תגובות להחלטת הריבית: "ההחלטה להמתין עם הורדה נוספת היא נכונה"

ג'רי קוטישטנו, מנהל השקעות ראשי של IBI גמל מגיב בשיחה עם Bizportal להחלטת בנק ישראל להותיר את הריבית. "לא הופתענו מן ההחלטה. בנק ישראל נמצא בסוף תהליך הורדת הריבית ואין עוד הרבה תחמושת במחסנית"
נושאים בכתבה IBI ריבית

החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה הפתיעה באופן מוחלט את המשקיעים בשוק האג"ח אשר תמחר הפחתת ריבית בשיעור של 0.25%. בשיחה עם Bizportal מסביר ג'רי קוטישטנו, מנהל ההשקעות הראשי של IBI גמל את ההשלכות של החלטת בנק ישראל.

"אנחנו לא הופתענו מן ההחלטה. זה פחות או יותר היה פיפטי פיפטי מבחינת הסיכוי להורדת ריבית והסיכוי להשארת הריבית", מסביר קוטישטנו. "המהלך לא להוריד ריבית הוא די הגיוני כיוון שהוא בא על רקע נתון מאקרו אחד - מדד אפריל הנמוך. מאוד הגיוני מצד בנק ישראל לראות כמה נתונים לפני שממשיכים להוריד את הריבית. צריך לזכור שבנק ישראל נמצא כבר היום בסוף תהליך הורדת הריבית ואין עוד הרבה תחמושת במחסנית".

לדברי קוטישטנו, "שוק המק"מ אמנם גילם הורדת ריבית בסיכוי של 100% אך צריך לזכור שגם שוקי האג"ח עלו באופן חד החודש. העליות באו על רקע הנזילות הגבוהה והכספים האדירים שנכנסים לקרנות הנאמנות האג"חיות ולכן בחודש האחרון גם הכסף דיבר. לא מן הנמנע שבחודש הבא נראה הורדת ריבית במשק אם נתוני המשק ימשיכו להיות חלשים. הציפייה שכיוון הריבית הוא כלפי מטה נמשכת איתנו גם לחודש הבא".

בעקבות החלטת הריבית שוקי המק"מ מאבדים גובה והתשואות שעמדו על 0.53% עלו לרמה של 0.6%. ירידות שערים של כ-0.5% נרשמות באיגרות החוב הממשלתיות השקליות והצמודות. לדברי קוטישטנו, "לאחר עלייה של 2.5%-3% בתוך חודש אחד, ירידה של 0.5% זה תיקון קל יחסית".

רפי גוזלן הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI

הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI מסביר ל-Bizportal כי מחירי האג"חים גילמו הפחתת ריבית בהסתברות גבוהה ואם הנתונים הכלכלים ימשיכו לאכזב בנק ישראל צפוי להפחית את הריבית בחודש הבא.

רפי גוזלן: "ההודעה יכולה הייתה להיות גם תחת הכותרת של הפחתת רבע אחוז. יש הדרדרות בנתוני הסחר, עדכון כלפי מטה של הצמיחה ואינפלציה נמוכה יחסית - שלושה דברים משמעותים שבדר"כ גורמים לבנק ישראל להפחית את הריבית. הכלכלנים מכירים בהידרדרות, אך העדיפו לחכות חודש נוסף. זאת יותר החלטה טקטית ולכן יש סבירות גבוהה שהריבית תרד לחצי כבר בחודש הבא".

בנק ישראלי: "האינדיקטורים לפעילות הריאלית שנוספו החודש מעידים על צמיחה מתונה מזו שהוערכה בחודש הקודם, אולם קיימת אי ודאות לגבי מידת ההתמתנות; האומדן הראשון לרביע הראשון מצביע על האטה בצמיחה, בעקבות צמצום הצריכה הפרטית וההשקעה, בעוד שנתוני שוק העבודה ממשיכים להצביע על גידול בתעסוקה וצמצום האבטלה, וחל שיפור במדדי האמון והציפיות לפעילות. סימני התמתנות ניכרים גם בנתוני המדד המשולב, ובכלל זה ביצוא הסחורות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

רפי גוזלן: "מחיר האג"ח בתקופה האחרונה גילמו הפחתת ריבית בהסתברות גבוהה של מעל 80%. עכשיו השוק מגיב בשלילה להודעת הריבית והאג"ח הצמודות נפגעות יותר מאשר השקליות".

יוטב קוסטיקה, מנהל השקעות, מור קרנות נאמנות

"על פניו נתוני המאקרו האחרונים היוו קרקע נוחה להורדה נוספת זאת על רקע סביבת אינפלציה נמוכה, הצמיחה המגומגמת שנרשמה ברבעון הראשון של השנה והשקל החזק שמסרב להיחלש - נתונים שבהחלט מדירים שינה מעיניהם של מקבלי ההחלטות בבנק ישראל".

"עם זאת, ההחלטה להמתין עם הורדה נוספת היא נכונה שכן מלבד העובדה שצעד שכזה היה עשוי להיתפס כפזיז, בנק ישראל עדיין שומר לעצמו בארסנל את כלי הורדת הריבית. בנוסף, נראה שגם בנק ישראל הפנים שלהורדת ריבית אין השפעה ממשית על התחזקות השקל, אלה לכל היותר היא מהווה עצירה לטווח קצר בלבד".

עוד ציין קוסטיקה כי "במידה ולא נראה שינוי לטובה בנתונים בתקופה הקרובה, הספוקלציות על הורדת ריבית ימשיכו לרחף באוויר - המשמעות היא המשך צפי חיובי בשוק האג ח המקומי והמשך זרימת כספים לשוק המניות על רקע אלטרנטיבות ההשקעה הדלות".

יניב אהרון מנהל השקעות ראשי, תמיר פישמן ניהול השקעות:

"אין ספק כי הציפיות בשוק להורדת ריבית היו מוגזמות. חשוב לזכור כי אנו כבר נמצאים בסביבת ריבית מאוד נמוכה. הנתונים הכלכליים על אף שמציגים חולשה במהלך הרבעונים האחרונים עדיין אינם מצדיקים הורדת ריבית נוספת. סביבת ריבית 0.5% ומטה שמורה לתקופת משבר ואנו איננו בתקופה כזו. נכון עשתה הועדה המוניטארית בכך שלא מיהרה להוריד את הריבית על אף ציפיות השוק.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    משה 26/05/2014 18:34
    הגב לתגובה זו
    בדיעבד כולם גאונים - לא הופתענו, הציפיות היו מוגזמות, ידענו, אנחנו גאונים . וכולם מפוצצים בשחרים ארוכים ויודעים שיש בועה .
  • 1.
    להגיד את זה עכשיו אחרי פרסום ההחלטה זה לא חוכמה (ל"ת)
    דורותי בארץ הפלאות 26/05/2014 16:56
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.