קסטרו הרוויחה 42 מיליון שקל ב-2023 והודיעה כי תחל לחלק דיבידנדים
קבוצת קסטרו-הודיס קסטרו 1.28% הכניסה 1.76 מיליארד שקל ב-2023 בהשוואה להכנסות של 1.67 מיליארד שקל ב-2022 - עלייה של 5.5%. ההכנסות ברבעון הרביעי של 2023 הסתכמו ב-471.6 מיליון שקל בדומה להכנסות של 470.3 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2022.
הרווח הגולמי של הקבוצה הסתכם ב-987.5 מיליון שקל (כ-56% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 930.5 מיליון שקל (כ-55.7% מההכנסות) ב-2022. הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של 2023 הסתכם ב-264.8 מיליון שקל (כ-56.2% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 239.3 מיליון שקל (כ-50.9% מההכנסות) ברבעון הרביעי של 2022. הרווח התפעולי ב-2023 הסתכם ב-107 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 39.7 מיליון שקל ב-2022 - זינוק של 170%. הרווח התפעולי ברבעון הרביעי של 2023 הסתכם ב-59.4 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 640 אלף שקל ברבעון הרביעי של 2022.
קסטרו-הודיס רשמה ב-2023 רווח נקי של 42.5 מיליון שקל לעומת הפסד של 1.1 מיליון שקל ב-2022. הרווח ברבעון הרביעי של 2023 הסתכם ב-28.2 מיליון שקל לעומת הפסד של 10.9 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2022.
החברה אימצה מדיניות חלוקת דיבידנד אשר תיכנס לתוקפה החל מרווחי החברה לשנת 2024, לפיה החברה תחלק דיבידנד שנתי בשיעור של כ-25% מרווחיה הראויים לחלוקה של החברה, בכפוף להוראות הדין ולשיקול דעת הדירקטוריון. המזומנים נטו שנבעו מפעילות שוטפת בשנת 2023 הסתכמו בכ-246.3 מיליון שקל, בהשוואה לכ-165.4 מיליון שקל בשנת 2022. נכון ליום 31.12.2023, עמדו יתרות המזומנים ושווי המזומנים של הקבוצה על סך של כ-270.7 מיליון שקל.
- רמי לוי: הכנסות מעל 2 מיליארד שקל, הרווח הנקי נשחק עקב גידור הדולר
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניית קסטרו
יאיר אוחיון מנכ"ל קבוצת קסטרו-הודיס: "הצמיחה הושגה חרף השפעות מלחמת חרבות ברזל שהובילה להאטה בפעילות המשק. במהלך השנה פעלנו להקטנה משמעותית של יתרות מלאי מעונות קודמות ולחסכון בעלויות האחסון והלוגיסטיקה. כתוצאה ממכירת המלאים וצעדי התייעלות, אנו עדים לשיפור במכירות ובשיעורי הרווחיות של הקבוצה. בהשפעת מלחמת 'חרבות ברזל' חווינו ירידה בביקושים בחודש אוקטובר ופעלנו להתאמת ההוצאות להיקפי הפעילות. בשל שיפור משמעותי במכירות של מותגי הקבוצה, הנובע בין היתר מעיתוי מזג האויר החורפי, צומצמה הפגיעה במכירות החנויות הזהות ואף נרשמה עלייה של כ-8.2% במכירות החנויות הזהות ברבעון הרביעי בכללותו.
אוחיון הוסיף: "יתרות המזומנים ושווי מזומנים של הקבוצה ליום 31.12.2023 מסתכמים בכ-271 מיליון שקל, לקבוצה עודף מזומנים על חוב פיננסי בסך של כ-80 מיליון שקל ובנוסף לקבוצה הון חוזר חיובי בסך של כ-331 מיליון שקל. עם הפנים קדימה, לקסטרו-הודיס יש תוכניות עבודה מותאמות למציאות המשתנה המתמקדות במיקסום המכירות, ייעול תהליכים ושיפור הרווחיות. פעילות האי-קומרס צוברת תאוצה, אנו ממשיכים בפיתוח כלל המותגים ומטייבים את מצבת החנויות של המותג 'קסטרו'. הקבוצה איתנה ונמצאת עם נזילות גבוהה המאפשרת לה לצלוח את אתגרי התקופה בצורה טובה ולהמשיך להשקיע בפיתוח כלל המותגים בהתאם לאסטרטגיית הצמיחה שלה".
