בכיר בשוק ההון: "הבורסה בת"א נמצאת בבעיית נזילות קשה - המוסדיים סוחרים פה אולי ב-300-400 מיליון שקל ביום"

Bizportal שוחח עם בכיר בבית השקעות גדול על הטלטלה בבורסה: "האוזר עשה מהלך ענק" . על עודף הרגולציה: "זו רעה חולה"
יעל גרונטמן | (18)

לאחר ה'אפטר שוק' של התפטרות הנהלת הבורסה בלחץ יו"ר רשות ני"ע, Bizportal שוחח עם בכיר בבית השקעות גדול בישראל (שביקש להישאר בעילום שם) על הארועים האחרונים ועל מצבו של שוק ההון הישראלי. לדבריו מנכ"ל הבורסה צריך להיות מישהו שבא מהשטח.

"האוזר עשה מהלך ענק. הוא שם לו למטרה שלבנון וברונפלד יתפטרו - והם התפטרו. אני בטוח שימצאו מישהו טוב במקומם. בתפקיד המנכ"ל אנחנו מצפים לראות מינוי מקצועי ולא פוליטי, לעומת זאת תפקיד היו"ר של הבורסה דורש גם כישורים פוליטיים".

"תפקיד מנכ"ל הבורסה חייב להיות משרה קצובה בזמן, 4 שנים או מקסימום קדנציה כפולה, אבל לא יותר מזה. לדעתי מנכ"ל הבורסה צריך לבוא מהשטח, כלומר מהמגזר העסקי ואם אפשר אז עדיף איש שוק הון אמיתי. מבחינתי שיביאו מנכ"ל ויתגמלו אותו בבונוסים על פי עמידה ביעדים. ככה יהיה לו אינטרס אמיתי להוביל את הבורסה להצלחה כלכלית".

"כל עוד הבורסה מתפקדת כמלכ"ר ולמנהליה אין תמריץ אישי לשפר את ביצועיה, כי הם גם ככה מתוגמלים בנדיבות - זו בעיה. אולי כדאי היה בכלל להוציא את הניהול של הבורסה של ת"א לגורם מקצועי מחו"ל. אפשר למשל להביא חברה חיצונית שמתמחה בניהול בורסות כמו נאסד"ק או NYSE יורונקסט. אז הבורסה של ת"א, שנדחקה מבחינת הסוחרים בעולם לשולי השוליים מאז שיצאנו ממדד השווקים המתפתחים, עשויה ליהנות מגידול בפעילות רק בשל הפלטפורמה המשותפת עם בורסות אחרות".

אין שוק - המוסדיים סוחרים רק ב-300-400 מיליון שקל ביום

"פעם היה פה שוק ואני מאמין שעוד יהיה פה בעתיד שוק . אין לי ספק שלאורך זמן המחזורים בארץ שוב יגדלו - אבל כרגע הבעיה בבורסה בת"א היא קשה מאוד כי פשוט אין שוק אמיתי פעיל ונזיל".

"למעשה כיום חצי מהמחזור בשוק המקומי הוא של סוחרי יום והיקף הפעילות של המוסדיים מסתכם רק ב-300-400 מיליון שקל ביום. זה לא באמת שוק שמתפקד. המשמעות היא שהסיכון בשוק פה הולך וגדל וזה גורם לעוד כספים לצאת מפה לחו"ל - זה תהליך שמלבה את עצמו וצריך לעצור אותו".

"להערכתי בשנה שנתיים האחרונות כ-35%-40% מהחסכונות ארוכי הטווח שמנהלים המוסדיים בעבור הציבור עברו להשקעות בחו"ל. מנהלי הקרנות והקופות הבינו שרק ככה אם יכולים לפזר את הסיכונים ולפעול בשוק נזיל. אין מה להשוות בין הנזילות שיש בשופרסל לזו שיש במניות כמו טסקו או וול מארט".

אבל לפני שמספידים את הבורסה פה, צריך להבין שהכסף שעובר משוק לשוק זה רק דלתא שמהווה כ-5% מסך הכספים המנוהלים בשוק. אם סך החיסכון ארוך הטווח בישראל מסתכם בכטריליון שקל, אז כ-50 מיליארד שקל מהווים את הדלתא שעוברת בין השווקים על פי היתרונות השונים ועיוותי השוק הקיימים במניות ובאג"חים בכל רגע נתון. למשל בשבועות האחרונים בת"א השוק היה סטטי יחסית ובארה"ב נרשמו שיאים היסטורים והפער נפתח במידה כזו שחלק מכספי הדלתא שוב חזרו לשוק המקומי מתוך מחשבה שיש יותר סיכוי שהפער יצטמצם. המשקיעים המוסדיים הם דינמיים ואחנו נותנים להם שירותי ברוקראז' מקצועיים גם בשוק בארץ וגם בשווקים בחו"ל".

