הבנקים עלו ב-1.4%, סלקום ב-9%; אפיטומי התרסקה ב-70%
גילעד אלטשולר: "היתה הזדמנות טובה לצאת מהשוק. המחירים לא מבטאים את הסיכונים. הנגיד צריך להוריד את הריבית בשיעורים חדים"; על השוק האמריקאי - "כולם יחזרו להשקיע בחברות הגדולות כשהריבית תרד", ועל שער הדולר - "נראה נמוך".
הנתון הכי חשוב בדוח של דסק"ש דיסקונט השקעות 0.02% , עצימת העיניים של משרד קסלמן והתזרים החזוי - לדסק"ש שמנוהלת על ידי נטלי משען זכאי, יש סיכוי לצאת מהמצב המסובך שנקלעה אליו, אבל נכון לעכשיו היא שווה אפס. (לכתבה המלאה)
שער הדולר יורד ב-0.9% - מתחת לשער של לפני המלחמה אחרי שהתקרב כבר לשער של 4.1 שקל לדולר - שער הדולר יורד מתחת ל-3.7 שקל; לפני המלחמה שער הדולר עמד על 3.8 שקל
סיכום ביניים - הדוחות הכספיים טובים. השפעות המלחמה ברוב המקרים ניתנות לעיכול. החברות החזקות והמובילות מדברות על השפעה קטנה יחסית ברבעון הרביעי. ההנהלות מסתייגות שאם המלחמה תימשך זמן רב ובעיקר אם היא תתעצם בזירה הצפונית אז ההשפעה עלולה להיות גדולה וקשה לכימות. אבל, הנגיד, ובעצם כל הצמרת הכלכלית גם כלכלני השוק הפרטי מספקים סיכוי נמוך להעצמת חזית בצפון. לא בטוח שהם צודקים. ה-7 באוקטובר לימד אותנו שצריך ואפילו חייבים לחשוב מחוץ לקופסא. אבל בהינתן שזה התרחיש שלהם, אזי הכלכלה ברבעון הרביעי לא תיפול. תיפגע - כן. תיפול - לא.
המשמעות למניות היא שיש חברות שגם אם תהיה להן פגיעה בתוצאות היא לא תהיה כואבת מדי. ובשעה ששוק המניות כאן היה חלש מתחילת השנה, השאלה אם התמחור סביר? נזכיר שמתחילת המלחמה הבורסה לא ירדה בשיעור גבוה. היא טולטלה ובהתחלה נפלה, אבל תיקנה את רוב הירידה. ועדיין - ביחס למה שקורה בעולם - הבורסה בתמחור חסר וברמת מכפילים נמוכה יחסית.
המשקיעים צריכים להפנים שפרמיית הסיכון של השקעה בישראל ושל מניות ישראליות עלתה. היחס בין מכפילי הרווח בשוק המקומי למכפילי הרווח בשווקים האחרים גדל כי השוק שלנו מסוכן יותר. ה-S&P נסחר במכפיל רווח עתידי של 18, אצלנו מדובר על 14-15 (רווחים כלכליים מנוטרלי חד פעמי) כשמנטרלים את הבנקים, עם הבנקים זה באזור 11-12. לא יקר, גם גם מאוד זול בהינתן הסיכון.
דווקא בשורה השנייה יש מכפילים נמוכים יותר, גם מכיוון ששם היו ירידות חדות הרבה יותר. אבל אלו השקעות למשקיעים מתוחכמים יחסית שיודעים לקחת סיכון ולחכות בסבלנות. רוב המשקיעים עדיין משקיעים וחוסכים דרך הגופים המוסדיים וזה מזכיר לנו את הקונספציה של חברות התשתית.
