בורסה מניות
צילום: canva D keine

מה יקרה לבורסה אם ארה"ב תגיע להסכם עם איראן?

ארה״ב ניצבת לקראת סבב השיחות הרביעי מול משטר האייתולות, כשאלה מתווכות על ידי עומאן. לא מן הנמנע שהמדינות יגיעו להסכם - זה אינטרס של השתיים לא להידרדר למלחמה. אבל כיצד ההשפעה האזורית המזרח-תיכונית של הסכם כזה תבוא לביטוי בבורסה?

אביחי טדסה | (9)

ארה"ב ממשיכה לדבר עם איראן. נציגים אמריקאיים ואיראניים ייפגשו השבוע באירופה, והטענה היא שיש התקדמות משמעותית בשיחות ביניהם. עסקה שתוסכם על טראמפ היא סתימת הגולל על תקיפה באיראן, אבל סביר שהיא מייצרת סיכוי גבוה שהאיראנים לא יגיעו לנשק גרעיני. זה לא מובטח, צריך לזכור שבסוף דונלד טראמפ הוא איש עסקים. בשורה התחתונה הוא מחפש את מה שיוצא לו מהעסקה. לא תמיד הוא רואה עין בעין עם ישראל. גם הבחירה בכיוון של שיחות עם איראן, זה לא מה שהממשלה הנוכחית רצתה. 

ועדיין, קשה להאמין שאם תהיה עסקה עם איראן היא תביך את ישראל. אחרי הכל, גם לארה"ב חשוב מאוד שאיראן לא תגיע לנשק גרעיני. ואם כך, ואם מתקדמים לכיוון הזה, אז יש לזה השלכות גדולות על הכלכלה ועל הבורסה. הבורסה שלנו על פניו יקרה יותר מבורסות אחרות - מתחילת השנה היא עלתה 5%, בעוד שה-S&P 500 ירד ב-6% והנאסד"ק ב-10%. מכפילי הרווח הצפויים בבורסה שלנו לא גבוהים, אבל גם לא זולים, באזור 13-15 על רווחי השנה, זה גבוה מחלק ממדינות אירופה, נמוך עדיין מארה"ב. 

אצלנו יש מרכיב גבוה של חברות פיננסיות שבפועל מורידות את מכפיל הרווח, בעוד שבבורסות אחרות, במיוחד בנאסד"ק יש חברות טכנולוגיה שמעלות את מכפיל הרווח הממוצע. על צמיחה משלמים בפרמיה של מכפיל רווח, החברות הפיננסיות הן חברות ערך, לא צמיחה. 

ועדיין - במבט קר המכפיל רווח אצלנו סביר. כשלוקחים את הסיכונים מסביב - פוליטיקה, עם שיסוע, בחירות עוד שנה וכמה חודשים,  מלחמה בעזה ו-59 חטופים שנמצאים במנהרות בעזה, חצי הסכם בזירה הצפונית מול לבנון, אז מבינים שהשוק שלנו אפילו יקר. הסיכונים כאן עולים על סיכונים במקומות אחרים, אבל, הסיכון כנראה הגדול מכל - איראן, עשוי להתאדות. 

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, מוסיף - "יש הרבה ישראלים שלא תומכים במהלך כזה, אך להסכם צפויה השפעה משמעותית על מצבה של ישראל כפי שנתפס ע"י השווקים הפיננסיים תוך ירידה ניכרת בפרמיות הסיכון. 

"אנחנו כמובן לא רוצים לתת פרשנויות גאופוליטיות-ביטחוניות, אך נראה שאפשרות זו כלל לא מתומחרת באפיקים המקומיים. השקל אומנם התחזק באופן משמעותי בשבוע שעבר בעקבות העליות במניות האמריקאיות, אך בסיכום החודשי הוא לא הצטיין. פרמיית הסיכון של ישראל והמרווח של האג"ח הדולרי ירדו לא מעבר לירידה במדינות בעלות סיכון דומה. הגעה להסכם עשויה להוביל להתחזקות משמעותית של השקל, ירידה בפרמיות הסיכון תוך ירידה בתשואות ה"אג"ח ובציפיות לריבית בנק ישראל".  הורדת פרמיית הסיכון משמעותה ירידה בתשואות האפקטיביות באגרות החוב ועלייה בשערי אגרות החוב וכן גם עליית מחירי המניות. במקביל הציפייה היא כאמור לעלייה בשקל ירידה בשער הדולר. אלו יכולות להיות חדשות טובות לבורסה, אם כי קשה כמובן להעריך את סיכוי ההסכם, את היישום בפועל, את היכולות האמיתיות של ארה"ב למנוע את הגרעין האיראני וגם את ההשלכות על הכלכלה והבורסה. ועדיין - הסכם כזה ייתפס אצל המשקיעים הזרים כהפחתה דרמטית של הסיכון בכלכלה הישראלית ובבורסה המקומית.    

