בכיר בשוק ההון: "הבורסה בת"א נמצאת בבעיית נזילות קשה - המוסדיים סוחרים פה אולי ב-300-400 מיליון שקל ביום"
לאחר ה'אפטר שוק' של התפטרות הנהלת הבורסה בלחץ יו"ר רשות ני"ע, Bizportal שוחח עם בכיר בבית השקעות גדול בישראל (שביקש להישאר בעילום שם) על הארועים האחרונים ועל מצבו של שוק ההון הישראלי. לדבריו מנכ"ל הבורסה צריך להיות מישהו שבא מהשטח.
"האוזר עשה מהלך ענק. הוא שם לו למטרה שלבנון וברונפלד יתפטרו - והם התפטרו. אני בטוח שימצאו מישהו טוב במקומם. בתפקיד המנכ"ל אנחנו מצפים לראות מינוי מקצועי ולא פוליטי, לעומת זאת תפקיד היו"ר של הבורסה דורש גם כישורים פוליטיים".
"תפקיד מנכ"ל הבורסה חייב להיות משרה קצובה בזמן, 4 שנים או מקסימום קדנציה כפולה, אבל לא יותר מזה. לדעתי מנכ"ל הבורסה צריך לבוא מהשטח, כלומר מהמגזר העסקי ואם אפשר אז עדיף איש שוק הון אמיתי. מבחינתי שיביאו מנכ"ל ויתגמלו אותו בבונוסים על פי עמידה ביעדים. ככה יהיה לו אינטרס אמיתי להוביל את הבורסה להצלחה כלכלית".
"כל עוד הבורסה מתפקדת כמלכ"ר ולמנהליה אין תמריץ אישי לשפר את ביצועיה, כי הם גם ככה מתוגמלים בנדיבות - זו בעיה. אולי כדאי היה בכלל להוציא את הניהול של הבורסה של ת"א לגורם מקצועי מחו"ל. אפשר למשל להביא חברה חיצונית שמתמחה בניהול בורסות כמו נאסד"ק או NYSE יורונקסט. אז הבורסה של ת"א, שנדחקה מבחינת הסוחרים בעולם לשולי השוליים מאז שיצאנו ממדד השווקים המתפתחים, עשויה ליהנות מגידול בפעילות רק בשל הפלטפורמה המשותפת עם בורסות אחרות".
אין שוק - המוסדיים סוחרים רק ב-300-400 מיליון שקל ביום
"פעם היה פה שוק ואני מאמין שעוד יהיה פה בעתיד שוק . אין לי ספק שלאורך זמן המחזורים בארץ שוב יגדלו - אבל כרגע הבעיה בבורסה בת"א היא קשה מאוד כי פשוט אין שוק אמיתי פעיל ונזיל".
"למעשה כיום חצי מהמחזור בשוק המקומי הוא של סוחרי יום והיקף הפעילות של המוסדיים מסתכם רק ב-300-400 מיליון שקל ביום. זה לא באמת שוק שמתפקד. המשמעות היא שהסיכון בשוק פה הולך וגדל וזה גורם לעוד כספים לצאת מפה לחו"ל - זה תהליך שמלבה את עצמו וצריך לעצור אותו".
"להערכתי בשנה שנתיים האחרונות כ-35%-40% מהחסכונות ארוכי הטווח שמנהלים המוסדיים בעבור הציבור עברו להשקעות בחו"ל. מנהלי הקרנות והקופות הבינו שרק ככה אם יכולים לפזר את הסיכונים ולפעול בשוק נזיל. אין מה להשוות בין הנזילות שיש בשופרסל לזו שיש במניות כמו טסקו או וול מארט".
אבל לפני שמספידים את הבורסה פה, צריך להבין שהכסף שעובר משוק לשוק זה רק דלתא שמהווה כ-5% מסך הכספים המנוהלים בשוק. אם סך החיסכון ארוך הטווח בישראל מסתכם בכטריליון שקל, אז כ-50 מיליארד שקל מהווים את הדלתא שעוברת בין השווקים על פי היתרונות השונים ועיוותי השוק הקיימים במניות ובאג"חים בכל רגע נתון. למשל בשבועות האחרונים בת"א השוק היה סטטי יחסית ובארה"ב נרשמו שיאים היסטורים והפער נפתח במידה כזו שחלק מכספי הדלתא שוב חזרו לשוק המקומי מתוך מחשבה שיש יותר סיכוי שהפער יצטמצם. המשקיעים המוסדיים הם דינמיים ואחנו נותנים להם שירותי ברוקראז' מקצועיים גם בשוק בארץ וגם בשווקים בחו"ל".
"יש תופעה נוספת שהולכת וגוברת בשנים האחרונות בעקבות הירידה בנזילות בשוק המקומי - גופי החיסכון המוסדיים הפכו לספקי אשראי חוץ בנקאי לחברות המקומיות, כמו עזריאלי שגייסה בעסקת אשראי גדולה כמיליארד שקל מהראל".
