מחפשת תחתית - אביליטי התרסקה אתמול 12% בוול סטריט

גיא בן סימון |
נושאים בכתבה אביליטי

לאחר שקיבלה מכתב התראה מבורסת נאסד"ק, ברקע לאי עמידה בתנאי הבורסה, מניית אביליטי הדואלית (סימול: ABIL) ממשיכה בהתרסקות. לאחר שצנחה ביותר מ-7% בתל אביב אתמול, מניית אבילטי רשמה אמש בוול סטריט נפילה של 11.78%.

נזכיר כי הטריגר לצניחה אתמול הגיע מהדיווח של החברה לפיו בורסת נאסד"ק דורשת הבהרות לגבי התפטרות הדירקטורים. נזכיר כי  5 הדירקטורים העצמאיים של החברה שהתפטרו הם אמנון דיק, אפרים הלוי, שלום זינגר, עמוס מלכא ומאיר משה.

במכתב שקיבלה אביליטי ב-19 לאפריל, בורסת נאסד"ק נתנה לחברה דד ליין קצר מהרגיל (עד ה-3 במאי) בכדי להציג תכנית למינוי דירקטורים חיצוניים. החברה מצידה כתבה בדיווח כי היא צופה שכבר עד הדד ליין היא תמנה דירקטורים, לחלופין תציג תכנית בעניין. ללא דירקטורים חיצוניים אביליטי לא עומדת בתנאי הרישום לנאסד"ק שדורש רוב לדירקטורים עצמאיים.

לאחר התפטרות הדירקטורים, אנטולי חורגין, ממייסדי החברה ומנכ"ל החברה שיגר הודעה לתקשורת, ואמר: "אלכסנדר אאורובסקי ואני, אשר הקמנו ביחד את אביליטי ומחזיקים ברוב מניותיה, ממשיכים להיות מחויבים לחברה. אנו נוקטים צעדים לצמצום עלויות ולמיצוב אביליטי על המסלול לצמיחה עתידית. כחלק ממאמצים אלה, אלכסנדר ואני הסכמנו להפחית את שכרנו ב-50% ואנו בוחנים דרכים נוספות לחסכון בעלויות. נמשיך להתמקד בהאצת האימוץ וצמיחת ההכנסות מפתרון ULIN של אביליטי. אנו מרגישים מעודדים מהעניין ב-ULIN ברחבי העולם ומקווים שעניין זה ייתרגם להכנסות במחצית השנייה של השנה. אנו סבורים שיתרות המזומנים השוטפות של החברה, הכוללות יותר מ-8 מיליון דולר במזומן ושווי מזומנים יספיקו בכדי למלא את צורכי המזומנים של אביליטי בעתיד הנראה לעין. נמשיך להעריך את מצבה הכספי של החברה על מנת לקבוע האם יש צורך במשאבי מימון נוספים, לרבות סיוע של אלכסנדר ושלי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים