בורסה מניות
צילום: canva D keine

מה יקרה לבורסה אם ארה"ב תגיע להסכם עם איראן?

ארה״ב ניצבת לקראת סבב השיחות הרביעי מול משטר האייתולות, כשאלה מתווכות על ידי עומאן. לא מן הנמנע שהמדינות יגיעו להסכם - זה אינטרס של השתיים לא להידרדר למלחמה. אבל כיצד ההשפעה האזורית המזרח-תיכונית של הסכם כזה תבוא לביטוי בבורסה?

אביחי טדסה | (9)

ארה"ב ממשיכה לדבר עם איראן. נציגים אמריקאיים ואיראניים ייפגשו השבוע באירופה, והטענה היא שיש התקדמות משמעותית בשיחות ביניהם. עסקה שתוסכם על טראמפ היא סתימת הגולל על תקיפה באיראן, אבל סביר שהיא מייצרת סיכוי גבוה שהאיראנים לא יגיעו לנשק גרעיני. זה לא מובטח, צריך לזכור שבסוף דונלד טראמפ הוא איש עסקים. בשורה התחתונה הוא מחפש את מה שיוצא לו מהעסקה. לא תמיד הוא רואה עין בעין עם ישראל. גם הבחירה בכיוון של שיחות עם איראן, זה לא מה שהממשלה הנוכחית רצתה. 

ועדיין, קשה להאמין שאם תהיה עסקה עם איראן היא תביך את ישראל. אחרי הכל, גם לארה"ב חשוב מאוד שאיראן לא תגיע לנשק גרעיני. ואם כך, ואם מתקדמים לכיוון הזה, אז יש לזה השלכות גדולות על הכלכלה ועל הבורסה. הבורסה שלנו על פניו יקרה יותר מבורסות אחרות - מתחילת השנה היא עלתה 5%, בעוד שה-S&P 500 ירד ב-6% והנאסד"ק ב-10%. מכפילי הרווח הצפויים בבורסה שלנו לא גבוהים, אבל גם לא זולים, באזור 13-15 על רווחי השנה, זה גבוה מחלק ממדינות אירופה, נמוך עדיין מארה"ב. 

אצלנו יש מרכיב גבוה של חברות פיננסיות שבפועל מורידות את מכפיל הרווח, בעוד שבבורסות אחרות, במיוחד בנאסד"ק יש חברות טכנולוגיה שמעלות את מכפיל הרווח הממוצע. על צמיחה משלמים בפרמיה של מכפיל רווח, החברות הפיננסיות הן חברות ערך, לא צמיחה. 

ועדיין - במבט קר המכפיל רווח אצלנו סביר. כשלוקחים את הסיכונים מסביב - פוליטיקה, עם שיסוע, בחירות עוד שנה וכמה חודשים,  מלחמה בעזה ו-59 חטופים שנמצאים במנהרות בעזה, חצי הסכם בזירה הצפונית מול לבנון, אז מבינים שהשוק שלנו אפילו יקר. הסיכונים כאן עולים על סיכונים במקומות אחרים, אבל, הסיכון כנראה הגדול מכל - איראן, עשוי להתאדות. 

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, מוסיף - "יש הרבה ישראלים שלא תומכים במהלך כזה, אך להסכם צפויה השפעה משמעותית על מצבה של ישראל כפי שנתפס ע"י השווקים הפיננסיים תוך ירידה ניכרת בפרמיות הסיכון. 

