טל אוחנה אהוד ברק איתי מלכיאור
צילום: אשר אזולאי

שני הכובעים של ברק: ראש "ישראל דמוקרטית" ויחצ"ן של תחום הקנאביס

רגע אחרי שהקים את "ישראל דמוקרטית", ברק שהוא גם יו"ר אינטרקיור, השתתף בכנס קנאביס בירוחם. "הגעתי לכנס בירוחם כי נושא הקנאביס חשוב. פוטנציאל השוק הוא 17-18 מיליארד דולר"

ערן סוקול | (8)

"בתוך חמש שנים ירוחם הופכת לכל הפחות לבירת הקנאביס הרפואי של ישראל, עם 500 מקומות עבודה איכותיים חדשים ומערך מחקר, ייצור ובתקווה שגם ייצוא בקנה מידה כלל עולמי", כך אמרה הבוקר טל אוחנה, ראש מועצת ירוחם בכנס "גרינגב" (greenegev) שהתקיים בעיר, בפני מאות יזמים, משקיעים, רגולטורים ובעלי חברות מתחום הקנאביס הרפואי שהגיעו לצפות "בחזון בירת הקנאביס הרפואי".

"35 שנים שאני צומחת וגדלה במדבר, עד שהבנתי שאני חייבת להפסיק לדבר על הצורך בהפרחת שדות כלכליים - אני צריכה לייצר אותם. ההזדמנות הכי גדולה של ירוחם מתקיימת ברגעים אלו, עלינו להפסיק את התלות בתעשייה המסורתית, ולהפסיק להיות חוטבי העצים ושואבי המים", אמרה ראש המועצה.

ברק: חלון הזדמנויות של כמה שנים

לכנס הגיע גם ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק, יו"ר אינטרקיור -0.07% , שנרתמה להשתלב בחזון האקוסיסטם של ירוחם, מיד עם הכרזתו. ברק הגיע רגע אחרי שהקים מפלגה והוא מחזיק בעצם בשני כובעים במקביל - פוליטיקאי לצד איש עסקים ויו"ר אינטקיור ( להרחבה - ברק מורווח 36 מיליון שקל באינטקיור, לא מתכוון לעזוב את תפקיד היו"ר)

"הגעתי הנה כי הנושא הזה באמת חשוב, יש לנו פה חלון הזדמנויות של כמה שנים, ופוטנציאל של שוק ענק, שכיום נאמד ב-17-18 מיליארד דולר בשנה וזה הולך לגדול באופן דרמתי", אמר ברק. "מדובר בחלון הזדמנויות של כמה שנים, שלאחר מכן יכול להיסגר למי שלא ישכיל להיכנס בזמן", הוסיף, וסיפר כי חברת "קנדוק" מקימה בימים אלו בנגב המערבי את מתחם הגידול הגדול ביותר בארץ ואחד הגדולים בעולם.

לדברי ברק, בירוחם יש את כל היתרונות שקיימים בישראל לתחום: "יש פה ד.נ.א של פארמה, אקלים מיוחד (מבחינת גובה, יובש ונגישות לאדמות), הידע הישראלי בחקלאות מתקדמת, תמיכת משרדי הממשלה וחשוב מהכל - כוח אדם איכותי ומסור. כל אלו מאפשרים למשקיעים את זמן התגובה המהיר שצריך על מנת להפוך לשחקן עולמי משמעותי בתחום. אני רואה פה בכנס את ראשי החברות הגדולות ויש פה הזדמנות אמיתית. יחד אנחנו יכולים להזניק את פיתוח תעשיית הקנאביס הרפואי הישראלי ולהביא לפריצות דרך בייצור איכותי, מחקר ופיתוח, בזכותן יקבלו המטופלים בארץ ובעולם את המוצרים הטובים והיעילים ביותר".

