ירון גבעולי פסטרנק שהם; קרדיט: יובל חי
ירון גבעולי פסטרנק שהם; קרדיט: יובל חי
הכר את המומחה

"השוק המקומי אטרקטיבי לשנים הקרובות, אפשר להכות כאן את המדדים"

ירון גבעולי מפסטרנק שהם סבור שהבורסה בת"א שוב מעניינת, עם תמחורים נוחים והזדמנויות למשקיעים סבלניים; לדבריו, אפשר להכות את המדדים ולראות תשואה של עד 10% בשנה הקרובה - אם בוחרים נכון את הפוזיציות ולא פועלים מהרגש

המשקיעים בשוק ההון הישראלי התרגלו בשנים האחרונות להעדיף את ארה"ב, בעיקר על רקע הריביות, התנודתיות, המצב הביטחוני וכמובן גם המחזור הגדול בהרבה. אבל יש מי שסבור שזה הזמן לחזור דווקא הביתה, גם אחרי שהבורסה בת"א הציגה את התשואות מהטובות בעולם ב-2024. לדבריו של ירון גבעולי, מנהל השקעות בפסטרנק שהם, השוק המקומי הפך לאטרקטיבי במיוחד, עם תמחורים נוחים, חברות יציבות והזדמנויות לסוחרים שיודעים לברור היטב את הפוזיציות. הוא מעריך תשואה של עד 10% בשנה הקרובה, מאמין שאפשר להכות כאן את המדדים, ומדגיש שהמפתח הוא השקעה סבלנית ומתוחכמת, עם איזון נכון בין סיכון וסיכוי.


למה בחרת את תחום העיסוק הזה? 

"בעבודה בשוק ההון מצאתי עניין רב. העבודה משלבת חשיבה מתמטית, ניתוח והבנת תהליכי מאקרו ומיקרו בסביבת אי ודאות, פיתוח יכולות אישיות כמו קור רוח לנוכח מציאות משתנה ושאיפה למצוינות בעולם בו מודדים את התוצאות והביצועים של ההשקעות בטוח קצר\בינוני וארוך. אין רגע דל".


 כמה זמן אתה במקצוע הזה?

 "הקריירה המקצועית שלי בשוק ההון התחילה לפני 25 שנים. במהלכה עסקתי ועוסק בעיקר בתחום ניהול השקעות ללקוחות. ההתמחות שלי היא בבניית אלוקציה של תיק השקעות ללקוחות תוך קביעת אסטרטגיה לטווח בינוני וארוך מתוך איזון בין סיכונים ופיזור הסיכון ושקלול פרמטרים של הטווח הקצר".


קיראו עוד ב"שוק ההון"

איך אתה מנסה לייצר תשואה עודפת למשקיעים-חוסכים?

" בניית תיק השקעות עם פיזור - איזון בין מדדי השוק לניע פרטניים הנרכשים מתוך ניתוח עמוק ומבוסס".


מה האני מאמין שלך?

"מתוקף תפקידי, יש לי אחריות על ניהול כספם של אנשים ועל עתידם הכלכלי ולכן עלי להתנהל באחריות, יושר, מקצועיות ושקיפות כלפי הלקוח".


אם היית יכול לחזור לרגע בזמן, איזה טיפ היית נותן לעצמך בתחילת הדרך?

"שאיפה למקצועיות ולאנושיות".


מה אתה חושב על שוק המניות המקומי ולמה?

"יעלה מעל 10% בשנה - אל מול הסיכונים הקיימים בשוק המקומי חשוב לזכור שרמת הודאות בשוק הולכת וגדלה וכי התמחור בחלק מהסקטורים עדיין מאוד נוח".


מה אתה חושב על שוק המניות המקומי ולמה?

"יעלה עד 10% בשנה - שוק המניות הישראלי נותן ביטוי לחברות המובילות במשק הישראלי, סקטור הבנקאות, ביטוח, חברות הנדלן הגדולות, חברות הגז והנפט, חברות קמעונאות המזון והצריכה אשר חלקן נהנות לרוב ממעמד כמעט מונופוליסטי, חברות בטחוניות בהובלת אלביט מערכות ומגוון חברות בינוניות וקטנות. התמחור של החברות בארץ אטרקטיבי ביחס לעולם, והעדר שוק משוכלל מאפשר למשקיעים מקצועיים להכות את מדדי ההשוואה לאורך זמן. בהנחה של יציבות גיאופוליטית ובטחונית שהלוואי ותגיע לפתחנו, הפוטנציאל לשנים הקרובות הוא רב".


מה אתה מעריך שיקרה בS&P 500 ולמה?

"יעלה עד 10% בשנה - אחרי שנתיים של עלויות חזקות במדד, בהובלת מניות הטכנולוגיה הגדולות, השוק חווה השנה תיקון, רמות התמחור הגבוהות בשילוב עם חוסר הודאות לגבי התנהלותו של דונלד טראמפ יצרה תנודתיות משמעותית. עם זאת, צריך להבין שמהפכת הטכנולוגיה תמשך, חברות הטכנולוגיה הגדולות ימשיכו לתת את הטון ולהוביל את השווקים בהסתכלות ארוכת טווח. שינוי המציאות הגלובלית בתחום יחסי הסחר העולמי תמצא שיווי משקל חדש. בשנה הקרובה, ריווחיות החברות תתמודד עם אתגרים ולכן רמת המכפילים העתידיים שנעה כעת סביב ממוצעים הסטוריים ל-5 שנים האחרונות עשויה לטפס ולפגוע ביכולת של מחירי המניות לעלות בצורה משמעותית. אולם, כפי שחווינו בחודשים האחרונים, התנודתיות פועלת לשני הכיוונים ולכן עלינו להיות בשוק, לשמור על קור רוח ולבחון את ההשקעות שלנו לטווח בינוני וארוך".


