אורי וטרמן מנכל שופרסל
צילום: אלעד גוטמן
דוחות

6 שנים אחרי הרכישה ושופרסל עדיין לא מצליחה להרוויח מ-Be

דוחות חלשים אך צפויים לשופרסל; רווחיות תפעולית מתחת ל-2% ברבעון הרביעי; התייקרויות צפויות בהמשך 
נתנאל אריאל | (2)

ההכנסות של שופרסל שופרסל -0.13%  בשנה שעברה הסתכמו ב-14.66 מיליארד שקל, ירידה קלה של 0.7% לעומת כ-14.76 מיליארד שקל בשנת 2021. ההכנסות ברבעון הרביעי הסתכמו ב-3.65 מיליארד שקל, גידול צנוע של 1% לעומת רבעון מקביל. הרווח התפעולי לפני הכנסות/הוצאות אחרות הסתכם בשנת 2022 ב-394 מיליון שקל, המהווים כ-2.7% מההכנסות. אלו נתונים חלשים, כשבשורה התחתונה רשמה החברה איזון, על רקע  הוצאה חד פעמית של כ-182 מיליון שקל בגין תכנית התייעלות.

מכירות המותג הפרטי המשויכות למגזר קמעונאות היוו בשנה כולה 27.2% מסך המכירות במרכזי השילוח וסניפי שופרסל, לעומת 26.6% בשנת 2021. במהלך השנה האחרונה, הנהלת שופרסל השיקה מחסן שילוח אוטומטי בקדימה, פתחה מרלו"ג חדש לשוק המוסדי, רכשה את רשת הסטוק דן דיל לפי שווי של כ-182 מיליון שקל, חתמה על מזכר הבנות לשת"פ עם ענקית הקמעונאות  SPAומיישמת תכנית התייעלות של כ-250 מיליון שקל. כמו כן, היא הגדירה את תחום הנדל"ן כמנוע צמיחה ש הקבוצה. 

איציק אברכהן, יו"ר דירקטוריון קבוצת שופרסל ואורי וטרמן, מנכ"ל קבוצת שופרסל, אמרו היום, על רקע התוצאות:  "שנת 2022 אופיינה בירידה בביקושים ברשתות קמעונאות המזון בכל העולם לאור היציאה מתקופת המגיפה והחזרה לשגרה וכן, בהתייקרות במחירי תשומות ושכר, לצד קושי בגיוס כח אדם. עם זאת, הכנסות הקבוצה בשנה שחלפה משקפות רמת ביקושים גבוהה ויציבה במגזר הקמעונאות ואנו מאמינים כי מהלכי ההשקעה שבהם נקטנו ותכנית ההתייעלות שיישמנו החל מהרבעון הרביעי של השנה, מציבים את שופרסל בעמדת זינוק טובה מאד לקראת שנת 2023.

מכירות בסניפים דומים  בירידה; רווחיות גולמית בירידה

המכירות בסניפים זהים (קמעונאות מזון) קטנו בשיעור של כ-1.6% ברבעון הרביעי  לשנת 2022 לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי ברבעון ירד ל-960 מיליון שקל, לעומת 974 מיליון ברבעון המקביל. 

בשנת 2022 הסתכם הרווח הגולמי בכ-3,882 מיליון, בהשוואה ל-4,021 מיליון שקל בשנת 2021 - רווחיות של 26.5% ממחזור המכירות, בהשוואה ל-27.2% בשנת 2021. הרווח התפעולי ברבעון הרביעי הסתכם ב-70 מיליון שקל המהווים כ-1.9% מהכנסות הקבוצה, בהשוואה לכ-159 מיליון שקל, שהיוו כ-4.4% מהכנסות הקבוצה ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון ברווח התפעולי, לדברי הנהלת החברה נובע מגידול בסך ההוצאות כתוצאה מהתייקרות תשומות והשפעת האינפלציה וכן, מהרחבת הפעילות העסקית.

על רקע החולשה בתוצאות, אישר דירקטוריון החברה, ברבעון הרביעי,  תכנית התייעלות  וזאת במטרה להתמודד עם התחרות העתידית, לשפר את התוצאות הכספיות של החברה  בהינתן עלייה בהוצאות התפעוליות והתייקרויות הצפויות בתשומות החברה.

להערכת החברה, תכנית ההתייעלות צפויה להביא לחסכון של כ-250 מיליון שקל בשנת 2023. בגין התכנית, החברה רשמה בשנת 2022 הוצאה חד פעמית, לפני מס, בסכום של כ-182 מיליון שקל, מתוכה הוצאה של כ-170 מיליון נרשמה ברבעון השלישי, כאשר ההוצאה עודכנה ברבעון הרביעי לכ-182 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

פעילויות נוספות

הרווח התפעולי לפני הכנסות/ הוצאות אחרות במגזר הנדל"ן הסתכם ברבעון ב-48 מיליון שקל בהשוואה ל-39 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי בשנה כולה הסתכם ב-172 מיליון שקל, בהשוואה ל-154 מיליון בשנת 2021. 

