תגובות להחלטת הריבית: "ההחלטה להמתין עם הורדה נוספת היא נכונה"

ג'רי קוטישטנו, מנהל השקעות ראשי של IBI גמל מגיב בשיחה עם Bizportal להחלטת בנק ישראל להותיר את הריבית. "לא הופתענו מן ההחלטה. בנק ישראל נמצא בסוף תהליך הורדת הריבית ואין עוד הרבה תחמושת במחסנית"
נושאים בכתבה IBI ריבית

החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה הפתיעה באופן מוחלט את המשקיעים בשוק האג"ח אשר תמחר הפחתת ריבית בשיעור של 0.25%. בשיחה עם Bizportal מסביר ג'רי קוטישטנו, מנהל ההשקעות הראשי של IBI גמל את ההשלכות של החלטת בנק ישראל.

"אנחנו לא הופתענו מן ההחלטה. זה פחות או יותר היה פיפטי פיפטי מבחינת הסיכוי להורדת ריבית והסיכוי להשארת הריבית", מסביר קוטישטנו. "המהלך לא להוריד ריבית הוא די הגיוני כיוון שהוא בא על רקע נתון מאקרו אחד - מדד אפריל הנמוך. מאוד הגיוני מצד בנק ישראל לראות כמה נתונים לפני שממשיכים להוריד את הריבית. צריך לזכור שבנק ישראל נמצא כבר היום בסוף תהליך הורדת הריבית ואין עוד הרבה תחמושת במחסנית".

לדברי קוטישטנו, "שוק המק"מ אמנם גילם הורדת ריבית בסיכוי של 100% אך צריך לזכור שגם שוקי האג"ח עלו באופן חד החודש. העליות באו על רקע הנזילות הגבוהה והכספים האדירים שנכנסים לקרנות הנאמנות האג"חיות ולכן בחודש האחרון גם הכסף דיבר. לא מן הנמנע שבחודש הבא נראה הורדת ריבית במשק אם נתוני המשק ימשיכו להיות חלשים. הציפייה שכיוון הריבית הוא כלפי מטה נמשכת איתנו גם לחודש הבא".

בעקבות החלטת הריבית שוקי המק"מ מאבדים גובה והתשואות שעמדו על 0.53% עלו לרמה של 0.6%. ירידות שערים של כ-0.5% נרשמות באיגרות החוב הממשלתיות השקליות והצמודות. לדברי קוטישטנו, "לאחר עלייה של 2.5%-3% בתוך חודש אחד, ירידה של 0.5% זה תיקון קל יחסית".

רפי גוזלן הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI

הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI מסביר ל-Bizportal כי מחירי האג"חים גילמו הפחתת ריבית בהסתברות גבוהה ואם הנתונים הכלכלים ימשיכו לאכזב בנק ישראל צפוי להפחית את הריבית בחודש הבא.

רפי גוזלן: "ההודעה יכולה הייתה להיות גם תחת הכותרת של הפחתת רבע אחוז. יש הדרדרות בנתוני הסחר, עדכון כלפי מטה של הצמיחה ואינפלציה נמוכה יחסית - שלושה דברים משמעותים שבדר"כ גורמים לבנק ישראל להפחית את הריבית. הכלכלנים מכירים בהידרדרות, אך העדיפו לחכות חודש נוסף. זאת יותר החלטה טקטית ולכן יש סבירות גבוהה שהריבית תרד לחצי כבר בחודש הבא".

בנק ישראלי: "האינדיקטורים לפעילות הריאלית שנוספו החודש מעידים על צמיחה מתונה מזו שהוערכה בחודש הקודם, אולם קיימת אי ודאות לגבי מידת ההתמתנות; האומדן הראשון לרביע הראשון מצביע על האטה בצמיחה, בעקבות צמצום הצריכה הפרטית וההשקעה, בעוד שנתוני שוק העבודה ממשיכים להצביע על גידול בתעסוקה וצמצום האבטלה, וחל שיפור במדדי האמון והציפיות לפעילות. סימני התמתנות ניכרים גם בנתוני המדד המשולב, ובכלל זה ביצוא הסחורות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

רפי גוזלן: "מחיר האג"ח בתקופה האחרונה גילמו הפחתת ריבית בהסתברות גבוהה של מעל 80%. עכשיו השוק מגיב בשלילה להודעת הריבית והאג"ח הצמודות נפגעות יותר מאשר השקליות".