"מבחינת החברות, קרנות הפנסיה וקופות הגמל מחליפות בכך גם את הבנקים שצימצמו והקשיחו את חנאי מתן האשראי לחברות ומחליפות גם את שוק גיוס החוב בדרך של הנפקה בבורסה. ומבחינת הגופים המוסדיים, הסטת כספי החיסכון לחברות הריאליות שמשלמות בעבור האשראי הזה בריביות יפות - בא על חשבון הזרמת הון מכיוונן לבורסה".
עודף הרגולציה זו רעה חולה
על המצב בשוק ההון המקומי אמר הבכיר "עודף הרגולציה זו רעה חולה - זו בעיה קשה מאוד שעברו פה מקיצוניות אחת לקיצוניות אחרת. כרגע ממש קשה לנו לתפקד. ההוצאות על אכיפה ופיקוח הן אדירות".
- 16.כולם כועסים על הממשלה והאוצר נקווה שיסיקו את המסקנות (ל"ת)צילי 06/08/2013 09:08הגב לתגובה זו
- 15.זאוס הסקסי 06/08/2013 07:28הגב לתגובה זוהכסף יורד מכיסכם? מה אתם מפסידים? אז ילא!!!!!!שחררו את הכסף גם לי!!!! ראו רק ברכה!!!והצלחה!!! כיל היום עולה בשש אחוז!!!!
- 14.בכר 06/08/2013 06:12הגב לתגובה זוהמדינה חונקת את היצרנים והסוחרים עם עודף מיסוי וע"י כך חונקת את השוק. מצד שני נותנת הטבות במיליארדים לחברות מסוימות שהתרומה שלהם בהכנסות למדינה שואפת ל-0. הבורסה משקפת את אי האמון בכלכלה הישראלית.
- 13.משה. ששון ישר 05/08/2013 23:50הגב לתגובה זומה יהיה???? באתי לגייס ממיטב וטרקו את הדלת!!! מה יהיה???????
- 12.איציק ר 05/08/2013 17:02הגב לתגובה זולפתוח לשוקי חו"ל. תכניסו לראש שאנחנו גרגר בעולם הפיננסי. היינו צריכים להיות יותר מושכים למשקיעים זרים,להוריד את המס(הלו סילבן,הפסד ריאלי הוא הפסד.).ועד שמחירי הדירות לא יירדו לא תהיה בורסה.נקודה
- 11.נובל נקרעת למטה, לברח מהגז נפטטטטט (ל"ת)שונא שהבורסה קורסת 05/08/2013 16:58הגב לתגובה זו
- 10.אבל יש קזינו שבועי 05/08/2013 16:54הגב לתגובה זועכשיו מתחיל הרס יסודי של ענף הנדלן ! בכיה לדורות ! הסולולר זה כסף קטן והרס קטן לעומת הנדלן - מס שבח יהרוס את הענף - הממשלה תפסיד בסוף לתווך של שנה שנתיים כמו שהפסידה מהגדלת מס על הבורסה . באמצע הבריחה מדליקים מדורה ענקית להבריח את הנותרים !
- 9.דני 05/08/2013 16:50הגב לתגובה זועכשיו מתחיל הרס יסודי של ענף הנדלן ! בכיה לדורות ! הסולולר זה כסף קטן והרס קטן לעומת הנדלן - מס שבח יהרוס את הענף - הממשלה תפסיד בסוף לתווך של שנה שנתיים כמו שהפסידה מהגדלת מס על הבורסה . באמצע הבריחה מדליקים מדורה ענקית להבריח את הנותרים !
- 8.הזעקה 05/08/2013 16:49הגב לתגובה זוכלום לא יעזור לכם. הצמרת מנותקת מהעם בכל תחום הם מתעוררים רק כאשר מנערים אותם חזק חזק חזק. הדג מסריח מהראש
- 7.דן 05/08/2013 16:46הגב לתגובה זוככל שבתי השקעות יתאחדו, יירדו הוצאות הניהול, תגבר התחרות והציבור יהנה מזה. למה צריך שנים שלושה מנכ"לים ויור"ים אם אפשר רק אחד? וכו' לגבי כל המוצצים את דמם של החוסכים.
- 6.גילית לנו את אמריקה (ל"ת)דרור 05/08/2013 16:38הגב לתגובה זו
- 5.משה. ששון ישר 05/08/2013 16:33הגב לתגובה זומה יהיה ?
- ציפי 05/08/2013 17:08הגב לתגובה זולא נשאר לאנשים כסף עכשיו יצטרכו למקור נדל"ן בהפסד ולהכניס הון שנשאר לבורסה כי נדל" כרגע מת מי רוצה להרוויח ולפחות לא להפסיד מהנדל"ן כמה שמהר למקור זה שם המשחק
- 4.busi513372 05/08/2013 16:26הגב לתגובה זותורידו את המס ל 15% ותראו מזה גידל במחזור.
- 10%, לא יותר (ל"ת)וגם זה הרבה 05/08/2013 16:47הגב לתגובה זו
- 3.ואף מילה על המס? 05/08/2013 16:23הגב לתגובה זותפסת מרובה לא תפסת.