האם חברות התשתית ייהנו מבום אחרי המלחמה? כל המוסדיים חושבים שכן, אבל שימו לב שהחברות האלו מרוויחות בפעילות המקומית 2%-3% גולמי והתייקרות חומרי הבנייה והעבודה כבר מחסלת את הרווח כי לא הכל ניתן לגלגל ללקוח. מעבר לכך, העיכובים בגלל המלחמה, אפילו אם זה חודש-חודשיים שקולים ל-1%-2% לפחות של נזק. אז מאוד ייתכן שהמלחמה פוגעת בהם.
ולגבי העתיד? כן, אומרים לכם שפרויקט התשתיות יגדלו. אבל למדינה אין מקורות מימון לתקציב הצבאי, ואחד המקומות שיפגעו יכול להיות התשתיות.
אפיטומי אפיטומי מדיקל 0% צונחת ב-45% - נסטלה הודיעה כי תוצאות הניסוי בקפסולת ההרזיה אינן עומדות באופן מלא בתנאי הסכם הרישיון. לאפיטומי היה הסכם שיווק והפצה בלעדי עם נסטלה עולמית לגבי קפסולת ההרזייה של אפיטומי, אבל ענקית המזון העולמית הודיעה לאפיטומי כי תוצאות הניסוי הקליני של הקפסולה לא עמדו בתנאי ההסכם. נסטלה עדיין לא מסרה לאפיטומי הודעת מסחור, כאשר לפי ההסכם יש לה 90 יום לעשות זאת לאחר תום הניסוי. לכן, לאפיטומי עדיין אין הערכה של השפעת האירועים על ההסכם.
המנייה של אפיטומי זינקה בתחילת חודש ספטמבר אחרי שהשלימה ניסוי קליני לקפסולות בהצלחה, מה שהיה צעד משמעותי אל עבר קבלת אישור ה-FDA לתרופה. ועכשיו היא נופלת מתחת למחיר שלפני הזינוק.
אלביט אלביט מערכות 0.42% קיבלה הזמנה מחיל הנתחתים האמריקני לאספקת מערכות לראיית לילה בהיקף של עד חצי מיליארד דולר. ההזמנה מצטרפת לצבר ההזמנות, שנכון לתום הרבעון השלישי עמד על 16.6 מיליארד דולר, וזאת עוד לפני השפעות המלחמה בישראל עליו. (לראיון עם המנכ"ל בצלאל "בוצי" מכליס)
מניות הבנקים בד"כ זזות ביחד - אבל אירועים נקודתיים, כמו דוחות למשל, יכולים לשלוח את המניות לכיוונים שונים. וזה מה שקורה עכשיו - גם מזרחי מזרחי טפחות -1.28% וגם דיסקונט דיסקונט -0.26% דיווחו על ירידות ברווח הנקי למשל, אבל התשואה להון במזרחי עמדה על 16.8% בעוד בדיסקונט היא צנחה ל-12% מ-15% ברבעון המקביל, מה ששולח את מזרחי למעלה ואת דיסקונט למטה (לניתוח המלא)
לאומי: רווח נקי של 1.77 מיליארד שקל; התשואה להון - 13.6% הבנק הגדיל את ההוצאות להפסדי אשראי ל-991 מיליון שקל והקטין את הדיבידנד ל-20% מהרווח הנקי - 353 מיליון שקל; אלו תוצאות מצוינות בהינתן התקופה.
צחי אבו: "אחרי המלחמה, אנשים יעדיפו שכירויות על רכישת דירות" איש העסקים ובעלי ארי נדל"ן מדבר על משבר הנדל"ן: "אחרי המלחמה תהיה עליה מתונה, אבל לא דרמטית. לא יהיה פה 'בום'". וגם: בכמה הוא משכיר דירת 5 חדרים באשדוד ומה קורה בעסקי הקניונים?
מדד ת"א 35
מדד ת"א 90
מדד ת"א 125
דולר רציף
BITCOIN -0.3%
- טרם החל המסחר הרציף
- 12.רועי 29/11/2023 14:18הגב לתגובה זוהמלחמה רק התחילה, שנה הבאה הדולר מעל 4 יציב
- 11.מ. כהן 29/11/2023 12:28הגב לתגובה זויכול לרכוש את 8.5 מיליארד הדולר שמכר בווח של 10%. לא רע תוך חודש רווח של 850 מיליון דולר.
