אהוד ברק, מתוך הסרט "להיות רמטכ"ל"
צילום: צילום מסך מאקו

אינטרקיור מדווחת על רווח - הייתכן?

אינטרקיור מדווחת על רווח חשבונאי של 26 מיליון שקל במחצית - אבל, בנטרול של רעשי רקע מדובר בהפסד גדול; החברה ממשיכה להיערך להנפקה בנאסד"ק
מערכת Bizportal | (7)

נו באמת, איזה קסם - הכנסות של 4.5 מיליון שקל ורווח של 26 מיליון שקל לאינטרקיור - חברת הקנאביס הגדולה ביותר בשוק המקומי. האם זה ייתכן? לא. מדובר ברווחים חד פעמיים (רווח מעלייה לשליטה ושערוכים). בפועל, אלמלא הרווחים האלו, החברה היתה מדווחת על הפסד תפעולי של כמה מיליוני שקלים. 

אינטרקיור שרכשה/ בלעה את קנדוק ומתכוונת להנפיק אותה בנאסד"ק, מדווחת על צמיחה של 67% בהכנסות קנדוק במחצית הראשונה של 2019. קנדוק הגדילה את מספר מטופליה ועלתה למחזור הכנסות של 5.2 מיליון שקל (4.5 מיליון שקל מיום הרכישה).

ליום 30 ביוני 2019, לקנדוק מזומנים ושווי מזומנים בסך של כ-51 מיליון שקל שיספיקו לה עד סוף 2020.

 

קנדוק מנהלת תוכנית מחקרים קליניים מהם תשעה מחקרים קליניים מתקדמים שאושרו ע"י היק"ר ומשרד הבריאות וצופה לקבל תוצאות ממחקרים אלו במהלך שנת 2020.

קנדוק הגישה לרשות לניירות ערך של ארצות הברית טיוטת תשקיף לקראת הנפקה ראשונה לציבור של מניות קנדוק בבורסת הנאסד"ק בהליך חשאי (Confidential filling). החברה דיווחה כי היא ממשיכה בהכנות להנפקה ובוחנת את תנאי השוק המתאימים למועד ביצועה.

אלון גרנות, סגן יו"ר קנדוק, מונה לתפקיד מנכ"ל קנדוק (CEO) ורם לוי מונה, בכפוף לקבלת אישור היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות, לתפקיד סמנכ"ל התפעול (COO) של קנדוק. אלון גרנות החליף את ניצן אלון, אשר ימשיך לשמש כיועץ של קנדוק. 

אהוד ברק, יו"ר אינטרקיור אמר על רקע הדוחות: "אנו גאים לאחד לראשונה את תוצאות חברת קנדוק לפעילותנו ולשקף את הצמיחה המואצת בפעילות בישראל ובהיקף הפריסה הבינלאומית.

"קנדוק ביצעה קפיצת מדרגה משמעותית במחצית הראשונה של השנה ומיישמת בתנופה אסטרטגיית צמיחה גלובלית בארצות האיחוד האירופאי ובקנדה. בנוסף, קנדוק משקיעה משאבים רבים בהגדלת והשבחת כושר הייצור והמחקר בארץ מתוך אמונה ביתרונות היחסיים של ישראל והנגב. עם האצת הפעילות, מונה אלון גרנות למנכ"ל קנדוק להוביל את ביסוס מעמדה הבינלאומי כשחקן מוביל ומשמעותי בעולם, אלון מביא עמו ניסיון רב בניהול צמיחה גלובלית תוך יצירת ערך משמעותי לבעלי המניות. ניצן אלון (אלוף במיל) ימשיך לסייע להנהלת החברה במימוש החזון".

אהוד ברק חוזר לפוליטיקה אבל לא מוכן לוותר על הבוננזה באינטרקיור

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מתעב את האיש ברמות 02/09/2019 21:08
    הגב לתגובה זו
    בכל מה שאהוד ברח המזיק הנכלולי הזה נוגע נובל ומתרסק. כל הסיפור הזה עם חברת הקנאביס הוא תרמית אחת גדולה מ-א ועד ת'. שומר נפשו וכספו ירחק!
  • 4.
    אינטרקיור (ל"ת)
    הירוק 02/09/2019 07:04
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ברק השקרן עושק את הציבור. הסוציאליסט הדגול מ-מר"צ (ל"ת)
    אחד העם 01/09/2019 19:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יודע דבר 01/09/2019 17:13
    הגב לתגובה זו
    דבר אחד לא יכולים לקחת מברק-חוש עיסקי וקשרים בין-לאומיים למינוף עסקיםוכשההנפקה בנסדק קרובה אני צופה עתיד ירוק...לא לשכוח שהמניה רחוקה מאוד מרמת השיא שהיתה לה והיא בעמדת קנייה ואיסוף
  • 1.
    ליאור 01/09/2019 12:33
    הגב לתגובה זו
    ושווה שלישי משויי אינטרקיור
  • ובאיזה מחיר נכנסת לביונד? IBI נכנסו במחיר פי 100 מהיום (ל"ת)
    atuk19 01/09/2019 16:17
    הגב לתגובה זו
  • 80 אג (ל"ת)
    ליאןר 01/09/2019 17:26
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה ואיך להגן על ההשקעות?

על מניות הביטוח, העלייה בסיכון בתיק ההשקעות, האם אלביט מערכות היא מניה דפנסיבית? למה יש בתקופה כזו יתרון למניות התרופות? ההנפקות של ההייטק "הישראלי" בוול סטריט והאם יש בריחת מוחות?

מערכת ביזפורטל |

וול סטריט שוברת שיאים - הנאסד"ק עלה ב-0.7%, עליות בקוואנטים, פייבר ומאנדיי זינקו, מניות הקוואנטים  טסו בעשרות אחוזים - שוק הקוונטום מתחמם: חוזים גדולים דוחפים את ריגטי ואיון-קיו למעלה. 

מדי יום , וול סטריט ממציאה סיפור חדש שמוסיף שמן למדורה. אינטל והשת"פ עם אנבידיה במסגרתו אנבידיה תשקיע גם 5 מיליארד דולר בענקית לשעבר, הזניקו את תחום השבבים ביום חמישי.  למחרת היו הקוונטים שתפסו את הבכורה. בתחילת השבוע היו אלו מניות האנרגיה הגרעינית. מהייפ להייפ הבורסה עולה. העליות שם מחלחלות אלינו - מניות השבבים, נייס, אלביט מערכות, טבע ועוד רבות הן מניות דואליות שמחירן נקבע בעיקר בוול סטריט.

העליות האלו עשויות לתעתע ולבלבל. משקיעים בשוק המקומי צריכים להפנים שהעובדה שהשוק עולה וגם הודעות שליליות לא מורידות אותו היא לא בהכרח סימן טוב. זה כן סימן לחוזקה, אבל צריך משמעת מאוד גדולה להבין שאם משתנים כללי הבסיס והסיכון עלה - צריך להוריד פוזיציה. קל ללכת עם העדר כי האווירה חיובית, אבל כשמתרחשים כמה דברים במקביל שמעלים את הסיכון והשוק ממשיך לעלות או יורד מעט, אתם צריכים להיות קרים - התמחור עלה, הסיכון עלה. תשקלו את הפוזיציה שלכם? כל אחד ולפי המשקל בשוק המניות והאלוקציה של התיק שלו בין מניות ואג"ח. 

בתחילת השבוע שעבר, וגם לפני כן, למעשה בחודש-חודשיים האחרונים אנחנו מציינים כאן את הסיכון במניות הביטוח. מסבירים שהן יכולות לעלות, אבל הן במחיר מלא פלוס פלוס. השבוע הן ירדו. לא בטוח שמספיק לאור עליית הסיכונים.

הסיכונים עלו וחשוב לנסות לנתח זאת בלי הטיה. אלא רק כלכלה. ראש הממשלה בנימין נתניהו מספק רמז עבה למה שהוא חושב שיהיה כאן מול מדינות באירופה. הוא התחרט חלקית, אבל כולנו מבינים איך העולם תופס את המלחמה בעזה. ארה"ב בהדרגה מסתכלת עלינו בעין עקומה. נכשלנו בקטאר. טראמפ אוהב מנצחים. עזה היא סיפור שלא ברור איך יתקדם, והסיכונים שם גדולים. חיילים צעירים נופלים שם. ויש דילמה וקרע מאוד גדולים בתוך העם - האם זה שווה את זה? האם אנחנו לא פוגעים בסיכוי להחזרת החטופים? ממשלה היא ממשלה. מעל הצבא, קובעת מדיניות ופעולות. אבל חלק גדול מהעם מביע חוסר אמון מוחלט והערכה שמדובר במלחמה כדי לחלץ את הראש מהבוץ ולהוסיף לו נקודות בבחירות המתקרבות.