- 2.די לעודף הרגולציה! 05/08/2013 16:12הגב לתגובה זודי! נמאס! רגולציה לגרש!
- 1.רציו לפני קריסה 05/08/2013 16:07הגב לתגובה זולברוחחחחחחחחחח
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותאלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין
ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים
אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45% , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים.
והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.
לא חתונה קתולית
גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.
אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.
- הנשיא ממשיך לעשות בושות...
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה).
ארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמרייו"ר מגוריט: "הגענו לרגע שבו אפשר להתחיל לשתף את הציבור בתזרים באופן חודשי"
"מגוריט היא אוניה ששטה על תנודות המאקרו, ואני אופטימי על כלכלת ישראל" אומר יו"ר מגוריט, ארז רוזנבוך; מניית מגוריט טיפסה בחצי שנה האחרונה אבל עדיין נסחרת מתחת להון "ב-2026 אנחנו מקבלים מסה גדולה של דירות לאורך כל השנה, השוק ידע לתמחר את זה" רוזנבוך מציין כי הדיבידנד החודשי "יהפוך את התזרים למוחשי הרבה יותר למשקיעים"
מגוריט מסכמת את הרבעון השלישי ואת תשעת החודשים הראשונים של השנה עם נתונים שמראים על התייצבות והתרחבות של הפעילות שלה. ה-NOI מהשכרת דירות עלה בכ-22% והגיע ל-60.3 מיליון שקל, התזרים מפעילות שוטפת גדל בכ-39% לכ-31.3 מיליון שקל, והרווח המצטבר לתקופה הסתכם ליותר מ-86 מיליון שקל. חלק גדול מהשיפור מגיע ממספר רב של דירות שנכנסו לאכלוס בחודשים האחרונים, מה שמתחיל לשקף את ההשפעה של בניית הפורטפוליו לאורך השנים. ההון העצמי של מגוריט עומד כעת על כ-1.77 מיליארד שקל. אבל מסתבר שהקפיצה הגדולה תגיע ב-2026 אז מסה של דירות, מאות דירות יכנסו לאכלוס ויחזקו את התזרים בצורה משמעותית.
בהמשך לתוצאות, הדירקטוריון אישר שינוי במדיניות החלוקה - דיבידנד חודשי קבוע, לראשונה בישראל בקרן ריט למגורים. לפי התוכנית, יתבצעו חלוקות של כ-60 מיליון שקל ב-2026 (תשואה של כ-4.8% לפי השווי הנוכחי),
כ-72 מיליון שקל ב-2027 וכ-86.4 מיליון שקל ב-2028 (תשואה של כ-7%). כשהרעיון הוא לייצר תזרים שמתנהג כמו שכר דירה קבוע, שוטף וצפוי אבל דרך הבורסה.
בעולם, ובעיקר בארצות הברית, ריטים זה חלק טבעי מתיק ההשקעות של הציבור הרחב. מאוד מקובל לוותר על רכישת
דירה פיזית ולהחזיק במקום זאת סל של נכסי נדל"ן מניב דרך שוק ההון. מעבר לנוחות שאתם לא צריכים להתעסק עם שוכרים, בעיות תחזוקה וכדומה, בריטים יש פיזור, יש ניהול מקצועי (בתקווה), ואחת לתקופה הרווחים מחולקים כדיבידנדים שמדמים במידה רבה את ההכנסה שהייתם מקבלים משכר
דירה רק בלי הצורך לקחת משכנתא.
בארץ, המודל הזה הוא אולי פחות מושרש. רוב המשקיעים כאן רגילים לראות בדירה ובנדל"ן משהו שעושים כהשקעה פרטית ולא השקעה מוסדית. הרעיון של "להשקיע בדירה דרך הבורסה" עדיין נתפס כמשהו אבסטרקטי מדי. אבל מגוריט מנסה לשנות
את התפיסה הזו בשנים האחרונות. קרן הריט בנתה פורטפוליו של דירות להשכרה, בניהול בסטנדרטים גבוהים וחיתום ארוך ואיכותי של דיירים לצד מדיניות חלוקת דיבידנד שוטפת.
- מגוריט רוכשת 75 דירות ברמת גן בכ-310 מ' שקל; תשואה נמוכה, רווח חשבונאי גבוה
- בתמורה ל-190 מיליון שקל - מגוריט רוכשת 47 דירות בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת הנקודות שמבליטה את מודל הריט מהשקעה פרטית היא המעטפת. למשקיע פרטי שמחזיק דירה שנייה מותר לקבל עד 50% מינוף, ולפעמים אפילו פחות בהתאם לדירוג האישי. מגוריט, לעומת זאת, יכולה להגיע למינוף של עד 80% על פי חוק, ונהנית מעלויות מימון נמוכות בהרבה מאלו שהיה מקבל משקיע פרטי. היא גם אינה נדרשת לכתבי ערבות אישיים, וחשופה פחות לאותם מגבלות שמקשות על משקיע להשיג משכנתא לדירה להשקעה.
