הבנקים עלו ב-1.4%, סלקום ב-9%; אפיטומי התרסקה ב-70%
גילעד אלטשולר: "היתה הזדמנות טובה לצאת מהשוק. המחירים לא מבטאים את הסיכונים. הנגיד צריך להוריד את הריבית בשיעורים חדים"; על השוק האמריקאי - "כולם יחזרו להשקיע בחברות הגדולות כשהריבית תרד", ועל שער הדולר - "נראה נמוך".
הנתון הכי חשוב בדוח של דסק"ש דיסקונט השקעות -0.16% , עצימת העיניים של משרד קסלמן והתזרים החזוי - לדסק"ש שמנוהלת על ידי נטלי משען זכאי, יש סיכוי לצאת מהמצב המסובך שנקלעה אליו, אבל נכון לעכשיו היא שווה אפס. (לכתבה המלאה)
שער הדולר יורד ב-0.9% - מתחת לשער של לפני המלחמה אחרי שהתקרב כבר לשער של 4.1 שקל לדולר - שער הדולר יורד מתחת ל-3.7 שקל; לפני המלחמה שער הדולר עמד על 3.8 שקל
סיכום ביניים - הדוחות הכספיים טובים. השפעות המלחמה ברוב המקרים ניתנות לעיכול. החברות החזקות והמובילות מדברות על השפעה קטנה יחסית ברבעון הרביעי. ההנהלות מסתייגות שאם המלחמה תימשך זמן רב ובעיקר אם היא תתעצם בזירה הצפונית אז ההשפעה עלולה להיות גדולה וקשה לכימות. אבל, הנגיד, ובעצם כל הצמרת הכלכלית גם כלכלני השוק הפרטי מספקים סיכוי נמוך להעצמת חזית בצפון. לא בטוח שהם צודקים. ה-7 באוקטובר לימד אותנו שצריך ואפילו חייבים לחשוב מחוץ לקופסא. אבל בהינתן שזה התרחיש שלהם, אזי הכלכלה ברבעון הרביעי לא תיפול. תיפגע - כן. תיפול - לא.
המשמעות למניות היא שיש חברות שגם אם תהיה להן פגיעה בתוצאות היא לא תהיה כואבת מדי. ובשעה ששוק המניות כאן היה חלש מתחילת השנה, השאלה אם התמחור סביר? נזכיר שמתחילת המלחמה הבורסה לא ירדה בשיעור גבוה. היא טולטלה ובהתחלה נפלה, אבל תיקנה את רוב הירידה. ועדיין - ביחס למה שקורה בעולם - הבורסה בתמחור חסר וברמת מכפילים נמוכה יחסית.
המשקיעים צריכים להפנים שפרמיית הסיכון של השקעה בישראל ושל מניות ישראליות עלתה. היחס בין מכפילי הרווח בשוק המקומי למכפילי הרווח בשווקים האחרים גדל כי השוק שלנו מסוכן יותר. ה-S&P נסחר במכפיל רווח עתידי של 18, אצלנו מדובר על 14-15 (רווחים כלכליים מנוטרלי חד פעמי) כשמנטרלים את הבנקים, עם הבנקים זה באזור 11-12. לא יקר, גם גם מאוד זול בהינתן הסיכון.
דווקא בשורה השנייה יש מכפילים נמוכים יותר, גם מכיוון ששם היו ירידות חדות הרבה יותר. אבל אלו השקעות למשקיעים מתוחכמים יחסית שיודעים לקחת סיכון ולחכות בסבלנות. רוב המשקיעים עדיין משקיעים וחוסכים דרך הגופים המוסדיים וזה מזכיר לנו את הקונספציה של חברות התשתית.
האם חברות התשתית ייהנו מבום אחרי המלחמה? כל המוסדיים חושבים שכן, אבל שימו לב שהחברות האלו מרוויחות בפעילות המקומית 2%-3% גולמי והתייקרות חומרי הבנייה והעבודה כבר מחסלת את הרווח כי לא הכל ניתן לגלגל ללקוח. מעבר לכך, העיכובים בגלל המלחמה, אפילו אם זה חודש-חודשיים שקולים ל-1%-2% לפחות של נזק. אז מאוד ייתכן שהמלחמה פוגעת בהם.
ולגבי העתיד? כן, אומרים לכם שפרויקט התשתיות יגדלו. אבל למדינה אין מקורות מימון לתקציב הצבאי, ואחד המקומות שיפגעו יכול להיות התשתיות.
אפיטומי אפיטומי מדיקל 0.3% צונחת ב-45% - נסטלה הודיעה כי תוצאות הניסוי בקפסולת ההרזיה אינן עומדות באופן מלא בתנאי הסכם הרישיון. לאפיטומי היה הסכם שיווק והפצה בלעדי עם נסטלה עולמית לגבי קפסולת ההרזייה של אפיטומי, אבל ענקית המזון העולמית הודיעה לאפיטומי כי תוצאות הניסוי הקליני של הקפסולה לא עמדו בתנאי ההסכם. נסטלה עדיין לא מסרה לאפיטומי הודעת מסחור, כאשר לפי ההסכם יש לה 90 יום לעשות זאת לאחר תום הניסוי. לכן, לאפיטומי עדיין אין הערכה של השפעת האירועים על ההסכם.