  

ואם כבר מדברים על הסכמים - חשוב להזכיר שיש עדיין סיכוי להסכם נורמליזציה עם סעודיה. הסכם כזה יתרום כמובן לכלכלה המקומית ולבורסה, גם כי כל מדינה באזור שאינה אויב שלנו היא נכס, וגם כי נורמליזציה זה פתח לקשרים עסקיים. הסעודים מתנים התקדמות להסכם כזה בפתרון הבעיה הפלסטינאית ובעיקר בעזה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אמיר 05/05/2025 10:15
    הגב לתגובה זו
    ארהב מסכמת עם איראן וישראל מחליטה לתקוף בלי האמריקאיםארהב מסכמת עם איראן וישראל מחליטה לא לתקוף בלי האמריקאיםוכו וכו לא ניתן לנבא גם הבורסה פה מתומחרת חצי חצי וכך גם האגחים
  • 8.
    מור 28/04/2025 07:15
    הגב לתגובה זו
    לדעתי עיסקה עים איראן בלי מילחמה זה טוב מאוד לבורסה
  • 7.
    מי מממן את הכתבות האלה (ל"ת)
    אנונימי 27/04/2025 21:48
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אין מצב להסכם הכל חארטה כדי שיהיה תרוץ לתקיפה (ל"ת)
    משהראשלצ 27/04/2025 19:17
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לוינסון צבי 27/04/2025 18:01
    הגב לתגובה זו
    הכנות למלחמה בורסות בסכנה ממשית להשקיע בזהב דולר אירו פרנק שווצרי
  • 4.
    טראמפ הליצן מאמין לאירנים פשוט פתי. גם אצלנו האמינו בחמאס. פשוט להאכיל טיגריס ואז הוא טורף אותך (ל"ת)
    אנונימי 27/04/2025 16:36
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אהרון 27/04/2025 16:12
    הגב לתגובה זו
    יתכן מאוד שהסכם עם איראן יכול להוביל לשינוי בכל העולם . וישראל היא חלק מהעולם . מניות כאן יעופו למעלה כולל דולר שקל לכיוון 3 שקלים לדולר .
  • 2.
    כלכלן 27/04/2025 15:55
    הגב לתגובה זו
    מנסים לשדר שהסכם יתן שקט אנחת רווחה והסרת סיכונים ההפך הוא הנכוןרק תקיפה באיראן תעשה את מה שהם מחרטטים
  • 1.
    אנונימי 27/04/2025 15:37
    הגב לתגובה זו
    כמובן שביהדות קיים ירך של הבאת גופות נרצחיםובודאי מי שנרצחו בגלל יהדותםלקבר ישראל ועדיין הכריכה יחד של חטופים חיים וגופות נרצחים מעוותתאם בשוגג ואם במזיד את התמונההטעונה והמורכבת בכל מקרה.
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?

האנליסטים של ברקליס ממליצים על שלושה מתוך ארבעת הבנקים הגדולים שהם מכסים: "פוטנציאל תשואה של עד 18%", מניית לאומי מועדפת וגם - מה התשואות הצפויות במניות ומה התחזית קדימה?

מנדי הניג |

האנליסטים של ברקליס בהמלצת תשואת יתר למניית לאומי, הפועלים ודיסקונט לאחר עונת דוחות חזקה. התשואה הממוצעת להון עומד על ממוצע של 16.3% ברבעון, צמיחת האשראי דו-ספרתית ויחסי יעילות הבנקים ממשיכים להשתפר. מהם מחירי היעד והסיכונים?

האנליסטים טבי רוזנר וכריס ריימר משמרים את הדירוג החיובי על הסקטור ואת המלצת התשואת יתר על שלושה מתוך ארבעת הבנקים שהם מכסים: לאומי, הפועלים ודיסקונט. על מזרחי-טפחות נשמרת המלצת החזק. 

"אנחנו ממשיכים לראות את הבנקים הישראליים כאטרקטיביים ורואים פוטנציאל להמשך עליית ערך", כותבים רוזנר וריימר, "עליית הערך מונעת על ידי תשואה להון גבוהה יותר ויחסי הוצאות-הכנסות נמוכים משמעותית, בהובלת צמיחת אשראי חד-ספרתית גבוהה ואיכות נכסים טובה".

רבעון חזק שעלה על התחזיות

עונת הדוחות לרבעון השלישי הסתיימה עם תוצאות שהכו את הציפיות. לפי ברקליס, הבנקים הציגו צמיחת אשראי מוצקה ותשואה על ההון שעלתה על האומדנים. ה-ROE הממוצע ברבעון עמד על 16.3%, גבוה ב-40 נקודות בסיס מהתחזית. צמיחת האשראי הסתכמה ב-3% רבעונית ו-11% שנתית, לעומת אומדן של 10%.

הרווח הנקי של הבנקים עלה ב-17% בממוצע בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בנטרול רווח חד-פעמי שרשם בנק הפועלים מפשרה משפטית, העלייה עמדה על 12%. ההכנסות שאינן מריבית זינקו ב-35% בממוצע, כאשר כל ארבעת הבנקים הציגו גידול בסעיף זה.

רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

מערכת ביזפורטל |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק -26.47%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -1.79%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.