יוטב קוסטיקה, מנהל השקעות, מור קרנות נאמנות

"על פניו נתוני המאקרו האחרונים היוו קרקע נוחה להורדה נוספת זאת על רקע סביבת אינפלציה נמוכה, הצמיחה המגומגמת שנרשמה ברבעון הראשון של השנה והשקל החזק שמסרב להיחלש - נתונים שבהחלט מדירים שינה מעיניהם של מקבלי ההחלטות בבנק ישראל".

"עם זאת, ההחלטה להמתין עם הורדה נוספת היא נכונה שכן מלבד העובדה שצעד שכזה היה עשוי להיתפס כפזיז, בנק ישראל עדיין שומר לעצמו בארסנל את כלי הורדת הריבית. בנוסף, נראה שגם בנק ישראל הפנים שלהורדת ריבית אין השפעה ממשית על התחזקות השקל, אלה לכל היותר היא מהווה עצירה לטווח קצר בלבד".

עוד ציין קוסטיקה כי "במידה ולא נראה שינוי לטובה בנתונים בתקופה הקרובה, הספוקלציות על הורדת ריבית ימשיכו לרחף באוויר - המשמעות היא המשך צפי חיובי בשוק האג ח המקומי והמשך זרימת כספים לשוק המניות על רקע אלטרנטיבות ההשקעה הדלות".

יניב אהרון מנהל השקעות ראשי, תמיר פישמן ניהול השקעות:

"אין ספק כי הציפיות בשוק להורדת ריבית היו מוגזמות. חשוב לזכור כי אנו כבר נמצאים בסביבת ריבית מאוד נמוכה. הנתונים הכלכליים על אף שמציגים חולשה במהלך הרבעונים האחרונים עדיין אינם מצדיקים הורדת ריבית נוספת. סביבת ריבית 0.5% ומטה שמורה לתקופת משבר ואנו איננו בתקופה כזו. נכון עשתה הועדה המוניטארית בכך שלא מיהרה להוריד את הריבית על אף ציפיות השוק.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    משה 26/05/2014 18:34
    הגב לתגובה זו
    בדיעבד כולם גאונים - לא הופתענו, הציפיות היו מוגזמות, ידענו, אנחנו גאונים . וכולם מפוצצים בשחרים ארוכים ויודעים שיש בועה .
  • 1.
    להגיד את זה עכשיו אחרי פרסום ההחלטה זה לא חוכמה (ל"ת)
    דורותי בארץ הפלאות 26/05/2014 16:56
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


תגובה

"אני בן 55, מובטל הייטק מזה 3 שנים שמנסה למצוא כל עבודה גם ברבע השכר שהיה לי - אף אחד לא קולט אדם בגילי"

