למ"ס חושף: לרוב החוסכים יש קרנות פנסיה, רק מעטים יודעים כמה כסף יקבלו

הנתונים שלוקטו בסקר החברתי ל-2012 חושפים מהם שיעורי ההחזקות של ציבור החוסכים בהסדרי הפנסיה השונים כמו קרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים ופנסיה תקציבית
יעל גרונטמן | (3)

סערה גדולה פרצה בימים האחרונים בקרב החוסכים לפנסיה בארץ, על רקע הודעת האוצר כי בכוונתו להפחית את הריבית בקרנות הפנסיה מרמה של 4% על מנת לאזן את קרנות הפנסיה. המהלך הזה צפוי להפחית ב-10% ויותר את הקצבאות שיקבלו החוסכים "הרגילים" בקרנות הפנסיה (לעומת אלה שלמשל זכאים לפנסיה תקציבית כמו עובדי משרדי הממשלה וצה"ל).

אבל מי באמת מחזיק כיום בקרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים או פנסיה תקציבים ומהי החלוקה בין הגילאים והמינים השונים? על שאלות אלה ואחרות נותנת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מענה עם פרסום לקט נתונים מתוך הסקר החברתי לשנת 2012 בנושא הסדרי פנסיה.

על פי הנתונים ל-64% מהאוכלוסיה בגיל 20 ומעלה יש הסדרי פנסיה, כאשר החלוקה הבין מינית מראה כי ל69% מהגברים ול-60% מהנשים יש הסדר פנסיה כלשהו. מבין בני ה-20 ומעלה אשר מועסקים יש ל-82% הסדר פנסיה.

בחינת הגילאים מראה כי ככל שהגיל עולה כך גדל השיעור באוכלוסיה שמחזיק בהסדרים פנסויוניים. למועסקים הצעירים (בני 20-24) יש שיעור נמוך יחסית של הסדרי פנסיה שמסתכם ב-56%. בגילאים שבין 25-29 עולה שיעור זה ל-77% ובגילאים 30-64 יש כבר ל-85%-88% מהאוכלוסיה וסדרי פנסיה.

ההסדר השכיח ביותר בישראל הוא קרן פנסיה, אותה מחזיקים כ-59% מסך בעלי הסדרי הפנסיה. ל-31% יש קופת גמל, ל-26% יש ביטוח מנהלים, ל-13% יש פנסיה תקציבית ול-10% יש ביטוח חיים עם מרכיב חיסכון.

בקרב בעלי הסדר פנסיה ל-61% יש הסדר פנסיה אחד, ל-23% יש שני הסדרים ול-10% יש שלושה הסדרים ויותר.

פילוח נוסף מתייחס לרמת ההשכלה של החוסכים ולפיו ל-73% מהמועסקים חסרי תעודה בגרות יש הסדרי פנסיה, בהשוואה ל-79% מהמועסקים בעלי תעודת בגרות או תעודה על תיכונית, ול- 92% מהמועסקים בעלי תעודה אקדמית יש הסדר פנסיה. הפער בין קבוצות ההשכלה נמצא בכל קבוצות הגיל שנבחנו, והמגמה קשורה גם במשלחי היד השונים המאפיינים את רמות ההשכלה השונות.

וכמה מכם מבינים את הדוח שמגיע בדואר? בסקר מסרו 82% כי הם מקבלים דיווח תקופתי על מצב החשבון בהסדרי הפנסיה שלהם. 55% מאלה המקבלים דיווח מוסרים כי הדיווח כתוב בצורה מובנת, בשעה שללמעלה מ-40% הדיווח אינו מובן.

ואולי השאלה הכי מעניינת היא כמה מהחוסכים יודעים מה יהיה הסך שיקבלו מדי חודש ביום בו יצאו לפנסיה? מהסקר עולה כי מבין בעלי הסדרי הפנסיה שאינם גמלאים, 12% מעידים כי הם יודעים במדוייק איזה סכום יעמוד לרשותם ובאילו תנאים כאשר יפרשו, 26% יודעים בערך, באופן חלקי. 62% אינם יודעים בכלל איזה סכום יעמוד לרשותם ובאילו תנאים

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    RealRecheck 14/08/2013 17:03
    הגב לתגובה זו
    צריך להתנתק מהנדנדה של הגופים ששולטים בכסף שלנו. הפנסיונר של היום והפנסיונר העתידי תתעוררו ! אל תאפשרו לאנשים שמנהלים את פלטפורמות הפנסיה הישנות להרוויח מהכסף שלכם גם כשאתם מפסידים. ראו אותנו בגוגל.
  • 2.
    פונזי! 14/08/2013 14:17
    הגב לתגובה זו
    נתנו לפורשים תשלומים לא ריאלים (כולם יודעים מה הריבית מאז 2009). על הפורשים להחזיר, ויש גם לתבוע ייצוגית את אגף שוק ההון ואת שריג.
  • 1.
    חוסך צעיר 14/08/2013 14:01
    הגב לתגובה זו
    האוצר מערבב נתונים כדי להצדיק החלטה שערורייתית . קרנות הפנסיה משקיעות את רוב נכסיהן בשוק ההון , ולא באגרות חוב יעודיות כפי שהיה פעם, ולכן התשואה של הקרנות מושפעת לרוב מהנכסים בשוק ההון בהם השקיעה. אז מה הקשר לריבית הנמוכה??? האוצר הניח תשואה שנתית של 4%. בדיקה קצרה בפנסיה נט תראה שהתשואה השנתית הממוצעת בחמש השנים האחרונות של רוב הקרנות היא 7-8%. עכשיו תתחילו להסביר למה אין ברירה וצריך לקצץ 10%...
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%