בורסה מניות
צילום: canva D keine

מה יקרה לבורסה אם ארה"ב תגיע להסכם עם איראן?

ארה״ב ניצבת לקראת סבב השיחות הרביעי מול משטר האייתולות, כשאלה מתווכות על ידי עומאן. לא מן הנמנע שהמדינות יגיעו להסכם - זה אינטרס של השתיים לא להידרדר למלחמה. אבל כיצד ההשפעה האזורית המזרח-תיכונית של הסכם כזה תבוא לביטוי בבורסה?

אביחי טדסה | (9)

ארה"ב ממשיכה לדבר עם איראן. נציגים אמריקאיים ואיראניים ייפגשו השבוע באירופה, והטענה היא שיש התקדמות משמעותית בשיחות ביניהם. עסקה שתוסכם על טראמפ היא סתימת הגולל על תקיפה באיראן, אבל סביר שהיא מייצרת סיכוי גבוה שהאיראנים לא יגיעו לנשק גרעיני. זה לא מובטח, צריך לזכור שבסוף דונלד טראמפ הוא איש עסקים. בשורה התחתונה הוא מחפש את מה שיוצא לו מהעסקה. לא תמיד הוא רואה עין בעין עם ישראל. גם הבחירה בכיוון של שיחות עם איראן, זה לא מה שהממשלה הנוכחית רצתה. 

ועדיין, קשה להאמין שאם תהיה עסקה עם איראן היא תביך את ישראל. אחרי הכל, גם לארה"ב חשוב מאוד שאיראן לא תגיע לנשק גרעיני. ואם כך, ואם מתקדמים לכיוון הזה, אז יש לזה השלכות גדולות על הכלכלה ועל הבורסה. הבורסה שלנו על פניו יקרה יותר מבורסות אחרות - מתחילת השנה היא עלתה 5%, בעוד שה-S&P 500 ירד ב-6% והנאסד"ק ב-10%. מכפילי הרווח הצפויים בבורסה שלנו לא גבוהים, אבל גם לא זולים, באזור 13-15 על רווחי השנה, זה גבוה מחלק ממדינות אירופה, נמוך עדיין מארה"ב. 

אצלנו יש מרכיב גבוה של חברות פיננסיות שבפועל מורידות את מכפיל הרווח, בעוד שבבורסות אחרות, במיוחד בנאסד"ק יש חברות טכנולוגיה שמעלות את מכפיל הרווח הממוצע. על צמיחה משלמים בפרמיה של מכפיל רווח, החברות הפיננסיות הן חברות ערך, לא צמיחה. 

ועדיין - במבט קר המכפיל רווח אצלנו סביר. כשלוקחים את הסיכונים מסביב - פוליטיקה, עם שיסוע, בחירות עוד שנה וכמה חודשים,  מלחמה בעזה ו-59 חטופים שנמצאים במנהרות בעזה, חצי הסכם בזירה הצפונית מול לבנון, אז מבינים שהשוק שלנו אפילו יקר. הסיכונים כאן עולים על סיכונים במקומות אחרים, אבל, הסיכון כנראה הגדול מכל - איראן, עשוי להתאדות. 

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, מוסיף - "יש הרבה ישראלים שלא תומכים במהלך כזה, אך להסכם צפויה השפעה משמעותית על מצבה של ישראל כפי שנתפס ע"י השווקים הפיננסיים תוך ירידה ניכרת בפרמיות הסיכון. 

