למ"ס חושף: לרוב החוסכים יש קרנות פנסיה, רק מעטים יודעים כמה כסף יקבלו
סערה גדולה פרצה בימים האחרונים בקרב החוסכים לפנסיה בארץ, על רקע הודעת האוצר כי בכוונתו להפחית את הריבית בקרנות הפנסיה מרמה של 4% על מנת לאזן את קרנות הפנסיה. המהלך הזה צפוי להפחית ב-10% ויותר את הקצבאות שיקבלו החוסכים "הרגילים" בקרנות הפנסיה (לעומת אלה שלמשל זכאים לפנסיה תקציבית כמו עובדי משרדי הממשלה וצה"ל).
אבל מי באמת מחזיק כיום בקרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים או פנסיה תקציבים ומהי החלוקה בין הגילאים והמינים השונים? על שאלות אלה ואחרות נותנת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מענה עם פרסום לקט נתונים מתוך הסקר החברתי לשנת 2012 בנושא הסדרי פנסיה.
על פי הנתונים ל-64% מהאוכלוסיה בגיל 20 ומעלה יש הסדרי פנסיה, כאשר החלוקה הבין מינית מראה כי ל69% מהגברים ול-60% מהנשים יש הסדר פנסיה כלשהו. מבין בני ה-20 ומעלה אשר מועסקים יש ל-82% הסדר פנסיה.
בחינת הגילאים מראה כי ככל שהגיל עולה כך גדל השיעור באוכלוסיה שמחזיק בהסדרים פנסויוניים. למועסקים הצעירים (בני 20-24) יש שיעור נמוך יחסית של הסדרי פנסיה שמסתכם ב-56%. בגילאים שבין 25-29 עולה שיעור זה ל-77% ובגילאים 30-64 יש כבר ל-85%-88% מהאוכלוסיה וסדרי פנסיה.
ההסדר השכיח ביותר בישראל הוא קרן פנסיה, אותה מחזיקים כ-59% מסך בעלי הסדרי הפנסיה. ל-31% יש קופת גמל, ל-26% יש ביטוח מנהלים, ל-13% יש פנסיה תקציבית ול-10% יש ביטוח חיים עם מרכיב חיסכון.
בקרב בעלי הסדר פנסיה ל-61% יש הסדר פנסיה אחד, ל-23% יש שני הסדרים ול-10% יש שלושה הסדרים ויותר.
פילוח נוסף מתייחס לרמת ההשכלה של החוסכים ולפיו ל-73% מהמועסקים חסרי תעודה בגרות יש הסדרי פנסיה, בהשוואה ל-79% מהמועסקים בעלי תעודת בגרות או תעודה על תיכונית, ול- 92% מהמועסקים בעלי תעודה אקדמית יש הסדר פנסיה. הפער בין קבוצות ההשכלה נמצא בכל קבוצות הגיל שנבחנו, והמגמה קשורה גם במשלחי היד השונים המאפיינים את רמות ההשכלה השונות.
וכמה מכם מבינים את הדוח שמגיע בדואר? בסקר מסרו 82% כי הם מקבלים דיווח תקופתי על מצב החשבון בהסדרי הפנסיה שלהם. 55% מאלה המקבלים דיווח מוסרים כי הדיווח כתוב בצורה מובנת, בשעה שללמעלה מ-40% הדיווח אינו מובן.
ואולי השאלה הכי מעניינת היא כמה מהחוסכים יודעים מה יהיה הסך שיקבלו מדי חודש ביום בו יצאו לפנסיה? מהסקר עולה כי מבין בעלי הסדרי הפנסיה שאינם גמלאים, 12% מעידים כי הם יודעים במדוייק איזה סכום יעמוד לרשותם ובאילו תנאים כאשר יפרשו, 26% יודעים בערך, באופן חלקי. 62% אינם יודעים בכלל איזה סכום יעמוד לרשותם ובאילו תנאים
- 3.RealRecheck 14/08/2013 17:03הגב לתגובה זוצריך להתנתק מהנדנדה של הגופים ששולטים בכסף שלנו. הפנסיונר של היום והפנסיונר העתידי תתעוררו ! אל תאפשרו לאנשים שמנהלים את פלטפורמות הפנסיה הישנות להרוויח מהכסף שלכם גם כשאתם מפסידים. ראו אותנו בגוגל.
- 2.פונזי! 14/08/2013 14:17הגב לתגובה זונתנו לפורשים תשלומים לא ריאלים (כולם יודעים מה הריבית מאז 2009). על הפורשים להחזיר, ויש גם לתבוע ייצוגית את אגף שוק ההון ואת שריג.
