סטיבן טפר IBI איביאי
צילום: Getty images Israel; יח"צ

IBI על טבע: מחיר יעד של 16 דולר למניה ואפסייד של 19%

בית ההשקעות ממליץ על תשואת יתר על המניה בשל הדוחות הטובים ברבעון ה-4 של 2019 והתחזיות ל-2020. המחיר מייצג מכפיל 6 על תחזית הרווח לשנת 2020 ומכפיל EV/EBITDA של 8.5 ותחזית ה-EBITDA עומדת על 5 מיליארד דולר
ארז ליבנה | (4)

בית ההשקעות IBI ממשיך להמליץ על מניית טבע בתשואת יתר ומעלה את מחיר היעד ל-16 דולר למניה. המחיר מייצג מכפיל 6 על תחזית הרווח לשנת 2020 ומכפיל EV/EBITDA של 8.5 תחזית. תחזית ה-EBITDA עומדת על 5 מיליארד דולר. ב-IBI מעריכים כי למרות העליות החזקות בחודש וחצי האחרונים ייתכן תיקון מסוים, אך סבורים שלטווח הארוך המגמה החיוביות תימשך.

>>לדוח של טבע שהקפיץ את המניה

לפי האנליסט סטיבן טפר, דוחות טבע לרבעון הרביעי של 2019 היו מעט מעל הציפיות בשוק, לעומת זאת התחזיות השמרניות לשנת 2020 היו בהתאם לציפיות. "קאר שולץ הוכיח לשוק שהוא הצליח להביא את הספינה לחוף מבטחים ופתח צוהר למנועי הצמיחה לשנים הקרובות", כתב טפר.

ההכנסות ברבעון הרביעי הסתכמו ב-4.47 מיליארד דולר, מול הציפיות בשוק ל-4.35 מיליארד דולר והרווח הנקי המתואם עמד על 0.62 דולר למניה, מעט מעל לציפיות בשוק שעמדו על 0.61 דולר למניה. יש לציין שהחברה יצרה ברבעון תזרים מזומנים חופשי חזק של כמיליארד דולר.

"הדוחות הושפעו לשלילה משחיקה בהכנסות מהקופקסון בשל התחרות הגנרית, הפרשי שער ומשיעורי מס גבוהים יותר. השפעות אלו קוזז ברובן על ידי צמיחה חדה של אוסטדו, ההשקה המוצלחת של טרוקסימה בארה"ב, צמיחה קלה בגנריקה והשלמת תוכנית ההתייעלות שהביאה להיקף חיסכון שנתי של מעל 3 מיליארד דולר", כתב.

טווח התחזיות של החברה לשנת 2020 נעו סביב הציפיות בשוק עם הכנסות של 16.6-17 מיליארד דולר, רווח נקי מתואם של 2.3-2.55 דולר למניה ותזרים מזומנים חופשי שבין 1.8-2.2 מיליארד דולר. הציפיות בשוק היו להכנסות של 17.15 מיליארד דולר (16.5 מיליארד דולר לאחר התיקון החשבונאי) ורווח נקי של 2.44 דולר למניה.

"למרות שהתחזיות מצביעות על היעדר צמיחה ב-2020 ביחס ל-2019, אנו מעריכים שהחברה בחרה לתת תחזיות שמרניות בכדי להקל עליה להכות את התחזיות בהמשך. התחזיות לגבי ההכנסות ממוצרי המפתח של החברה ב-2020: קופקסון 1.2 מיליארד דולר (מעט גבוה מהציפיות שלנו ל- 1.1 מיליארד דולר), אוסטדו 650 מיליון דולר ואג'ובי 250 מיליון דולר - שניהם בהתאם לציפיות", הוסיף.

יש לציין שהחברה ביצעה תיקון חשבונאי בצורת רישום ההכנסות מפעילות ההפצה בסקטור הבינלאומי, מהלך שהביא להקטנה בהיקף ההכנסות ברבעון הרביעי ב-165 מיליון דולר ובשנת 2019 ב-642 מיליון דולר. שינוי זה כמובן גם הקטין את היקף ההכנסות הצפוי ל-2020 בכ-600 מיליון דולר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בשורה התחתונה, טבע מתחילה לחשוף למשקיעים את האסטרטגיה להמשך חיזוק החברה וליצירת מנועי צמיחה לטווח הקצר והארוך. מצד אחד, צפויה המשך התייעלות לשיפור הרווחיות והמשך ביסוס מעמדה של החברה כמובילה בשוק התרופות הגנריות.

מצד שני, החברה מחממת את מנועי הצמיחה בתחום התרופות הייחודיות שיכללו: הרחבת השימוש בשני מוצרי הדגל החדשים אוסטדו ואג'ובי לגיאוגרפיות חדשות ולאינדקציות חדשות, השקה של סדרת משאפים דיגיטליים חדשים, התפתחות ראשונית בתחום הביוסימיולס והמשך פיתוח מוצרים ביולוגיים ממוקדים בתחומי ההתמחות של החברה.

להערכת IBI, למרות ההתבהרות לגבי אסטרטגיית הצמיחה של מוצרי הדגל הקיימים, היה חסר פירוט לגבי מוצרי המו"פ החדשים שבשלבי המו"פ המוקדמים יותר ובייחוד פירוט לגבי תרופות ביוסימיולר שבשלב זה נראה שלא מתרחב כמצופה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    גד 29/03/2020 22:09
    הגב לתגובה זו
    1 החוב התיקר 2 יש מציאות עדיפות בזול
  • 3.
    משה 13/02/2020 14:40
    הגב לתגובה זו
    בכנות האש יש ידען ישר והוגן לאמור איפה האמת ואיפה השקר בעניין טבע פעם מספרים שיש לה חובות עתק שלא יכולה לפדות ופעם הכל זוהר אז להיכן נעלמו החובות ומה קורה עכשיו האם גילו נפט או מרבצי זהב או יהלומים
  • 2.
    אלון 13/02/2020 14:22
    הגב לתגובה זו
    צריך להעיף מכול תפקיד בחברות ציבוריות ולדרוש מהם לשלם פיצויים.
  • 1.
    ממש לא אמין (ל"ת)
    חחחח 13/02/2020 13:17
    הגב לתגובה זו
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.