הום ביוגז
צילום: בועז נובלמן

הום ביוגז מתגייסת לצה"ל: אושר פיילוט ב-476 אלף שקל

תציב מערכת ביוגז בחדר אוכל בבסיס צבאי, שתשמש לטיפול בפסולת האורגנית של המזון הנזרק בחדר אוכל והפיכתו לאנרגיה מתחדשת- ביוגז שינוצל לחימום מים בבסיס

לימור זילבר |

חברת הום ביוגז -1.03%  העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מערכות ביוגז לשוק הפרטי והמוסדי, דיווחה  כי קיבלה את אישור רשות החדשנות לתקצוב פיילוט עם משרד הביטחון להתקנת מערכת ביוגז מוסדית בחדר אוכל של אחד מבסיסי צה"ל, בסכום של עד כ-476 אלף שקל ובשיעור השתתפות של 50% וזאת עד חודש פברואר 2022. יתר התקציב הנדרש לפיילוט יועבר על ידי החברה ממקורותיה העצמיים. בגין תקצוב הפיילוט תשלם החברה לרשות החדשנות תמלוגים בהתאם לנהלי רשות החדשנות.

מטרת הפיילוט להדגים את יכולת המערכת לטפל בפסולת האורגנית במקור, במקום לשנע ולהטמין את הפסולת,  תהליך הגורם לפליטת גזי חממה, לחסוך בעלויות פינוי פסולת ולייצר אנרגיה מתחדשת (ביוגז) שתנוצל לחימום מים ותחסוך בעלויות האנרגיה של צה"ל. בנוסף, בחברה רואים חשיבות גבוהה לפיילוט עם משרד הביטחון בדרך להשגת יעד החברה להשלמת הפיתוח של מערכת הביוגז המוסדית.

 

על רקע אישור הפיילוט, אמר אושיק אפרתי, מייסד ומנכ"ל הום ביוגז: "אנו נרגשים מהשגת אבן דרך משמעותית זו. בתקופה האחרונה אנו עדים לרצון הולך וגובר של גופים ממשלתיים ופרטיים לפעול להפחתת הזיהום הסביבתי אשר הגיע לשיא רק בימים האחרונים בוועידת האקלים של נשיא ארה"ב ביידן. חדרי האוכל של בסיסים צבאיים בכלל, ושל צה"ל בפרט, ידועים ומוכרים ככאלה המייצרים היקפים עצומים של פסולת אורגנית אשר לצערנו נזרקת לפח ללא טיפול ייעודי. דרך שיתוף הפעולה עם צה"ל נמחיש את יכולתנו לייצר אנרגיה נקייה אשר תפחית את הזיהום הסביבתי לצד חסכון כספי בצמצום עלויות שינוע הפסולת. המערכת כבר זוכה להצלחה באתר פיילוט נוסף בו היא מותקנת ואנו מאמינים כי פיילוט זה יהווה צעד משמעותי עבורנו".

חברת הום ביוגז עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מערכות ביוגז לשוק הפרטי והמוסדי.

המערכות של הום ביוגז ממירות פסולת אורגנית לדשן נוזלי או לגז לבישול, והן מופצות לשוק הפרטי וכן לזה המוסדי. בשלב זה שתיים מהמערכות בשלב ייצור ואחת נוספת בשלבי פיילוט. מוצרי החברה מספקים מענה לשתיים מהבעיות הקריטיות בעולם: טיפול ידידותי בפסולת וייצור אנרגיה נקייה בעזרת טכנולוגיה חדשנית מאפשרות המערכות להפוך פסולת אורגנית לאנרגיה נקיה ע"י תהליך פירוק פסולת, הפקת גז ואחסונו באופן בטוח.

החברה נסחרת כעת בשווי שוק של 275 מיליון שקל ומנייתה נסחרת בכ-13 שקל למנייה. לפני מספר חודשים דיווחה החברה על חתימה של הסכמי הפצה בלעדיים בהיקף מיליון דולר ​תקופה של שלוש שנים באחת ממדינות הודו ובמספר איים באוקיינוס השקט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?