המכירות במגזר Be הסתכמו ברבעון הרביעי ב-255 מיליון שקל בדומה לרבעון המקביל. ההפסד התפעולי ברבעון - 7 מיליון שקל. בשנה כולה - הסתכמו ההכנסות ב-1.045 מיליארד, גידול של 8%, אבל בשורה התחתונה הפסידה הרשת 3 מיליון שקלים לעומת רווח של 2 מיליון שקל ב-2021. המדהים הוא שכמעט שש שנים אחרי רכישת ניופארם שהפכה ל-Be ושופרסל לא מצליחה למרות החוזקה והסינרגיות להפוך את רשת הדראגסטורים לרווחית.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שרה 22/03/2023 09:38
    הגב לתגובה זו
    היא גם לא תרוויח מרשת B. ניסיתי בית מרקחת ברשת, תורים ארוכים ויחס גרוע ומשפיל. באם רוצים רשת מצליחה צריכים אנשים מתאימים שמבינים שכיום היחס ללקוח הוא הדבר הכי חשוב.
  • 1.
    דוד 22/03/2023 07:09
    הגב לתגובה זו
    אנו לא פראיירים...יש חלופות...
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבנקים מוסיפים 0.5%, חברות הביטוח יורדות 0.2% - העליות במדדי הדגל מתמתנות

מערכת ביזפורטל |

המדדים מתנהלים במגמה חיובית מתונה, ת"א 35 עולה 0.3%, ת"א 90 מוסיף 0.2%.

במבט על הסקטורים - ת"א בנקים מוסיף 0.5%, ומדד הביטוח יורד 0.2%. מדד הנדל"ן עולה 0.2% מדד הפנט והגז עולה 0.7%.


אחרי ש"נאום ספרטה" טלטל את השווקים, והוביל לירידה בבורסה, קיים אמש ראש הממשלה מסיבת עיתונאים במטרה להרגיע את השווקים נתניהו מנסה להרגיע את השווקים: "השקל חזק מהמצופה, הכלכלה הישראלית ממשיכה להפתיע". ראש הממשלה מדגיש כי דבריו על "משק אוטרקי" נגעו רק לתעשיות הביטחוניות, והציג נתונים על ירידה באבטלה, כניסת משקיעים זרים וחוסן כלכלי שנועדו להרגיע את המשקיעים. "יש מקום אחד שבו יכולות להיות הגבלות שאינן כלכליות אלא פוליטיות, וזה התעשיות הביטחוניות. הן מרקיעות שחקים ושוברות שיאים, אבל שם אנחנו יכולים לפגוש, וכבר פגשנו, הגבלות פוליטיות. אם יש לקח אחד שהפקנו במלחמה, הוא שאנחנו רוצים להיות במצב שלא מגבילים אותנו. אנחנו רוצים להגיע לעצמאות ביטחונית". את השפעת הנאום על השווקים נוכל לראות היום, אך דרך המטבע נראה שיש רגיעה מסוימת, כאשר השקל התחזק מול המטבעות ונסחר הבוקר מול הדולר סביב 3.34 (לעמוד שער הדולר).


השאלה שרוב הציבור שואל - מה באמת חושב נתניהו ולמה הוא התכוון? אבל האמת שלמרות החשיבות הגדולה של התשובה, מה שנראה חשוב עוד יותר זה שנתניהו מפחד מאוד מתגובת השוק. אין הרבה דברים ונושאים שמקפיצים אותו להגיד - טעיתי. אין הרבה מקרים שהוא מכנס מסיבת עיתונאים במהירות, כשהוא במרווח של שעות מבקש לסייג את דבריו. זה נתניהו שמפחד. איפה אתם רואים אותו מפחד בזמן האחרון? הוא מפחד כי הוא יודע שהדבר הכי חשוב לרוב האנשים הוא הכסף. כן, ביטחון זה עניין קריטי, אבל תסתכלו טוב טוב פנימה, על עצמכם, שכנים, סביבה. המלחמה בכיס היא יותר אישית מהמלחמה בעזה לרוב האנשים. כשהבורסה יורדת היא יורדת לכולם. הכלכלה משפיעה מאוד על הבוחרים. אנחנו בשנת בחירות. נתניהו לא רוצה לאבד קהל. 