ממה משקיעים צריכים להיזהר?

"לפעול מהרגש - למשל, לא להתפתות להגדיל את רמת הסיכון ככל שהשווקים עולים, כי אז תגיע לירידות עם התיק הכי מסוכן בשוק וגם להיפך - לא להקטין סיכון עם התחזקות מגמת הירידות כאשר ההזדמנויות מתפתחות".


איזה תחומים יבלטו לטובה?

"פיננסים, טכנולוגיה וחברות בטחוניות".


איך משקיע סביר צריך להשקיע 200 אלף שקלים שיש לו בצד בהנחה שהוא ואשת בני 50 עם 3 ילדים, משפחה ממוצעת.

"30% מניות".


בן 40 רווק, עובד בהייטק ומרוויח מצוין.

"50% מניות".


זוג בני 28 לפני חתונה עם שכר ממוצע במשק.

"פיקדונות או קרנות כספיות".


סטודנט רווק בן 26 גר בבית, עובד בוולט, רוצה להיות מיליונר ואוהב סיכונים.

"100% מניות".


זוג בני 65, הילדים מסודרים, מקבלים קצבאות עולות על הצרכים שלהם. 

"50% מניות".

 

מסר, טיפים, ותובנות שתוכל לשתף אותנו בהם?   

"השקעה בשוק ההון מיועדת לטווח ארוך. כמשקיע בשוק ההון, תבין האם אתה מסוגל להתמודד עם התנודתיות הכרוכה בהשקעות, הן ברמה הרגשית והן ברמה הכלכלית. כמו בכל תחום, מדובר בתחום מאוד מקצועי ולכן מומלץ להעזר באנשי מקצוע. עקביות - לא להתפתות לטרנדים, לא להתפתות לסיכון עודף\חסר. פיזור השקעות - מניות\אגח, גיאוגרפיות וסקטורים כדי ליצור תיק השקעות עם איזונים ובלמים". 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יואב 08/05/2025 14:37
    הגב לתגובה זו
    לפי דעתי מניית לאומי תזנק
  • אנונימי 08/05/2025 15:11
    הגב לתגובה זו
    לאומי בדרך הנכונה דעתי מעלה מעלה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0.49%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

פריים אנרג'י מזנקת 15%, אוריון 8%; הבנקים יורדים 1% - המדדים במגמה מעורבת

הרפורמה בדיווחי החברות - איך לאזן בין שקיפות למשקיעים לבין עומס על החברות; ההנפקה החדשה של ג'י סיטי - אוריון - ממשיכה לזנק; על הפרישה של עמית בירק מאקוואריוס ואיזה דגלים אדומים היו לנו עוד לפני; על החלטת הריבית מחר בארה"ב שמשפיעה גם עלינו

מערכת ביזפורטל |

  


המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.1% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.

במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1%, בעוד ת"א ביטוח יורד 0.3%. ת"א נדל"ן חיובי עם עליה של 0.3% בעוד ת"א נפט וגז יורד 0.1%.


נתוני ביצועי התקציב לנובמבר שפרסם משרד האוצר הפתיעו לטובה את האנליסטים והכלכלנים - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%. עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, אומר כי מדובר בנתונים אומר טובים בהרבה מהציפיות "שמשנים את התמונה הכלכלית של ישראל. "הכנסות המדינה ממסים עמדו על כ-43 מיליארד ש"ח (ללא מע"מ יבוא ביטחוני), עלייה נומינלית של כ-18% לעומת נובמבר אשתקד, שהם כ-10% גידול ריאלי בניכוי שינויי חקיקה", מפרט קליין. "הן ההכנסות הישירות והן ההכנסות העקיפות היו גבוהות מהצפוי." במקביל לזינוק בהכנסות, נרשמה ירידה דרמטית בהוצאות. "הוצאות הממשלה ירדו משמעותית בנובמבר ועמדו על כ-49 מיליארד ₪, עדיין רמה גבוהה אך הנמוכה ביותר מאז פברואר השנה", מציין קליין, "בעיקר בשל ירידה בהוצאות המנהליות ובהוצאות מערכת הביטחון." - "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים


רפורמה בדיווחי החברות יוצאת לדרך כבר ב-2026: ד"וח הדירקטוריון המלא לצד תיאור עסקי התאגיד והדוחות עצמם ופרטים נוספים על תאגיד הם כמות בלתי נתפסת של מידע חלקו לא רלבנטי, חלקו חוזר על עצמו. מדובר על מאות עמודים שמתקבלים בדוח השנתי, וגם המשקיעים הרציניים ביותר, לא באמת קוראים את כל הדוח. רשות ניירות רוצה לעשות בו סדר. הבעיה היחידה היא שלפעמים כשמצמצמים "זורקים" בלי לשים לב מידע חשוב על הדרך. בגישה הקיימת הוחלט שכל המוסיף הרי זה משובח. זו גישה בעיתית, אבל לפחות לחרוצים יש יכולת לקבל את המידע שנדרש לצורך קבלת החלטת השקעה ולצורך הבנת העסק. כעת, בגישה החדשה, ירדו סעיפים ויהיה מיקוד, אבל בדרך אנחנו עלולים לאבד מידע חשוב.