קסטרו הרוויחה 42 מיליון שקל ב-2023 והודיעה כי תחל לחלק דיבידנדים
קבוצת קסטרו-הודיס קסטרו -1.66% הכניסה 1.76 מיליארד שקל ב-2023 בהשוואה להכנסות של 1.67 מיליארד שקל ב-2022 - עלייה של 5.5%. ההכנסות ברבעון הרביעי של 2023 הסתכמו ב-471.6 מיליון שקל בדומה להכנסות של 470.3 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2022.
הרווח הגולמי של הקבוצה הסתכם ב-987.5 מיליון שקל (כ-56% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 930.5 מיליון שקל (כ-55.7% מההכנסות) ב-2022. הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של 2023 הסתכם ב-264.8 מיליון שקל (כ-56.2% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 239.3 מיליון שקל (כ-50.9% מההכנסות) ברבעון הרביעי של 2022. הרווח התפעולי ב-2023 הסתכם ב-107 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 39.7 מיליון שקל ב-2022 - זינוק של 170%. הרווח התפעולי ברבעון הרביעי של 2023 הסתכם ב-59.4 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 640 אלף שקל ברבעון הרביעי של 2022.
קסטרו-הודיס רשמה ב-2023 רווח נקי של 42.5 מיליון שקל לעומת הפסד של 1.1 מיליון שקל ב-2022. הרווח ברבעון הרביעי של 2023 הסתכם ב-28.2 מיליון שקל לעומת הפסד של 10.9 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2022.
החברה אימצה מדיניות חלוקת דיבידנד אשר תיכנס לתוקפה החל מרווחי החברה לשנת 2024, לפיה החברה תחלק דיבידנד שנתי בשיעור של כ-25% מרווחיה הראויים לחלוקה של החברה, בכפוף להוראות הדין ולשיקול דעת הדירקטוריון. המזומנים נטו שנבעו מפעילות שוטפת בשנת 2023 הסתכמו בכ-246.3 מיליון שקל, בהשוואה לכ-165.4 מיליון שקל בשנת 2022. נכון ליום 31.12.2023, עמדו יתרות המזומנים ושווי המזומנים של הקבוצה על סך של כ-270.7 מיליון שקל.
- אורקל תפרסם דוחות השבוע: מהזינוק מעל 305 דולר לנפילה של 37%
- זינוק במכירות החזירה את קבוצת חג'ג' לרווחיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניית קסטרו
יאיר אוחיון מנכ"ל קבוצת קסטרו-הודיס: "הצמיחה הושגה חרף השפעות מלחמת חרבות ברזל שהובילה להאטה בפעילות המשק. במהלך השנה פעלנו להקטנה משמעותית של יתרות מלאי מעונות קודמות ולחסכון בעלויות האחסון והלוגיסטיקה. כתוצאה ממכירת המלאים וצעדי התייעלות, אנו עדים לשיפור במכירות ובשיעורי הרווחיות של הקבוצה. בהשפעת מלחמת 'חרבות ברזל' חווינו ירידה בביקושים בחודש אוקטובר ופעלנו להתאמת ההוצאות להיקפי הפעילות. בשל שיפור משמעותי במכירות של מותגי הקבוצה, הנובע בין היתר מעיתוי מזג האויר החורפי, צומצמה הפגיעה במכירות החנויות הזהות ואף נרשמה עלייה של כ-8.2% במכירות החנויות הזהות ברבעון הרביעי בכללותו.
אוחיון הוסיף: "יתרות המזומנים ושווי מזומנים של הקבוצה ליום 31.12.2023 מסתכמים בכ-271 מיליון שקל, לקבוצה עודף מזומנים על חוב פיננסי בסך של כ-80 מיליון שקל ובנוסף לקבוצה הון חוזר חיובי בסך של כ-331 מיליון שקל. עם הפנים קדימה, לקסטרו-הודיס יש תוכניות עבודה מותאמות למציאות המשתנה המתמקדות במיקסום המכירות, ייעול תהליכים ושיפור הרווחיות. פעילות האי-קומרס צוברת תאוצה, אנו ממשיכים בפיתוח כלל המותגים ומטייבים את מצבת החנויות של המותג 'קסטרו'. הקבוצה איתנה ונמצאת עם נזילות גבוהה המאפשרת לה לצלוח את אתגרי התקופה בצורה טובה ולהמשיך להשקיע בפיתוח כלל המותגים בהתאם לאסטרטגיית הצמיחה שלה".
רון רוטר, המנכ"ל היוצא של קבוצת קסטרו-הודיס: "הקבוצה נמצאת במומנטום צמיחה ורווחיות בכל מותגיה עם איתנות פיננסית גבוהה לאחר שהצעדים בהם נקטנו בשנתיים האחרונות לשיפור הרווחיות נשאו פרי. לקבוצה תוכנית אסטרטגית מבוססת להמשך צמיחה ורווחיות בכל מותגיה בישראל ובמקביל הקבוצה מקימה את זרוע חו״ל עם הובלת המותג איב רושה, מותג הביוטי המוביל בצרפת, בבלעדיות בארה״ב. צעד זה מהווה את הנדבך הראשון בבניית ערוצי צמיחה ורווח חדשים לקבוצה".
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
