שני הכובעים של ברק: ראש "ישראל דמוקרטית" ויחצ"ן של תחום הקנאביס
רגע אחרי שהקים את "ישראל דמוקרטית", ברק שהוא גם יו"ר אינטרקיור, השתתף בכנס קנאביס בירוחם. "הגעתי לכנס בירוחם כי נושא הקנאביס חשוב. פוטנציאל השוק הוא 17-18 מיליארד דולר"
"בתוך חמש שנים ירוחם הופכת לכל הפחות לבירת הקנאביס הרפואי של ישראל, עם 500 מקומות עבודה איכותיים חדשים ומערך מחקר, ייצור ובתקווה שגם ייצוא בקנה מידה כלל עולמי", כך אמרה הבוקר טל אוחנה, ראש מועצת ירוחם בכנס "גרינגב" (greenegev) שהתקיים בעיר, בפני מאות יזמים, משקיעים, רגולטורים ובעלי חברות מתחום הקנאביס הרפואי שהגיעו לצפות "בחזון בירת הקנאביס הרפואי".
"35 שנים שאני צומחת וגדלה במדבר, עד שהבנתי שאני חייבת להפסיק לדבר על הצורך בהפרחת שדות כלכליים - אני צריכה לייצר אותם. ההזדמנות הכי גדולה של ירוחם מתקיימת ברגעים אלו, עלינו להפסיק את התלות בתעשייה המסורתית, ולהפסיק להיות חוטבי העצים ושואבי המים", אמרה ראש המועצה.
ברק: חלון הזדמנויות של כמה שנים
לכנס הגיע גם ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק, יו"ר אינטרקיור 0.24% , שנרתמה להשתלב בחזון האקוסיסטם של ירוחם, מיד עם הכרזתו. ברק הגיע רגע אחרי שהקים מפלגה והוא מחזיק בעצם בשני כובעים במקביל - פוליטיקאי לצד איש עסקים ויו"ר אינטקיור ( להרחבה - ברק מורווח 36 מיליון שקל באינטקיור, לא מתכוון לעזוב את תפקיד היו"ר)
"הגעתי הנה כי הנושא הזה באמת חשוב, יש לנו פה חלון הזדמנויות של כמה שנים, ופוטנציאל של שוק ענק, שכיום נאמד ב-17-18 מיליארד דולר בשנה וזה הולך לגדול באופן דרמתי", אמר ברק. "מדובר בחלון הזדמנויות של כמה שנים, שלאחר מכן יכול להיסגר למי שלא ישכיל להיכנס בזמן", הוסיף, וסיפר כי חברת "קנדוק" מקימה בימים אלו בנגב המערבי את מתחם הגידול הגדול ביותר בארץ ואחד הגדולים בעולם.
- אחרי 6 שנים: אהוד ברק עוזב את אינטרקיור
- קשרי הון שלטון בין נתניהו ומילצ'ן - תראו מה קרה אצל אהוד ברק ואריק שרון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי ברק, בירוחם יש את כל היתרונות שקיימים בישראל לתחום: "יש פה ד.נ.א של פארמה, אקלים מיוחד (מבחינת גובה, יובש ונגישות לאדמות), הידע הישראלי בחקלאות מתקדמת, תמיכת משרדי הממשלה וחשוב מהכל - כוח אדם איכותי ומסור. כל אלו מאפשרים למשקיעים את זמן התגובה המהיר שצריך על מנת להפוך לשחקן עולמי משמעותי בתחום. אני רואה פה בכנס את ראשי החברות הגדולות ויש פה הזדמנות אמיתית. יחד אנחנו יכולים להזניק את פיתוח תעשיית הקנאביס הרפואי הישראלי ולהביא לפריצות דרך בייצור איכותי, מחקר ופיתוח, בזכותן יקבלו המטופלים בארץ ובעולם את המוצרים הטובים והיעילים ביותר".
