עודד רוזנברג, מנכ"ל אפולו פאוור
צילום: גיין מדיה

אפולו פאוור עולה שלב בבחינת היתכנות היריעה הסולארית לרכב חשמלי

מדווחת כי עקב ההצלחה בבדיקת ההיתכנות ליישום היריעה הסולארית של סולארפיינט במעבדת החדשנות של רנו-ניסאן-מיצובישי, החברות יבחנו אפשרות לפיתוח היריעה הסולארית לדגם ספציפי של רכב מקבוצת רנו
ערן סוקול |

חברת האנרגיה הסולארית אפולו פאוור -1.75% מדווחת כי עקב ההצלחה בבדיקת ההיתכנות ליישום היריעה הסולארית הגמישה פרי פיתוחה של חברת הבת סולארפיינט בניסוי שערכה מעבדת החדשנות של רנו-ניסאן-מיצובישי בת"א (אוטומוטיב סרוויס ישראל) על גג רכב חשמלי מסוג Renault ZOE, החברות ימשיכו את שיתוף הפעולה ויתקדמו שלב בבחינת היתכנות היריעה הסולארית.

לקריאה נוספת:

> אפולו פאוור קיבלה הזמנה ליריעות סולאריות מחברת COX העולמית

> אפולו פאוור: יריעה סולארית על גגות רכבים הפיקה 50KW שעה

אוטומוטיב סרוויס ישראל (אס"י) הינה המפעילה הרשמית של מעבדת החדשנות של קבוצת רנו-ניסאן-מיצובישי בת"א. המעבדה, הממוקמת בפארק עתידים בתל אביב, עוסקת באיתור טכנולוגיות מקומיות בתמיכת עם רשות החדשנות הישראלית וממוקדת בטכנולוגיות חיישנים, הגנת סייבר, בינה מלאכותית וביג דאטה.

על פי הדיווח, במסגרת ההסכם שנחתם היום, יבחנו הצדדים בצורה מעמיקה יותר את פוטנציאל האינטגרציה התעשייתית העתידית של היריעה הסולארית בחלק מהרכבים המסחריים של Renault.

תקופת הבחינה תהא עד 7 חודשים וניתנת להארכה בהסכמת הצדדים, כאשר בתום התקופה תחליט מעבדת החדשנות האם היריעה הסולארית תפותח לדגם ספציפי של רכב מקבוצת Renault, ובמידה וכן, יחלו הצדדים לנהל מו"מ במטרה להתקשר בהסכם שיתוף פעולה ארוך טווח בהקשר זה. 

אנטואן בסוויל, מנהל מעבדת החדשנות של רנו-ניסאן-מיצובישי בתל אביב: "רכב חשמלי הוא מאבני היסוד של התחבורה בשנים הקרובות, וגם חלק מרכזי בתוכנית האסטרטגית של רנו-ניסאן-מיצובישי, שכבר כיום מובילה בתחום. לפיכך אנו בוחנים ברצינות כל אמצעי שיאפשר הנעה חשמלית חסכונית, ויפחית את צריכת האנרגיה של המכוניות העתידיות. בדיקת ההתכנות עם אפולו הייתה מוצלחת ואנו מצפים למעבר לשלב הניסויים הבא".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עודד רוזנברג, מנכ"ל אפולו פאוור: "אנו מצפים להמשך העבודה המשותפת  עם מעבדת החדשנות של קבוצת רנו-ניסאן-מיצובישי בישראל, לבחינת היתכנות שילוב היריעה הסולארית הגמישה שפיתחנו בחלק מדגמי הרכבים המסחריים של Renault. רנו-ניסאן-מיצובישי היו הראשונים בתעשיית הרכב לזהות את הפוטנציאל שביריעה של אפולו ולבצע ניסוי לבדיקת התאמתה לרכבי הקונצרן. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ריטיילורס נופלת 6%, בזק עולה 4.5%, המדדים על האפס

בי קומיוניקיישנס מזנקת - אמרנו לכם; ומה קורה במדדים אלביט עולה, הבנקים יורדים, מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, אפריקה מגורים עולה 3%; על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |

ארית נמצאת 12% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.  ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים שלמקורבים, למוסדיים שעוברים ללא שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה על חזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.  

אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח.  אזה היא כעת רוצה הנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות -4.67%  


הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת. 

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.