המנייה של אפיטומי זינקה בתחילת חודש ספטמבר אחרי שהשלימה ניסוי קליני לקפסולות בהצלחה, מה שהיה צעד משמעותי אל עבר קבלת אישור ה-FDA לתרופה. ועכשיו היא נופלת מתחת למחיר שלפני הזינוק.
אלביט אלביט מערכות 2.55% קיבלה הזמנה מחיל הנתחתים האמריקני לאספקת מערכות לראיית לילה בהיקף של עד חצי מיליארד דולר. ההזמנה מצטרפת לצבר ההזמנות, שנכון לתום הרבעון השלישי עמד על 16.6 מיליארד דולר, וזאת עוד לפני השפעות המלחמה בישראל עליו. (לראיון עם המנכ"ל בצלאל "בוצי" מכליס)
מניות הבנקים בד"כ זזות ביחד - אבל אירועים נקודתיים, כמו דוחות למשל, יכולים לשלוח את המניות לכיוונים שונים. וזה מה שקורה עכשיו - גם מזרחי מזרחי טפחות 0.91% וגם דיסקונט דיסקונט 1.43% דיווחו על ירידות ברווח הנקי למשל, אבל התשואה להון במזרחי עמדה על 16.8% בעוד בדיסקונט היא צנחה ל-12% מ-15% ברבעון המקביל, מה ששולח את מזרחי למעלה ואת דיסקונט למטה (לניתוח המלא)
לאומי: רווח נקי של 1.77 מיליארד שקל; התשואה להון - 13.6% הבנק הגדיל את ההוצאות להפסדי אשראי ל-991 מיליון שקל והקטין את הדיבידנד ל-20% מהרווח הנקי - 353 מיליון שקל; אלו תוצאות מצוינות בהינתן התקופה.
צחי אבו: "אחרי המלחמה, אנשים יעדיפו שכירויות על רכישת דירות" איש העסקים ובעלי ארי נדל"ן מדבר על משבר הנדל"ן: "אחרי המלחמה תהיה עליה מתונה, אבל לא דרמטית. לא יהיה פה 'בום'". וגם: בכמה הוא משכיר דירת 5 חדרים באשדוד ומה קורה בעסקי הקניונים?
מדד ת"א 35
מדד ת"א 90
מדד ת"א 125
דולר רציף
BITCOIN -1.57%
- 12.רועי 29/11/2023 14:18הגב לתגובה זוהמלחמה רק התחילה, שנה הבאה הדולר מעל 4 יציב
- 11.מ. כהן 29/11/2023 12:28הגב לתגובה זויכול לרכוש את 8.5 מיליארד הדולר שמכר בווח של 10%. לא רע תוך חודש רווח של 850 מיליון דולר.
- 10.הצלף 29/11/2023 12:13הגב לתגובה זודיברו על הרפורמה הוא טס הרפומה מתה הולכים לבחירות בזק מהרגע שגנץ נכנס לממשלה בדולר התחיל לצנוח
- תמשיךלחלום על בחירות עוד 3 שנים (ל"ת)שלמה 29/11/2023 14:15הגב לתגובה זו
- 9.המחירים אצלנו בבורסה די נמוכים, זה יתפוצץ למעלה בכל רגע (ל"ת)דניאל שמו 29/11/2023 12:10הגב לתגובה זו
- יתפוצץ מעלה ? איזה ביטוי עלוב ומטומטם!!! (ל"ת)לדניאל 29/11/2023 16:30הגב לתגובה זו
- 8.לא יאומן 29/11/2023 12:09הגב לתגובה זולא יאומן..אחריי שמרויחים מאות מילוניי דולרים זכו במכרז רציו היחידה שיורדת..בשעה 12. ימח שמכם..חבל שאתכם החמאס לא לקח.. חבורת פושעים שגורמים לציבור הפסדים
- יימח שמם, זה לא רק פשעים נגד העם היהודי זה פשעים נגד האנושות. הלוואי ויבלע אותם הליוויתן (ל"ת)מ. כהן 29/11/2023 13:28הגב לתגובה זו
- האזרח הקטן 29/11/2023 18:45זה רק הוא רק ההוא צוחק כל הדרך אל הבנק שיתבייש
- 7.הסוחר X 29/11/2023 11:42הגב לתגובה זווהיום ברגע שהמשקיעים הבינו שהמשקולת של דסק"ש תוסר בקרוב - היא החלה בטיסה
- 6.האזרח הקטן 29/11/2023 10:55הגב לתגובה זולאלביט צבר הזמנות של 17 מיליארד דולר והמניה לא זזה- מישהו כאן נפל על הראש.? מה עוד צריך לקרות שהמניה תקפוץ? אם זה היה בנסדק המניה היתה מזקנת..כמו שנאמר- עם לבדד ישכון
- קצב הרווחים גוזר לה מכפיל של 25-30 לא זול, גם בהתייחס לשאר החברות הביטחוניות בעולם. (ל"ת)מ. כהן 29/11/2023 13:15הגב לתגובה זו
- 5.שולטים בבורסה (ל"ת)שחקני מעו"ף 29/11/2023 10:30הגב לתגובה זו
- 4.מתחילים ללכת אחורה למה? (ל"ת)לא יאומן 29/11/2023 10:29הגב לתגובה זו
- 3.א 29/11/2023 10:15הגב לתגובה זוגם היום יהיה מי שידאג להפיל את המדדים בצהריים או שסופסוף יבינו שלא לעולם חוסן ובסוף הפושעים יתנו את הדין..