"אנחנו כמובן לא רוצים לתת פרשנויות גאופוליטיות-ביטחוניות, אך נראה שאפשרות זו כלל לא מתומחרת באפיקים המקומיים. השקל אומנם התחזק באופן משמעותי בשבוע שעבר בעקבות העליות במניות האמריקאיות, אך בסיכום החודשי הוא לא הצטיין. פרמיית הסיכון של ישראל והמרווח של האג"ח הדולרי ירדו לא מעבר לירידה במדינות בעלות סיכון דומה. הגעה להסכם עשויה להוביל להתחזקות משמעותית של השקל, ירידה בפרמיות הסיכון תוך ירידה בתשואות ה"אג"ח ובציפיות לריבית בנק ישראל".  הורדת פרמיית הסיכון משמעותה ירידה בתשואות האפקטיביות באגרות החוב ועלייה בשערי אגרות החוב וכן גם עליית מחירי המניות. במקביל הציפייה היא כאמור לעלייה בשקל ירידה בשער הדולר. אלו יכולות להיות חדשות טובות לבורסה, אם כי קשה כמובן להעריך את סיכוי ההסכם, את היישום בפועל, את היכולות האמיתיות של ארה"ב למנוע את הגרעין האיראני וגם את ההשלכות על הכלכלה והבורסה. ועדיין - הסכם כזה ייתפס אצל המשקיעים הזרים כהפחתה דרמטית של הסיכון בכלכלה הישראלית ובבורסה המקומית.    

  

ואם כבר מדברים על הסכמים - חשוב להזכיר שיש עדיין סיכוי להסכם נורמליזציה עם סעודיה. הסכם כזה יתרום כמובן לכלכלה המקומית ולבורסה, גם כי כל מדינה באזור שאינה אויב שלנו היא נכס, וגם כי נורמליזציה זה פתח לקשרים עסקיים. הסעודים מתנים התקדמות להסכם כזה בפתרון הבעיה הפלסטינאית ובעיקר בעזה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אמיר 05/05/2025 10:15
    הגב לתגובה זו
    ארהב מסכמת עם איראן וישראל מחליטה לתקוף בלי האמריקאיםארהב מסכמת עם איראן וישראל מחליטה לא לתקוף בלי האמריקאיםוכו וכו לא ניתן לנבא גם הבורסה פה מתומחרת חצי חצי וכך גם האגחים
  • 8.
    מור 28/04/2025 07:15
    הגב לתגובה זו
    לדעתי עיסקה עים איראן בלי מילחמה זה טוב מאוד לבורסה
  • 7.
    מי מממן את הכתבות האלה (ל"ת)
    אנונימי 27/04/2025 21:48
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אין מצב להסכם הכל חארטה כדי שיהיה תרוץ לתקיפה (ל"ת)
    משהראשלצ 27/04/2025 19:17
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לוינסון צבי 27/04/2025 18:01
    הגב לתגובה זו
    הכנות למלחמה בורסות בסכנה ממשית להשקיע בזהב דולר אירו פרנק שווצרי
  • 4.
    טראמפ הליצן מאמין לאירנים פשוט פתי. גם אצלנו האמינו בחמאס. פשוט להאכיל טיגריס ואז הוא טורף אותך (ל"ת)
    אנונימי 27/04/2025 16:36
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אהרון 27/04/2025 16:12
    הגב לתגובה זו
    יתכן מאוד שהסכם עם איראן יכול להוביל לשינוי בכל העולם . וישראל היא חלק מהעולם . מניות כאן יעופו למעלה כולל דולר שקל לכיוון 3 שקלים לדולר .
  • 2.
    כלכלן 27/04/2025 15:55
    הגב לתגובה זו
    מנסים לשדר שהסכם יתן שקט אנחת רווחה והסרת סיכונים ההפך הוא הנכוןרק תקיפה באיראן תעשה את מה שהם מחרטטים
  • 1.
    אנונימי 27/04/2025 15:37
    הגב לתגובה זו
    כמובן שביהדות קיים ירך של הבאת גופות נרצחיםובודאי מי שנרצחו בגלל יהדותםלקבר ישראל ועדיין הכריכה יחד של חטופים חיים וגופות נרצחים מעוותתאם בשוגג ואם במזיד את התמונההטעונה והמורכבת בכל מקרה.
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק

לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש? 

מערכת ביזפורטל |

המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.