יאיר אוחיון מנכל קסטרו
צילום: רן כהן
דוחות

קסטרו הרוויחה 42 מיליון שקל ב-2023 והודיעה כי תחל לחלק דיבידנדים

הרווח התפעולי בשנת 2023 זינק בכ-170% והסתכם בכ-107 מיליון שקל; למרות המלחמה לא נרשמה ירידה בהכנסות הרבעון הרביעי לעומת הרבעון המקביל
דור עצמון |

קבוצת קסטרו-הודיס  קסטרו 0% הכניסה 1.76 מיליארד שקל ב-2023 בהשוואה להכנסות של 1.67 מיליארד שקל ב-2022 - עלייה של 5.5%. ההכנסות ברבעון הרביעי של 2023 הסתכמו ב-471.6 מיליון שקל בדומה להכנסות של 470.3 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2022.

הרווח הגולמי של הקבוצה הסתכם ב-987.5 מיליון שקל (כ-56% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 930.5 מיליון שקל (כ-55.7% מההכנסות) ב-2022. הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של 2023 הסתכם ב-264.8 מיליון שקל (כ-56.2% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 239.3 מיליון שקל (כ-50.9% מההכנסות) ברבעון הרביעי של 2022. הרווח התפעולי ב-2023 הסתכם ב-107 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 39.7 מיליון שקל ב-2022 - זינוק של 170%. הרווח התפעולי ברבעון הרביעי של 2023 הסתכם ב-59.4 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 640 אלף שקל ברבעון הרביעי של 2022.

קסטרו-הודיס רשמה ב-2023 רווח נקי של 42.5 מיליון שקל לעומת הפסד של 1.1 מיליון שקל ב-2022. הרווח ברבעון הרביעי של 2023 הסתכם ב-28.2 מיליון שקל לעומת הפסד של 10.9 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2022.

החברה אימצה מדיניות חלוקת דיבידנד אשר תיכנס לתוקפה החל מרווחי החברה לשנת 2024, לפיה החברה תחלק דיבידנד שנתי בשיעור של כ-25% מרווחיה הראויים לחלוקה של החברה, בכפוף להוראות הדין ולשיקול דעת הדירקטוריון. המזומנים נטו שנבעו מפעילות שוטפת בשנת 2023 הסתכמו בכ-246.3 מיליון שקל, בהשוואה לכ-165.4 מיליון שקל בשנת 2022. נכון ליום 31.12.2023, עמדו יתרות המזומנים ושווי המזומנים של הקבוצה על סך של כ-270.7 מיליון שקל.

מניית קסטרו 

יאיר אוחיון מנכ"ל קבוצת קסטרו-הודיס: "הצמיחה הושגה חרף השפעות מלחמת חרבות ברזל שהובילה להאטה בפעילות המשק. במהלך השנה פעלנו להקטנה משמעותית של יתרות מלאי מעונות קודמות ולחסכון בעלויות האחסון והלוגיסטיקה. כתוצאה ממכירת המלאים וצעדי התייעלות, אנו עדים לשיפור במכירות ובשיעורי הרווחיות של הקבוצה. בהשפעת מלחמת 'חרבות ברזל' חווינו ירידה בביקושים בחודש אוקטובר ופעלנו להתאמת ההוצאות להיקפי הפעילות. בשל שיפור משמעותי במכירות של מותגי הקבוצה, הנובע בין היתר מעיתוי מזג האויר החורפי, צומצמה הפגיעה במכירות החנויות הזהות ואף נרשמה עלייה של כ-8.2% במכירות החנויות הזהות ברבעון הרביעי בכללותו. 

אוחיון הוסיף: "יתרות המזומנים ושווי מזומנים של הקבוצה ליום 31.12.2023 מסתכמים בכ-271 מיליון שקל, לקבוצה עודף מזומנים על חוב פיננסי בסך של כ-80 מיליון שקל ובנוסף לקבוצה הון חוזר חיובי בסך של כ-331 מיליון שקל. עם הפנים קדימה, לקסטרו-הודיס יש תוכניות עבודה מותאמות למציאות המשתנה המתמקדות במיקסום המכירות, ייעול תהליכים ושיפור הרווחיות. פעילות האי-קומרס צוברת תאוצה, אנו ממשיכים בפיתוח כלל המותגים ומטייבים את מצבת החנויות של המותג 'קסטרו'. הקבוצה איתנה ונמצאת עם נזילות גבוהה המאפשרת לה לצלוח את אתגרי התקופה בצורה טובה ולהמשיך להשקיע בפיתוח כלל המותגים בהתאם לאסטרטגיית הצמיחה שלה".

רון רוטר, המנכ"ל היוצא של קבוצת קסטרו-הודיס: "הקבוצה נמצאת במומנטום צמיחה ורווחיות בכל מותגיה עם איתנות פיננסית גבוהה לאחר שהצעדים בהם נקטנו בשנתיים האחרונות לשיפור הרווחיות נשאו פרי. לקבוצה תוכנית אסטרטגית מבוססת להמשך צמיחה ורווחיות בכל מותגיה בישראל ובמקביל הקבוצה מקימה את זרוע חו״ל עם הובלת המותג איב רושה, מותג הביוטי המוביל בצרפת, בבלעדיות בארה״ב. צעד זה מהווה את הנדבך הראשון בבניית ערוצי צמיחה ורווח חדשים לקבוצה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה - חוזרים לעליות?

דניה סיבוס עם הרחבת כביש 6 בחצי מיליארד שקל; דוראל אורבן ושמן נדל"ן יקימו מתקן אגירת חשמל בנמל חיפה; ב-18:30 יפורסם מדד המחירים לצרכן הציפיות הן לירידה של כחצי אחוז בנתוני האינפלציה - מה עשוי להשפיע בעיקר על המדד?

מערכת ביזפורטל |

הבורסה צפויה להיות היום יחסית רגועה. החוזים על וול סטריט בעלייה קלה. אסיה במגמה מעורבת עם נטייה לירידות. אתמול הבורסה ירדה, בעיקר בגלל המניות הדואליות והשבבים בראשם. 

אנחנו לקראת סיום שנה נהדרת בבורסה, אבל מה שכל כך עזר לה השנה יכול להיות בעוכריה בשנה הבאה - הבורסה שלנו מוטה פיננסים (וגם נדל"ן) - תראו כאן את התמהיל הכל כך חריג ביחס לבורסות אחרות בעולם - עברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35. הבורסה שלנו נסמכת על בנקים וחברות ביטוח וזו היתה שנה טובה לבנקים ולביטוח, אבל זה לא מאוזן. איפה טכנולוגיה, איפה חברות יצרניות - פעם ולא מזמן המשקל שלהם היה מאוד גבוה. כן, יש את טבע, יש את אלביט מערכות, חברות השבבים, קניונים ועוד. אבל הפיננסים בולטים. 


מדוע חשוב להתמיד בהשקעה אחת שמאמינים בה ולא לקפוץ מקרן לקרן? מה כוחה של ההתמדה והנחישות גם בתקופה של ירידות? שלוש קרנות עם תשואה של מעל 350% ב-10 שנים מלמדות אותנו שיעור חשוב, כשגם המתחרות הפחות מוצלחות מציגות תשואות נהדרות בטווח הארוך - קרנות נאמנות מצליחות על פני זמן. ניתוח של גיא טל - המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד


לקראת מדד המחירים לצרכן - מה הציפיות ואיזה נתון יתפוס את תשומת הלב? אחרי מדד אוקטובר שהפתיע קצת כלפי מעלה, הציפייה למדד נובמבר שיפורסם היום ב-18:30 היא לתיקון חד יחסית, עם ירידה של כ-0.4%-0.5% כך מעריכים גם במזרחי טפחות. עיקר ההשפעה תגיא בגלל היציאה מתקופת חגי תשרי, ובעיקר מסעיף הטיסות לחו"ל. נובמבר התאפיין בכמות גבוהה יחסית של ישראלים שטסו, אך מנגד מחירי הטיסות עצמם היו אלו שתרמו במידה רבה להפתעה החיובית באוקטובר, וכעת הציפייה היא לתיקון מהכיוון הזה. בסעיף המזון התמונה מורכבת יותר, היסטורית נרשמו בנובמבר ירידות אחרי התייקרויות החגים, אבל בשנים האחרונות נרשמת דווקא מגמת עלייה. גם האומדן הנוכחי מצביע על עלייה קלה, אם כי ירידה צפויה במחירי פירות וירקות, עונתית ועל פי האומדנים, אמורה לקזז חלק גדול מההשפעה. סעיף הדיור ממשיך להיות נקודת אי-ודאות, אחרי שני מדדים רצופים מפתיעים כלפי מטה, למרות נתונים שממשיכים להצביע על עליות בשכירויות בחוזים חדשים. קצב העלייה השנתי התמתן ל-3.6%, שפל של שנה, וההערכה היא שהפער בין הנתונים למדד ייסגר, אך עדיין לא ברור באיזה כיוון.

בהנחה שהמדד יעמוד בצפי, האינפלציה תישאר סביב 2.5%, כשמדובר בעוד חודש כמעט נטול השפעות מדיניות, כזה שמקרב את יציאת השפעות המע"מ וההתייקרויות של תחילת 2024 מהחישוב השנתי. גם אם מחירי החשמל, המים והארנונה יעלו, ההערכה היא שהעליות יהיו מתונות יותר מאלה שנרשמו בינואר האחרון, ולא ישנו את תוואי ההתמתנות. לכך מצטרפת גם ציפייה לירידה במחירי הדלק בינואר, על רקע שקל חזק ומחירי נפט נמוכים, מה שעשוי לדחוף את האינפלציה הכוללת לאזור 1.9%, מתחת למרכז היעד של בנק ישראל. למרות הירידה בציפיות האינפלציה, ציפיות הריבית הגיבו באופן מוגבל בלבד. בבנק ישראל ממשיכים להצביע על סיכונים אפשריים, בעיקר גיאופוליטיים ופיסקליים, בעוד שהביקושים המקומיים לבדם, לאור היציבות במדד אמון הצרכנים, אינם נראים בשלב זה כגורם שמאיים להחזיר את האינפלציה למגמת עלייה - מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%