המאמר של אוריאל לין לפיו צריך להעלות את גיל הפרישה בישראל לנשים וגברים ל-70 גרר תגובות אמוציונאליות. מה אתם חושבים?
מערכת Bizportal |
שאלת גיל הפרישה. אוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, כתב ל-Bizportal טור מיוחד שעלה הבוקר תחת הכותרת - "אני מציע - יש להעלות את גיל הפרישה לנשים וגברים בישראל ל-70". הטור גרר תגובות רבות, כאשר מרביתן התנגדו נמרצות לאפשרות של העלאת גיל הפרישה. אחד המגיבים כתב כך: "אני בן 55 מובטל הייטק מזה 3 שנים. מנסה למצוא כל עבודה - גם ברבע השכר שהיה לי קודם - ואף אחד/חברה/עסק לא מוכן לקלוט עובד בגילי. סביבי עשרות אלפי אנשים עם בעיה זו - ואף אחד לא טורח לטפל בנושא... אז לפני שאתה מטפל בהעלאת גיל הפרישה - נא טפל בכך שלאנשים בגילנו תהיה בכלל תעסוקה!" מגיב אחר כך: "לפני שמעלים את גילה פרישה ל-70, אולי מכון יותר לחוקק חוק שמפסיקים עם פנסיה תקציבית לעובדי מדינה והעובדים הללו (עיריות וכולי) יצטרכו להשתתף בפנסיה שלהם כמו בסקטור הפרטי הרבה כסף התווסף לקופת המדינה ואנחנו נוכל להזדקן גם בלי עבודה לגיל 70". ועוד תגובה: "אתה כמו כל הפוליטיקאים מטעם, מציג תמונה חלקית ומאוד מנומקת. אבל אתה מתעלם מן העובדה שגיל הפרישה ה"אמיתי" של עובדים רבים הוא סביב ה-50. מה הם אמורים לעשות מגיל זה ועד גיל 70? להתנחם בכך שמדובר במהלך טוב לקרנות הפנסיה???" ועוד מבין התגובות: "אתה כנציג המעסיקים יודע (כמובן שאי אפשר להודות בכך בפומבי) שכאשר אני מציג מועמדות לתפקיד להתקבל לעבודה, המעסיק בודק, בין השאר, את גילי הכרונולוגי. אם גילי הוא מעל 40 אני כבר נחשב לפגום והסיכוי שלי להתקבל לתפקיד יורד בלי קשר לשאר הנתונים הטובים שלי. כך שקשה לדבר על הגדלת גיל הפרישה כשבפועל, עבור המעסיק, בגיל מעל 40 אני כבר נחשב לעובד לא רצוי. אני באופן אישי בן 67 היום. כשהייתי בתחילת שנות ה40 שלי חויתי את אשר תיארתי אצל יותר ממעסיק פוטנציאלי אחד. היום, המצב מבחינה זו הוא כבר יותר גרוע לעובדים. כך שדיבור על הגדלת גיל הפרישה הוא לעג לרש." בתגובה לטוקבקים, ביקש אוריאל לין להוסיף: "נכון, ההצעה להעלאת גיל הפרישה מכוונת בעיקר לאלה שהם כן מועסקים והם כן רוצים להמשיך לעבוד עד גיל 70. היא לא מכוונת לבעיית האבטלה העומדת בפני עצמה כבעיה כבדת משקל. יש בהחלט לעסוק ישירות ובאופן ממוקד בבעיית כל אותם גברים ונשים, בגיל מתקדם, הכשירים לעבודה אך מתקשים במציאת מקום עבודה. זוהי סוגיה כבדת משקל העומדת בפני עצמה, וכל המשרדים הכלכליים וארגוני המעסיקים חייבים להירתם לה במאמץ משותף." לין מבקש להדגיש כי מאמרו, גם אם לא באופן ישיר אלא באופן עקיף, תומך באלה שהגיעו לגיל 50 ומחפשים עבודה, שכן הוא סבור שהסירוב לקבלם לעבודה מחמת גילם שגוי מיסודו. ומפורש במאמרו כי "מדובר בשכבה רחבה באוכלוסיה שצברה הרבה ידע וניסיון", וויתור על קבוצת עובדים איכותית זו היא פגיעה הן בבית העסק והן בכלכלה הלאומית. גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ב'עמיתים' שהינה קרן הפנסיה הגדולה בישראל אמר השבוע בוועידת Bizportal כי "צריך להבין שברמת הריבית הנוכחית אי אפשר לתמוך ביציאה לפנסיה בגיל 67." יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס בוועידת Bizportal גם למשמעויות של דחיית גיל הפרישה ואמר כי "יש לכך שלוש השלכות חיוביות והשלכה שלילית אחת. הגורם השלילי הוא שאנחנו צריכים לעבוד יותר. בצד החיובי - החיסכון שלנו לפנסיה יגדל. יתרון משמעותי יותר הוא שלחיסכון שצברנו ב-30-40 שנות העבודה יש עוד כמה שנים לעבוד. והיתרון הגדול ביותר הוא שהזמן שבו נצטרך להשתמש בכסף במהלך הפנסיה מתקצר משמעותית." ההרצאה המלאה של פרופ' קנדל על נושא הפנסיה: