ניר שטרן  מנכ"ל  סלקום
צילום: סיון פרג'

רווחי סלקום נחתכו ב-56% והסתכמו ב-26 מיליון שקל בלבד; המניה נופלת

במקביל לירידה במנויי הסלולר, רושמת החברה דווקא הישג בתחום ה-TV כשממשיכה להגדיל את מצבת הלקוחות באלפי מנויים חדשים
נדב לוי |
נושאים בכתבה סלקום

התחרות הגוברת בשוק הסלולר נותנת אותותיה. חברת התקשורת סלקום 2.7% מדווחת הבוקר (ד') את תוצאותייה הכספיות לרבעון הראשון של השנה ורושמת ירידה דרמטית בשורת הרווח הנקי שהסתכמה ב-26 מיליון שקל בלבד, במקביל להיחלשות בכל הפרמטרים התפעוליים המהותיים. המניה מגיבה כאמור בירידה חדה של כ-2.5%.

חברת הסלולר דיווחה כי הכנסותייה לרבעון הראשון של 2017 הסתכמו לסך של 959 מיליון שקל (264 מיליון דולר), המשקף ירידה של קצת מעל ל-6% בהשוואה לסך הכנסות של כמיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה נרשמת גם בעקבות היחלשות ניכרת בשירותים במגזר הנייד שהסתכמו בהכנסות בסך של כ-509 מיליון שקל (140 מיליון דולר), ירידה של 8.9% בהשוואה ל-559 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. היחלשות  זו נבעה בעיקרה מירידה בהכנסות משירותי סלולר וכן מהשחיקה המתמשכת במחירי שירותים אלה ונטישה של לקוחות לאור התחרות העזה בשוק הסלולר. 

ה-EBITDA לרבעון הראשון של השנה הסתכם לסך 201 מיליון שקל (55 מיליון דולר), המהווה 21% מסך ההכנסות ומשקף ירידה של 15.5% לעומת הרבעון הראשון בשנת 2016, אז הסתכם ה-EBITDA ב-238 מיליון שקל. הרווח התפעולי רשם גם הוא ירידה מהותית של כ-40% והסתכם בסך של 67 מיליון שקל, זאת ביחס לרבעון המקביל אשתקד אז נרשם ברווח התפעולי סך של 101 מיליון שקל.

בשורה התחתונה, הרווח הנקי לרבעון הראשון של השנה הסתכם ב-26 מיליון שקל (7 מיליון דולר), המשקף צניחה של כ-56% לעומת רווח נקי של 59 מיליון שקל בתקופה המקבילה אתשקד. הרווח הבסיסי למניה לרבעון הראשון של 2017 הסתכם ל-0.25 שקל.

בתוך כך, מצבת מנויי הסלולר של החברה לסוף הרבעון הראשון 2017 עמדה על כ-2.8 מיליון מנויים. עם זאת, במהלך הרבעון הראשון של השנה, קטנה מצבת המנויים של החברה בכ-9,000 מנויי סלולר נטו. כלומר, שיעור הנטישה בקרב מנויי הסלולר ברבעון הראשון הסתכם ב-12%, בהשוואה ל-11% ברבעון המקביל אשתקד.

ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי סלולר (ARPU) הסתכמה ברבעון הראשון של 2017 ב- 60.2 שקל , בהשוואה ל- 65.2 שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ב-ARPU נבעה, בין היתר, מהשחיקה המתמשכת בתעריפי שירותי הסלולר, כתוצאה מהתחרות המוגברת בשוק הסלולר.

נתון מעודד שנרשם בדו"ח מתייחס לגדילה המתמשכת במצבת בית האב של החברה בתחום הטלויזיה שגדלה בכ-13 אלף בית אב במהלך הרבעון. 

בהתייחס לתוצאות הרבעון הראשון של 2017 ציין ניר שטרן, מנכ"ל קבוצת סלקום כי "הכנסות הרבעון הראשון של 2017 הושפעו מהמשך התחרות ושחיקת מחירים בהכנסות משירותים במגזר הנייד ומירידה בהכנסות מנדידה פנים ארצית בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות משירותים במגזר הנייד קוזזה באופן חלקי מצמיחה בהכנסות משירותים במגזר הנייח בגין שירותי הטלויזיה ושוק סיטונאי. ברבעון הראשון של השנה חלה גם ירידה בהכנסות ציוד קצה שנובעת מדחייה בהשקות טלפונים חדשים. ברבעון השני של השנה ניכרת עליה בפעילות ציוד הקצה במגזר הנייד עם ביטול מס הקניה על ציוד זה והשקה מוצלחת של הגלקסיS8" .

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"גם ברבעון הראשון של 2017 ניכרת השפעת התחרות העזה על תוצאות החברה. ברבעון זה קיבלנו את כל האישורים הנדרשים להסכמי שיתוף הרשתות וביניהם הסכם השיתוף עם גולן שנכנס לתוקף ומבטיח לנו תמורה מצטברת של כ - 2 מיליארד ש"ח לעשור הקרוב. זהו הישג משמעותי לחברה בשוק התחרותי שבו היא פעילה. השפעת הסכם השיתוף החדש עם גולן תבוא לידי ביטוי החל מהרבעון השני בצורה מדורגת לאורך תקופת ההסכם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.