"יש תופעה נוספת שהולכת וגוברת בשנים האחרונות בעקבות הירידה בנזילות בשוק המקומי - גופי החיסכון המוסדיים הפכו לספקי אשראי חוץ בנקאי לחברות המקומיות, כמו עזריאלי שגייסה בעסקת אשראי גדולה כמיליארד שקל מהראל".

"מבחינת החברות, קרנות הפנסיה וקופות הגמל מחליפות בכך גם את הבנקים שצימצמו והקשיחו את חנאי מתן האשראי לחברות ומחליפות גם את שוק גיוס החוב בדרך של הנפקה בבורסה. ומבחינת הגופים המוסדיים, הסטת כספי החיסכון לחברות הריאליות שמשלמות בעבור האשראי הזה בריביות יפות - בא על חשבון הזרמת הון מכיוונן לבורסה".

עודף הרגולציה זו רעה חולה

על המצב בשוק ההון המקומי אמר הבכיר "עודף הרגולציה זו רעה חולה - זו בעיה קשה מאוד שעברו פה מקיצוניות אחת לקיצוניות אחרת. כרגע ממש קשה לנו לתפקד. ההוצאות על אכיפה ופיקוח הן אדירות".

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    כולם כועסים על הממשלה והאוצר נקווה שיסיקו את המסקנות (ל"ת)
    צילי 06/08/2013 09:08
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    זאוס הסקסי 06/08/2013 07:28
    הגב לתגובה זו
    הכסף יורד מכיסכם? מה אתם מפסידים? אז ילא!!!!!!שחררו את הכסף גם לי!!!! ראו רק ברכה!!!והצלחה!!! כיל היום עולה בשש אחוז!!!!
  • 14.
    בכר 06/08/2013 06:12
    הגב לתגובה זו
    המדינה חונקת את היצרנים והסוחרים עם עודף מיסוי וע"י כך חונקת את השוק. מצד שני נותנת הטבות במיליארדים לחברות מסוימות שהתרומה שלהם בהכנסות למדינה שואפת ל-0. הבורסה משקפת את אי האמון בכלכלה הישראלית.
  • 13.
    משה. ששון ישר 05/08/2013 23:50
    הגב לתגובה זו
    מה יהיה???? באתי לגייס ממיטב וטרקו את הדלת!!! מה יהיה???????
  • 12.
    איציק ר 05/08/2013 17:02
    הגב לתגובה זו
    לפתוח לשוקי חו"ל. תכניסו לראש שאנחנו גרגר בעולם הפיננסי. היינו צריכים להיות יותר מושכים למשקיעים זרים,להוריד את המס(הלו סילבן,הפסד ריאלי הוא הפסד.).ועד שמחירי הדירות לא יירדו לא תהיה בורסה.נקודה
  • 11.
    נובל נקרעת למטה, לברח מהגז נפטטטטט (ל"ת)
    שונא שהבורסה קורסת 05/08/2013 16:58
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אבל יש קזינו שבועי 05/08/2013 16:54
    הגב לתגובה זו
    עכשיו מתחיל הרס יסודי של ענף הנדלן ! בכיה לדורות ! הסולולר זה כסף קטן והרס קטן לעומת הנדלן - מס שבח יהרוס את הענף - הממשלה תפסיד בסוף לתווך של שנה שנתיים כמו שהפסידה מהגדלת מס על הבורסה . באמצע הבריחה מדליקים מדורה ענקית להבריח את הנותרים !
  • 9.
    דני 05/08/2013 16:50
    הגב לתגובה זו
    עכשיו מתחיל הרס יסודי של ענף הנדלן ! בכיה לדורות ! הסולולר זה כסף קטן והרס קטן לעומת הנדלן - מס שבח יהרוס את הענף - הממשלה תפסיד בסוף לתווך של שנה שנתיים כמו שהפסידה מהגדלת מס על הבורסה . באמצע הבריחה מדליקים מדורה ענקית להבריח את הנותרים !
  • 8.
    הזעקה 05/08/2013 16:49
    הגב לתגובה זו
    כלום לא יעזור לכם. הצמרת מנותקת מהעם בכל תחום הם מתעוררים רק כאשר מנערים אותם חזק חזק חזק. הדג מסריח מהראש
  • 7.
    דן 05/08/2013 16:46
    הגב לתגובה זו
    ככל שבתי השקעות יתאחדו, יירדו הוצאות הניהול, תגבר התחרות והציבור יהנה מזה. למה צריך שנים שלושה מנכ"לים ויור"ים אם אפשר רק אחד? וכו' לגבי כל המוצצים את דמם של החוסכים.
  • 6.
    גילית לנו את אמריקה (ל"ת)
    דרור 05/08/2013 16:38
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    משה. ששון ישר 05/08/2013 16:33
    הגב לתגובה זו
    מה יהיה ?
  • ציפי 05/08/2013 17:08
    הגב לתגובה זו
    לא נשאר לאנשים כסף עכשיו יצטרכו למקור נדל"ן בהפסד ולהכניס הון שנשאר לבורסה כי נדל" כרגע מת מי רוצה להרוויח ולפחות לא להפסיד מהנדל"ן כמה שמהר למקור זה שם המשחק
  • 4.
    busi513372 05/08/2013 16:26
    הגב לתגובה זו
    תורידו את המס ל 15% ותראו מזה גידל במחזור.
  • 10%, לא יותר (ל"ת)
    וגם זה הרבה 05/08/2013 16:47
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ואף מילה על המס? 05/08/2013 16:23
    הגב לתגובה זו
    תפסת מרובה לא תפסת.
  • 2.
    די לעודף הרגולציה! 05/08/2013 16:12
    הגב לתגובה זו
    די! נמאס! רגולציה לגרש!
  • 1.
    רציו לפני קריסה 05/08/2013 16:07
    הגב לתגובה זו
    לברוחחחחחחחחחח
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
חשיפת Bizportal

