ניר שטרן  מנכ"ל  סלקום
צילום: סיון פרג'

רווחי סלקום נחתכו ב-56% והסתכמו ב-26 מיליון שקל בלבד; המניה נופלת

במקביל לירידה במנויי הסלולר, רושמת החברה דווקא הישג בתחום ה-TV כשממשיכה להגדיל את מצבת הלקוחות באלפי מנויים חדשים
נדב לוי |
נושאים בכתבה סלקום

התחרות הגוברת בשוק הסלולר נותנת אותותיה. חברת התקשורת סלקום -1.25% מדווחת הבוקר (ד') את תוצאותייה הכספיות לרבעון הראשון של השנה ורושמת ירידה דרמטית בשורת הרווח הנקי שהסתכמה ב-26 מיליון שקל בלבד, במקביל להיחלשות בכל הפרמטרים התפעוליים המהותיים. המניה מגיבה כאמור בירידה חדה של כ-2.5%.

חברת הסלולר דיווחה כי הכנסותייה לרבעון הראשון של 2017 הסתכמו לסך של 959 מיליון שקל (264 מיליון דולר), המשקף ירידה של קצת מעל ל-6% בהשוואה לסך הכנסות של כמיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה נרשמת גם בעקבות היחלשות ניכרת בשירותים במגזר הנייד שהסתכמו בהכנסות בסך של כ-509 מיליון שקל (140 מיליון דולר), ירידה של 8.9% בהשוואה ל-559 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. היחלשות  זו נבעה בעיקרה מירידה בהכנסות משירותי סלולר וכן מהשחיקה המתמשכת במחירי שירותים אלה ונטישה של לקוחות לאור התחרות העזה בשוק הסלולר. 

ה-EBITDA לרבעון הראשון של השנה הסתכם לסך 201 מיליון שקל (55 מיליון דולר), המהווה 21% מסך ההכנסות ומשקף ירידה של 15.5% לעומת הרבעון הראשון בשנת 2016, אז הסתכם ה-EBITDA ב-238 מיליון שקל. הרווח התפעולי רשם גם הוא ירידה מהותית של כ-40% והסתכם בסך של 67 מיליון שקל, זאת ביחס לרבעון המקביל אשתקד אז נרשם ברווח התפעולי סך של 101 מיליון שקל.

בשורה התחתונה, הרווח הנקי לרבעון הראשון של השנה הסתכם ב-26 מיליון שקל (7 מיליון דולר), המשקף צניחה של כ-56% לעומת רווח נקי של 59 מיליון שקל בתקופה המקבילה אתשקד. הרווח הבסיסי למניה לרבעון הראשון של 2017 הסתכם ל-0.25 שקל.

בתוך כך, מצבת מנויי הסלולר של החברה לסוף הרבעון הראשון 2017 עמדה על כ-2.8 מיליון מנויים. עם זאת, במהלך הרבעון הראשון של השנה, קטנה מצבת המנויים של החברה בכ-9,000 מנויי סלולר נטו. כלומר, שיעור הנטישה בקרב מנויי הסלולר ברבעון הראשון הסתכם ב-12%, בהשוואה ל-11% ברבעון המקביל אשתקד.

ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי סלולר (ARPU) הסתכמה ברבעון הראשון של 2017 ב- 60.2 שקל , בהשוואה ל- 65.2 שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ב-ARPU נבעה, בין היתר, מהשחיקה המתמשכת בתעריפי שירותי הסלולר, כתוצאה מהתחרות המוגברת בשוק הסלולר.

נתון מעודד שנרשם בדו"ח מתייחס לגדילה המתמשכת במצבת בית האב של החברה בתחום הטלויזיה שגדלה בכ-13 אלף בית אב במהלך הרבעון. 

בהתייחס לתוצאות הרבעון הראשון של 2017 ציין ניר שטרן, מנכ"ל קבוצת סלקום כי "הכנסות הרבעון הראשון של 2017 הושפעו מהמשך התחרות ושחיקת מחירים בהכנסות משירותים במגזר הנייד ומירידה בהכנסות מנדידה פנים ארצית בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות משירותים במגזר הנייד קוזזה באופן חלקי מצמיחה בהכנסות משירותים במגזר הנייח בגין שירותי הטלויזיה ושוק סיטונאי. ברבעון הראשון של השנה חלה גם ירידה בהכנסות ציוד קצה שנובעת מדחייה בהשקות טלפונים חדשים. ברבעון השני של השנה ניכרת עליה בפעילות ציוד הקצה במגזר הנייד עם ביטול מס הקניה על ציוד זה והשקה מוצלחת של הגלקסיS8" .

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"גם ברבעון הראשון של 2017 ניכרת השפעת התחרות העזה על תוצאות החברה. ברבעון זה קיבלנו את כל האישורים הנדרשים להסכמי שיתוף הרשתות וביניהם הסכם השיתוף עם גולן שנכנס לתוקף ומבטיח לנו תמורה מצטברת של כ - 2 מיליארד ש"ח לעשור הקרוב. זהו הישג משמעותי לחברה בשוק התחרותי שבו היא פעילה. השפעת הסכם השיתוף החדש עם גולן תבוא לידי ביטוי החל מהרבעון השני בצורה מדורגת לאורך תקופת ההסכם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.