בכיר בשוק ההון: "הבורסה בת"א נמצאת בבעיית נזילות קשה - המוסדיים סוחרים פה אולי ב-300-400 מיליון שקל ביום"

Bizportal שוחח עם בכיר בבית השקעות גדול על הטלטלה בבורסה: "האוזר עשה מהלך ענק" . על עודף הרגולציה: "זו רעה חולה"
יעל גרונטמן | (18)

לאחר ה'אפטר שוק' של התפטרות הנהלת הבורסה בלחץ יו"ר רשות ני"ע, Bizportal שוחח עם בכיר בבית השקעות גדול בישראל (שביקש להישאר בעילום שם) על הארועים האחרונים ועל מצבו של שוק ההון הישראלי. לדבריו מנכ"ל הבורסה צריך להיות מישהו שבא מהשטח.

"האוזר עשה מהלך ענק. הוא שם לו למטרה שלבנון וברונפלד יתפטרו - והם התפטרו. אני בטוח שימצאו מישהו טוב במקומם. בתפקיד המנכ"ל אנחנו מצפים לראות מינוי מקצועי ולא פוליטי, לעומת זאת תפקיד היו"ר של הבורסה דורש גם כישורים פוליטיים".

"תפקיד מנכ"ל הבורסה חייב להיות משרה קצובה בזמן, 4 שנים או מקסימום קדנציה כפולה, אבל לא יותר מזה. לדעתי מנכ"ל הבורסה צריך לבוא מהשטח, כלומר מהמגזר העסקי ואם אפשר אז עדיף איש שוק הון אמיתי. מבחינתי שיביאו מנכ"ל ויתגמלו אותו בבונוסים על פי עמידה ביעדים. ככה יהיה לו אינטרס אמיתי להוביל את הבורסה להצלחה כלכלית".

"כל עוד הבורסה מתפקדת כמלכ"ר ולמנהליה אין תמריץ אישי לשפר את ביצועיה, כי הם גם ככה מתוגמלים בנדיבות - זו בעיה. אולי כדאי היה בכלל להוציא את הניהול של הבורסה של ת"א לגורם מקצועי מחו"ל. אפשר למשל להביא חברה חיצונית שמתמחה בניהול בורסות כמו נאסד"ק או NYSE יורונקסט. אז הבורסה של ת"א, שנדחקה מבחינת הסוחרים בעולם לשולי השוליים מאז שיצאנו ממדד השווקים המתפתחים, עשויה ליהנות מגידול בפעילות רק בשל הפלטפורמה המשותפת עם בורסות אחרות".

אין שוק - המוסדיים סוחרים רק ב-300-400 מיליון שקל ביום

"פעם היה פה שוק ואני מאמין שעוד יהיה פה בעתיד שוק . אין לי ספק שלאורך זמן המחזורים בארץ שוב יגדלו - אבל כרגע הבעיה בבורסה בת"א היא קשה מאוד כי פשוט אין שוק אמיתי פעיל ונזיל".

"למעשה כיום חצי מהמחזור בשוק המקומי הוא של סוחרי יום והיקף הפעילות של המוסדיים מסתכם רק ב-300-400 מיליון שקל ביום. זה לא באמת שוק שמתפקד. המשמעות היא שהסיכון בשוק פה הולך וגדל וזה גורם לעוד כספים לצאת מפה לחו"ל - זה תהליך שמלבה את עצמו וצריך לעצור אותו".

"להערכתי בשנה שנתיים האחרונות כ-35%-40% מהחסכונות ארוכי הטווח שמנהלים המוסדיים בעבור הציבור עברו להשקעות בחו"ל. מנהלי הקרנות והקופות הבינו שרק ככה אם יכולים לפזר את הסיכונים ולפעול בשוק נזיל. אין מה להשוות בין הנזילות שיש בשופרסל לזו שיש במניות כמו טסקו או וול מארט".

אבל לפני שמספידים את הבורסה פה, צריך להבין שהכסף שעובר משוק לשוק זה רק דלתא שמהווה כ-5% מסך הכספים המנוהלים בשוק. אם סך החיסכון ארוך הטווח בישראל מסתכם בכטריליון שקל, אז כ-50 מיליארד שקל מהווים את הדלתא שעוברת בין השווקים על פי היתרונות השונים ועיוותי השוק הקיימים במניות ובאג"חים בכל רגע נתון. למשל בשבועות האחרונים בת"א השוק היה סטטי יחסית ובארה"ב נרשמו שיאים היסטורים והפער נפתח במידה כזו שחלק מכספי הדלתא שוב חזרו לשוק המקומי מתוך מחשבה שיש יותר סיכוי שהפער יצטמצם. המשקיעים המוסדיים הם דינמיים ואחנו נותנים להם שירותי ברוקראז' מקצועיים גם בשוק בארץ וגם בשווקים בחו"ל".

"יש תופעה נוספת שהולכת וגוברת בשנים האחרונות בעקבות הירידה בנזילות בשוק המקומי - גופי החיסכון המוסדיים הפכו לספקי אשראי חוץ בנקאי לחברות המקומיות, כמו עזריאלי שגייסה בעסקת אשראי גדולה כמיליארד שקל מהראל".

