מה יקרה לבורסה אם ארה"ב תגיע להסכם עם איראן?
ארה״ב ניצבת לקראת סבב השיחות הרביעי מול משטר האייתולות, כשאלה מתווכות על ידי עומאן. לא מן הנמנע שהמדינות יגיעו להסכם - זה אינטרס של השתיים לא להידרדר למלחמה. אבל כיצד ההשפעה האזורית המזרח-תיכונית של הסכם כזה תבוא לביטוי בבורסה?
ארה"ב ממשיכה לדבר עם איראן. נציגים אמריקאיים ואיראניים ייפגשו השבוע באירופה, והטענה היא שיש התקדמות משמעותית בשיחות ביניהם. עסקה שתוסכם על טראמפ היא סתימת הגולל על תקיפה באיראן, אבל סביר שהיא מייצרת סיכוי גבוה שהאיראנים לא יגיעו לנשק גרעיני. זה לא מובטח, צריך לזכור שבסוף דונלד טראמפ הוא איש עסקים. בשורה התחתונה הוא מחפש את מה שיוצא לו מהעסקה. לא תמיד הוא רואה עין בעין עם ישראל. גם הבחירה בכיוון של שיחות עם איראן, זה לא מה שהממשלה הנוכחית רצתה.
ועדיין, קשה להאמין שאם תהיה עסקה עם איראן היא תביך את ישראל. אחרי הכל, גם לארה"ב חשוב מאוד שאיראן לא תגיע לנשק גרעיני. ואם כך, ואם מתקדמים לכיוון הזה, אז יש לזה השלכות גדולות על הכלכלה ועל הבורסה. הבורסה שלנו על פניו יקרה יותר מבורסות אחרות - מתחילת השנה היא עלתה 5%, בעוד שה-S&P 500 ירד ב-6% והנאסד"ק ב-10%. מכפילי הרווח הצפויים בבורסה שלנו לא גבוהים, אבל גם לא זולים, באזור 13-15 על רווחי השנה, זה גבוה מחלק ממדינות אירופה, נמוך עדיין מארה"ב.
אצלנו יש מרכיב גבוה של חברות פיננסיות שבפועל מורידות את מכפיל הרווח, בעוד שבבורסות אחרות, במיוחד בנאסד"ק יש חברות טכנולוגיה שמעלות את מכפיל הרווח הממוצע. על צמיחה משלמים בפרמיה של מכפיל רווח, החברות הפיננסיות הן חברות ערך, לא צמיחה.
ועדיין - במבט קר המכפיל רווח אצלנו סביר. כשלוקחים את הסיכונים מסביב - פוליטיקה, עם שיסוע, בחירות עוד שנה וכמה חודשים, מלחמה בעזה ו-59 חטופים שנמצאים במנהרות בעזה, חצי הסכם בזירה הצפונית מול לבנון, אז מבינים שהשוק שלנו אפילו יקר. הסיכונים כאן עולים על סיכונים במקומות אחרים, אבל, הסיכון כנראה הגדול מכל - איראן, עשוי להתאדות.
- עברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, מוסיף - "יש הרבה ישראלים שלא תומכים במהלך כזה, אך להסכם צפויה השפעה משמעותית על מצבה של ישראל כפי שנתפס ע"י השווקים הפיננסיים תוך ירידה ניכרת בפרמיות הסיכון.
"אנחנו כמובן לא רוצים לתת פרשנויות גאופוליטיות-ביטחוניות, אך נראה שאפשרות זו כלל לא מתומחרת באפיקים המקומיים. השקל אומנם התחזק באופן משמעותי בשבוע שעבר בעקבות העליות במניות האמריקאיות, אך בסיכום החודשי הוא לא הצטיין. פרמיית הסיכון של ישראל והמרווח של האג"ח הדולרי ירדו לא מעבר לירידה במדינות בעלות סיכון דומה. הגעה להסכם עשויה להוביל להתחזקות משמעותית של השקל, ירידה בפרמיות הסיכון תוך ירידה בתשואות ה"אג"ח ובציפיות לריבית בנק ישראל". הורדת פרמיית הסיכון משמעותה ירידה בתשואות האפקטיביות באגרות החוב ועלייה בשערי אגרות החוב וכן גם עליית מחירי המניות. במקביל הציפייה היא כאמור לעלייה בשקל ירידה בשער הדולר. אלו יכולות להיות חדשות טובות לבורסה, אם כי קשה כמובן להעריך את סיכוי ההסכם, את היישום בפועל, את היכולות האמיתיות של ארה"ב למנוע את הגרעין האיראני וגם את ההשלכות על הכלכלה והבורסה. ועדיין - הסכם כזה ייתפס אצל המשקיעים הזרים כהפחתה דרמטית של הסיכון בכלכלה הישראלית ובבורסה המקומית.
ואם כבר מדברים על הסכמים - חשוב להזכיר שיש עדיין סיכוי להסכם נורמליזציה עם סעודיה. הסכם כזה יתרום כמובן לכלכלה המקומית ולבורסה, גם כי כל מדינה באזור שאינה אויב שלנו היא נכס, וגם כי נורמליזציה זה פתח לקשרים עסקיים. הסעודים מתנים התקדמות להסכם כזה בפתרון הבעיה הפלסטינאית ובעיקר בעזה.
- 9.אמיר 05/05/2025 10:15הגב לתגובה זוארהב מסכמת עם איראן וישראל מחליטה לתקוף בלי האמריקאיםארהב מסכמת עם איראן וישראל מחליטה לא לתקוף בלי האמריקאיםוכו וכו לא ניתן לנבא גם הבורסה פה מתומחרת חצי חצי וכך גם האגחים
- 8.מור 28/04/2025 07:15הגב לתגובה זולדעתי עיסקה עים איראן בלי מילחמה זה טוב מאוד לבורסה
- 7.מי מממן את הכתבות האלה (ל"ת)אנונימי 27/04/2025 21:48הגב לתגובה זו
- 6.אין מצב להסכם הכל חארטה כדי שיהיה תרוץ לתקיפה (ל"ת)משהראשלצ 27/04/2025 19:17הגב לתגובה זו
- 5.לוינסון צבי 27/04/2025 18:01הגב לתגובה זוהכנות למלחמה בורסות בסכנה ממשית להשקיע בזהב דולר אירו פרנק שווצרי
- 4.טראמפ הליצן מאמין לאירנים פשוט פתי. גם אצלנו האמינו בחמאס. פשוט להאכיל טיגריס ואז הוא טורף אותך (ל"ת)אנונימי 27/04/2025 16:36הגב לתגובה זו
- 3.אהרון 27/04/2025 16:12הגב לתגובה זויתכן מאוד שהסכם עם איראן יכול להוביל לשינוי בכל העולם . וישראל היא חלק מהעולם . מניות כאן יעופו למעלה כולל דולר שקל לכיוון 3 שקלים לדולר .
- 2.כלכלן 27/04/2025 15:55הגב לתגובה זומנסים לשדר שהסכם יתן שקט אנחת רווחה והסרת סיכונים ההפך הוא הנכוןרק תקיפה באיראן תעשה את מה שהם מחרטטים
- 1.אנונימי 27/04/2025 15:37הגב לתגובה זוכמובן שביהדות קיים ירך של הבאת גופות נרצחיםובודאי מי שנרצחו בגלל יהדותםלקבר ישראל ועדיין הכריכה יחד של חטופים חיים וגופות נרצחים מעוותתאם בשוגג ואם במזיד את התמונההטעונה והמורכבת בכל מקרה.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
סקטורים מומלצים
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