- 2.לא עוברים אותו (ל"ת)1800 29/11/2023 10:12הגב לתגובה זו
- 1.משאש 29/11/2023 09:45הגב לתגובה זותסתכל מקרוב איך הבורסה שלנו זזה אילו מניות עולות ואילו סכומים משתתפים. ותבינו מדוע יש כל כך מעט המשקיעים

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהנאוויטס נכנסת לגינאה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה
נחשף בביזפורטל: נאוויטס חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים באפריקה
נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.94% ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. יש לציין שזה אמנם לא סכום מהותי אבל יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים.
על פי ההסכם, נאוויטס מקבלת אופציה לכניסה של עד 80% ברישיון Orinduik מול חופי גיאנה, כולל קבלת המפעילות על הבלוק. מימוש האופציה יתבצע בתוך שנה וידרוש תשלום נוסף של 2.5 מיליון דולר. במקביל, נאוויטס תקבל אופציה לרכוש עד 47.5% ברישיון Block 1 CBK מול דרום אפריקה ולשמש בו כמפעילה. אופציה זו תקפה לשישה חודשים וכוללת תשלום של 4 מיליון דולר בעת מימושה. במסגרת שתי האופציות, Eco נהנית ממנגנון "carry" שלפיו נאוויטס תממן את חלקה בעבודות החיפוש והקידוחים עד תקרה של 11 מיליון דולר בגיאנה ו-7.5 מיליון דולר בדרום אפריקה, כך ש-Eco תוכל להתקדם עם תוכניות העבודה בלי להידרש להשקעות הוניות בתחילת הדרך.
הגדלה עתידית של ההחזקות
ההסכם כולל גם זכות לנאוויטס להגדיל בעתיד את אחזקותיה בנכסים נוספים של Eco, בהם רישיונות חיפוש ימיים בנמיביה ובדרום אפריקה, וכן להצטרף למיזמים חדשים על בסיס חלוקה של 50:50. לפי הצדדים, אופציות אלה מוגדרות לטווח של חמש עד עשר שנים, מה שמייצר עבור נאוויטס פלטפורמה להרחבת הפעילות הגלובלית שלה גם מעבר לשני הרישיונות הנוכחיים.
במקביל להסכם עם נאוויטס, Eco חתמה על הסכם אופציה עם השותפה המקומית OrangeBasin Energies להגדלת חלקה ברישיון Block 1 CBK. אם Eco תממש את האופציה במלואה, תידרש להעביר ל-OrangeBasin תשלומים בהיקף מצטבר של כ-4.8 מיליון דולר, חלקם במזומן וחלקם במניות. נאוויטס מצידה תוכל לבחור להשתתף במחצית מהאופציה ולהחזיר לאקו את חלקה היחסי.
- פי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מ
- ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שותפות ״טרנספורמטיבית״
ב-Eco Atlantic מגדירים את השותפות עם נאוויטס "טרנספורמטיבית", תוך דגש על יכולותיה של נאוויטס בפיתוח פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול. מנכ"ל Eco, גיל הולצמן, מסר "השותפות עם נאוויטס, חברה עם יכולות מימון ופיתוח של פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול, היא צעד משמעותי עבור Eco Atlantic. הכניסה המתוכננת שלהם לרישיונות בגיאנה ודרום אפריקה מחזקת את היכולת שלנו להאיץ תוכניות עבודה ולקדם בחינה מסחרית של התגליות הקיימות. ביקור משותף בגיאנה צפוי להתקיים עוד החודש, ולאחריו נוכל לחדד את תוכנית העבודה והקידוחים. השותפות הזו מעניקה לנו מסלול ברור קדימה והיא מהווה זרז אמיתי לצמיחת החברה. אני מבקש להודות לבעלי המניות על התמיכה המתמשכת ולגדעון תדמור ולצוות נאוויטס על שיתוף פעולה מקצועי וחזון משותף שאפשרו את קידום ההסכם."
