למ"ס חושף: לרוב החוסכים יש קרנות פנסיה, רק מעטים יודעים כמה כסף יקבלו
סערה גדולה פרצה בימים האחרונים בקרב החוסכים לפנסיה בארץ, על רקע הודעת האוצר כי בכוונתו להפחית את הריבית בקרנות הפנסיה מרמה של 4% על מנת לאזן את קרנות הפנסיה. המהלך הזה צפוי להפחית ב-10% ויותר את הקצבאות שיקבלו החוסכים "הרגילים" בקרנות הפנסיה (לעומת אלה שלמשל זכאים לפנסיה תקציבית כמו עובדי משרדי הממשלה וצה"ל).
אבל מי באמת מחזיק כיום בקרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים או פנסיה תקציבים ומהי החלוקה בין הגילאים והמינים השונים? על שאלות אלה ואחרות נותנת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מענה עם פרסום לקט נתונים מתוך הסקר החברתי לשנת 2012 בנושא הסדרי פנסיה.
על פי הנתונים ל-64% מהאוכלוסיה בגיל 20 ומעלה יש הסדרי פנסיה, כאשר החלוקה הבין מינית מראה כי ל69% מהגברים ול-60% מהנשים יש הסדר פנסיה כלשהו. מבין בני ה-20 ומעלה אשר מועסקים יש ל-82% הסדר פנסיה.
בחינת הגילאים מראה כי ככל שהגיל עולה כך גדל השיעור באוכלוסיה שמחזיק בהסדרים פנסויוניים. למועסקים הצעירים (בני 20-24) יש שיעור נמוך יחסית של הסדרי פנסיה שמסתכם ב-56%. בגילאים שבין 25-29 עולה שיעור זה ל-77% ובגילאים 30-64 יש כבר ל-85%-88% מהאוכלוסיה וסדרי פנסיה.
ההסדר השכיח ביותר בישראל הוא קרן פנסיה, אותה מחזיקים כ-59% מסך בעלי הסדרי הפנסיה. ל-31% יש קופת גמל, ל-26% יש ביטוח מנהלים, ל-13% יש פנסיה תקציבית ול-10% יש ביטוח חיים עם מרכיב חיסכון.
בקרב בעלי הסדר פנסיה ל-61% יש הסדר פנסיה אחד, ל-23% יש שני הסדרים ול-10% יש שלושה הסדרים ויותר.
פילוח נוסף מתייחס לרמת ההשכלה של החוסכים ולפיו ל-73% מהמועסקים חסרי תעודה בגרות יש הסדרי פנסיה, בהשוואה ל-79% מהמועסקים בעלי תעודת בגרות או תעודה על תיכונית, ול- 92% מהמועסקים בעלי תעודה אקדמית יש הסדר פנסיה. הפער בין קבוצות ההשכלה נמצא בכל קבוצות הגיל שנבחנו, והמגמה קשורה גם במשלחי היד השונים המאפיינים את רמות ההשכלה השונות.
וכמה מכם מבינים את הדוח שמגיע בדואר? בסקר מסרו 82% כי הם מקבלים דיווח תקופתי על מצב החשבון בהסדרי הפנסיה שלהם. 55% מאלה המקבלים דיווח מוסרים כי הדיווח כתוב בצורה מובנת, בשעה שללמעלה מ-40% הדיווח אינו מובן.
ואולי השאלה הכי מעניינת היא כמה מהחוסכים יודעים מה יהיה הסך שיקבלו מדי חודש ביום בו יצאו לפנסיה? מהסקר עולה כי מבין בעלי הסדרי הפנסיה שאינם גמלאים, 12% מעידים כי הם יודעים במדוייק איזה סכום יעמוד לרשותם ובאילו תנאים כאשר יפרשו, 26% יודעים בערך, באופן חלקי. 62% אינם יודעים בכלל איזה סכום יעמוד לרשותם ובאילו תנאים
- 3.RealRecheck 14/08/2013 17:03הגב לתגובה זוצריך להתנתק מהנדנדה של הגופים ששולטים בכסף שלנו. הפנסיונר של היום והפנסיונר העתידי תתעוררו ! אל תאפשרו לאנשים שמנהלים את פלטפורמות הפנסיה הישנות להרוויח מהכסף שלכם גם כשאתם מפסידים. ראו אותנו בגוגל.
- 2.פונזי! 14/08/2013 14:17הגב לתגובה זונתנו לפורשים תשלומים לא ריאלים (כולם יודעים מה הריבית מאז 2009). על הפורשים להחזיר, ויש גם לתבוע ייצוגית את אגף שוק ההון ואת שריג.
- 1.חוסך צעיר 14/08/2013 14:01הגב לתגובה זוהאוצר מערבב נתונים כדי להצדיק החלטה שערורייתית . קרנות הפנסיה משקיעות את רוב נכסיהן בשוק ההון , ולא באגרות חוב יעודיות כפי שהיה פעם, ולכן התשואה של הקרנות מושפעת לרוב מהנכסים בשוק ההון בהם השקיעה. אז מה הקשר לריבית הנמוכה??? האוצר הניח תשואה שנתית של 4%. בדיקה קצרה בפנסיה נט תראה שהתשואה השנתית הממוצעת בחמש השנים האחרונות של רוב הקרנות היא 7-8%. עכשיו תתחילו להסביר למה אין ברירה וצריך לקצץ 10%...
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
