ערן ואנונו לייבפרסון
צילום: אייל יצהר

לייבפרסון ו-One1 חתמו על הסכם שיתוף פעולה עסקי

ערן ואנונו, מנכ"ל לייבפרסון ישראל: "המעבר מצ'אט ל-Mobile Messaging צומח במספרים גבוהים
אבי שאולי | (1)

לייבפרסון, ספקית מובילה של פתרונות התקשרות דיגיטליים באינטרנט ובמובייל, הודיעה על שיתוף פעולה עסקי בישראל עם חברת One1. כחלק מאסטרטגיית הצמיחה העולמית של לייבפרסון, היא תתמקד כעת גם בשוק הישראלי, באמצעות שיתופי פעולה עם חברות IT מובילות. 

 

לייבפרסון היא חלוצת שירותי הצ'אט בעולם ומי שנחשבת כיום למובילת שוק במעבר והרחבת השירותים מצ'אט באתרים (LiveChat) לפתרון Mobile Messaging מלא עבור מרכזי שירות הלקוחות של חברות גדולות ובינוניות. קצב אימוץ הפלטפורמה החדשה של לייבפרסון, פלטפורמת ה-LiveEngage, גדל בעקביות, ונכון לסוף הרבעון השלישי של 2016 היא מהווה כשליש מסך ההכנסות של החברה. 

 

באירוע משותף שערכו לייבפרסון ו-One1 במשרדי לייבפרסון ברעננה, הסבירו מנכ"לי שתי החברות את המענה הדיגיטלי שמעניקה פלטפורמת ה-LiveEngage. "כולנו מתנהלים ביום יום בדיגיטל ובמדיה החברתית, ולמרות שמסג'ינג וצ'אט הם אמצעי התקשורת המועדף על כולנו, הרוב המכריע של ספקים ונותני שירות עדיין מאלצים אותנו לבצע פעולות בטלפון או במייל, מה שגוזל לשני הצדדים זמן וכסף, מייצר תסכול וחווית שירות שלילית", אמר ערן ואנונו, מנכ"ל לייבפרסון ישראל וסמנכ"ל טכנולוגיות בלייבפרסון העולמית.

 

ואנונו הסביר את ההזדמנות העסקית וטען כי "בכל יום כ-30 ביליון הודעות נשלחות ומתקיימות כ-300 ביליון אינטראקציות בין לקוח לבין עסקים להם מרכזי שירות, ברובם טלפוניים. אם כיום כ-90% מהאינטראקציות מתבצעות בטלפון, הרי שהתחזיות קובעות כי עד 2020 עשרות ביליוני אינטראקציות יעברו להתבצע באופן דיגיטלי". 

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עובד בלייבפרסון 29/01/2017 21:16
    הגב לתגובה זו
    LiveEngage המוצר החדש של לייבפרסון מצליח בצורה בלתי רגילה, רוב הלקוחות הוותיקים של לייבפרסון כבר שדרגו והפוטנציאל פשוט עצום כבר היום לייבפרסון שולטת בעולם בתחום ה CHAT וה Messaging למוקדי שירות ומכירות ובעזרת הפלופורמה החדשה היא צפויה להגדיל בצורה משמעותית את הרווחים. בזכות ההוצאה הענקית בשנים האחרונות שפגעה ברווחי החברה סוף סוף ניתן לקצור את הפירות. אנו העובדים בחברה מאמינים שהמניה לפני זינוק
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

עמית בירק אקוואריוס (אקוואריוס)עמית בירק אקוואריוס (אקוואריוס)
ראיון

אקוואריוס מתניעה מחדש: "אני שם את הרקורד שלי על השולחן"

אחרי יותר מארבע שנות פיתוח, מאות מיליוני שקלים שירדו לטמיון וירידה של 97% במניה, מנכ"ל אקוואריוס החדש עמית בירק מבקש צ'אנס נוסף; עם תוכנית התייעלות אגרסיבית גיוס של 10 מיליון דולר ומענק מממשלת גרמניה "הפעם נבחן בתוצאות, לא בהבטחות; זו לא אותה אקוואריוס - קיצצנו, התייעלנו, ואנחנו יוצאים לפיילוט בארה"ב" - אקוואריוס 2.0? 

