, רפק 11%; הבנקים וחברות הביטוח בירידות - מדדי תא במגמה מעורבת
המומנטום השלילי במגזר הפיננסים נמשך אחרי נפילות של עד 2% אמש - הבנקים וחברות הביטוח ממשיכים לרדת; שיכון ובינוי מחפשת עסקה בפרמיה לשוב אנרגיה; איי.סי.אל תספק לסין 750,000 טונות של אשלג בשנת 2026 וחושפת את ההשפעה של זיכיון ים המלח על התוצאות - שער הדולר בשפל של 4 שנים
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים. על רקע
הדרישה של סמוטריץ להטיל מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים, מבקרי המהלך טוענים שהבעיה עמוקה יותר ממס נקודתי: קשרים הדוקים בין הפיקוח לבנקים ו”דלת מסתובבת” של בכירים יוצרים ניגודי עניינים שמחלישים את ההגנה על הציבור. בשיחה שלנו עם נגיד בנק ישראל,
פרופ’ אמיר ירון, הוא אמר שהפתרון צריך להגיע דרך תחרות ולא דרך מס “פוליטי” שעלול לפגוע באמון. מנגד נטען שאם התחרות לא שינתה את התמונה במשך שנים, היה אפשר לקדם צעדים ישירים יותר לטובת הלקוחות, כמו שיפור הריבית על העו״ש, מול מערכת שנתפסת כריכוזית ומוגנת גם בזירה
הציבורית והתקשורתית.
סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים. הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות
מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי גם כשהמערכת מגיעה מספק חיצוני. מעבר לנושאים המוכרים כמו פרטיות והטיה, הדוח נכנס גם לניהול סיכונים ותפעול בפועל, כולל התמודדות עם הונאות ודיסאינפורמציה שמגיעות
דרך ערוצים דיגיטליים ומשפיעות על פעילות פיננסית יומיומית.
.jpg)