חברת BATM מדווחת על ירידה בהכנסות ברבעון השלישי ל-24.7 מיליון דולר

הירידה בשיעור הרווח הגולמי ברבעון השלישי קוזזה על ידי ירידה בהוצאות התפעול בחטיבות הציוד הרפואי וציוד הטלקום. החברה צופה כי תחזור לרווחיות ברבעון האחרון של שנת 2012
רקפת סלע |

חברת באטמ מערכות מתקדמות, חברת טכנולוגיה המפתחת, מתכננת ומייצרת מערכות טלקום מתקדמות ומיכשור רפואי למעבדות הודיעה על תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של השנה, שהסתיים ב-30 בספטמבר 2012. נציין כי באטמ דיווחה על הצלחה ברישום הכפול בבורסת תל אביב, ומניותיה החלו להיסחר ב-19 בספטמבר 2012 תחת הסימול באטמ.

ההכנסות ברבעון השלישי של 2012 הסתכמו ב-24.7 מיליון דולר, בהשוואה ל-26 מיליון דולר ברבעון המקביל 2011, להוציא הכנסות מחטיבת הטלקום המסורתית שפעילותה הופסקה. הכנסות באטמ מההסכם עם נוקיה הסתכמו ב-600 אלף דולר ברבעון הנוכחי, לעומת הכנסות של 2.8 מיליון דולר ברבעון השלישי אשתקד. כתוצאה מכך, להוציא ההכנסות מהסכם עם נוקיה, צמחו הכנסות החברה ב-3.9% בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה.

תמהיל המכירות ברבעון השלישי של 2012 היה כ- 55% מחטיבת הטלקום ו-45% מחטיבת הציוד הרפואי, בהשוואה ל-59% ו-41% בהתאמה ברבעון השלישי 2011 תוצאה המדגישה את תרומתה הגוברת של חטיבת הציוד הרפואי. החברה דיווחה על שיעור רווח גולמי של 31.7%, לעומת 35.9% ברבעון המקביל ב-2011, בעיקר כתוצאה מתמהיל המכירותורווח גולמי נמוך יותר בחטבת הטלקום. שיעורים אלו צפויים להשתפר על רקע גידול בהכנסות הצפויות ברבעון הרביעי של 2012.

הירידה בשיעור הרווח הגולמי ברבעון השלישי קוזזה על ידי ירידה בהוצאות התפעול בחטיבות הציוד הרפואי וציוד הטלקום. כתוצאה מכך, ובהתאם לתחזיות החברה, באטמ הגיעה לאיזון בתוצאות הכספיות עבור תשעת החודשים שהסתיימו ב-30 בספטמבר. החברה צופה כי תחזור לרווחיות ברבעון האחרון של שנת 2012.

קופת המזומנים ברבעון השלישי של 2012 נותרה איתנה, ונכון ל-30 בספטמבר 2012 הסתכמה לכ-41.3 מיליון דולר, בדומה לקופת המזומנים של החברה ב - 30 ביוני 2012, שהסתכמה לכ-42.3 מיליון דולר.

כפי שהצהירה בעבר, החברה צופה כי תרומת הסכמי ה - OEM שנחתמו בסוף השנה שעברה בחטיבת הטלקום תמשיך להתגבר, וכן צופה החברה צמיחה בפעילות ה-IP. בבחטיבת הציוד הרפואי צופה החברה כי כל רכיבי הפעילות יציגו צמיחה, בין השאר, בעקבות התרחבות פעילות ההפצה במזרח אירופה, צמיחה משמעותית בפעילות הדיאגנוסטיקה בעקבות קבלת אישורים והתרחבות הייצור וההפצה על מנת לעמוד בביקושים, וכן עלייה בביקוש לפתרונות סילוק הפסולת הרפואית.

לדברי ד"ר צבי מרום, מנכ"ל באטמ: "התוצאות הכספיות של החברה ממשיכות לשקף את התחזיות שלנו בהן צפינו איזון בפעילות עד לרבעון השלישי ומעבר לריווחיות ברבעון הרביעי של השנה. אנחנו מעריכים כי מגמה זו של צמיחה במכירות וחזרה לריווחיות תמשיך בכל היחידות שלנו גם לתוך 2013".

"בתחום הטלקומוניקציה אנו חווים גידול בביקושים והזמנות בדרום מזרח אסיה ובאמריקה הלטינית, כשבמקביל צפון אמריקה ממשיכה להיות השוק הגדול שלנו. בתחום הדיאגנוסטיקה אנחנו מזהים המשך ביקוש למוצרי החברה גם בשווקים המתפתחים שהינם בעלי קצבי צמיחה גבוהים. אנו משקיעים מאמצים בקבלת רישיונות, ועל אף שלוקח לנו זמן להשיגם, אנו פועלים מהר לענות על הזמנות מצד הלקוחות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

פורסייט צונחת 10%, בלייד ריינג'ר מזנקת 22%; המדדים במגמה מעורבת

פורסייט עם הודעה שבלבלה לרגע את השוק; אפולו מגייסת ונופלת; בלייד ריינג׳ר מזנקת אחרי החתימה עם ויז׳ן ווייב; ג'ין טכנולוגיות מזנקת לאחר הסכם עם ביטוח ישיר, והכוונה להנפיק את רשף מפילה את ארית שנסחרת בצניחה חדה; טאואר חוזרת מחו״ל עם רוח גבית; יום המסחר האחרון של השבוע מתנהל במגמה מעורבת

מערכת ביזפורטל |

אחרי שנעלה בחולשה המסחר בבורסה במגמה מעורבת כשת״א 35 מתחזק ב-0.6% ות״א 90 נחלש 1.4%.

בהסתכלות ענפית המגמה גם היא מעורבת, במגזר הפיננסים - ת״א בנקים עולה 1.3% ואילו מדד ת״א ביטוח תנודתי ונסחר כרגע בירידה של 0.9%.

ת״א נדל״ן מאבד 1.3% ות״א נפט וגז שהיה תנודתי אתמול ואיבד 1.1% ממשיך בתנודיות, ולאחר עליות, יורד כעת עד 0.8%.


נחשף בביזפורטל: נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.43%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. אמנם זהו איננו תשלום מהותי אך יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים - נאוויטס נכנסת לגיאנה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה




ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה - האם בישראל צריכים לחשוש? טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים - טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?


לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נשא נאום שבו הוא פורש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים. ״אני לא נגד עשירים״ הוא אומר בנאומו ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״


רכבת הרים עברה על הנדל״ן בארץ. אחרי ירידות חדות ב-2023, התאוששות מסוימת ב-2024, ושוב חולשה במכירות לאורך 2025, השחקנים המרכזיים בשוק מנסים להבין האם אנחנו רואים שינוי מבני בענף או שזה רק אירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדל״ן והתשתיות שנערך בוועידה הכלכלית של ביזפורטל שמענו מהשחקנים הגדולים בתחום מה הם חושבים על המצב. בפאנל השתתפו דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית. 

אחד ההסברים המפתיעים שהם נתנו לירידה בביקושים ב-2024 וב-2025 מגיע דווקא מהכיוון הדמוגרפי. לדברי דן פרנס, ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו. עדיין נזכיר שההיצע הדירות הלא מכורות שובר שיאים בחודשים האחרונים ועומד על למעלה מ-83 אלף דירות. עם זאת הקבלנים והיזמים מנסים להישאר אופטימיים - "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות" הם אומרים בפאנל.