UBS: כך תגיבו להמשך הירידות הצפויות בשווקים
זה לא סוד שכל עוד וירוס הקורונה ימשיך לשלוט בסדר היום העולמי, השווקים בעולם צפויים לתנודתיות מוגברת. יש משקיעים שהוציאו את הכסף שלהם וברחו, יש כאלה שגידרו את עצמם, יש כאלה שספגו את הירידות ויש כאלה שיצאו ועכשיו מתכננים את החזרה. יש גם כאלו שאוספים עכשיו בהנחה (סבירה) שבטווח הארוך הם ישיגו תשואה עודפת. אתמול פרסמנו כאן את ההמלצות של מוחמד אל-עריאן, היועץ הכלכלי של ענקית הביטוח אליאנץ, לפיו כדי להימנע מהתנודתיות של התקופה, מומלץ לעשות מיצוע עלויות. היום, מארק האפלה, מנהל השקעות ראשי, UBS Global Wealth Management, מסביר איך לדעתו ראוי להתמודד עם חוסר היציבות בשווקים. "נכסים בסיכון נפלו במקביל להתגברות הדאגה להתפשטות המואצת של וירוס הקורונה בארצות הברית. ה-S&P 500 נפל אתמול ב -4.4% והיורו סטוק 50 ב-3.8%. הדאגה להתפשטות הנגיף בארה"ב גם הרחיקה את המוקד מתוכניות נוספות לעידוד פיסקלי על ידי מדינות מרכזיות, כולל הצעות לחבילת שיא של 555 מיליארד דולר של ממשלת יפן, השווה ליותר מ-10% מהתמ"ג של המדינה", כותב האפלה ומציין כי "הנשיא טראמפ קרא להוצאות נוספות על תשתיות בשווי של 2 דולר ארה"ב. בינתיים, צרפת קוראת להקמת קרן של האיחוד האירופי שתסייע למדינות החברות במצבי משבר הנגיף". נצלו את התנודתיות הגבוהה יותר "כאשר מניות גלובאליות כיום נמצאות בשוק דובי, משקיעים לטווח ארוך יכולים להכניס עודף מזומנים לשוק במחירים מוזלים. ועדיין, חלק מהמשקיעים המחזיקים במזומן עשויים לחשוש לפריסה של הון בבת אחת, לנוכח אי הוודאות של מגיפת COVID-19". הגנו על תיקים מפני תרחישים של ירידות "למשקיעים שחוששים מירידות שוק נוספות יש מספר אפשרויות. הם יכולים להוסיף הגנה הונית מפורשת, להגדיל את הקצאתם האסטרטגית לאג"ח באיכות גבוהה, או להוסיף הון לאסטרטגיית הקצאת נכסים דינמית. בנוסף, המשקיעים יכולים לשקול להוסיף פוזיציה בזהב. אנו רואים גם הזדמנויות במניות באסיה זולות יחסית שייתכן שיושפעו מהנגיף באופן מוגבל". העדיפו אגרות חוב על פני מניות "נכסי הסיכון סבלו בגלל מגיפת COVID-19, כאשר המניות העולמיות ירדו בחודש האחרון במעל ל -30%. בשלב זה, אנו חושבים כי אגרות החוב קרובות יותר לתמחור בתרחיש שלנו מאשר במניות". היו סלקטיביים בהשקעה במניות "המשקיעים במניות צריכים להיות בררניים יותר. אנו מתמקדים בשלושה תחומי מפתח. הראשון, מניות במכירות יתר. מכירת מניות היתה רחבה ומדי פעם ללא הבחנה, שגרמה הפסדים כבדים גם בחברות באיכות גבוהה עם מאזנים חזקים. אנו מסתכלים על איתור מניות אשר סבלו מירידות שערים מוגזמות ביחס ליסודותיהן היציבים. "השני זה מניות עמידות. אי ודאות כלכלית מגדילה את הערעור היחסי של מגזרים ומניות שצריכות להציג גידול ברווחים עמידים. בחרו בקריטריונים אלה; המוצרים שלהם נצרכים מדי יום - במקרים מסוימים הצריכה אפילו צומחת - והביקוש תלוי יחסית במחזורים הכלכליים. "השליש הוא 'הנהנים לטווח הארוך'. המגיפה לדעתנו, תאיץ כמה מגמות ארוכות טווח, ותוביל לאימוץ רחב יותר של טכנולוגיות כמו ועידת וידאו, למידה וירטואלית ורפואה טלפונית. ראוי לציין, כי המסחר האלקטרוני, שכבר מהווה חלק בצמיחה מהירה של המגזר הקמעונאי, עלה עוד יותר על ידי נגיף הקורונה עם סגירה של חנויות פיזיות. "אנו רואים המשך פוטנציאל בנושא "המסחר האלקטרוני", הכולל מניות החשופות לצריכה מקוונת, כמו משחקים, קמעונאות מקוונת ומשלוחי אוכל. באירופה אנו חושבים שחברות עם חשיפה לשווקים מתעוררים נמצאות במצב טוב יותר ליהנות מהתאוששות, בהתחשב בכך שהפעילות הכלכלית בסין כבר מתחילה להתנרמל".
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
