טל אוחנה אהוד ברק איתי מלכיאור
צילום: אשר אזולאי

שני הכובעים של ברק: ראש "ישראל דמוקרטית" ויחצ"ן של תחום הקנאביס

רגע אחרי שהקים את "ישראל דמוקרטית", ברק שהוא גם יו"ר אינטרקיור, השתתף בכנס קנאביס בירוחם. "הגעתי לכנס בירוחם כי נושא הקנאביס חשוב. פוטנציאל השוק הוא 17-18 מיליארד דולר"

ערן סוקול | (8)

"בתוך חמש שנים ירוחם הופכת לכל הפחות לבירת הקנאביס הרפואי של ישראל, עם 500 מקומות עבודה איכותיים חדשים ומערך מחקר, ייצור ובתקווה שגם ייצוא בקנה מידה כלל עולמי", כך אמרה הבוקר טל אוחנה, ראש מועצת ירוחם בכנס "גרינגב" (greenegev) שהתקיים בעיר, בפני מאות יזמים, משקיעים, רגולטורים ובעלי חברות מתחום הקנאביס הרפואי שהגיעו לצפות "בחזון בירת הקנאביס הרפואי".

"35 שנים שאני צומחת וגדלה במדבר, עד שהבנתי שאני חייבת להפסיק לדבר על הצורך בהפרחת שדות כלכליים - אני צריכה לייצר אותם. ההזדמנות הכי גדולה של ירוחם מתקיימת ברגעים אלו, עלינו להפסיק את התלות בתעשייה המסורתית, ולהפסיק להיות חוטבי העצים ושואבי המים", אמרה ראש המועצה.

ברק: חלון הזדמנויות של כמה שנים

לכנס הגיע גם ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק, יו"ר אינטרקיור -0.75% , שנרתמה להשתלב בחזון האקוסיסטם של ירוחם, מיד עם הכרזתו. ברק הגיע רגע אחרי שהקים מפלגה והוא מחזיק בעצם בשני כובעים במקביל - פוליטיקאי לצד איש עסקים ויו"ר אינטקיור ( להרחבה - ברק מורווח 36 מיליון שקל באינטקיור, לא מתכוון לעזוב את תפקיד היו"ר)

"הגעתי הנה כי הנושא הזה באמת חשוב, יש לנו פה חלון הזדמנויות של כמה שנים, ופוטנציאל של שוק ענק, שכיום נאמד ב-17-18 מיליארד דולר בשנה וזה הולך לגדול באופן דרמתי", אמר ברק. "מדובר בחלון הזדמנויות של כמה שנים, שלאחר מכן יכול להיסגר למי שלא ישכיל להיכנס בזמן", הוסיף, וסיפר כי חברת "קנדוק" מקימה בימים אלו בנגב המערבי את מתחם הגידול הגדול ביותר בארץ ואחד הגדולים בעולם.

לדברי ברק, בירוחם יש את כל היתרונות שקיימים בישראל לתחום: "יש פה ד.נ.א של פארמה, אקלים מיוחד (מבחינת גובה, יובש ונגישות לאדמות), הידע הישראלי בחקלאות מתקדמת, תמיכת משרדי הממשלה וחשוב מהכל - כוח אדם איכותי ומסור. כל אלו מאפשרים למשקיעים את זמן התגובה המהיר שצריך על מנת להפוך לשחקן עולמי משמעותי בתחום. אני רואה פה בכנס את ראשי החברות הגדולות ויש פה הזדמנות אמיתית. יחד אנחנו יכולים להזניק את פיתוח תעשיית הקנאביס הרפואי הישראלי ולהביא לפריצות דרך בייצור איכותי, מחקר ופיתוח, בזכותן יקבלו המטופלים בארץ ובעולם את המוצרים הטובים והיעילים ביותר".