רון רוטר, המנכ"ל היוצא של קבוצת קסטרו-הודיס: "הקבוצה נמצאת במומנטום צמיחה ורווחיות בכל מותגיה עם איתנות פיננסית גבוהה לאחר שהצעדים בהם נקטנו בשנתיים האחרונות לשיפור הרווחיות נשאו פרי. לקבוצה תוכנית אסטרטגית מבוססת להמשך צמיחה ורווחיות בכל מותגיה בישראל ובמקביל הקבוצה מקימה את זרוע חו״ל עם הובלת המותג איב רושה, מותג הביוטי המוביל בצרפת, בבלעדיות בארה״ב. צעד זה מהווה את הנדבך הראשון בבניית ערוצי צמיחה ורווח חדשים לקבוצה".

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריסלקום מציעה חצי מיליארד שקל על הפעילות הקווית של הוט
אחרי דוחות טובים, סלקום רוצה להתרחב ברכישות
המאבק על נכסי הוט מתחמם: סלקום הגישה הצעה לרכוש את הפעילות הקווית של הוט תמורת כ-500 מיליון שקל, צעד שנועד לחזק את מעמדה בשוק התקשורת. מדובר בפעילות הכוללת שירותי אינטרנט מהיר, טלפוניה קווית וטלוויזיה דיגיטלית ללקוחות עסקיים – תחום אסטרטגי שבו הוט מחזיקה תשתית ופריסת לקוחות רחבה.
המהלך של סלקום, בניהולו של אלי אדדי, מגיע במקביל להתפתחויות סביב הוט מובייל: פלאפון חתמה על מזכר עקרונות בלתי מחייב לרכישת פעילות הסלולר של הוט תמורת 2.1 מיליארד שקל, כאשר גם פרטנר וקבוצות נוספות מתמודדות על הנכסים. ההצעה של סלקום מתמקדת דווקא בפעילות הקווית – מגזר שבו יש לה עניין בהרחבת שירותיה לעסקים ובחיזוק כוחה בשוק ה-B2B.
לפי ההצעה, סלקום צפויה לקבל לידיה תשתית קיימת, בסיס לקוחות פעיל וצוותי תפעול הפעילים כבר בפרויקטים מול ארגונים, מוסדות ולקוחות גדולים. עסקה כזו עשויה להעמיק את נוכחותה בשוק העסקי, לשפר את יכולותיה במכרזים מוסדיים ולחזק את חבילת השירותים הכוללת שהיא מציעה.
לצד סלקום, גם פרטנר התעניינה בפעילות הקווית העסקית של הוט והגישה הצעה הכוללת גם את תחום הסלולר. בשוק מעריכים כי כל רכישה של פעילות מהותית מתוך הוט תצטרך לקבל את אישור רשות התחרות ומשרד התקשורת, בשל הריכוזיות האפשרית. מהלך כזה צפוי גם להצית מחדש את התחרות על המחירים והשירותים בשוק העסקי, ובעיקר בקרב חברות תשתית הפונות לעסקים.
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- נמחקה על הסף תביעת סלקט נגד פרטנר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק התקשורת הקווית העסקית מוערך בכמה מיליארדי שקלים בשנה, והוא כולל ארגונים קטנים, עסקים בינוניים וגופים ציבוריים. עבור סלקום מדובר בהזדמנות לצמיחה, הן בהרחבת ההכנסות והן בהעמקת החדירה למגזרים יציבים יחסית כמו מוסדות חינוך ובריאות, משרדי ממשלה וגופי תעשייה.
