חברת BATM מדווחת על ירידה בהכנסות ברבעון השלישי ל-24.7 מיליון דולר

הירידה בשיעור הרווח הגולמי ברבעון השלישי קוזזה על ידי ירידה בהוצאות התפעול בחטיבות הציוד הרפואי וציוד הטלקום. החברה צופה כי תחזור לרווחיות ברבעון האחרון של שנת 2012
רקפת סלע |

חברת באטמ מערכות מתקדמות, חברת טכנולוגיה המפתחת, מתכננת ומייצרת מערכות טלקום מתקדמות ומיכשור רפואי למעבדות הודיעה על תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של השנה, שהסתיים ב-30 בספטמבר 2012. נציין כי באטמ דיווחה על הצלחה ברישום הכפול בבורסת תל אביב, ומניותיה החלו להיסחר ב-19 בספטמבר 2012 תחת הסימול באטמ.

ההכנסות ברבעון השלישי של 2012 הסתכמו ב-24.7 מיליון דולר, בהשוואה ל-26 מיליון דולר ברבעון המקביל 2011, להוציא הכנסות מחטיבת הטלקום המסורתית שפעילותה הופסקה. הכנסות באטמ מההסכם עם נוקיה הסתכמו ב-600 אלף דולר ברבעון הנוכחי, לעומת הכנסות של 2.8 מיליון דולר ברבעון השלישי אשתקד. כתוצאה מכך, להוציא ההכנסות מהסכם עם נוקיה, צמחו הכנסות החברה ב-3.9% בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה.

תמהיל המכירות ברבעון השלישי של 2012 היה כ- 55% מחטיבת הטלקום ו-45% מחטיבת הציוד הרפואי, בהשוואה ל-59% ו-41% בהתאמה ברבעון השלישי 2011 תוצאה המדגישה את תרומתה הגוברת של חטיבת הציוד הרפואי. החברה דיווחה על שיעור רווח גולמי של 31.7%, לעומת 35.9% ברבעון המקביל ב-2011, בעיקר כתוצאה מתמהיל המכירותורווח גולמי נמוך יותר בחטבת הטלקום. שיעורים אלו צפויים להשתפר על רקע גידול בהכנסות הצפויות ברבעון הרביעי של 2012.

הירידה בשיעור הרווח הגולמי ברבעון השלישי קוזזה על ידי ירידה בהוצאות התפעול בחטיבות הציוד הרפואי וציוד הטלקום. כתוצאה מכך, ובהתאם לתחזיות החברה, באטמ הגיעה לאיזון בתוצאות הכספיות עבור תשעת החודשים שהסתיימו ב-30 בספטמבר. החברה צופה כי תחזור לרווחיות ברבעון האחרון של שנת 2012.

קופת המזומנים ברבעון השלישי של 2012 נותרה איתנה, ונכון ל-30 בספטמבר 2012 הסתכמה לכ-41.3 מיליון דולר, בדומה לקופת המזומנים של החברה ב - 30 ביוני 2012, שהסתכמה לכ-42.3 מיליון דולר.

כפי שהצהירה בעבר, החברה צופה כי תרומת הסכמי ה - OEM שנחתמו בסוף השנה שעברה בחטיבת הטלקום תמשיך להתגבר, וכן צופה החברה צמיחה בפעילות ה-IP. בבחטיבת הציוד הרפואי צופה החברה כי כל רכיבי הפעילות יציגו צמיחה, בין השאר, בעקבות התרחבות פעילות ההפצה במזרח אירופה, צמיחה משמעותית בפעילות הדיאגנוסטיקה בעקבות קבלת אישורים והתרחבות הייצור וההפצה על מנת לעמוד בביקושים, וכן עלייה בביקוש לפתרונות סילוק הפסולת הרפואית.

לדברי ד"ר צבי מרום, מנכ"ל באטמ: "התוצאות הכספיות של החברה ממשיכות לשקף את התחזיות שלנו בהן צפינו איזון בפעילות עד לרבעון השלישי ומעבר לריווחיות ברבעון הרביעי של השנה. אנחנו מעריכים כי מגמה זו של צמיחה במכירות וחזרה לריווחיות תמשיך בכל היחידות שלנו גם לתוך 2013".

"בתחום הטלקומוניקציה אנו חווים גידול בביקושים והזמנות בדרום מזרח אסיה ובאמריקה הלטינית, כשבמקביל צפון אמריקה ממשיכה להיות השוק הגדול שלנו. בתחום הדיאגנוסטיקה אנחנו מזהים המשך ביקוש למוצרי החברה גם בשווקים המתפתחים שהינם בעלי קצבי צמיחה גבוהים. אנו משקיעים מאמצים בקבלת רישיונות, ועל אף שלוקח לנו זמן להשיגם, אנו פועלים מהר לענות על הזמנות מצד הלקוחות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?