למ"ס חושף: לרוב החוסכים יש קרנות פנסיה, רק מעטים יודעים כמה כסף יקבלו
סערה גדולה פרצה בימים האחרונים בקרב החוסכים לפנסיה בארץ, על רקע הודעת האוצר כי בכוונתו להפחית את הריבית בקרנות הפנסיה מרמה של 4% על מנת לאזן את קרנות הפנסיה. המהלך הזה צפוי להפחית ב-10% ויותר את הקצבאות שיקבלו החוסכים "הרגילים" בקרנות הפנסיה (לעומת אלה שלמשל זכאים לפנסיה תקציבית כמו עובדי משרדי הממשלה וצה"ל).
אבל מי באמת מחזיק כיום בקרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים או פנסיה תקציבים ומהי החלוקה בין הגילאים והמינים השונים? על שאלות אלה ואחרות נותנת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מענה עם פרסום לקט נתונים מתוך הסקר החברתי לשנת 2012 בנושא הסדרי פנסיה.
על פי הנתונים ל-64% מהאוכלוסיה בגיל 20 ומעלה יש הסדרי פנסיה, כאשר החלוקה הבין מינית מראה כי ל69% מהגברים ול-60% מהנשים יש הסדר פנסיה כלשהו. מבין בני ה-20 ומעלה אשר מועסקים יש ל-82% הסדר פנסיה.
בחינת הגילאים מראה כי ככל שהגיל עולה כך גדל השיעור באוכלוסיה שמחזיק בהסדרים פנסויוניים. למועסקים הצעירים (בני 20-24) יש שיעור נמוך יחסית של הסדרי פנסיה שמסתכם ב-56%. בגילאים שבין 25-29 עולה שיעור זה ל-77% ובגילאים 30-64 יש כבר ל-85%-88% מהאוכלוסיה וסדרי פנסיה.
ההסדר השכיח ביותר בישראל הוא קרן פנסיה, אותה מחזיקים כ-59% מסך בעלי הסדרי הפנסיה. ל-31% יש קופת גמל, ל-26% יש ביטוח מנהלים, ל-13% יש פנסיה תקציבית ול-10% יש ביטוח חיים עם מרכיב חיסכון.
בקרב בעלי הסדר פנסיה ל-61% יש הסדר פנסיה אחד, ל-23% יש שני הסדרים ול-10% יש שלושה הסדרים ויותר.
פילוח נוסף מתייחס לרמת ההשכלה של החוסכים ולפיו ל-73% מהמועסקים חסרי תעודה בגרות יש הסדרי פנסיה, בהשוואה ל-79% מהמועסקים בעלי תעודת בגרות או תעודה על תיכונית, ול- 92% מהמועסקים בעלי תעודה אקדמית יש הסדר פנסיה. הפער בין קבוצות ההשכלה נמצא בכל קבוצות הגיל שנבחנו, והמגמה קשורה גם במשלחי היד השונים המאפיינים את רמות ההשכלה השונות.
וכמה מכם מבינים את הדוח שמגיע בדואר? בסקר מסרו 82% כי הם מקבלים דיווח תקופתי על מצב החשבון בהסדרי הפנסיה שלהם. 55% מאלה המקבלים דיווח מוסרים כי הדיווח כתוב בצורה מובנת, בשעה שללמעלה מ-40% הדיווח אינו מובן.
ואולי השאלה הכי מעניינת היא כמה מהחוסכים יודעים מה יהיה הסך שיקבלו מדי חודש ביום בו יצאו לפנסיה? מהסקר עולה כי מבין בעלי הסדרי הפנסיה שאינם גמלאים, 12% מעידים כי הם יודעים במדוייק איזה סכום יעמוד לרשותם ובאילו תנאים כאשר יפרשו, 26% יודעים בערך, באופן חלקי. 62% אינם יודעים בכלל איזה סכום יעמוד לרשותם ובאילו תנאים
- 3.RealRecheck 14/08/2013 17:03הגב לתגובה זוצריך להתנתק מהנדנדה של הגופים ששולטים בכסף שלנו. הפנסיונר של היום והפנסיונר העתידי תתעוררו ! אל תאפשרו לאנשים שמנהלים את פלטפורמות הפנסיה הישנות להרוויח מהכסף שלכם גם כשאתם מפסידים. ראו אותנו בגוגל.
- 2.פונזי! 14/08/2013 14:17הגב לתגובה זונתנו לפורשים תשלומים לא ריאלים (כולם יודעים מה הריבית מאז 2009). על הפורשים להחזיר, ויש גם לתבוע ייצוגית את אגף שוק ההון ואת שריג.
- 1.חוסך צעיר 14/08/2013 14:01הגב לתגובה זוהאוצר מערבב נתונים כדי להצדיק החלטה שערורייתית . קרנות הפנסיה משקיעות את רוב נכסיהן בשוק ההון , ולא באגרות חוב יעודיות כפי שהיה פעם, ולכן התשואה של הקרנות מושפעת לרוב מהנכסים בשוק ההון בהם השקיעה. אז מה הקשר לריבית הנמוכה??? האוצר הניח תשואה שנתית של 4%. בדיקה קצרה בפנסיה נט תראה שהתשואה השנתית הממוצעת בחמש השנים האחרונות של רוב הקרנות היא 7-8%. עכשיו תתחילו להסביר למה אין ברירה וצריך לקצץ 10%...
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
תחזית אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל
עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.
חלל
תקשורת חלל תקשורת -6.36% ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת
עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים
"על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.
מניית אפקון החזקות 1.85% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