נאוויטס נכנסת לגינאה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה

נחשף בביזפורטל: נאוויטס חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים באפריקה

מנדי הניג |

נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.94%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. יש לציין שזה אמנם לא סכום מהותי אבל יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים.

על פי ההסכם, נאוויטס מקבלת אופציה לכניסה של עד 80% ברישיון Orinduik מול חופי גיאנה, כולל קבלת המפעילות על הבלוק. מימוש האופציה יתבצע בתוך שנה וידרוש תשלום נוסף של 2.5 מיליון דולר. במקביל, נאוויטס תקבל אופציה לרכוש עד 47.5% ברישיון Block 1 CBK מול דרום אפריקה ולשמש בו כמפעילה. אופציה זו תקפה לשישה חודשים וכוללת תשלום של 4 מיליון דולר בעת מימושה. במסגרת שתי האופציות, Eco נהנית ממנגנון "carry" שלפיו נאוויטס תממן את חלקה בעבודות החיפוש והקידוחים עד תקרה של 11 מיליון דולר בגיאנה ו-7.5 מיליון דולר בדרום אפריקה, כך ש-Eco תוכל להתקדם עם תוכניות העבודה בלי להידרש להשקעות הוניות בתחילת הדרך.

הגדלה עתידית של ההחזקות

ההסכם כולל גם זכות לנאוויטס להגדיל בעתיד את אחזקותיה בנכסים נוספים של Eco, בהם רישיונות חיפוש ימיים בנמיביה ובדרום אפריקה, וכן להצטרף למיזמים חדשים על בסיס חלוקה של 50:50. לפי הצדדים, אופציות אלה מוגדרות לטווח של חמש עד עשר שנים, מה שמייצר עבור נאוויטס פלטפורמה להרחבת הפעילות הגלובלית שלה גם מעבר לשני הרישיונות הנוכחיים.

במקביל להסכם עם נאוויטס, Eco חתמה על הסכם אופציה עם השותפה המקומית OrangeBasin Energies להגדלת חלקה ברישיון Block 1 CBK. אם Eco תממש את האופציה במלואה, תידרש להעביר ל-OrangeBasin תשלומים בהיקף מצטבר של כ-4.8 מיליון דולר, חלקם במזומן וחלקם במניות. נאוויטס מצידה תוכל לבחור להשתתף במחצית מהאופציה ולהחזיר לאקו את חלקה היחסי.

שותפות ״טרנספורמטיבית״

ב-Eco Atlantic מגדירים את השותפות עם נאוויטס "טרנספורמטיבית", תוך דגש על יכולותיה של נאוויטס בפיתוח פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול. מנכ"ל Eco, גיל הולצמן, מסר "השותפות עם נאוויטס, חברה עם יכולות מימון ופיתוח של פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול, היא צעד משמעותי עבור Eco Atlantic. הכניסה המתוכננת שלהם לרישיונות בגיאנה ודרום אפריקה מחזקת את היכולת שלנו להאיץ תוכניות עבודה ולקדם בחינה מסחרית של התגליות הקיימות. ביקור משותף בגיאנה צפוי להתקיים עוד החודש, ולאחריו נוכל לחדד את תוכנית העבודה והקידוחים. השותפות הזו מעניקה לנו מסלול ברור קדימה והיא מהווה זרז אמיתי לצמיחת החברה. אני מבקש להודות לבעלי המניות על התמיכה המתמשכת ולגדעון תדמור ולצוות נאוויטס על שיתוף פעולה מקצועי וחזון משותף שאפשרו את קידום ההסכם."

PULS של אלביט (אלביט)PULS של אלביט (אלביט)

אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS

אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית

רן קידר |
נושאים בכתבה אלביט מערכות

ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.

מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.

הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.

יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.

בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.