העסקים הקטנים במדינת ישראל קורעים תחת הנטל. המלחמה הורידה את הביקוש לשירותים ולכן יש לתאר שהם מאוד התאכזבו לשמוע ביום שני האחרון שבנק ישראל הותיר את הריבית בשוק על כנה ברמת 4.75%. בתחזית שפורסמה יחד עם החלטת הריבית, בנק ישראל הסביר הבנק כי הוא צופה שהריבית בפועל תישאר גבוהה לאורך זמן ותעמוד בסוף 2024 על 3.75%-4%. כלומר - הפחתה של עד אחוז שיכולה להשפיע בהפחתה של מאות שקלים על המשכנתא שלכם וכמובן - יש לה השלכות מרחיקות לכת על שוק הנדל"ן והצריכה הפרטית.

 רפי גוזלן (ביזפורטל)

במסיבת העיתונאים שנערכה בצמוד לפרסום החלטת הריבית, אמר פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל: "כלכלת ישראל ידעה להתאושש מאירועים קשים בעבר. מנועי הצמיחה של המשק יודעים להתאים את עצמם במהירות לזעזועים. וענף ההייטק שלנו מוביל בעולם עם החדשנות".

שאלנו את רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI, האם בנק ישראל לא אופטימי מדי במצב הנוכחי ואם כך אז למה הוא לא מוריד את הריבית? "עם עובדות קשה להתווכח. כשמסתכלים על הפרמטרים הפיננסים של היחס חוב-תוצר, יתרות המט"ח, החשבון השוטף, שוק העבודה - פרמטרים שהם סוג של עוגן בכלכלה הישראלית, אז הגענו למלחמה במצב טוב. כעת המצב החל להתהפך.

• הבנקים יקרים? IBI סבורים שיש עוד 22% אפסייד
• אקזיט לאלקטרה נדל״ן: החברה ו־IBI מממשות נכס בארה״ב תמורת 114 מ׳ דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"הגענו למלחמה עם כל המשקולת של המהפכה המשפטית שהחלה לכרסם בסקטור הטכנולוגיה - סקטור שגם מבחינה עולמית ספג פגיעה קשה", מוסיף גוזלן, "גם סקטור הנדל"ן שצמח על רקע מעל עשור של ריבית אפסית האט וצפוי להתאים את עצמו לסביבת הריבית הגבוהה. כשמסתכלים על המשק הישראלי מבחוץ לא רואים בעיה. רמת הפעילות במשק הייתה גבוהה, האבטלה בשפל. אני מניח שכעת בסביבת ריבית גבוהה, קופת המדינה לא תמשיך לקבל את אותה תמיכה מסקטור הנדל"ן - תמיכה אותה היא קיבלה במשבר הסאב פריים ב-2008. האופטימיות שלי קדימה היא שכל נושא ההפיכה המשפטית שמנע מענף ההייטק המקומי לצמוח כבר לא יהיה רלוונטי אחרי המלחמה".

בינתיים מוקדם להגיד את זה.

"סביר להניח שלא נשאר באותה מציאות פוליטית. זה נכון שישנם אנשים שמנסים בציניות לנצל את המצב ולא מבינים את גודל השעה, אבל אנחנו כעת בתוך מלחמה וכשתהיה הפוגה הדברים יהיו מאחורינו. ראש הממשלה לא יוכל להמשיך לברוח מהמשפט והדברים יקרו".

מה לגבי קטר ההייטק המקרטע?

"זה חלק מתהליך עולמי שממנו אנחנו לא יכולים לברוח. ההייטק בישראל אכן נפגע יותר מהמהפכה המשטרית. החברות לא יוכלו לחיות עם פגיעה כזו ולכן רשמו את הקניין בחוץ והוציאו כספים לחו"ל. כשבונים תחזית קדימה, לא בונים אותה כך שהמציאות הפוליטית תחזיר אותנו לערב המלחמה. זה לא הגיוני. אני מאמין שנסתנכרן בישראל לסייקל הייטק הגלובלי, שסביר מאוד להניח שיהיה חלש ב-2024. כשהעולם יצא מהמיתון בעוד שנתיים אני מאמין שיהיה לנו קטר טכנולוגי שיסחוב אותנו קדימה".

• השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
• עו"ד הראל ישראלי מונה ליועץ המשפטי של רשות המסים
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

מערכת הלימוד בהרבה מקומות בארץ עדיין מקרטעת. על פי הדו"ח של הלמ"ס, 46% מהעובדים לא היו בחודש אוקטובר בעבודה. איך הכלכלה בעורף תצליח להתמודד לאורך זמן עם המצב?

