רווחי סלקום נחתכו ב-56% והסתכמו ב-26 מיליון שקל בלבד; המניה נופלת
התחרות הגוברת בשוק הסלולר נותנת אותותיה. חברת התקשורת סלקום 1.73% מדווחת הבוקר (ד') את תוצאותייה הכספיות לרבעון הראשון של השנה ורושמת ירידה דרמטית בשורת הרווח הנקי שהסתכמה ב-26 מיליון שקל בלבד, במקביל להיחלשות בכל הפרמטרים התפעוליים המהותיים. המניה מגיבה כאמור בירידה חדה של כ-2.5%.
חברת הסלולר דיווחה כי הכנסותייה לרבעון הראשון של 2017 הסתכמו לסך של 959 מיליון שקל (264 מיליון דולר), המשקף ירידה של קצת מעל ל-6% בהשוואה לסך הכנסות של כמיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה נרשמת גם בעקבות היחלשות ניכרת בשירותים במגזר הנייד שהסתכמו בהכנסות בסך של כ-509 מיליון שקל (140 מיליון דולר), ירידה של 8.9% בהשוואה ל-559 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. היחלשות זו נבעה בעיקרה מירידה בהכנסות משירותי סלולר וכן מהשחיקה המתמשכת במחירי שירותים אלה ונטישה של לקוחות לאור התחרות העזה בשוק הסלולר.
ה-EBITDA לרבעון הראשון של השנה הסתכם לסך 201 מיליון שקל (55 מיליון דולר), המהווה 21% מסך ההכנסות ומשקף ירידה של 15.5% לעומת הרבעון הראשון בשנת 2016, אז הסתכם ה-EBITDA ב-238 מיליון שקל. הרווח התפעולי רשם גם הוא ירידה מהותית של כ-40% והסתכם בסך של 67 מיליון שקל, זאת ביחס לרבעון המקביל אשתקד אז נרשם ברווח התפעולי סך של 101 מיליון שקל.
בשורה התחתונה, הרווח הנקי לרבעון הראשון של השנה הסתכם ב-26 מיליון שקל (7 מיליון דולר), המשקף צניחה של כ-56% לעומת רווח נקי של 59 מיליון שקל בתקופה המקבילה אתשקד. הרווח הבסיסי למניה לרבעון הראשון של 2017 הסתכם ל-0.25 שקל.
- סלקום או פרטנר: מי מעניקה ללקוח "שנה של שקט"?
- האם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתוך כך, מצבת מנויי הסלולר של החברה לסוף הרבעון הראשון 2017 עמדה על כ-2.8 מיליון מנויים. עם זאת, במהלך הרבעון הראשון של השנה, קטנה מצבת המנויים של החברה בכ-9,000 מנויי סלולר נטו. כלומר, שיעור הנטישה בקרב מנויי הסלולר ברבעון הראשון הסתכם ב-12%, בהשוואה ל-11% ברבעון המקביל אשתקד.
ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי סלולר (ARPU) הסתכמה ברבעון הראשון של 2017 ב- 60.2 שקל , בהשוואה ל- 65.2 שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ב-ARPU נבעה, בין היתר, מהשחיקה המתמשכת בתעריפי שירותי הסלולר, כתוצאה מהתחרות המוגברת בשוק הסלולר.
נתון מעודד שנרשם בדו"ח מתייחס לגדילה המתמשכת במצבת בית האב של החברה בתחום הטלויזיה שגדלה בכ-13 אלף בית אב במהלך הרבעון.
בהתייחס לתוצאות הרבעון הראשון של 2017 ציין ניר שטרן, מנכ"ל קבוצת סלקום כי "הכנסות הרבעון הראשון של 2017 הושפעו מהמשך התחרות ושחיקת מחירים בהכנסות משירותים במגזר הנייד ומירידה בהכנסות מנדידה פנים ארצית בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות משירותים במגזר הנייד קוזזה באופן חלקי מצמיחה בהכנסות משירותים במגזר הנייח בגין שירותי הטלויזיה ושוק סיטונאי. ברבעון הראשון של השנה חלה גם ירידה בהכנסות ציוד קצה שנובעת מדחייה בהשקות טלפונים חדשים. ברבעון השני של השנה ניכרת עליה בפעילות ציוד הקצה במגזר הנייד עם ביטול מס הקניה על ציוד זה והשקה מוצלחת של הגלקסיS8" .
- לא רק באפט: המנהלים האייקונים שפרשו ב-2025
- המנהל שעשה 183% ב-3 שנים מסמן את המניות של 2026
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט...
"גם ברבעון הראשון של 2017 ניכרת השפעת התחרות העזה על תוצאות החברה. ברבעון זה קיבלנו את כל האישורים הנדרשים להסכמי שיתוף הרשתות וביניהם הסכם השיתוף עם גולן שנכנס לתוקף ומבטיח לנו תמורה מצטברת של כ - 2 מיליארד ש"ח לעשור הקרוב. זהו הישג משמעותי לחברה בשוק התחרותי שבו היא פעילה. השפעת הסכם השיתוף החדש עם גולן תבוא לידי ביטוי החל מהרבעון השני בצורה מדורגת לאורך תקופת ההסכם".
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
סקטורים מומלצים
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
.jpg)