- 1.חוסך צעיר 14/08/2013 14:01הגב לתגובה זוהאוצר מערבב נתונים כדי להצדיק החלטה שערורייתית . קרנות הפנסיה משקיעות את רוב נכסיהן בשוק ההון , ולא באגרות חוב יעודיות כפי שהיה פעם, ולכן התשואה של הקרנות מושפעת לרוב מהנכסים בשוק ההון בהם השקיעה. אז מה הקשר לריבית הנמוכה??? האוצר הניח תשואה שנתית של 4%. בדיקה קצרה בפנסיה נט תראה שהתשואה השנתית הממוצעת בחמש השנים האחרונות של רוב הקרנות היא 7-8%. עכשיו תתחילו להסביר למה אין ברירה וצריך לקצץ 10%...
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
סקטורים מומלצים
יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.אחרי הסתבכות תזרימית: יבולי שמש נמכרת ל-PowerGen של ג'נריישן קפיטל
זרוע האנרגיה המתחדשת של קרן ג'נריישן תרכוש את מלוא מניות יבולי שמש, תזרים הון לצמצום חוב ותשלם לבעלי המניות תמורה מותנית של עד 55 מיליון שקל; הרכישה עשויה להגדיל את כושר הייצור והאגירה של PowerGen בכ-505 מגה-ואט ובכ-1,350 מגה-ואט-שעה
ג'נריישן קפיטל קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 2.55% ממשיכה להרחיב את פעילותה בתחום האנרגיה המתחדשת. הקרן דיווחה אמש כי זרוע האנרגיה שלה, PowerGen, חתמה על הסכם לרכישת מלוא הבעלות בחברת יבולי שמש אנרגיה מתחדשת. העסקה מצרפת ל-PowerGen
פורטפוליו מניב קיים בישראל וצבר פרויקטים רחב בשלבי ייזום, עם דגש על מתקנים סולאריים משולבי אגירה ופעילות נוספת באירופה.
לפי מתווה העסקה, PowerGen תרכוש מהמוכרים את כל מניות יבולי שמש, כאשר בעלי המניות יהיו זכאים לתמורה מותנית בלבד של עד 20 מיליון
שקל, בכפוף לעמידה באבני דרך בהקמת פרויקטים בישראל ובפולין. בנוסף, תרכוש PowerGen את הלוואות הבעלים של החברה בסכום כולל של עד 35 מיליון שקל, שחלקו מותנה בקידום משמעותי של פרויקט הייזום בפולין במהלך 2026. במקביל, PowerGen צפויה להזרים הון לתוך יבולי שמש לצורך
כיסוי חובות לגורמים מממנים והקטנת המינוף, לצד האצה של קידום הפרויקטים שבייזום. אישור רשות התחרות כבר התקבל, והשלמת העסקה כפופה לקבלת אישורי הגופים המממנים.
יבולי שמש מחזיקה כיום בפורטפוליו מניב בישראל בהספק של כ-44 מגה-ואט. לצד זאת, החברה מקדמת
צבר פרויקטים סולאריים משולבי אגירה בשלבי ייזום מתקדמים, בהספק של כ-150 מגה-ואט ובקיבולת אגירה של כ-850 מגה-ואט-שעה, וכן פרויקטים נוספים בשלבי ייזום מוקדמים יותר בהספק של כ-75 מגה-ואט וכ-500 מגה-ואט-שעה. מרבית הפרויקטים מיועדים לפעול תחת אסדרת מודל שוק ולהשתלב
בשרשרת הערך של PowerGen. בפולין מחזיקה יבולי שמש בפרויקט רוח מניב בהספק של כ-48 מגה-ואט, עם אפשרות להרחבה, וכן בפרויקט נוסף המשלב רוח ו-PV שנמצא בשלבי ייזום.
בג'נריישן רואים ברכישת יבולי שמש מהלך שמרחיב את פורטפוליו נכסי האנרגיה של PowerGen ומחזק
את פעילות הייצור והאספקה בישראל. העסקה משתלבת בשורת מהלכים אסטרטגיים שמקדמת החברה בניהולו של המנכ״ל דן קלינברגר, המחזיקה כיום (לפני העסקה) בצבר בשל של פרויקטים סולאריים בהספק של כ-247 מגה וואט ו-283 מגה וואט שעה, לצד נכסים בשלבים שונים של הקמה, פיתוח וייזום
בהספק כולל של למעלה מ־1 ג׳יגה וואט ו־6 ג׳יגה וואט שעה. העסקה צפויה לחזק את מעמדה של החברה בשוק האנרגיות המתחדשות, ולהרחיב את פעילות הייצור והאספקה בישראל.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")