סופית: עופר מוחק שוב חובות - תספורת של 50% למחזיקי אג"ח צים

אחרי בטר פלייס וחבס השקעות עידן עופר ואודי אנג'ל מוחקים שוב חוב למשקיעים - הפעם בחברת הספנות צים, כ-200 מיליון דולר
אבי שאולי | (5)
נושאים בכתבה עידן עופר צים

משפחת עופר מבצעת שוב הסדר חוב ענק בחברת צים, מקבוצת חברה לישראל. מחזיקי האג"ח והנושים יוותרו על חוב ענק ויקבלו בתמורה את מרבית מניות מניות חברת הספנות. ההסכם נחתם אמש בירושלים במלון ענבל שם התכנסו נושי החברה עם נציגי צים, החברה לישראל ובעלי השליטה.

צים חייבת כ-1.4 מיליארד דולר לבנקים זרים ועוד כ-400 מיליון דולר למחזיקי אג"ח מקומיים. בסך הכל הנושים יוותרו על חוב ענק של כ-1.5 מיליארד דולר. מחזיקי האג"ח יקבלו חלק ממניות החברה וסדרת אג"ח חדשה קטנה הרבה יותר.

צים לא הנפיקה מניות אלא אג"ח שנסחרות ברצף מוסדיים. החברה פועלת בתחום הספנות הבינלאומי המאופיין ברגישות גבוהה למצב המשק העולמי ולמחירי הדלק הימי.

את החודשים ינואר-ספטמבר 2013 סיימה צים עם הכנסות של 2.44 מיליארד דולר והפסד של 252 מיליון דולר, בהמשך להפסד ענק של 433 מיליון דולר ב-2012 כולה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    חרם על אגרות חוב לפרטיים (ל"ת)
    סססס 16/01/2014 13:15
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אורן 16/01/2014 13:08
    הגב לתגובה זו
    שיעשו תספורת גם למנהלים וכל תאבי הבצע שלקחו מהקופה אין משבר בענף הספנות יש מנהלים גרועים זה אותו ניר גלעד שמכר את כי"ל למשפחת עופר בזול
  • 3.
    יכול להיות ביבי יעץ לו תמורת מיל"$ מה לעשות? (ל"ת)
    מדינת הקומבינות. 16/01/2014 11:01
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ניר גלעד כשלון מוחלט איך נשאר מקבל משכורת מטורפת ובונוס (ל"ת)
    טוני 16/01/2014 10:51
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קונה מחוץ לבורסה אגח 16/01/2014 10:45
    הגב לתגובה זו
    וגם של דוראה,אולימפיה,מלרג,לידקום ויורו טרייד. מוכר כמגן מס. פרטים במייל: [email protected] .
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.