השקעה
צילום: Austin Distel/ Unsplash

UBS: כך תגיבו להמשך הירידות הצפויות בשווקים

מארק האפלה, מנהל השקעות ראשי ב-UBS  צופה שהתנודתיות בשווקים תמשיך להיות גבוהה, מעדיף אגרות חוב על פני מניות, ואם כבר מניות אז תחת שלושה קריטריונים - כאלו שהיו בהן מכירות יתר, עמידות למיתון, וכאלו שייהנו בטווח הארוך מהמשבר
ארז ליבנה |

זה לא סוד שכל עוד וירוס הקורונה ימשיך לשלוט בסדר היום העולמי, השווקים בעולם צפויים לתנודתיות מוגברת. יש משקיעים שהוציאו את הכסף שלהם וברחו, יש כאלה שגידרו את עצמם, יש כאלה שספגו את הירידות ויש כאלה שיצאו ועכשיו מתכננים את החזרה. יש גם כאלו שאוספים עכשיו בהנחה (סבירה) שבטווח הארוך הם ישיגו תשואה עודפת.   אתמול פרסמנו כאן את ההמלצות של מוחמד אל-עריאן, היועץ הכלכלי של ענקית הביטוח אליאנץ, לפיו כדי להימנע מהתנודתיות של התקופה, מומלץ לעשות מיצוע עלויות. היום, מארק האפלה, מנהל השקעות ראשי, UBS Global Wealth Management, מסביר איך לדעתו ראוי להתמודד עם חוסר היציבות בשווקים.    "נכסים בסיכון נפלו במקביל להתגברות הדאגה להתפשטות המואצת של וירוס הקורונה בארצות הברית. ה-S&P 500 נפל אתמול ב -4.4% והיורו סטוק 50 ב-3.8%. הדאגה להתפשטות הנגיף בארה"ב גם הרחיקה את המוקד מתוכניות נוספות לעידוד פיסקלי על ידי מדינות מרכזיות, כולל הצעות לחבילת שיא של 555 מיליארד דולר של ממשלת יפן, השווה ליותר מ-10% מהתמ"ג של המדינה", כותב האפלה ומציין כי "הנשיא טראמפ קרא להוצאות נוספות על תשתיות בשווי של 2 דולר ארה"ב. בינתיים, צרפת קוראת להקמת קרן של האיחוד האירופי שתסייע למדינות החברות במצבי משבר הנגיף".    נצלו את התנודתיות הגבוהה יותר "כאשר מניות גלובאליות כיום נמצאות בשוק דובי, משקיעים לטווח ארוך יכולים להכניס עודף מזומנים לשוק במחירים מוזלים. ועדיין, חלק מהמשקיעים המחזיקים במזומן עשויים לחשוש לפריסה של הון בבת אחת, לנוכח אי הוודאות של מגיפת COVID-19".   הגנו על תיקים מפני תרחישים של ירידות "למשקיעים שחוששים מירידות שוק נוספות יש מספר אפשרויות. הם יכולים להוסיף הגנה הונית מפורשת, להגדיל את הקצאתם האסטרטגית לאג"ח באיכות גבוהה, או להוסיף הון לאסטרטגיית הקצאת נכסים דינמית. בנוסף, המשקיעים יכולים לשקול להוסיף פוזיציה בזהב. אנו רואים גם הזדמנויות במניות באסיה זולות יחסית שייתכן שיושפעו מהנגיף באופן מוגבל".   העדיפו אגרות חוב על פני מניות "נכסי הסיכון סבלו בגלל מגיפת COVID-19, כאשר המניות העולמיות ירדו בחודש האחרון במעל ל -30%. בשלב זה, אנו חושבים כי אגרות החוב קרובות יותר לתמחור בתרחיש שלנו מאשר במניות".   היו סלקטיביים בהשקעה במניות "המשקיעים במניות צריכים להיות בררניים יותר. אנו מתמקדים בשלושה תחומי מפתח. הראשון, מניות במכירות יתר. מכירת מניות היתה רחבה ומדי פעם ללא הבחנה, שגרמה הפסדים כבדים גם בחברות באיכות גבוהה עם מאזנים חזקים. אנו מסתכלים על איתור מניות אשר סבלו מירידות שערים מוגזמות ביחס ליסודותיהן היציבים.    "השני זה מניות עמידות. אי ודאות כלכלית מגדילה את הערעור היחסי של מגזרים ומניות שצריכות להציג גידול ברווחים עמידים. בחרו בקריטריונים אלה; המוצרים שלהם נצרכים מדי יום - במקרים מסוימים הצריכה אפילו צומחת - והביקוש תלוי יחסית במחזורים הכלכליים.    "השליש הוא 'הנהנים לטווח הארוך'. המגיפה לדעתנו, תאיץ כמה מגמות ארוכות טווח, ותוביל לאימוץ רחב יותר של טכנולוגיות כמו ועידת וידאו, למידה וירטואלית ורפואה טלפונית. ראוי לציין, כי המסחר האלקטרוני, שכבר מהווה חלק בצמיחה מהירה של המגזר הקמעונאי, עלה עוד יותר על ידי נגיף הקורונה עם סגירה של חנויות פיזיות.    "אנו רואים המשך פוטנציאל בנושא "המסחר האלקטרוני", הכולל מניות החשופות לצריכה מקוונת, כמו משחקים, קמעונאות מקוונת ומשלוחי אוכל. באירופה אנו חושבים שחברות עם חשיפה לשווקים מתעוררים נמצאות במצב טוב יותר ליהנות מהתאוששות, בהתחשב בכך שהפעילות הכלכלית בסין כבר מתחילה להתנרמל".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מניות הביטוח תחת לחץ, מניות השבבים יעלו, ומה יהיה היום בבורסה?

היום שאחרי חגיגת הריבית נגמר בהאנגאובר, כאשר המדדים סגרו אתמול בטריטוריה שלילית בהובלת מניות הביטוח; ברקע, הלחץ על המניות ממשיך מצד הרגולטור, שעשוי לפגוע בעסקי הליבה שכבר חווים תחרות; מניות השבבים הדואליות חוזרות עם פער חיובי וצפויות לפתוח בעליות 

מערכת ביזפורטל |

ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


אתמול כתבנו שהפער בין התנהגות שוק המניות לבין שוק האג"ח והמט"ח מעלה שאלה: האם העליות החדות הן תחילתו של "ראלי הקלה מוניטרית", או רק אנחת רווחה קצרה. ואכן, יום המסחר האחרון סיפק תשובה חלקית אחרי אתמול המדדים סגרו בירידות, אחרי מסחר חיובי לאורך השעות הראשונות שהיה כהמשך למומנטום החיובי אמש - ת"א 35 ירד 0.79% ות"א 90 ירד ב-0.22%.  במגזר הפיננסים, ת"א ביטוח היה הסיפור המרכזי לאחר שמחק את העליות בתחילת היום וצנח 4.2% זה בהמשך לזינוק של 4% שלשום. ייתכן שהשוק מבין עכשיו טוב יותר שהפחתת ריבית של 0.25% לא משנה את תמונת המאקרו בצורה כה משמעותית, ושהמסלול קדימה של בנק ישראל יישאר זהיר ומדוד.

מדד הביטוח התחיל כאמור חיובי, ואף רשם שיא חדש של כל הזמנים ברקע דוחות הראל (הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%). עם זאת, המגמה השתנתה לשלילה ואף החריפה ברקע דוחות כלל (כלל ביטוח: רווח נקי של 590 מיליון שקל ותשואה על ההון של 24.9%). הדוחות של כלל אכן היו חיוביים, אך בנטרול רווחי שוק ההון, פעילות הליבה דווקא רשמה ירידה ברווח. לכאורה זה אולי נראה קטנוני, אבל אחרי ריצה כזו במניות הביטוח, כמעט 140% מתחילת השנה, המשקיעים רגישים לכל דבר. בנוסף, ייתכן שקיבלנו אישור מ"הצד השני", כאשר ליברה ליברה 9.65%  (ליברה עם זינוק חד ברווח והמשך צמיחה בפרמיות) ואיידיאיי ביטוח איידיאיי ביטוח 10.12%  (האמא של ביטוח ישיר ביטוח ישיר קופצת לאחר שהציגה זינוק של 24% ברווח הכולל, בניכוי הוצאות משפטיות חריגות) זינקו אתמול. המשקיעים חוששים אולי מגידול בנתח השוק של החברות הקטנות יותר, מה שיפגע בתוצאות בהמשך ככל ושוק ההון לא יחזור על הביצועים האחרונים.

אתמול בערב נחשף כי הממונה על שוק ההון והביטוח הציב אולטימטום לחברות הביטוח: הורידו את מחירי פוליסות הביטוח המקיף וצד ג' לרכב תוך שלושה חודשים, או שתישלל מכן האפשרות למכור אותם. לפי בדיקת הממונה "נמצאו פערים בין הסיכון לבין הפרמיה שחברות הביטוח גובות". אחרי הרווחים המטורפים של הבנקים, נראה הרגולטור "התעורר משנת החורף", והחליט לבדוק את המקדם בין עליית הפרמיות של הביטוח, לעליית הסיכון בפועל. לכאורה, מנתוני הדוחות עולה שהמקדם הזה התנתק, כאשר החברות רושמות רבעוני שיא עוקבים ותשואות פנומנליות על ההון. גם בנטרול רווחים עודפים משוק ההון החברות עדיין במכפיל נמוך מ-20, זאת כאמור אחרי ריצה של קרוב ל-140% מתחילת השנה.


עוד סקטור שתפס כותרות אתמול היה הסקטור הביטחוני, אחרי שנפל ברקע דיווחים על אפשרות להסכם הפסקת אש בין רוסיה ואוקראינה. בעוד הסכם כזה עשוי לקחת זמן, האפשרות להורדת גובה הלהבות בעולם משפיע גם על השוק המקומי. מדד המניות הביטחוניות, שנזכיר שהגיע באיחור אופנתי, ירד אתמול בחדות, אך המניה שהשפיעה עליו הכי הרבה הייתה דווקא תאת תאת טכנו -6.11%  הקטנה באופן יחסי, שמשקלה גדול מזה של אלביט מערכות, שגדולה ממנה פי 45 בערך. הסיבה, תקרת המשקל במדד שמעוותת את החישוב. להרחבה - מדד ביטחוניות? שימו לב ל"אותיות הקטנות" שמשפיעות על המדד