הבורסה חשובה לו, הכלכלה חשובה לו. אנשים די סגורים על האמונה-הערכה שלהם לגבי המצב הביטחוני, אבל מה שיכול להזיז אותם בקלפי זאת הכלכלה. נתניהו מפחד מהפסדים ומכישלון כלכלי. לכן הוא מיהר לתקן, מיהר לתת המלצת קנייה למשק הישראלי ולבורסה הישראלית - "שאלו אותי במה להשקיע ואמרתי - בכל דבר, כי כל מה שאתם רואים היום יהיה יקר יותר מחר. הכלכלה הישראלית מאוד חזקה. יש לי ביטחון גדול בה. היא חדשנית. היינו ראשונים בעולם בזמן הקורונה, וגם כעת יש לנו השקעות רבות והן ימשיכו להגיע - בסייבר, בבינה מלאכותית ובתחומים נוספים. הקריאה שלי למשקיעים היא: תשקיעו עכשיו כי אנחנו נמריא".      


תנצ בדימוס קובי זריהן הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. קרדיט: יח"צתנצ בדימוס קובי זריהן הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. קרדיט: יח"צ

שופרסל מטעה צרכנים ונקנסת בכ-2 מיליון שקל

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה על כוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של כמעט שני מיליון שקל על רשת שופרסל, בעקבות הפרת חוק הגנת הצרכן, כשלא הוצגו מחירים על גבי אלפי מוצרים, נמצאו מוצרים שמחירם בקופה היה גבוה יותר מהמחיר שהוצג על גבי המוצר או השלט

רן קידר |
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן פרסמה הודעה על כוונתה להטיל עיצום כספי על רשת שופרסל , בסכום של 1,971,840 שקל , בעקבות שורת ממצאים חמורים שהתגלו בבדיקות פיקוח. לדברי הרשות, ההפרות כוללות אלפי מוצרים שהוצגו ללא מחיר , סימון שגוי או חסר של ארץ ייצור , וכן פערים חוזרים בין המחיר במדף למחיר שנגבה בפועל בקופה זו אינה הפעם הראשונה השנה שרשת שיווק מקבלת קנס על עבירות מסוג זה , ורק בחודש האחרון הוטלו קנסות בגין עבירות דומות על קרפור ועל יוחננוף, ונשאלת השאלה המתבקשת , האם זו פרקטיקה מקובלת בענף והאם היא משתלמת?  

קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן: "אי הצגת מחירים, סימון מטעה של ארץ ייצור והפערים לרעת הצרכן בין המחיר במדף שהוצג לצרכן לבין המחיר בקופה, פוגעים ישירות בכיס ובאמון של הצרכנים. לא נאפשר מצב שבו רשת קמעונאית גדולה מתעלמת מהחוק ומהסטנדרטים המחייבים. הרשות תמשיך לפעול בנחישות כדי להבטיח שכל צרכן יקבל מידע אמין, ברור ומלא בעת הקנייה".

הרשות ציינה כי מדובר באחת מהכוונות להטלת קנסות הגבוהות שניתנו עד כה בענף הקמעונאות, כחלק ממדיניות אכיפה שמטרתה לייצר הרתעה ולהבטיח שחקנים הוגנים בשוק. לשופרסל ניתנה כעת זכות טיעון בת 45 ימים, במסגרתה תוכל להציג טענות עובדתיות ומשפטיות בנוגע לעצם ההחלטה או לגובה הקנס. 

רשתות השיווק מציגות: בדרך לרווחים מטעים את הצרכנים

יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?

טיפה בים

לשם ההשוואה לגבי גודל הקנס, וככל הנראה על מידת ההרתעה שלו, נוכל להסתכל על ההכנסות שדיווחה הרשת ברבעון השני, שעמדו על 3.69 מיליארד שקל. ההכנסות של שופרסל ירדו ברבעון האחרון לעומת הרבעון המקביל ב-8% אך הרווחים שלה עלו ועמדו על 196 מיליון שקל. כך או כך, אם נסתכל על ההכנסות זוהי טיפה בים ואפילו אם נסתכל על הרווחים זה חלק זעום מהרווחים הרבעוניים. 

וכך, אמנם קשה לשער מה מידת "הרווח" מהטעויות של הצגת מחירים שגויים, אבל לגבי היחס בין הקנס לבין הכנסות או רווחי החברה, הוא בבירור מזערי ובלתי מורגש. כך זה במקרה של שופרסל וכך זה במקרה של שאר רשתות השיווק, שנקנסות על עבירות כאלו מדי כמה חודשים. 

ואם זו אכן פרקטיקה מקובלת, וככל הנראה משתלמת, האם אין פה צורך לשנות את מנגנון הפיקוח, ויותר מכך, את גובה העיצומים הכספיים?