בכיר בשוק ההון: "הבורסה בת"א נמצאת בבעיית נזילות קשה - המוסדיים סוחרים פה אולי ב-300-400 מיליון שקל ביום"

Bizportal שוחח עם בכיר בבית השקעות גדול על הטלטלה בבורסה: "האוזר עשה מהלך ענק" . על עודף הרגולציה: "זו רעה חולה"
יעל גרונטמן | (18)

לאחר ה'אפטר שוק' של התפטרות הנהלת הבורסה בלחץ יו"ר רשות ני"ע, Bizportal שוחח עם בכיר בבית השקעות גדול בישראל (שביקש להישאר בעילום שם) על הארועים האחרונים ועל מצבו של שוק ההון הישראלי. לדבריו מנכ"ל הבורסה צריך להיות מישהו שבא מהשטח.

"האוזר עשה מהלך ענק. הוא שם לו למטרה שלבנון וברונפלד יתפטרו - והם התפטרו. אני בטוח שימצאו מישהו טוב במקומם. בתפקיד המנכ"ל אנחנו מצפים לראות מינוי מקצועי ולא פוליטי, לעומת זאת תפקיד היו"ר של הבורסה דורש גם כישורים פוליטיים".

"תפקיד מנכ"ל הבורסה חייב להיות משרה קצובה בזמן, 4 שנים או מקסימום קדנציה כפולה, אבל לא יותר מזה. לדעתי מנכ"ל הבורסה צריך לבוא מהשטח, כלומר מהמגזר העסקי ואם אפשר אז עדיף איש שוק הון אמיתי. מבחינתי שיביאו מנכ"ל ויתגמלו אותו בבונוסים על פי עמידה ביעדים. ככה יהיה לו אינטרס אמיתי להוביל את הבורסה להצלחה כלכלית".

"כל עוד הבורסה מתפקדת כמלכ"ר ולמנהליה אין תמריץ אישי לשפר את ביצועיה, כי הם גם ככה מתוגמלים בנדיבות - זו בעיה. אולי כדאי היה בכלל להוציא את הניהול של הבורסה של ת"א לגורם מקצועי מחו"ל. אפשר למשל להביא חברה חיצונית שמתמחה בניהול בורסות כמו נאסד"ק או NYSE יורונקסט. אז הבורסה של ת"א, שנדחקה מבחינת הסוחרים בעולם לשולי השוליים מאז שיצאנו ממדד השווקים המתפתחים, עשויה ליהנות מגידול בפעילות רק בשל הפלטפורמה המשותפת עם בורסות אחרות".

אין שוק - המוסדיים סוחרים רק ב-300-400 מיליון שקל ביום

"פעם היה פה שוק ואני מאמין שעוד יהיה פה בעתיד שוק . אין לי ספק שלאורך זמן המחזורים בארץ שוב יגדלו - אבל כרגע הבעיה בבורסה בת"א היא קשה מאוד כי פשוט אין שוק אמיתי פעיל ונזיל".

"למעשה כיום חצי מהמחזור בשוק המקומי הוא של סוחרי יום והיקף הפעילות של המוסדיים מסתכם רק ב-300-400 מיליון שקל ביום. זה לא באמת שוק שמתפקד. המשמעות היא שהסיכון בשוק פה הולך וגדל וזה גורם לעוד כספים לצאת מפה לחו"ל - זה תהליך שמלבה את עצמו וצריך לעצור אותו".

"להערכתי בשנה שנתיים האחרונות כ-35%-40% מהחסכונות ארוכי הטווח שמנהלים המוסדיים בעבור הציבור עברו להשקעות בחו"ל. מנהלי הקרנות והקופות הבינו שרק ככה אם יכולים לפזר את הסיכונים ולפעול בשוק נזיל. אין מה להשוות בין הנזילות שיש בשופרסל לזו שיש במניות כמו טסקו או וול מארט".

אבל לפני שמספידים את הבורסה פה, צריך להבין שהכסף שעובר משוק לשוק זה רק דלתא שמהווה כ-5% מסך הכספים המנוהלים בשוק. אם סך החיסכון ארוך הטווח בישראל מסתכם בכטריליון שקל, אז כ-50 מיליארד שקל מהווים את הדלתא שעוברת בין השווקים על פי היתרונות השונים ועיוותי השוק הקיימים במניות ובאג"חים בכל רגע נתון. למשל בשבועות האחרונים בת"א השוק היה סטטי יחסית ובארה"ב נרשמו שיאים היסטורים והפער נפתח במידה כזו שחלק מכספי הדלתא שוב חזרו לשוק המקומי מתוך מחשבה שיש יותר סיכוי שהפער יצטמצם. המשקיעים המוסדיים הם דינמיים ואחנו נותנים להם שירותי ברוקראז' מקצועיים גם בשוק בארץ וגם בשווקים בחו"ל".

