בורסה מניות
צילום: canva D keine

מה יקרה לבורסה אם ארה"ב תגיע להסכם עם איראן?

ארה״ב ניצבת לקראת סבב השיחות הרביעי מול משטר האייתולות, כשאלה מתווכות על ידי עומאן. לא מן הנמנע שהמדינות יגיעו להסכם - זה אינטרס של השתיים לא להידרדר למלחמה. אבל כיצד ההשפעה האזורית המזרח-תיכונית של הסכם כזה תבוא לביטוי בבורסה?

אביחי טדסה | (9)

ארה"ב ממשיכה לדבר עם איראן. נציגים אמריקאיים ואיראניים ייפגשו השבוע באירופה, והטענה היא שיש התקדמות משמעותית בשיחות ביניהם. עסקה שתוסכם על טראמפ היא סתימת הגולל על תקיפה באיראן, אבל סביר שהיא מייצרת סיכוי גבוה שהאיראנים לא יגיעו לנשק גרעיני. זה לא מובטח, צריך לזכור שבסוף דונלד טראמפ הוא איש עסקים. בשורה התחתונה הוא מחפש את מה שיוצא לו מהעסקה. לא תמיד הוא רואה עין בעין עם ישראל. גם הבחירה בכיוון של שיחות עם איראן, זה לא מה שהממשלה הנוכחית רצתה. 

ועדיין, קשה להאמין שאם תהיה עסקה עם איראן היא תביך את ישראל. אחרי הכל, גם לארה"ב חשוב מאוד שאיראן לא תגיע לנשק גרעיני. ואם כך, ואם מתקדמים לכיוון הזה, אז יש לזה השלכות גדולות על הכלכלה ועל הבורסה. הבורסה שלנו על פניו יקרה יותר מבורסות אחרות - מתחילת השנה היא עלתה 5%, בעוד שה-S&P 500 ירד ב-6% והנאסד"ק ב-10%. מכפילי הרווח הצפויים בבורסה שלנו לא גבוהים, אבל גם לא זולים, באזור 13-15 על רווחי השנה, זה גבוה מחלק ממדינות אירופה, נמוך עדיין מארה"ב. 

אצלנו יש מרכיב גבוה של חברות פיננסיות שבפועל מורידות את מכפיל הרווח, בעוד שבבורסות אחרות, במיוחד בנאסד"ק יש חברות טכנולוגיה שמעלות את מכפיל הרווח הממוצע. על צמיחה משלמים בפרמיה של מכפיל רווח, החברות הפיננסיות הן חברות ערך, לא צמיחה. 

ועדיין - במבט קר המכפיל רווח אצלנו סביר. כשלוקחים את הסיכונים מסביב - פוליטיקה, עם שיסוע, בחירות עוד שנה וכמה חודשים,  מלחמה בעזה ו-59 חטופים שנמצאים במנהרות בעזה, חצי הסכם בזירה הצפונית מול לבנון, אז מבינים שהשוק שלנו אפילו יקר. הסיכונים כאן עולים על סיכונים במקומות אחרים, אבל, הסיכון כנראה הגדול מכל - איראן, עשוי להתאדות. 

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, מוסיף - "יש הרבה ישראלים שלא תומכים במהלך כזה, אך להסכם צפויה השפעה משמעותית על מצבה של ישראל כפי שנתפס ע"י השווקים הפיננסיים תוך ירידה ניכרת בפרמיות הסיכון. 

"אנחנו כמובן לא רוצים לתת פרשנויות גאופוליטיות-ביטחוניות, אך נראה שאפשרות זו כלל לא מתומחרת באפיקים המקומיים. השקל אומנם התחזק באופן משמעותי בשבוע שעבר בעקבות העליות במניות האמריקאיות, אך בסיכום החודשי הוא לא הצטיין. פרמיית הסיכון של ישראל והמרווח של האג"ח הדולרי ירדו לא מעבר לירידה במדינות בעלות סיכון דומה. הגעה להסכם עשויה להוביל להתחזקות משמעותית של השקל, ירידה בפרמיות הסיכון תוך ירידה בתשואות ה"אג"ח ובציפיות לריבית בנק ישראל".  הורדת פרמיית הסיכון משמעותה ירידה בתשואות האפקטיביות באגרות החוב ועלייה בשערי אגרות החוב וכן גם עליית מחירי המניות. במקביל הציפייה היא כאמור לעלייה בשקל ירידה בשער הדולר. אלו יכולות להיות חדשות טובות לבורסה, אם כי קשה כמובן להעריך את סיכוי ההסכם, את היישום בפועל, את היכולות האמיתיות של ארה"ב למנוע את הגרעין האיראני וגם את ההשלכות על הכלכלה והבורסה. ועדיין - הסכם כזה ייתפס אצל המשקיעים הזרים כהפחתה דרמטית של הסיכון בכלכלה הישראלית ובבורסה המקומית.    

  

ואם כבר מדברים על הסכמים - חשוב להזכיר שיש עדיין סיכוי להסכם נורמליזציה עם סעודיה. הסכם כזה יתרום כמובן לכלכלה המקומית ולבורסה, גם כי כל מדינה באזור שאינה אויב שלנו היא נכס, וגם כי נורמליזציה זה פתח לקשרים עסקיים. הסעודים מתנים התקדמות להסכם כזה בפתרון הבעיה הפלסטינאית ובעיקר בעזה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אמיר 05/05/2025 10:15
    הגב לתגובה זו
    ארהב מסכמת עם איראן וישראל מחליטה לתקוף בלי האמריקאיםארהב מסכמת עם איראן וישראל מחליטה לא לתקוף בלי האמריקאיםוכו וכו לא ניתן לנבא גם הבורסה פה מתומחרת חצי חצי וכך גם האגחים
  • 8.
    מור 28/04/2025 07:15
    הגב לתגובה זו
    לדעתי עיסקה עים איראן בלי מילחמה זה טוב מאוד לבורסה
  • 7.
    מי מממן את הכתבות האלה (ל"ת)
    אנונימי 27/04/2025 21:48
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אין מצב להסכם הכל חארטה כדי שיהיה תרוץ לתקיפה (ל"ת)
    משהראשלצ 27/04/2025 19:17
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לוינסון צבי 27/04/2025 18:01
    הגב לתגובה זו
    הכנות למלחמה בורסות בסכנה ממשית להשקיע בזהב דולר אירו פרנק שווצרי
  • 4.
    טראמפ הליצן מאמין לאירנים פשוט פתי. גם אצלנו האמינו בחמאס. פשוט להאכיל טיגריס ואז הוא טורף אותך (ל"ת)
    אנונימי 27/04/2025 16:36
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אהרון 27/04/2025 16:12
    הגב לתגובה זו
    יתכן מאוד שהסכם עם איראן יכול להוביל לשינוי בכל העולם . וישראל היא חלק מהעולם . מניות כאן יעופו למעלה כולל דולר שקל לכיוון 3 שקלים לדולר .
  • 2.
    כלכלן 27/04/2025 15:55
    הגב לתגובה זו
    מנסים לשדר שהסכם יתן שקט אנחת רווחה והסרת סיכונים ההפך הוא הנכוןרק תקיפה באיראן תעשה את מה שהם מחרטטים
  • 1.
    אנונימי 27/04/2025 15:37
    הגב לתגובה זו
    כמובן שביהדות קיים ירך של הבאת גופות נרצחיםובודאי מי שנרצחו בגלל יהדותםלקבר ישראל ועדיין הכריכה יחד של חטופים חיים וגופות נרצחים מעוותתאם בשוגג ואם במזיד את התמונההטעונה והמורכבת בכל מקרה.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.