6 שנים אחרי הרכישה ושופרסל עדיין לא מצליחה להרוויח מ-Be
ההכנסות של שופרסל שופרסל 0.57% בשנה שעברה הסתכמו ב-14.66 מיליארד שקל, ירידה קלה של 0.7% לעומת כ-14.76 מיליארד שקל בשנת 2021. ההכנסות ברבעון הרביעי הסתכמו ב-3.65 מיליארד שקל, גידול צנוע של 1% לעומת רבעון מקביל. הרווח התפעולי לפני הכנסות/הוצאות אחרות הסתכם בשנת 2022 ב-394 מיליון שקל, המהווים כ-2.7% מההכנסות. אלו נתונים חלשים, כשבשורה התחתונה רשמה החברה איזון, על רקע הוצאה חד פעמית של כ-182 מיליון שקל בגין תכנית התייעלות.
מכירות המותג הפרטי המשויכות למגזר קמעונאות היוו בשנה כולה 27.2% מסך המכירות במרכזי השילוח וסניפי שופרסל, לעומת 26.6% בשנת 2021. במהלך השנה האחרונה, הנהלת שופרסל השיקה מחסן שילוח אוטומטי בקדימה, פתחה מרלו"ג חדש לשוק המוסדי, רכשה את רשת הסטוק דן דיל לפי שווי של כ-182 מיליון שקל, חתמה על מזכר הבנות לשת"פ עם ענקית הקמעונאות SPAומיישמת תכנית התייעלות של כ-250 מיליון שקל. כמו כן, היא הגדירה את תחום הנדל"ן כמנוע צמיחה ש הקבוצה.
איציק אברכהן, יו"ר דירקטוריון קבוצת שופרסל ואורי וטרמן, מנכ"ל קבוצת שופרסל, אמרו היום, על רקע התוצאות: "שנת 2022 אופיינה בירידה בביקושים ברשתות קמעונאות המזון בכל העולם לאור היציאה מתקופת המגיפה והחזרה לשגרה וכן, בהתייקרות במחירי תשומות ושכר, לצד קושי בגיוס כח אדם. עם זאת, הכנסות הקבוצה בשנה שחלפה משקפות רמת ביקושים גבוהה ויציבה במגזר הקמעונאות ואנו מאמינים כי מהלכי ההשקעה שבהם נקטנו ותכנית ההתייעלות שיישמנו החל מהרבעון הרביעי של השנה, מציבים את שופרסל בעמדת זינוק טובה מאד לקראת שנת 2023.
מכירות בסניפים דומים בירידה; רווחיות גולמית בירידה
המכירות בסניפים זהים (קמעונאות מזון) קטנו בשיעור של כ-1.6% ברבעון הרביעי לשנת 2022 לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי ברבעון ירד ל-960 מיליון שקל, לעומת 974 מיליון ברבעון המקביל.
- שופרסל והמנכ"ל לשעבר אברכהן זומנו לשימוע בפרשת תיאום המחירים
- המוסדיים עשו לאחים אמיר את העבודה: מענק הפרישה של אברכהן יקוצץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנת 2022 הסתכם הרווח הגולמי בכ-3,882 מיליון, בהשוואה ל-4,021 מיליון שקל בשנת 2021 - רווחיות של 26.5% ממחזור המכירות, בהשוואה ל-27.2% בשנת 2021. הרווח התפעולי ברבעון הרביעי הסתכם ב-70 מיליון שקל המהווים כ-1.9% מהכנסות הקבוצה, בהשוואה לכ-159 מיליון שקל, שהיוו כ-4.4% מהכנסות הקבוצה ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון ברווח התפעולי, לדברי הנהלת החברה נובע מגידול בסך ההוצאות כתוצאה מהתייקרות תשומות והשפעת האינפלציה וכן, מהרחבת הפעילות העסקית.
על רקע החולשה בתוצאות, אישר דירקטוריון החברה, ברבעון הרביעי, תכנית התייעלות וזאת במטרה להתמודד עם התחרות העתידית, לשפר את התוצאות הכספיות של החברה בהינתן עלייה בהוצאות התפעוליות והתייקרויות הצפויות בתשומות החברה.
להערכת החברה, תכנית ההתייעלות צפויה להביא לחסכון של כ-250 מיליון שקל בשנת 2023. בגין התכנית, החברה רשמה בשנת 2022 הוצאה חד פעמית, לפני מס, בסכום של כ-182 מיליון שקל, מתוכה הוצאה של כ-170 מיליון נרשמה ברבעון השלישי, כאשר ההוצאה עודכנה ברבעון הרביעי לכ-182 מיליון שקל.
- מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
- קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
פעילויות נוספות
הרווח התפעולי לפני הכנסות/ הוצאות אחרות במגזר הנדל"ן הסתכם ברבעון ב-48 מיליון שקל בהשוואה ל-39 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי בשנה כולה הסתכם ב-172 מיליון שקל, בהשוואה ל-154 מיליון בשנת 2021.
המכירות במגזר Be הסתכמו ברבעון הרביעי ב-255 מיליון שקל בדומה לרבעון המקביל. ההפסד התפעולי ברבעון - 7 מיליון שקל. בשנה כולה - הסתכמו ההכנסות ב-1.045 מיליארד, גידול של 8%, אבל בשורה התחתונה הפסידה הרשת 3 מיליון שקלים לעומת רווח של 2 מיליון שקל ב-2021. המדהים הוא שכמעט שש שנים אחרי רכישת ניופארם שהפכה ל-Be ושופרסל לא מצליחה למרות החוזקה והסינרגיות להפוך את רשת הדראגסטורים לרווחית.
- 2.שרה 22/03/2023 09:38הגב לתגובה זוהיא גם לא תרוויח מרשת B. ניסיתי בית מרקחת ברשת, תורים ארוכים ויחס גרוע ומשפיל. באם רוצים רשת מצליחה צריכים אנשים מתאימים שמבינים שכיום היחס ללקוח הוא הדבר הכי חשוב.
- 1.דוד 22/03/2023 07:09הגב לתגובה זואנו לא פראיירים...יש חלופות...
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