"צריך להבין שנובמבר ואוקטובר לא זהים. אפשר לראות את האינדיקטורים גם בלמ"ס, שמצביעים על שיפור התפקוד. סביר להניח שהוא מתקיים גם במערכת החינוך. יחד עם זאת, במערכת החינוך ובשירותים הציבורים יש פגיעה ארוכת טווח שכיום אין תקווה שיתקנו אותה, לאור הפרסונות הפוליטיות שלא הפיקו לקחים. בקורונה, מערכת החינוך בישראל הייתה מהסגורות בעולם ועדיין היא לא ערוכה היום ללימוד מהבית. שום דבר לא השתנה. נשארנו באותה הצורה.

"חלק מהמחשבה לאחר המלחמה חייבת להיות איך לוקחים את השירותים הציבוריים שנפגעו בכל אספקט למקום יותר טוב. זה הליך ארוך, לא תיקון של רבע שעה. חזרתה של מערכת החינוך לתפקוד תלויה במלחמה. פיקוד העורף כבר פותח יותר אזורים ללימודים וזה ישפיע לחיוב על התעסוקה. אנחנו יודעים שזה מאוד נזיל. אם חוזים ללחימה רחבה נלך אחורה ומערכת החינוך תושבת שוב. נקודת המוצא של המשק במאקרו הייתה טובה, אך ברמת המוכנות במיקרו של המערכת הציבורית והממשלה לסייע - נראה שהיא לא נוכחת".

הנגיד עשה טעות והיה צריך להתחשב בעסקים הקטנים בפן הפסיכולוגי, לעזור לעם בשעה קשה. נראה שהריבית לא עומדת לרדת ואם היא תרד זה רק בשוליים, כעזרה לעסקים ספציפיים, אך לא כמענה לכלל העסקים המתקשים.

"הנגיד נהג נכון, הוא הבין שהפחתת ריבית פזיזה תעלה לנו ביוקר. חשוב להבין שהאירוע כאן יכול להתדרדר לפגיעה יותר חריפה מבחינה פיננסית. הזקנים בנינו זוכרים בשנת ה- 2000 משבר עם מיתון קשה שהיה קשה להיחלץ ממנו. המצב הביטחוני כיום מאוד רגיש. אם תהיה חזית צפונית זה יכול להוביל לפיחות מהיר בשקל.

"בסופו של יום חייבים לממן את המלחמה. הקושי של העסקים הקטנים יכול להיות מטופל יותר טוב על ידי הממשלה והבנקים. על הנגיד להסתכל על התמונה הרחבה: מלחמה עשויה להוביל לפיחות ויציאת הון משראל וכל עוד אנו במלחמה זה יהיה מדרג המדיניות. מימון המלחמה מתבצע באמצעות שוק אגרות החוב המקומי. מלחמה עשויה להזניק מעלה את פרמיית הסיכון של מדינת ישראל ואסור לזלזל בכך. זה עשוי לעלות לנו ביוקר. השוק יחשוש לממן ונשלם ריבית מאוד גבוהה על גיוס החוב. הנגיד לא רוצה להיקלע למצב בו המצב הביטחוני מדרדר אותנו פיננסית. לכן לדעתי הוא מתנהל בצורה מאוד נכונה ומקצועית ואין מה לבקר את המדיניות של בנק ישראל כרגע".

מתי הוא יוריד את הריבית ?

"בנק ישראל שרטט את הקווים. הוא רוצה לראות התייצבות בפרמיית הסיכון שהמרווחים על פרמיית הביטוח של מדינת ישראל ב-CDS מתייצבים. המרווח בין אגרות החוב של ממשלת ישראל בחו"ל לחוב האמריקאי נותר בסביבה דומה ושער החליפין ממשיך להיסחר באותה הסביבה".

ראינו ששער החליפין אכן זינק בתחילת המלחמה אל מעל ל-4 שקלים ואז ירד בחדות.

"בנק ישראל פעל באופן מהיר להוריד את האינטנסיביות של הספקולנטים להמר במלחמה. יש לשים לב שבחו"ל השוק מתמחר את המדינה בסביבת מדינות הרבה יותר חלשות - הרבה יותר חלש מאיך שחברות הדירוג תופסות אותנו. השוק הוריד אותנו לרמת BBB, דירוג מטה של כמה רמות בחוב של ממשלת ישראל".

בינתיים זה לא השפיע כל כך על הגיוסים בחו"ל.

