לאחר ה'אפטר שוק' של התפטרות הנהלת הבורסה בלחץ יו"ר רשות ני"ע, Bizportal שוחח עם בכיר בבית השקעות גדול בישראל (שביקש להישאר בעילום שם) על הארועים האחרונים ועל מצבו של שוק ההון הישראלי. לדבריו מנכ"ל הבורסה צריך להיות מישהו שבא מהשטח.

"האוזר עשה מהלך ענק. הוא שם לו למטרה שלבנון וברונפלד יתפטרו - והם התפטרו. אני בטוח שימצאו מישהו טוב במקומם. בתפקיד המנכ"ל אנחנו מצפים לראות מינוי מקצועי ולא פוליטי, לעומת זאת תפקיד היו"ר של הבורסה דורש גם כישורים פוליטיים".

"תפקיד מנכ"ל הבורסה חייב להיות משרה קצובה בזמן, 4 שנים או מקסימום קדנציה כפולה, אבל לא יותר מזה. לדעתי מנכ"ל הבורסה צריך לבוא מהשטח, כלומר מהמגזר העסקי ואם אפשר אז עדיף איש שוק הון אמיתי. מבחינתי שיביאו מנכ"ל ויתגמלו אותו בבונוסים על פי עמידה ביעדים. ככה יהיה לו אינטרס אמיתי להוביל את הבורסה להצלחה כלכלית".

"כל עוד הבורסה מתפקדת כמלכ"ר ולמנהליה אין תמריץ אישי לשפר את ביצועיה, כי הם גם ככה מתוגמלים בנדיבות - זו בעיה. אולי כדאי היה בכלל להוציא את הניהול של הבורסה של ת"א לגורם מקצועי מחו"ל. אפשר למשל להביא חברה חיצונית שמתמחה בניהול בורסות כמו נאסד"ק או NYSE יורונקסט. אז הבורסה של ת"א, שנדחקה מבחינת הסוחרים בעולם לשולי השוליים מאז שיצאנו ממדד השווקים המתפתחים, עשויה ליהנות מגידול בפעילות רק בשל הפלטפורמה המשותפת עם בורסות אחרות".

אין שוק - המוסדיים סוחרים רק ב-300-400 מיליון שקל ביום

"פעם היה פה שוק ואני מאמין שעוד יהיה פה בעתיד שוק . אין לי ספק שלאורך זמן המחזורים בארץ שוב יגדלו - אבל כרגע הבעיה בבורסה בת"א היא קשה מאוד כי פשוט אין שוק אמיתי פעיל ונזיל".

"למעשה כיום חצי מהמחזור בשוק המקומי הוא של סוחרי יום והיקף הפעילות של המוסדיים מסתכם רק ב-300-400 מיליון שקל ביום. זה לא באמת שוק שמתפקד. המשמעות היא שהסיכון בשוק פה הולך וגדל וזה גורם לעוד כספים לצאת מפה לחו"ל - זה תהליך שמלבה את עצמו וצריך לעצור אותו".

"להערכתי בשנה שנתיים האחרונות כ-35%-40% מהחסכונות ארוכי הטווח שמנהלים המוסדיים בעבור הציבור עברו להשקעות בחו"ל. מנהלי הקרנות והקופות הבינו שרק ככה אם יכולים לפזר את הסיכונים ולפעול בשוק נזיל. אין מה להשוות בין הנזילות שיש בשופרסל לזו שיש במניות כמו טסקו או וול מארט".

אבל לפני שמספידים את הבורסה פה, צריך להבין שהכסף שעובר משוק לשוק זה רק דלתא שמהווה כ-5% מסך הכספים המנוהלים בשוק. אם סך החיסכון ארוך הטווח בישראל מסתכם בכטריליון שקל, אז כ-50 מיליארד שקל מהווים את הדלתא שעוברת בין השווקים על פי היתרונות השונים ועיוותי השוק הקיימים במניות ובאג"חים בכל רגע נתון. למשל בשבועות האחרונים בת"א השוק היה סטטי יחסית ובארה"ב נרשמו שיאים היסטורים והפער נפתח במידה כזו שחלק מכספי הדלתא שוב חזרו לשוק המקומי מתוך מחשבה שיש יותר סיכוי שהפער יצטמצם. המשקיעים המוסדיים הם דינמיים ואחנו נותנים להם שירותי ברוקראז' מקצועיים גם בשוק בארץ וגם בשווקים בחו"ל".

"יש תופעה נוספת שהולכת וגוברת בשנים האחרונות בעקבות הירידה בנזילות בשוק המקומי - גופי החיסכון המוסדיים הפכו לספקי אשראי חוץ בנקאי לחברות המקומיות, כמו עזריאלי שגייסה בעסקת אשראי גדולה כמיליארד שקל מהראל".

"מבחינת החברות, קרנות הפנסיה וקופות הגמל מחליפות בכך גם את הבנקים שצימצמו והקשיחו את חנאי מתן האשראי לחברות ומחליפות גם את שוק גיוס החוב בדרך של הנפקה בבורסה. ומבחינת הגופים המוסדיים, הסטת כספי החיסכון לחברות הריאליות שמשלמות בעבור האשראי הזה בריביות יפות - בא על חשבון הזרמת הון מכיוונן לבורסה".

עודף הרגולציה זו רעה חולה

על המצב בשוק ההון המקומי אמר הבכיר "עודף הרגולציה זו רעה חולה - זו בעיה קשה מאוד שעברו פה מקיצוניות אחת לקיצוניות אחרת. כרגע ממש קשה לנו לתפקד. ההוצאות על אכיפה ופיקוח הן אדירות".