לוויין חלל תקשורת לווין לויין
צילום: Istock

סאטקום מערכות: זינוק של 67% ב-EBITDA ברבעון השני - 5.7 מ' דולר

חברת שירותי הטכנולוגיה הלווייניים, מדווחת על צמיחה של 9% בהכנסות הרבעון השני ל-15.2 מיליון דולר ועל שיפור משמעותי ברווחיות; צבר ההזמנות של סאטקום עומד על כ-58.1 מיליון דולר עד לשנת 2024
ערן סוקול | (4)

חברת סאטקום מערכות המספקת שירותי טכנולוגיה לווייניים, מדווחת על צמיחה של 9% בהכנסות הרבעון השני ל-15.2 מיליון דולר ועל שיפור משמעותי ברווחיות. ה-EBITDA זינק ב-67% ל-5.7 מיליון דולר והחברה דיווחה על רווח מתואם של כ-216 אלף דולר. צבר ההזמנות של סאטקום עומד על כ-58.1 מיליון דולר עד לשנת 2024.

הכנסות החברה לרבעון השני הגיעו הסתכמו לסך של כ-15.2 מיליון דולר, גידול של כ-9%, לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אז הסתכמו ההכנסות בכ-14 מיליון דולר. הגידול נובע בעיקרו משדרוג חוזים ומעסקאות שירות וציוד חדשות מתחום שירותי התקשורת. ההכנסות ממגזר שירותי תקשורת היוו כ-89% מההכנסות וההכנסות ממגזר התקשורת הלוויינית הניידת היוו כ-11% בדומה לתקופה המקבילה אשתקד.

ה-EBITDA ברבעון השני לשנת 2020 הסתכם בכ-5.7 מיליון דולר (37.5% מההכנסות), זינוק של כ-67% לעומת 3.4 מיליון דולר (24.3% מההכנסות) בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח הגולמי ברבעון השני הסתכם לסך של כ-4.1 מיליון דולר (שיעור של כ-26.7%) בהשוואה לכ-3.9 מיליון דולר (שיעור של כ-28%) בתקופה המקבילה אשתקד.

השפעות הקורונה

החברה מציינית כי בכל הנוגע לפעילותה, להתפשטות נגיף הקורונה בעולם ובארץ לא הייתה עד כה השפעה מהותית בפועל על מרבית היקפי הכנסותיה ומרבית פעילותה התפעולית.

אסף רוזנהק, מנכ"ל סאטקום מערכות: "סאטקום מציגה רבעון יציב נוסף עם שיעורי רווחיות איכותיים וממשיכה להוביל מהלכי צמיחה בתקופה לא טריוויאלית. בזכות חשיבותם של השירותים אותם אנו מספקים, המשכנו הרבעון לחזק את הקשרים עם לקוחותינו ואף לשפר את התנאים של מספר חוזים קיימים. לצד הגידול המתמיד בדרישה לרוחב פס במדינות בהם אנו פועלים, אנו ממשיכים להשקיע במחקר ובפיתוח טכנולוגי במטרה להמשיך ולהוביל את השוק הצומח במהירות".  

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אני 15/09/2020 16:00
    הגב לתגובה זו
    כבר שנים שלא מתקדמת לשום מקוםמלאה בחובות
  • תותח מקלדת 15/09/2020 19:48
    הגב לתגובה זו
    אתה קורא את הדוחות בכלל? לחברים יש הרבה יותר נכסים מהחוב שלה
  • גאון 15/09/2020 17:58
    הגב לתגובה זו
    החברה כמעט נקיה מחובות רק האחזקה שלה בוויוק שווה יותר מהחוב
  • 1.
    מוסדי 15/09/2020 15:21
    הגב לתגובה זו
    יופי של עבודה. רוזנהק הפתעה גדולה לטובה!!!
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ריטיילורס נופלת 6%, בזק מוסיפה 4%, המדדים בעליות קלות

בי קומיוניקיישנס מזנקת - אמרנו לכם; פלסאנמור מתכוננת להנפקה בוול סטריט ותאחד מניות, אלביט עולה, הבנקים יורדים, מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, אפריקה מגורים עולה 3%; על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |

ארית נמצאת 12% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.  ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים שלמקורבים, למוסדיים שעוברים ללא שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה על חזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.  

אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח.  אזה היא כעת רוצה הנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות -5.76%  


הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת. 

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.