שר החקלאות: "הקנאביס הרפואי הוא לא בועה"

שר החקלאות, אורי אריאל, שהגיע לשאת דברים בכנס, אמר כי הוא צופה שחזון ירוחם להיות בירה ישראלית בתחום יהפוך בתוך זמן קצר לבירה עולמית. "אני עומד פה ואומר שהקנאביס הרפואי הוא לא בועה - זה דבר אמיתי. אנחנו עוקבים אחר ההשקעות הפרטיות בתחום והן גדלות בקפיצות משמעותיות. היות ומדובר בשוק עולמי, הפוטנציאל גדול ומרגע שיהיה למשק הישראלי אישור לייצר את התוצרת - נחווה פה זינוק משמעותי בתוצאות של כל החברות בתחום. כמי שפעל לקידום החוק ולהכרזה על קנאביס כגידול חקלאי, אני רואה חשיבות רבה בייצוא הקנאביס הרפואי משום שיקל על חולים, יספק פרנסה לחקלאים ויביא לשגשוג הכלכלה בישראל חזון ירוחם כבירה עולמית יקרה, ואני מצהיר פה, שמשרד החקלאות עם ירוחם", אמר השר אריאל.

 

הטבות כלכליות ליזמי קנאביס בירוחם

בעיר הצליחו לגייס מספר גדול של משרדי ממשלה ויזמים פרטיים ומצהירים כי השאיפה היא להפוך בתוך שנים ספורות למרכז עולמי של מחקר, סטרטאפים וגידול ומיצוי הצמח לתחומי הרפואה והקוסמטיקה, תוך מבט על ייצוא הידע והתוצרים אל שווקי אירופה והעולם.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בכנס הציגו משרדי הממשלה והמועצה המקומית את כלל ההטבות ליזמים, בהן קרקע בסבסוד של כ-90%, החזר השקעת הון של 30%, מס חברות בגובה 7.5% למפעל מאושר, מענקים עבור העסקת עובדים חדשים ועוד.

"היתרונות שאנחנו מציעים ליזמים בתחום, הם לא רק של ציונות, אלא גם של חבילת הטבות כלכליות, שנותנות אורך נשימה עד לרווחיות. יתרונות אלו עולים על כל האפשרויות האחרות העומדות בפניהם, ואנו מלווים אותם ופותחים בפניהם דלתות לכל המשרדים הרלוונטיים", אומרת טל אוחנה, ראש המועצה המקומית ירוחם, שיזמה את הרעיון ובחודשים האחרונים מקדישה לו חלק משמעותי מזמנה.

"יש לנו אלפי דונמים של קרקע שניתן להקצות באופן מיידי להקמת חממות לגידול קנאביס רפואי ובצמוד להן, עשרות אלפי מטרים של שטחי תעשייה לרכישה או השכרה מיידית לצורך ייצור, מחקר ופיתוח. אנו משקיעים תשומות גדולות בהכנת הבסיס לכל זה ובניית התשתית, משלבי הגידול והמחקר ועד לבקרת האיכות ושיווק המוצרים".

לדברי ראש המועצה ושותפיה לדרך, בהם הרשות לקנאביס רפואי במשרד הבריאות (היק"ר), משרד החקלאות, משרד הכלכלה, הרשות לחדשנות, הרשות להשקעות והמכון הוולקני, הימצאות כלל תהליכי הפיתוח והייצור במקום אחד מהווים יתרון כלכלי כשלעצמו.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אלי 07/07/2019 19:41
    הגב לתגובה זו
    ברגע שהשמאל בשלטון שתיקת הכבשים בעיתונות.
  • 6.
    עופר 07/07/2019 19:39
    הגב לתגובה זו
    ועכשיו בגללו עדיין מחכים לקבל תקנים לייצוא והנזק שעשה הוא כמעט בלתי הפיך המדינה הפסידה מליארדים מהכנסה אם היה כבר ייצוא
  • 5.
    מי מצביע לסוחר סמים ? (ל"ת)
    מיקי 07/07/2019 17:35
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רק ביגלל הידע רק ביגללהטבות המס רק ביגלל ירוח (ל"ת)
    kobes 07/07/2019 16:10
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משקיע בנפט 07/07/2019 15:28
    הגב לתגובה זו
    תבדקו אם שלי יחימוביץ גם משקיעה אחרת תקים את ועדת ששינסקי 4 ויקחו לכם הכל במיסים
  • 2.
    איך הוא לא עוזב את אינטקיור, ככה הוא "מציל" את המולדת? (ל"ת)
    דניאל 07/07/2019 15:24
    הגב לתגובה זו
  • הוא חושש שנתניהו לא יתן לו להשתולל עם הקנביס (ל"ת)
    לכן מנסה להדיח אותו 07/07/2019 19:26
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ירוחם אינה בנגב המערבי. (ל"ת)
    ירוחם 07/07/2019 15:15
    הגב לתגובה זו
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07%   ומג'יק מג'יק -1.71%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?