"בוודאי שהשפיע. גייסנו בחו"ל במחיר הרבה יותר יקר, בסדר גודל של כחצי אחוז יותר לשנה מעל ממשלת ארה"ב, אבל זה הוריד את הלחץ. נתן לכולם אות שהשוק פתוח עבורנו לגיוס ואין מישהו שלא רוצה להלוות למדינת ישראל - פשוט דרשו מחיר יותר גבוה על הגיוס. בנק ישראל הבין שכעת הוא צריך לדאוג פחות בנוגע לאינפלציה והדבר החשוב מבחינתו לראות איך המלחמה מתפתחת בטרם הוא פועל להורדת הריבית".

האם לא יהיה מאוחר מדי בעתיד להוריד אותה?

"זה לא יהיה מאוחר, הריבית עוזרת בשלבי התאוששות. אנשים מגבילים את הפעילות שלהם בנסיבות מלחמה ולכן העובדה שהריבית יותר נמוכה לא רלוונטית. הבנק מזהה את זה ולכן השאיר פתח להורדת ריבית בעתיד. אם המלחמה תתפתח גם לאזור הצפון הריבית לא תשחק כאן תפקיד. חשוב יותר לדאוג למימון הממשלה ומימון הביטחון. קל להוריד ריבית. מדיניות מוניטרית קל לבצע מהר, כפי שהבנק פעל בנושא המט"ח".

אם מלחמה תתפתח לזירות נוספות זה ישפיע על החלטת הריבית? 

"אם תתפתח הפוגה רחבה, לא של ימים או שבועות סבורים, הסיכוי להפחתת ריבית יעלה. פתיחה של חזית צפונית תחזיר אותנו אחורה. גם אם תהיה הפחתת ריבית בעתיד, יעצרו את המהלך בשביל לבחון את פרמיית הסיכון של מדינת ישראל. הפוקוס כיום הוא על החזית הדרומית. בפועל יש לא מעט מפונים בצפון. צריך להיות שינוי שיחזיר אותם הביתה. כרגע לא עוסקים בזה. זה יגיע או על בסיס תרחיש של לחץ בינלאומי להסדר או שתיפתח חזית צפונית שתיקח את מדינת ישראל אחורה בהתאוששות".

הנגיד המליץ לממשלת ישראל לדחות הוצאות לא הכרחיות לטווח הבינוני-ארוך, אבל הקואליציה לא מפינה את המסר. שרי הממשלה מסרבים להקפיא תקציבים על אף האזהרות של בנק ישראל שההוצאות של הממשלה בעתיד יגדלו על רקע המלחמה - העלייה הצפויה בתקציבי הביטחון והריבית הגבוהה יותר שממשלת ישראל צריכה לשלם על החוב. איך נממן את זה? 

"הולכים להיות גיוסים מאוד כבדים ב-2024, בסדר גודל ברוטו כ-150-170 מיליארד שקל. ב-2023 עד עכשיו גייסו מתחילת השנה קרוב ל-80 מיליארד שקל ובנובמבר-דצמבר אני מעריך שיגייסו עוד, כך שנגיע לאזור ה- 120 מיליארד שקל. הממשלה חייבת להשאיר את השוק בחו"ל פתוח לגיוס, בחודשיים שילשו את הגיוס בחו"ל מ-10 מיליארד שקל ל-30 מיליארד. קשה לי להעריך כמה תגייס המדינה בשנה הבאה בחו"ל, אבל אני מעריך שהם ישאפו לגייס יותר ממה שגויס השנה".

בנק ישראל נקט במספר צעדים כדי לעזור לעסקים - בהסכמה עם המערכת הבנקאית הוא הרחיב סיוע בדחיית תשלומים לאזרחי הדרום והצפון, לעסקים שנפגעו מהמלחמה. זה מספיק?

"בנק ישראל לא נותן תמיכה פיסיקאלית. זה תפקיד הממשלה. להרבה עסקים הוא הוריד את הריבית לאפס בזמן המלחמה. הוא ממשיך לסרוק את המצב ולסייע עם ניסיונות להזרים נזילות. עצם זה שהבנק מוציא ניתוח מפורט לממשלה שצריך לתעדף הוצאות ולא לפעול משיקולים פוליטים-קואליציוניים זה לא טריוויאלי. זה מצביע על כך שהבנק נתקל בקיר והעבודה עם הממשלה לא פועלת בצורה מסונכרנת. ההתנהלות הלא אחראית של הממשלה תשפיע על שיקולי הריבית בעתיד".

איך התוכנית בהיקף של 11 מיליארד שקל לתת אשראי מוזל עוזרת להם - לחלקם יש בעיות תזרים קשות. הלוואות לא יעזרו להם לשקם את העסק.