האם הפעם הזינוק מוצדק? בריינסוויי קיבלה אישור FDA נוסף להפחתת חרדה
האם הפעם הקפיצה במניה תהיה לטווח ארוך? חברת הביומד הדואלית בריינסוויי -3.03% (סימול: BWAY) שמפתחת טיפול ולא פולשני בהפרעות מוחיות, מדווחת כי ה-FDA אישר את מערכת ה-Deep TMS להפחתת תסמיני חרדה בקרב חולים מבוגרים הסובלים מדיכאון. אבל הבעיה היא בכל פעם שהחברה מדווחת על אישור או על שת"פ היא מזנקת - אבל למרות הדיווחים, מתחילת השנה המניה עלתה ואז מחקה את העליות ונמצאת באותה נקודה של תחילת השנה. כך למשל היא דיווחה בחודש מאי כי חברת ביטוח ראשונה תבטח את הטיפולים - והמניה זינקה ב-15%. היא דיווחה בחודש אפריל שה-FDA אישר את הטיפול של בריינסוויי בדיכאון קליני והמניה קפצה ב-11% - אבל כאמור, מאז היא מחקה את העליות. בכל מקרה, על פי הודעת החברה היום, נתונים מ-573 חולים, שקיבלו טיפול Deep TMS במסגרת 11 ניסויים, כולל ניסויים רנדומאליים-מבוקרים וניסויים פתוחים, תמכו בהגשה של בריינסוויי וקבלת אישור ה-FDA. הנתונים הראו השפעה טיפולית קלינית מובהקת, בהפחתת תסמיני חרדה בקרב חולים מבוגרים הסובלים מדיכאון קליני. ניתוח של נתוני בריינסוויי מצא תוצאות חיוביות במערכת Deep TMS, בהשוואה לפלסבו או תרופות כטיפול מקובל. לדוגמה, בניתוח סטטיסטי (Cohen's d statistical method), נתוני 3 הניסויים הרנדומאליים-מבוקרים של בריינסוויי הציגו השפעה בטווח בין 0.34 (בהשוואה לפלסבו) ל-0.9 (בהשוואה לתרופות), והשפעה ממוצעת ומצטברת של 0.55. כנקודת ייחוס, מאמרים שפורסמו מכ-16,000 חולים ביותר מ-70 ניסויים בטיפול תרופתי לחרדה - כולל ניסויים בתרופות הניתנות דרך קבע לחולים הסובלים מדיכאון חרדתי והפרעת חרדה כללית – מציגים השפעה בטווח שבין 0.2 ל-0.37. לדברי החברה, ההתוויה המורחבת מטעם ה-FDA תאפשר כעת לבריינסוויי לשווק את מערכת ה-Deep TMS לטיפול במקרי דיכאון ולהפחתת תסמיני חרדה בקרב אלה שעלולים להציג תסמיני חרדה נלווים בחולים מבוגרים עם הפרעה דיכאונית חמורה, ואשר כשלו בהשגת שיפור מספק באמצעות טיפול תרופתי. ד"ר כריסטופר וון ג'אקו, נשיא ומנכ"ל החברה: "אישור זה מרחיב את התוויית הטיפול של בריינסוויי בדיכאון ומצטרף לסדרת האישורים הראשונים של החברה. חולים רבים הסובלים מדיכאון קליני חווים תסמיני חרדה. הישג רגולטורי זה מבסס עוד יותר את מעמדה המוביל של בריינסוויי בראש החברות המספקות פתרונות מתקדמים לרווחת המטופל". בריינסוויי הכתה את התחזיות בדוחות לרבעון השני: הכנסות של 7 מ' ד' ורווח של 6 סנט למניה. השוק ציפה להכנסות של 6.2 מ' ד' ואיזון בשורה התחתונה. החברה צמחה ב-45% לעומת הרבעון המקביל אשתקד אולם ההפסד התפעולי העמיק פי 5 ל-1.5 מ' ד'. שליש מבסיס ההתקנות בתקופה היה למערכת ה-OCD ובבריינסוויי אומרים כי עתה עלה לשני שלישים
- 3.גל 21/08/2021 16:16הגב לתגובה זואתר הזה גרם לי הרבה נזק ולא רק עם בריינסווי והרבה מניות שם.
- 2.זו ממש מניה מתישה.הזדקנתי ב-10 שנים,רק מלהחזיקה שנתיים (ל"ת)בידי 18/08/2021 15:49הגב לתגובה זו
- 1.עוד נייר פח אשפה מבית היוצר של בורסת תא.בהצלחה לכם 18/08/2021 15:42הגב לתגובה זועוד נייר פח אשפה מבית היוצר של בורסת תא.בהצלחה לכם עם מניות כאלה מפסידים מהר.בכלל ביומד ישראלי זה התאבדות שיעיית.תחסכו ממכם את הצרות האלה.מנסיון אישי
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.
עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
