אול-יר מסבירה איך 3.7 מיליון דולר הועברו בטעות לבעל השליטה
לאחר הפירסום כי 3.7 מיליון דולר הועברו בשוגג לחברה בבעלות בעל השליטה בחברת אול-יר. מפרסמת החברה היום (ה') הסבר על המקרה ואיך בוצעה ההעברה בלי ששמו לב לכך: "מערך הבקרה הפנימית של החברה לא איתר בזמן אמת וגם לא מנע במועד את הטעות".
לפי הדיווח, הטעות נוצרה בעקבות שתי עסקאות מימון שהבוצעו במקביל, על ידי החברה ובעל השליטה. שתי העסקאות נוצרו לצורך מימון של חמישה נכסים של החברה ולחמישה נכסים שבבעלות בעל השליטה. במסגרת שתי העסקאות האמורות, המלווה, משרד עורכי הדין וחברת הטייטל היו אותם גופים וזה מה שיצר את הטעות, כך לפי החברה.
בחברה טענו כי סברו שמדובר "בטעות לא מהותית הן בשל הסכום הנמוך של טעות הסיווג והן בשל העובדה שהטעות לא השפיעה על ההון, הרווח והרווח הכולל והן בשל העובדה שבעל השליטה השיב את יתרת החוב לחברה בצירוף ריבית והן בשל כך שבבסיס המקרה עמדה טעות אנוש בחלוקת המזומנים על ידי עורכי הדין שליוו את החברה בעסקת המימון, ובהינתן ששתי עסקאות המימון היו מקבילות זו לזו''.
סגל רשות ניירות ערך חשב אחרת וביקש מהחברה הבהרות. בנוסף, דרשה הרשות לני"ע מהחברה לפרסם מחדש את דוחות הרבעון השני של 2018 בשל "טעות מהותית" הנוגעת לפעולות בין התאגיד לבין בעל השליטה.
- אול-יר ממשיכה להסתבך והמחזיקים יאלצו להסתפק בפירורים
- אול-יר: המבקרת הפנימית פרשה כי לא ממש לוקחים ברצינות את הביקורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה מסביר כי בהסתמך על המידע שהיה בפניה, לא חשבה שמדובר בטעות מהותית או בליקוי בבקרה הפנימית המגיע לכדי חולשה מהותית בבקרה הפנימית, וכך ענתה גם לרשות, אבל כשקיבלה לידיה את הסכמי המימון נחשפה לממצאים חדשים, מהם עולה כי לא מדובר בשתי עסקאות מימון מקבילות אלא בשתי עסקאות מימון משולבות.
ארועים אלו מגיעים לאחר שבמהלך חודש אוקטובר 2018 התגלתה השגיאה של יתרת החוב על ידי סמנכ"ל הכספים של החברה, כחלק מהבקרות הפנימיות שעורכת החברה. לאחר הבירורים והבנת מקור הרישום השגוי, הועברה במהלך חודש אוקטובר 2018 דרישה לבעל השליטה להחזרת הכספים לחשבונות החברה ובעל השליטה העביר את יתרת החוב כנדרש. יתרת החוב הושבה לחברה במלואה, בתוספת חיוב הריבית.
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.
עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