שר החקלאות: "הקנאביס הרפואי הוא לא בועה"
שר החקלאות, אורי אריאל, שהגיע לשאת דברים בכנס, אמר כי הוא צופה שחזון ירוחם להיות בירה ישראלית בתחום יהפוך בתוך זמן קצר לבירה עולמית. "אני עומד פה ואומר שהקנאביס הרפואי הוא לא בועה - זה דבר אמיתי. אנחנו עוקבים אחר ההשקעות הפרטיות בתחום והן גדלות בקפיצות משמעותיות. היות ומדובר בשוק עולמי, הפוטנציאל גדול ומרגע שיהיה למשק הישראלי אישור לייצר את התוצרת - נחווה פה זינוק משמעותי בתוצאות של כל החברות בתחום. כמי שפעל לקידום החוק ולהכרזה על קנאביס כגידול חקלאי, אני רואה חשיבות רבה בייצוא הקנאביס הרפואי משום שיקל על חולים, יספק פרנסה לחקלאים ויביא לשגשוג הכלכלה בישראל חזון ירוחם כבירה עולמית יקרה, ואני מצהיר פה, שמשרד החקלאות עם ירוחם", אמר השר אריאל.
הטבות כלכליות ליזמי קנאביס בירוחם
בעיר הצליחו לגייס מספר גדול של משרדי ממשלה ויזמים פרטיים ומצהירים כי השאיפה היא להפוך בתוך שנים ספורות למרכז עולמי של מחקר, סטרטאפים וגידול ומיצוי הצמח לתחומי הרפואה והקוסמטיקה, תוך מבט על ייצוא הידע והתוצרים אל שווקי אירופה והעולם.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
בכנס הציגו משרדי הממשלה והמועצה המקומית את כלל ההטבות ליזמים, בהן קרקע בסבסוד של כ-90%, החזר השקעת הון של 30%, מס חברות בגובה 7.5% למפעל מאושר, מענקים עבור העסקת עובדים חדשים ועוד.
"היתרונות שאנחנו מציעים ליזמים בתחום, הם לא רק של ציונות, אלא גם של חבילת הטבות כלכליות, שנותנות אורך נשימה עד לרווחיות. יתרונות אלו עולים על כל האפשרויות האחרות העומדות בפניהם, ואנו מלווים אותם ופותחים בפניהם דלתות לכל המשרדים הרלוונטיים", אומרת טל אוחנה, ראש המועצה המקומית ירוחם, שיזמה את הרעיון ובחודשים האחרונים מקדישה לו חלק משמעותי מזמנה.
"יש לנו אלפי דונמים של קרקע שניתן להקצות באופן מיידי להקמת חממות לגידול קנאביס רפואי ובצמוד להן, עשרות אלפי מטרים של שטחי תעשייה לרכישה או השכרה מיידית לצורך ייצור, מחקר ופיתוח. אנו משקיעים תשומות גדולות בהכנת הבסיס לכל זה ובניית התשתית, משלבי הגידול והמחקר ועד לבקרת האיכות ושיווק המוצרים".
לדברי ראש המועצה ושותפיה לדרך, בהם הרשות לקנאביס רפואי במשרד הבריאות (היק"ר), משרד החקלאות, משרד הכלכלה, הרשות לחדשנות, הרשות להשקעות והמכון הוולקני, הימצאות כלל תהליכי הפיתוח והייצור במקום אחד מהווים יתרון כלכלי כשלעצמו.
- 7.אלי 07/07/2019 19:41הגב לתגובה זוברגע שהשמאל בשלטון שתיקת הכבשים בעיתונות.
- 6.עופר 07/07/2019 19:39הגב לתגובה זוועכשיו בגללו עדיין מחכים לקבל תקנים לייצוא והנזק שעשה הוא כמעט בלתי הפיך המדינה הפסידה מליארדים מהכנסה אם היה כבר ייצוא
- 5.מי מצביע לסוחר סמים ? (ל"ת)מיקי 07/07/2019 17:35הגב לתגובה זו
- 4.רק ביגלל הידע רק ביגללהטבות המס רק ביגלל ירוח (ל"ת)kobes 07/07/2019 16:10הגב לתגובה זו
- 3.משקיע בנפט 07/07/2019 15:28הגב לתגובה זותבדקו אם שלי יחימוביץ גם משקיעה אחרת תקים את ועדת ששינסקי 4 ויקחו לכם הכל במיסים
- 2.איך הוא לא עוזב את אינטקיור, ככה הוא "מציל" את המולדת? (ל"ת)דניאל 07/07/2019 15:24הגב לתגובה זו
- הוא חושש שנתניהו לא יתן לו להשתולל עם הקנביס (ל"ת)לכן מנסה להדיח אותו 07/07/2019 19:26הגב לתגובה זו
- 1.ירוחם אינה בנגב המערבי. (ל"ת)ירוחם 07/07/2019 15:15הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
