ניר שטרן  מנכ"ל  סלקום
צילום: סיון פרג'

רווחי סלקום נחתכו ב-56% והסתכמו ב-26 מיליון שקל בלבד; המניה נופלת

במקביל לירידה במנויי הסלולר, רושמת החברה דווקא הישג בתחום ה-TV כשממשיכה להגדיל את מצבת הלקוחות באלפי מנויים חדשים
נדב לוי |
נושאים בכתבה סלקום

התחרות הגוברת בשוק הסלולר נותנת אותותיה. חברת התקשורת סלקום -0.34% מדווחת הבוקר (ד') את תוצאותייה הכספיות לרבעון הראשון של השנה ורושמת ירידה דרמטית בשורת הרווח הנקי שהסתכמה ב-26 מיליון שקל בלבד, במקביל להיחלשות בכל הפרמטרים התפעוליים המהותיים. המניה מגיבה כאמור בירידה חדה של כ-2.5%.

חברת הסלולר דיווחה כי הכנסותייה לרבעון הראשון של 2017 הסתכמו לסך של 959 מיליון שקל (264 מיליון דולר), המשקף ירידה של קצת מעל ל-6% בהשוואה לסך הכנסות של כמיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה נרשמת גם בעקבות היחלשות ניכרת בשירותים במגזר הנייד שהסתכמו בהכנסות בסך של כ-509 מיליון שקל (140 מיליון דולר), ירידה של 8.9% בהשוואה ל-559 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. היחלשות  זו נבעה בעיקרה מירידה בהכנסות משירותי סלולר וכן מהשחיקה המתמשכת במחירי שירותים אלה ונטישה של לקוחות לאור התחרות העזה בשוק הסלולר. 

ה-EBITDA לרבעון הראשון של השנה הסתכם לסך 201 מיליון שקל (55 מיליון דולר), המהווה 21% מסך ההכנסות ומשקף ירידה של 15.5% לעומת הרבעון הראשון בשנת 2016, אז הסתכם ה-EBITDA ב-238 מיליון שקל. הרווח התפעולי רשם גם הוא ירידה מהותית של כ-40% והסתכם בסך של 67 מיליון שקל, זאת ביחס לרבעון המקביל אשתקד אז נרשם ברווח התפעולי סך של 101 מיליון שקל.

בשורה התחתונה, הרווח הנקי לרבעון הראשון של השנה הסתכם ב-26 מיליון שקל (7 מיליון דולר), המשקף צניחה של כ-56% לעומת רווח נקי של 59 מיליון שקל בתקופה המקבילה אתשקד. הרווח הבסיסי למניה לרבעון הראשון של 2017 הסתכם ל-0.25 שקל.

בתוך כך, מצבת מנויי הסלולר של החברה לסוף הרבעון הראשון 2017 עמדה על כ-2.8 מיליון מנויים. עם זאת, במהלך הרבעון הראשון של השנה, קטנה מצבת המנויים של החברה בכ-9,000 מנויי סלולר נטו. כלומר, שיעור הנטישה בקרב מנויי הסלולר ברבעון הראשון הסתכם ב-12%, בהשוואה ל-11% ברבעון המקביל אשתקד.

ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי סלולר (ARPU) הסתכמה ברבעון הראשון של 2017 ב- 60.2 שקל , בהשוואה ל- 65.2 שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ב-ARPU נבעה, בין היתר, מהשחיקה המתמשכת בתעריפי שירותי הסלולר, כתוצאה מהתחרות המוגברת בשוק הסלולר.

נתון מעודד שנרשם בדו"ח מתייחס לגדילה המתמשכת במצבת בית האב של החברה בתחום הטלויזיה שגדלה בכ-13 אלף בית אב במהלך הרבעון. 

בהתייחס לתוצאות הרבעון הראשון של 2017 ציין ניר שטרן, מנכ"ל קבוצת סלקום כי "הכנסות הרבעון הראשון של 2017 הושפעו מהמשך התחרות ושחיקת מחירים בהכנסות משירותים במגזר הנייד ומירידה בהכנסות מנדידה פנים ארצית בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות משירותים במגזר הנייד קוזזה באופן חלקי מצמיחה בהכנסות משירותים במגזר הנייח בגין שירותי הטלויזיה ושוק סיטונאי. ברבעון הראשון של השנה חלה גם ירידה בהכנסות ציוד קצה שנובעת מדחייה בהשקות טלפונים חדשים. ברבעון השני של השנה ניכרת עליה בפעילות ציוד הקצה במגזר הנייד עם ביטול מס הקניה על ציוד זה והשקה מוצלחת של הגלקסיS8" .

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"גם ברבעון הראשון של 2017 ניכרת השפעת התחרות העזה על תוצאות החברה. ברבעון זה קיבלנו את כל האישורים הנדרשים להסכמי שיתוף הרשתות וביניהם הסכם השיתוף עם גולן שנכנס לתוקף ומבטיח לנו תמורה מצטברת של כ - 2 מיליארד ש"ח לעשור הקרוב. זהו הישג משמעותי לחברה בשוק התחרותי שבו היא פעילה. השפעת הסכם השיתוף החדש עם גולן תבוא לידי ביטוי החל מהרבעון השני בצורה מדורגת לאורך תקופת ההסכם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%