- 10.הצלף 29/11/2023 12:13הגב לתגובה זודיברו על הרפורמה הוא טס הרפומה מתה הולכים לבחירות בזק מהרגע שגנץ נכנס לממשלה בדולר התחיל לצנוח
- תמשיךלחלום על בחירות עוד 3 שנים (ל"ת)שלמה 29/11/2023 14:15הגב לתגובה זו
- 9.המחירים אצלנו בבורסה די נמוכים, זה יתפוצץ למעלה בכל רגע (ל"ת)דניאל שמו 29/11/2023 12:10הגב לתגובה זו
- יתפוצץ מעלה ? איזה ביטוי עלוב ומטומטם!!! (ל"ת)לדניאל 29/11/2023 16:30הגב לתגובה זו
- 8.לא יאומן 29/11/2023 12:09הגב לתגובה זולא יאומן..אחריי שמרויחים מאות מילוניי דולרים זכו במכרז רציו היחידה שיורדת..בשעה 12. ימח שמכם..חבל שאתכם החמאס לא לקח.. חבורת פושעים שגורמים לציבור הפסדים
- יימח שמם, זה לא רק פשעים נגד העם היהודי זה פשעים נגד האנושות. הלוואי ויבלע אותם הליוויתן (ל"ת)מ. כהן 29/11/2023 13:28הגב לתגובה זו
- האזרח הקטן 29/11/2023 18:45זה רק הוא רק ההוא צוחק כל הדרך אל הבנק שיתבייש
- 7.הסוחר X 29/11/2023 11:42הגב לתגובה זווהיום ברגע שהמשקיעים הבינו שהמשקולת של דסק"ש תוסר בקרוב - היא החלה בטיסה
- 6.האזרח הקטן 29/11/2023 10:55הגב לתגובה זולאלביט צבר הזמנות של 17 מיליארד דולר והמניה לא זזה- מישהו כאן נפל על הראש.? מה עוד צריך לקרות שהמניה תקפוץ? אם זה היה בנסדק המניה היתה מזקנת..כמו שנאמר- עם לבדד ישכון
- קצב הרווחים גוזר לה מכפיל של 25-30 לא זול, גם בהתייחס לשאר החברות הביטחוניות בעולם. (ל"ת)מ. כהן 29/11/2023 13:15הגב לתגובה זו
- 5.שולטים בבורסה (ל"ת)שחקני מעו"ף 29/11/2023 10:30הגב לתגובה זו
- 4.מתחילים ללכת אחורה למה? (ל"ת)לא יאומן 29/11/2023 10:29הגב לתגובה זו
- 3.א 29/11/2023 10:15הגב לתגובה זוגם היום יהיה מי שידאג להפיל את המדדים בצהריים או שסופסוף יבינו שלא לעולם חוסן ובסוף הפושעים יתנו את הדין..
- 2.לא עוברים אותו (ל"ת)1800 29/11/2023 10:12הגב לתגובה זו
- 1.משאש 29/11/2023 09:45הגב לתגובה זותסתכל מקרוב איך הבורסה שלנו זזה אילו מניות עולות ואילו סכומים משתתפים. ותבינו מדוע יש כל כך מעט המשקיעים

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"
המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול
בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07% ומג'יק מג'יק -1.71% נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026.
על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".
השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר
את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף
הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות
ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.
סינרגיה בעיקר בתחום הענן
בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך
וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות
קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.
- לפני המיזוג: מגי'ק עם הכנסות שיא, עלייה של 17% ברווח הנקי והעלאת תחזית
- לקראת המיזוג עם מג'יק: מטריקס סוגרת רבעון שיא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה.
בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס
וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