"אנחנו כמובן לא רוצים לתת פרשנויות גאופוליטיות-ביטחוניות, אך נראה שאפשרות זו כלל לא מתומחרת באפיקים המקומיים. השקל אומנם התחזק באופן משמעותי בשבוע שעבר בעקבות העליות במניות האמריקאיות, אך בסיכום החודשי הוא לא הצטיין. פרמיית הסיכון של ישראל והמרווח של האג"ח הדולרי ירדו לא מעבר לירידה במדינות בעלות סיכון דומה. הגעה להסכם עשויה להוביל להתחזקות משמעותית של השקל, ירידה בפרמיות הסיכון תוך ירידה בתשואות ה"אג"ח ובציפיות לריבית בנק ישראל".  הורדת פרמיית הסיכון משמעותה ירידה בתשואות האפקטיביות באגרות החוב ועלייה בשערי אגרות החוב וכן גם עליית מחירי המניות. במקביל הציפייה היא כאמור לעלייה בשקל ירידה בשער הדולר. אלו יכולות להיות חדשות טובות לבורסה, אם כי קשה כמובן להעריך את סיכוי ההסכם, את היישום בפועל, את היכולות האמיתיות של ארה"ב למנוע את הגרעין האיראני וגם את ההשלכות על הכלכלה והבורסה. ועדיין - הסכם כזה ייתפס אצל המשקיעים הזרים כהפחתה דרמטית של הסיכון בכלכלה הישראלית ובבורסה המקומית.    

  

ואם כבר מדברים על הסכמים - חשוב להזכיר שיש עדיין סיכוי להסכם נורמליזציה עם סעודיה. הסכם כזה יתרום כמובן לכלכלה המקומית ולבורסה, גם כי כל מדינה באזור שאינה אויב שלנו היא נכס, וגם כי נורמליזציה זה פתח לקשרים עסקיים. הסעודים מתנים התקדמות להסכם כזה בפתרון הבעיה הפלסטינאית ובעיקר בעזה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אמיר 05/05/2025 10:15
    הגב לתגובה זו
    ארהב מסכמת עם איראן וישראל מחליטה לתקוף בלי האמריקאיםארהב מסכמת עם איראן וישראל מחליטה לא לתקוף בלי האמריקאיםוכו וכו לא ניתן לנבא גם הבורסה פה מתומחרת חצי חצי וכך גם האגחים
  • 8.
    מור 28/04/2025 07:15
    הגב לתגובה זו
    לדעתי עיסקה עים איראן בלי מילחמה זה טוב מאוד לבורסה
  • 7.
    מי מממן את הכתבות האלה (ל"ת)
    אנונימי 27/04/2025 21:48
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אין מצב להסכם הכל חארטה כדי שיהיה תרוץ לתקיפה (ל"ת)
    משהראשלצ 27/04/2025 19:17
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לוינסון צבי 27/04/2025 18:01
    הגב לתגובה זו
    הכנות למלחמה בורסות בסכנה ממשית להשקיע בזהב דולר אירו פרנק שווצרי
  • 4.
    טראמפ הליצן מאמין לאירנים פשוט פתי. גם אצלנו האמינו בחמאס. פשוט להאכיל טיגריס ואז הוא טורף אותך (ל"ת)
    אנונימי 27/04/2025 16:36
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אהרון 27/04/2025 16:12
    הגב לתגובה זו
    יתכן מאוד שהסכם עם איראן יכול להוביל לשינוי בכל העולם . וישראל היא חלק מהעולם . מניות כאן יעופו למעלה כולל דולר שקל לכיוון 3 שקלים לדולר .
  • 2.
    כלכלן 27/04/2025 15:55
    הגב לתגובה זו
    מנסים לשדר שהסכם יתן שקט אנחת רווחה והסרת סיכונים ההפך הוא הנכוןרק תקיפה באיראן תעשה את מה שהם מחרטטים
  • 1.
    אנונימי 27/04/2025 15:37
    הגב לתגובה זו
    כמובן שביהדות קיים ירך של הבאת גופות נרצחיםובודאי מי שנרצחו בגלל יהדותםלקבר ישראל ועדיין הכריכה יחד של חטופים חיים וגופות נרצחים מעוותתאם בשוגג ואם במזיד את התמונההטעונה והמורכבת בכל מקרה.
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.