"יש תופעה נוספת שהולכת וגוברת בשנים האחרונות בעקבות הירידה בנזילות בשוק המקומי - גופי החיסכון המוסדיים הפכו לספקי אשראי חוץ בנקאי לחברות המקומיות, כמו עזריאלי שגייסה בעסקת אשראי גדולה כמיליארד שקל מהראל".

"מבחינת החברות, קרנות הפנסיה וקופות הגמל מחליפות בכך גם את הבנקים שצימצמו והקשיחו את חנאי מתן האשראי לחברות ומחליפות גם את שוק גיוס החוב בדרך של הנפקה בבורסה. ומבחינת הגופים המוסדיים, הסטת כספי החיסכון לחברות הריאליות שמשלמות בעבור האשראי הזה בריביות יפות - בא על חשבון הזרמת הון מכיוונן לבורסה".

עודף הרגולציה זו רעה חולה

על המצב בשוק ההון המקומי אמר הבכיר "עודף הרגולציה זו רעה חולה - זו בעיה קשה מאוד שעברו פה מקיצוניות אחת לקיצוניות אחרת. כרגע ממש קשה לנו לתפקד. ההוצאות על אכיפה ופיקוח הן אדירות".

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    כולם כועסים על הממשלה והאוצר נקווה שיסיקו את המסקנות (ל"ת)
    צילי 06/08/2013 09:08
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    זאוס הסקסי 06/08/2013 07:28
    הגב לתגובה זו
    הכסף יורד מכיסכם? מה אתם מפסידים? אז ילא!!!!!!שחררו את הכסף גם לי!!!! ראו רק ברכה!!!והצלחה!!! כיל היום עולה בשש אחוז!!!!
  • 14.
    בכר 06/08/2013 06:12
    הגב לתגובה זו
    המדינה חונקת את היצרנים והסוחרים עם עודף מיסוי וע"י כך חונקת את השוק. מצד שני נותנת הטבות במיליארדים לחברות מסוימות שהתרומה שלהם בהכנסות למדינה שואפת ל-0. הבורסה משקפת את אי האמון בכלכלה הישראלית.
  • 13.
    משה. ששון ישר 05/08/2013 23:50
    הגב לתגובה זו
    מה יהיה???? באתי לגייס ממיטב וטרקו את הדלת!!! מה יהיה???????
  • 12.
    איציק ר 05/08/2013 17:02
    הגב לתגובה זו
    לפתוח לשוקי חו"ל. תכניסו לראש שאנחנו גרגר בעולם הפיננסי. היינו צריכים להיות יותר מושכים למשקיעים זרים,להוריד את המס(הלו סילבן,הפסד ריאלי הוא הפסד.).ועד שמחירי הדירות לא יירדו לא תהיה בורסה.נקודה
  • 11.
    נובל נקרעת למטה, לברח מהגז נפטטטטט (ל"ת)
    שונא שהבורסה קורסת 05/08/2013 16:58
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אבל יש קזינו שבועי 05/08/2013 16:54
    הגב לתגובה זו
    עכשיו מתחיל הרס יסודי של ענף הנדלן ! בכיה לדורות ! הסולולר זה כסף קטן והרס קטן לעומת הנדלן - מס שבח יהרוס את הענף - הממשלה תפסיד בסוף לתווך של שנה שנתיים כמו שהפסידה מהגדלת מס על הבורסה . באמצע הבריחה מדליקים מדורה ענקית להבריח את הנותרים !
  • 9.
    דני 05/08/2013 16:50
    הגב לתגובה זו
    עכשיו מתחיל הרס יסודי של ענף הנדלן ! בכיה לדורות ! הסולולר זה כסף קטן והרס קטן לעומת הנדלן - מס שבח יהרוס את הענף - הממשלה תפסיד בסוף לתווך של שנה שנתיים כמו שהפסידה מהגדלת מס על הבורסה . באמצע הבריחה מדליקים מדורה ענקית להבריח את הנותרים !
  • 8.
    הזעקה 05/08/2013 16:49
    הגב לתגובה זו
    כלום לא יעזור לכם. הצמרת מנותקת מהעם בכל תחום הם מתעוררים רק כאשר מנערים אותם חזק חזק חזק. הדג מסריח מהראש
  • 7.
    דן 05/08/2013 16:46
    הגב לתגובה זו
    ככל שבתי השקעות יתאחדו, יירדו הוצאות הניהול, תגבר התחרות והציבור יהנה מזה. למה צריך שנים שלושה מנכ"לים ויור"ים אם אפשר רק אחד? וכו' לגבי כל המוצצים את דמם של החוסכים.
  • 6.
    גילית לנו את אמריקה (ל"ת)
    דרור 05/08/2013 16:38
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    משה. ששון ישר 05/08/2013 16:33
    הגב לתגובה זו
    מה יהיה ?
  • ציפי 05/08/2013 17:08
    הגב לתגובה זו
    לא נשאר לאנשים כסף עכשיו יצטרכו למקור נדל"ן בהפסד ולהכניס הון שנשאר לבורסה כי נדל" כרגע מת מי רוצה להרוויח ולפחות לא להפסיד מהנדל"ן כמה שמהר למקור זה שם המשחק
  • 4.
    busi513372 05/08/2013 16:26
    הגב לתגובה זו
    תורידו את המס ל 15% ותראו מזה גידל במחזור.
  • 10%, לא יותר (ל"ת)
    וגם זה הרבה 05/08/2013 16:47
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ואף מילה על המס? 05/08/2013 16:23
    הגב לתגובה זו
    תפסת מרובה לא תפסת.
  • 2.
    די לעודף הרגולציה! 05/08/2013 16:12
    הגב לתגובה זו
    די! נמאס! רגולציה לגרש!
  • 1.
    רציו לפני קריסה 05/08/2013 16:07
    הגב לתגובה זו
    לברוחחחחחחחחחח
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמשקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexels

מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה

מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם  וביטחון יתר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע

בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת. 

צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן. 

אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.

דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו -  בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני. 

על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.

גיא פרופר, צילום: לירון מולדובןגיא פרופר, צילום: לירון מולדובן
ניתוח

סוגת יקרה? עסקת פילטונה מוכיחה שגם ההנהלה חושבת כך

הציבור קנה את סוגת במכפיל רווח דמיוני של 40, אבל כשגיא פרופר יוצא לקניות בשוק הפרטי, הוא מסרב לשלם יותר ממכפיל חד-ספרתי. האם רכישת פילטונה היא בשורה לצמיחה של סוגת, או תמרור אזהרה למחיר של המניה?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה גיא פרופר סוגת

קבוצת סוגת סוגת 0%   שבשליטת קרן פורטיסימו חוגגת חודש להנפקה בתל אביב עם רכישה ראשונה - יצרנית הטונה "פילטונה" תמורת כ-55 מיליון שקל. על פניו, זה קיום ההבטחה של קרן פורטיסימו שמכרה למשקיעים ב-IPO: "אנחנו כסף, ונשתמש בו כדי לקנות חברות סינרגטיות". אבל אם נתעמק מבט במכפילים של העסקה נראה פער משמעותי בין השווי של סוגת בבורסה לבין השווי של עולם המזון במציאות.

המספרים של עסקת פילטונה הם על פניו "מציאה" בשוק הפרטי. סוגת רוכשת חברה עם EBITDA של 14 מיליון שקל לפי שווי פעילות (EV) של כ-89 מיליון שקל. זה מכפיל EBITDA של כ-6.3. אם נסתכל על השורה התחתונה (מכפיל רווח), מדובר על אזור ה-8 עד 10, תלוי בעלויות המימון והמס. כאן נשאלת השאלה: איך ייתכן שסוגת קונה פעילות ייצור וסיטונאות במכפיל 10, בעוד שהיא עצמה נסחרת בבורסה במכפיל רווח שנע סביב ה-30-40?

ההנהלה של סוגת אומרת למשקיעים "הכסף שלכם שווה אצלנו פי 40 מהרווח", אבל כשהיא יוצאת לשוק עם הכסף הזה, היא מוצאת נכסים ששווים רק פי 10 מהרווח. הפער הזה, הארביטראז' של המכפילים האלה הוא מצד אחד המנוע של פורטיסימו - לקנות בזול פעילות ולבלוע אותה בחברה שמתומחרת ביוקר אבל מצד שני הוא גם חושף עד כמה מניית סוגת נסחרת בפרמיה חריגה.

סוגת דיווחה בתשקיף על רווח נקי של כ-24.5 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024. אם נניח לחברה קצב שנתי של 35-40 מיליון שקל רווח נקי, שווי השוק שלה (כ-1.2 מיליארד שקל) משקף מכפיל רווח של מעל 30. לשם השוואה, ענקיות כמו שטראוס או דיפלומט נסחרות במכפילים נמוכים בהרבה.

פילטונה היא חברה פרטית הפועלת בייצור, אריזה, שיווק ומכירה של שימורי טונה, כולל סלטים וממרחים, לשוק הקמעונאי והמוסדי. בשנת 2024 הסתכמו הכנסות החברה בכ-117.8 מיליון שקל, וה-EBITDA עמד על כ-14 מיליון שקל. בסוף אותה שנה עמד החוב הפיננסי נטו המתואם של פילטונה על כ-32-36 מיליון שקל, בניתוח מהיר סוגת רוכשת את פילטונה במכפיל נמוך יחסית. הרכישה של פילטונה היא אמנם "נכונה אסטרטגית" היא מוסיפה סדר גודל של 12% להכנסות ומשפרת את שולי הרווח (פילטונה היא יותר רווחית תפעולית מסוגת)  אבל היא בעיקר מדגישה את חוסר ההיגיון בתמחור בשוק. אם חברה מצוינת כמו פילטונה, עם מפעל, מותג ונתח שוק, שווה רק מכפיל חד-ספרתי, למה שסוגת תהיה שווה מכפיל 40? נכון שיש פערים בין השוק הציבורי לפרטי - אבל עד כדי כך?