"מבחינת החברות, קרנות הפנסיה וקופות הגמל מחליפות בכך גם את הבנקים שצימצמו והקשיחו את חנאי מתן האשראי לחברות ומחליפות גם את שוק גיוס החוב בדרך של הנפקה בבורסה. ומבחינת הגופים המוסדיים, הסטת כספי החיסכון לחברות הריאליות שמשלמות בעבור האשראי הזה בריביות יפות - בא על חשבון הזרמת הון מכיוונן לבורסה".

עודף הרגולציה זו רעה חולה

על המצב בשוק ההון המקומי אמר הבכיר "עודף הרגולציה זו רעה חולה - זו בעיה קשה מאוד שעברו פה מקיצוניות אחת לקיצוניות אחרת. כרגע ממש קשה לנו לתפקד. ההוצאות על אכיפה ופיקוח הן אדירות".

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    כולם כועסים על הממשלה והאוצר נקווה שיסיקו את המסקנות (ל"ת)
    צילי 06/08/2013 09:08
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    זאוס הסקסי 06/08/2013 07:28
    הגב לתגובה זו
    הכסף יורד מכיסכם? מה אתם מפסידים? אז ילא!!!!!!שחררו את הכסף גם לי!!!! ראו רק ברכה!!!והצלחה!!! כיל היום עולה בשש אחוז!!!!
  • 14.
    בכר 06/08/2013 06:12
    הגב לתגובה זו
    המדינה חונקת את היצרנים והסוחרים עם עודף מיסוי וע"י כך חונקת את השוק. מצד שני נותנת הטבות במיליארדים לחברות מסוימות שהתרומה שלהם בהכנסות למדינה שואפת ל-0. הבורסה משקפת את אי האמון בכלכלה הישראלית.
  • 13.
    משה. ששון ישר 05/08/2013 23:50
    הגב לתגובה זו
    מה יהיה???? באתי לגייס ממיטב וטרקו את הדלת!!! מה יהיה???????
  • 12.
    איציק ר 05/08/2013 17:02
    הגב לתגובה זו
    לפתוח לשוקי חו"ל. תכניסו לראש שאנחנו גרגר בעולם הפיננסי. היינו צריכים להיות יותר מושכים למשקיעים זרים,להוריד את המס(הלו סילבן,הפסד ריאלי הוא הפסד.).ועד שמחירי הדירות לא יירדו לא תהיה בורסה.נקודה
  • 11.
    נובל נקרעת למטה, לברח מהגז נפטטטטט (ל"ת)
    שונא שהבורסה קורסת 05/08/2013 16:58
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אבל יש קזינו שבועי 05/08/2013 16:54
    הגב לתגובה זו
    עכשיו מתחיל הרס יסודי של ענף הנדלן ! בכיה לדורות ! הסולולר זה כסף קטן והרס קטן לעומת הנדלן - מס שבח יהרוס את הענף - הממשלה תפסיד בסוף לתווך של שנה שנתיים כמו שהפסידה מהגדלת מס על הבורסה . באמצע הבריחה מדליקים מדורה ענקית להבריח את הנותרים !
  • 9.
    דני 05/08/2013 16:50
    הגב לתגובה זו
    עכשיו מתחיל הרס יסודי של ענף הנדלן ! בכיה לדורות ! הסולולר זה כסף קטן והרס קטן לעומת הנדלן - מס שבח יהרוס את הענף - הממשלה תפסיד בסוף לתווך של שנה שנתיים כמו שהפסידה מהגדלת מס על הבורסה . באמצע הבריחה מדליקים מדורה ענקית להבריח את הנותרים !
  • 8.
    הזעקה 05/08/2013 16:49
    הגב לתגובה זו
    כלום לא יעזור לכם. הצמרת מנותקת מהעם בכל תחום הם מתעוררים רק כאשר מנערים אותם חזק חזק חזק. הדג מסריח מהראש
  • 7.
    דן 05/08/2013 16:46
    הגב לתגובה זו
    ככל שבתי השקעות יתאחדו, יירדו הוצאות הניהול, תגבר התחרות והציבור יהנה מזה. למה צריך שנים שלושה מנכ"לים ויור"ים אם אפשר רק אחד? וכו' לגבי כל המוצצים את דמם של החוסכים.
  • 6.
    גילית לנו את אמריקה (ל"ת)
    דרור 05/08/2013 16:38
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    משה. ששון ישר 05/08/2013 16:33
    הגב לתגובה זו
    מה יהיה ?
  • ציפי 05/08/2013 17:08
    הגב לתגובה זו
    לא נשאר לאנשים כסף עכשיו יצטרכו למקור נדל"ן בהפסד ולהכניס הון שנשאר לבורסה כי נדל" כרגע מת מי רוצה להרוויח ולפחות לא להפסיד מהנדל"ן כמה שמהר למקור זה שם המשחק
  • 4.
    busi513372 05/08/2013 16:26
    הגב לתגובה זו
    תורידו את המס ל 15% ותראו מזה גידל במחזור.
  • 10%, לא יותר (ל"ת)
    וגם זה הרבה 05/08/2013 16:47
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ואף מילה על המס? 05/08/2013 16:23
    הגב לתגובה זו
    תפסת מרובה לא תפסת.
  • 2.
    די לעודף הרגולציה! 05/08/2013 16:12
    הגב לתגובה זו
    די! נמאס! רגולציה לגרש!
  • 1.
    רציו לפני קריסה 05/08/2013 16:07
    הגב לתגובה זו
    לברוחחחחחחחחחח
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?