UBS: כך תגיבו להמשך הירידות הצפויות בשווקים
זה לא סוד שכל עוד וירוס הקורונה ימשיך לשלוט בסדר היום העולמי, השווקים בעולם צפויים לתנודתיות מוגברת. יש משקיעים שהוציאו את הכסף שלהם וברחו, יש כאלה שגידרו את עצמם, יש כאלה שספגו את הירידות ויש כאלה שיצאו ועכשיו מתכננים את החזרה. יש גם כאלו שאוספים עכשיו בהנחה (סבירה) שבטווח הארוך הם ישיגו תשואה עודפת. אתמול פרסמנו כאן את ההמלצות של מוחמד אל-עריאן, היועץ הכלכלי של ענקית הביטוח אליאנץ, לפיו כדי להימנע מהתנודתיות של התקופה, מומלץ לעשות מיצוע עלויות. היום, מארק האפלה, מנהל השקעות ראשי, UBS Global Wealth Management, מסביר איך לדעתו ראוי להתמודד עם חוסר היציבות בשווקים. "נכסים בסיכון נפלו במקביל להתגברות הדאגה להתפשטות המואצת של וירוס הקורונה בארצות הברית. ה-S&P 500 נפל אתמול ב -4.4% והיורו סטוק 50 ב-3.8%. הדאגה להתפשטות הנגיף בארה"ב גם הרחיקה את המוקד מתוכניות נוספות לעידוד פיסקלי על ידי מדינות מרכזיות, כולל הצעות לחבילת שיא של 555 מיליארד דולר של ממשלת יפן, השווה ליותר מ-10% מהתמ"ג של המדינה", כותב האפלה ומציין כי "הנשיא טראמפ קרא להוצאות נוספות על תשתיות בשווי של 2 דולר ארה"ב. בינתיים, צרפת קוראת להקמת קרן של האיחוד האירופי שתסייע למדינות החברות במצבי משבר הנגיף". נצלו את התנודתיות הגבוהה יותר "כאשר מניות גלובאליות כיום נמצאות בשוק דובי, משקיעים לטווח ארוך יכולים להכניס עודף מזומנים לשוק במחירים מוזלים. ועדיין, חלק מהמשקיעים המחזיקים במזומן עשויים לחשוש לפריסה של הון בבת אחת, לנוכח אי הוודאות של מגיפת COVID-19". הגנו על תיקים מפני תרחישים של ירידות "למשקיעים שחוששים מירידות שוק נוספות יש מספר אפשרויות. הם יכולים להוסיף הגנה הונית מפורשת, להגדיל את הקצאתם האסטרטגית לאג"ח באיכות גבוהה, או להוסיף הון לאסטרטגיית הקצאת נכסים דינמית. בנוסף, המשקיעים יכולים לשקול להוסיף פוזיציה בזהב. אנו רואים גם הזדמנויות במניות באסיה זולות יחסית שייתכן שיושפעו מהנגיף באופן מוגבל". העדיפו אגרות חוב על פני מניות "נכסי הסיכון סבלו בגלל מגיפת COVID-19, כאשר המניות העולמיות ירדו בחודש האחרון במעל ל -30%. בשלב זה, אנו חושבים כי אגרות החוב קרובות יותר לתמחור בתרחיש שלנו מאשר במניות". היו סלקטיביים בהשקעה במניות "המשקיעים במניות צריכים להיות בררניים יותר. אנו מתמקדים בשלושה תחומי מפתח. הראשון, מניות במכירות יתר. מכירת מניות היתה רחבה ומדי פעם ללא הבחנה, שגרמה הפסדים כבדים גם בחברות באיכות גבוהה עם מאזנים חזקים. אנו מסתכלים על איתור מניות אשר סבלו מירידות שערים מוגזמות ביחס ליסודותיהן היציבים. "השני זה מניות עמידות. אי ודאות כלכלית מגדילה את הערעור היחסי של מגזרים ומניות שצריכות להציג גידול ברווחים עמידים. בחרו בקריטריונים אלה; המוצרים שלהם נצרכים מדי יום - במקרים מסוימים הצריכה אפילו צומחת - והביקוש תלוי יחסית במחזורים הכלכליים. "השליש הוא 'הנהנים לטווח הארוך'. המגיפה לדעתנו, תאיץ כמה מגמות ארוכות טווח, ותוביל לאימוץ רחב יותר של טכנולוגיות כמו ועידת וידאו, למידה וירטואלית ורפואה טלפונית. ראוי לציין, כי המסחר האלקטרוני, שכבר מהווה חלק בצמיחה מהירה של המגזר הקמעונאי, עלה עוד יותר על ידי נגיף הקורונה עם סגירה של חנויות פיזיות. "אנו רואים המשך פוטנציאל בנושא "המסחר האלקטרוני", הכולל מניות החשופות לצריכה מקוונת, כמו משחקים, קמעונאות מקוונת ומשלוחי אוכל. באירופה אנו חושבים שחברות עם חשיפה לשווקים מתעוררים נמצאות במצב טוב יותר ליהנות מהתאוששות, בהתחשב בכך שהפעילות הכלכלית בסין כבר מתחילה להתנרמל".
הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק
הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.
מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע?
כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.
בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024
המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר קרא המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי להתאים את הרגולציה לשוק הפיננסי המשתנה, שבו הגבולות בין בנקים לגופים מוסדיים מיטשטשים, ולהמשיך לעודד תחרות תוך שמירה על יציבות מערכתית
הפיקוח על הבנקים בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר אמר המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי כי השוק הפיננסי כיום שונה בתכלית מזה שהיה ערב הרפורמה, וכי נדרשת התאמה של התפיסה הרגולטורית למציאות חדשה שכיום היא רוויה בשחקנים, עם טכנולוגיה מתקדמת, מודלים עסקיים חדשים וגבולות פחות ברורים בין גופים פיננסיים. לדבריו, בעוד רפורמת בכר ביקשה להתמודד עם ריכוזיות וניגודי עניינים במערכת הבנקאית, כעת האתגר הוא עיצוב רגולציה שתאפשר תחרות לצד שמירה על יציבות.
“בתקופה של רפורמת בכר הייתי כלכלן צעיר בפיקוח על הבנקים, ואני זוכר היטב את סימני השאלה שעלו אז לגבי התועלת שבה,” אמר חחיאשוילי בפתח דבריו. “מה שכן היה ברור לרגולטורים דאז הוא שהמערכת התאפיינה בריכוזיות גבוהה ובניגודי עניינים, לפחות פוטנציאליים. הרפורמה נולדה מהבנה שכאשר יש כשל שוק, על הרגולטור לפעול כדי לתקן אותו, תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית שהיא בראש ובראשונה אינטרס ציבורי”.
לדבריו, לא ניתן להבין את המציאות הרגולטורית הנוכחית מבלי להשוותה לשוק הפיננסי שלפני שני עשורים: “היום, כשמדברים על
אשראי עסקי בישראל, מדברים על שוק תחרותי בהרבה. ההמלצות של ועדת בכר היוו בסיס חשוב, אבל השוק המשיך להתפתח הרבה מעבר להן, בין היתר בזכות צעדים נוספים: הקטנת החוב הממשלתי, פיתוח שוק ההון, הזרמת כספי הפנסיה, רפורמות בניהול סיכונים בגופים מוסדיים וצמיחת טכנולוגיות
חדשות.”
שינוי מבני ותחרות גוברת
חחיאשוילי ציין כי בעשורים האחרונים ננקטו צעדים משמעותיים להגברת התחרות, כגון מאגר נתוני אשראי, בנקאות פתוחה, הפרדת חברות כרטיסי האשראי, רפורמות במשכנתאות ומעבר בין בנקים בלחיצת כפתור. הוא הוסיף כי השוק עבר מתלות כמעט מוחלטת בבנקים לפעילות מגוונת הכוללת גם גופים חוץ בנקאיים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים, חברות אשראי ופלטפורמות דיגיטליות. מגמה זו, לדבריו, מחדדת את הצורך ברגולציה דינמית שמתייחסת למארג רחב של צעדים ולא לכלל אחד בודד.
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- בנק ישראל הכריז על מתווה לסיוע עקב עם כלביא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חחיאשוילי הדגיש כי לא ניתן לנהל שוק פיננסי מודרני באמצעות סט כללים סטטי: “בתפיסה התחרותית שלנו כרגולטורים, צריך להסתכל על מארג של צעדים רגולטוריים ומדיניות שנעשים באופן מתמשך. חלק מהשינויים בשוק נובעים מהרגולציה עצמה, מהתגובה של השחקנים, וחלקם משינויים טכנולוגיים. זו אחריות כבדה, כי כל צעד שאנחנו עושים משנה את השוק עצמו”.