מנדי הניג |

בשיא גל ההנפקות של 2020-2021, כשכסף זרם לשוק והבטחות טכנולוגיות נמכרו יותר מהר מעיצוב של מצגת, הגיחה לבורסה גם אקוואריוס. החברה הציגה אז חלום הנדסי: מנוע בעירה חדשני, קטן וקל, שאמור היה לשנות את הצורה שבו מופקת אנרגיה בעולם הרכב והגנרטורים. ההנפקה, שנעשתה לפי שווי של כמעט מיליארד שקל, סימנה אותה כאחת התקוות הגדולות של תקופת ה"הייפ" אבל כמו לא מעט חברות מאותה עונה, גם כאן ההבטחות נשארו בעיקר על הנייר.

מאז היום בו נסחרה לראשונה בשווי של קרוב למיליארד שקל הספיקה המניה לאבד כ-97% מערכה. מאות מיליוני שקלים שהוזרמו לפיתוח "המנוע שיכתוב מחדש את חוקי המשחק" נעלמו עם השנים, והחברה, שבמשך שנים לא הציגה הכנסות משמעותיות, נשארה עם גירעון תזרימי, הערת עסק חי, ותחושה כבדה של פספוס. והשאלה שנשארה תלויה באוויר היא איך ייתכן שאחרי יותר מארבע שנים של פיתוח, החברה עדיין עוסקת בללטש את אותו מנוע שעל בסיסו היא הנפיקה מלכתחילה? מה בדיוק קרה שם בדרך ולמה, אחרי כל כך הרבה זמן, השוק עדיין לא רואה מוצר שרץ באמת?

אבל נראה שמשהו בכל זאת קורה בחברת המנועים הקטנה. שינוי משמעותי במבנה השליטה ובהנהלה.במאי האחרון מונה לתפקיד המנכ"ל עמית בירק, לשעבר סמנכ"ל מיזוגים ורכישות במג'יק ומנכ"ל חברת יוניק. אמנם הוא מגיע מעולם התוכנה אבל ברקורד שלו הוא יודע להבריא חברות. בירק החליף את גל פרידמן, אחד ממייסדי החברה. חילופי הגברי מתרחשים על רקע כניסה בעלי שליטה חדשים בראשם פיור קפיטל של כפיר זילברמן והמשקיע הרוסי אלכסנדר צ'רנילובסקי הם מביאים איתם גם דירקטוריון חדש ותפיסת ניהול אחרת.

בירק הוביל מהלך גיוס חירום של 10.2 מיליון דולר בהנפקה פרטית, אמנם במחיר שנתן למשקיעים החדשים דיסקאונט של כ-30% אבל הצליח לתת לחברה עוד אורך רוח. במקביל הוא מבצע תוכנית התייעלות אגרסיבית שכוללת קיצוץ משמעותי בכוח אדם, חיתוך בהוצאות תפעוליות ויציאה מהמשרדים. לדבריו, “כל חלקת אלוהים שאפשר להתייעל בה - קרתה”.

המטרה של בירק אולי פשוטה על הנייר אבל מורכבת מאוד במציאות. להגיע להכנסות ראשונות אחרי ארבע שנים של פיתוח בלתי נגמר. החברה מקדמת כעת פיילוט בארצות הברית למנוע החדש שלה, ה-AQ-150 שזה מנוע גנרטור שמספק 150 קילוואט-שעה ויכול להיות רלוונטי למגוון תעשיות ממרכזי נתונים ועד תחנות טעינה. אם הפיילוט יצליח, החברה מקווה לעבור לייצור סדרתי במהלך 2026.