שר החקלאות: "הקנאביס הרפואי הוא לא בועה"

שר החקלאות, אורי אריאל, שהגיע לשאת דברים בכנס, אמר כי הוא צופה שחזון ירוחם להיות בירה ישראלית בתחום יהפוך בתוך זמן קצר לבירה עולמית. "אני עומד פה ואומר שהקנאביס הרפואי הוא לא בועה - זה דבר אמיתי. אנחנו עוקבים אחר ההשקעות הפרטיות בתחום והן גדלות בקפיצות משמעותיות. היות ומדובר בשוק עולמי, הפוטנציאל גדול ומרגע שיהיה למשק הישראלי אישור לייצר את התוצרת - נחווה פה זינוק משמעותי בתוצאות של כל החברות בתחום. כמי שפעל לקידום החוק ולהכרזה על קנאביס כגידול חקלאי, אני רואה חשיבות רבה בייצוא הקנאביס הרפואי משום שיקל על חולים, יספק פרנסה לחקלאים ויביא לשגשוג הכלכלה בישראל חזון ירוחם כבירה עולמית יקרה, ואני מצהיר פה, שמשרד החקלאות עם ירוחם", אמר השר אריאל.

 

הטבות כלכליות ליזמי קנאביס בירוחם

בעיר הצליחו לגייס מספר גדול של משרדי ממשלה ויזמים פרטיים ומצהירים כי השאיפה היא להפוך בתוך שנים ספורות למרכז עולמי של מחקר, סטרטאפים וגידול ומיצוי הצמח לתחומי הרפואה והקוסמטיקה, תוך מבט על ייצוא הידע והתוצרים אל שווקי אירופה והעולם.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בכנס הציגו משרדי הממשלה והמועצה המקומית את כלל ההטבות ליזמים, בהן קרקע בסבסוד של כ-90%, החזר השקעת הון של 30%, מס חברות בגובה 7.5% למפעל מאושר, מענקים עבור העסקת עובדים חדשים ועוד.

"היתרונות שאנחנו מציעים ליזמים בתחום, הם לא רק של ציונות, אלא גם של חבילת הטבות כלכליות, שנותנות אורך נשימה עד לרווחיות. יתרונות אלו עולים על כל האפשרויות האחרות העומדות בפניהם, ואנו מלווים אותם ופותחים בפניהם דלתות לכל המשרדים הרלוונטיים", אומרת טל אוחנה, ראש המועצה המקומית ירוחם, שיזמה את הרעיון ובחודשים האחרונים מקדישה לו חלק משמעותי מזמנה.

"יש לנו אלפי דונמים של קרקע שניתן להקצות באופן מיידי להקמת חממות לגידול קנאביס רפואי ובצמוד להן, עשרות אלפי מטרים של שטחי תעשייה לרכישה או השכרה מיידית לצורך ייצור, מחקר ופיתוח. אנו משקיעים תשומות גדולות בהכנת הבסיס לכל זה ובניית התשתית, משלבי הגידול והמחקר ועד לבקרת האיכות ושיווק המוצרים".

לדברי ראש המועצה ושותפיה לדרך, בהם הרשות לקנאביס רפואי במשרד הבריאות (היק"ר), משרד החקלאות, משרד הכלכלה, הרשות לחדשנות, הרשות להשקעות והמכון הוולקני, הימצאות כלל תהליכי הפיתוח והייצור במקום אחד מהווים יתרון כלכלי כשלעצמו.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אלי 07/07/2019 19:41
    הגב לתגובה זו
    ברגע שהשמאל בשלטון שתיקת הכבשים בעיתונות.
  • 6.
    עופר 07/07/2019 19:39
    הגב לתגובה זו
    ועכשיו בגללו עדיין מחכים לקבל תקנים לייצוא והנזק שעשה הוא כמעט בלתי הפיך המדינה הפסידה מליארדים מהכנסה אם היה כבר ייצוא
  • 5.
    מי מצביע לסוחר סמים ? (ל"ת)
    מיקי 07/07/2019 17:35
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רק ביגלל הידע רק ביגללהטבות המס רק ביגלל ירוח (ל"ת)
    kobes 07/07/2019 16:10
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משקיע בנפט 07/07/2019 15:28
    הגב לתגובה זו
    תבדקו אם שלי יחימוביץ גם משקיעה אחרת תקים את ועדת ששינסקי 4 ויקחו לכם הכל במיסים
  • 2.
    איך הוא לא עוזב את אינטקיור, ככה הוא "מציל" את המולדת? (ל"ת)
    דניאל 07/07/2019 15:24
    הגב לתגובה זו
  • הוא חושש שנתניהו לא יתן לו להשתולל עם הקנביס (ל"ת)
    לכן מנסה להדיח אותו 07/07/2019 19:26
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ירוחם אינה בנגב המערבי. (ל"ת)
    ירוחם 07/07/2019 15:15
    הגב לתגובה זו
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.