יאיר אוחיון מנכל קסטרו
צילום: רן כהן
דוחות

קסטרו הרוויחה 42 מיליון שקל ב-2023 והודיעה כי תחל לחלק דיבידנדים

הרווח התפעולי בשנת 2023 זינק בכ-170% והסתכם בכ-107 מיליון שקל; למרות המלחמה לא נרשמה ירידה בהכנסות הרבעון הרביעי לעומת הרבעון המקביל
דור עצמון |

קבוצת קסטרו-הודיס  קסטרו 3.65% הכניסה 1.76 מיליארד שקל ב-2023 בהשוואה להכנסות של 1.67 מיליארד שקל ב-2022 - עלייה של 5.5%. ההכנסות ברבעון הרביעי של 2023 הסתכמו ב-471.6 מיליון שקל בדומה להכנסות של 470.3 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2022.

הרווח הגולמי של הקבוצה הסתכם ב-987.5 מיליון שקל (כ-56% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 930.5 מיליון שקל (כ-55.7% מההכנסות) ב-2022. הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של 2023 הסתכם ב-264.8 מיליון שקל (כ-56.2% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 239.3 מיליון שקל (כ-50.9% מההכנסות) ברבעון הרביעי של 2022. הרווח התפעולי ב-2023 הסתכם ב-107 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 39.7 מיליון שקל ב-2022 - זינוק של 170%. הרווח התפעולי ברבעון הרביעי של 2023 הסתכם ב-59.4 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 640 אלף שקל ברבעון הרביעי של 2022.

קסטרו-הודיס רשמה ב-2023 רווח נקי של 42.5 מיליון שקל לעומת הפסד של 1.1 מיליון שקל ב-2022. הרווח ברבעון הרביעי של 2023 הסתכם ב-28.2 מיליון שקל לעומת הפסד של 10.9 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2022.

החברה אימצה מדיניות חלוקת דיבידנד אשר תיכנס לתוקפה החל מרווחי החברה לשנת 2024, לפיה החברה תחלק דיבידנד שנתי בשיעור של כ-25% מרווחיה הראויים לחלוקה של החברה, בכפוף להוראות הדין ולשיקול דעת הדירקטוריון. המזומנים נטו שנבעו מפעילות שוטפת בשנת 2023 הסתכמו בכ-246.3 מיליון שקל, בהשוואה לכ-165.4 מיליון שקל בשנת 2022. נכון ליום 31.12.2023, עמדו יתרות המזומנים ושווי המזומנים של הקבוצה על סך של כ-270.7 מיליון שקל.

מניית קסטרו 

יאיר אוחיון מנכ"ל קבוצת קסטרו-הודיס: "הצמיחה הושגה חרף השפעות מלחמת חרבות ברזל שהובילה להאטה בפעילות המשק. במהלך השנה פעלנו להקטנה משמעותית של יתרות מלאי מעונות קודמות ולחסכון בעלויות האחסון והלוגיסטיקה. כתוצאה ממכירת המלאים וצעדי התייעלות, אנו עדים לשיפור במכירות ובשיעורי הרווחיות של הקבוצה. בהשפעת מלחמת 'חרבות ברזל' חווינו ירידה בביקושים בחודש אוקטובר ופעלנו להתאמת ההוצאות להיקפי הפעילות. בשל שיפור משמעותי במכירות של מותגי הקבוצה, הנובע בין היתר מעיתוי מזג האויר החורפי, צומצמה הפגיעה במכירות החנויות הזהות ואף נרשמה עלייה של כ-8.2% במכירות החנויות הזהות ברבעון הרביעי בכללותו. 

אוחיון הוסיף: "יתרות המזומנים ושווי מזומנים של הקבוצה ליום 31.12.2023 מסתכמים בכ-271 מיליון שקל, לקבוצה עודף מזומנים על חוב פיננסי בסך של כ-80 מיליון שקל ובנוסף לקבוצה הון חוזר חיובי בסך של כ-331 מיליון שקל. עם הפנים קדימה, לקסטרו-הודיס יש תוכניות עבודה מותאמות למציאות המשתנה המתמקדות במיקסום המכירות, ייעול תהליכים ושיפור הרווחיות. פעילות האי-קומרס צוברת תאוצה, אנו ממשיכים בפיתוח כלל המותגים ומטייבים את מצבת החנויות של המותג 'קסטרו'. הקבוצה איתנה ונמצאת עם נזילות גבוהה המאפשרת לה לצלוח את אתגרי התקופה בצורה טובה ולהמשיך להשקיע בפיתוח כלל המותגים בהתאם לאסטרטגיית הצמיחה שלה".

רון רוטר, המנכ"ל היוצא של קבוצת קסטרו-הודיס: "הקבוצה נמצאת במומנטום צמיחה ורווחיות בכל מותגיה עם איתנות פיננסית גבוהה לאחר שהצעדים בהם נקטנו בשנתיים האחרונות לשיפור הרווחיות נשאו פרי. לקבוצה תוכנית אסטרטגית מבוססת להמשך צמיחה ורווחיות בכל מותגיה בישראל ובמקביל הקבוצה מקימה את זרוע חו״ל עם הובלת המותג איב רושה, מותג הביוטי המוביל בצרפת, בבלעדיות בארה״ב. צעד זה מהווה את הנדבך הראשון בבניית ערוצי צמיחה ורווח חדשים לקבוצה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%

יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל

מערכת ביזפורטל |


עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל


סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.


חלל תקשורת חלל תקשורת -6.36%   ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 1.85%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?