גיא רגב מנכל קבוצת גאון
צילום: סיון פרג'

עופר גלבוע וגיא רגב רוכשים שליטה בגאון אחזקות בעסקה של כ-38 מיליון שקל

המניות יירכשו מחמישה בעלי מניות מרכזיים במחיר של 32 שקל למניה; בין בעלי המניות - דיסקונט קפיטל (11.56%), יכין חק"ל (10.29%), גאון השקעות (9.2%), גד פרופר (8.1%) ולני רקאנטי באמצעות סולם אחזקות (4.9%)

אביחי טדסה | (3)
נושאים בכתבה גיא רגב

גאון אחזקות גאון אחזקות 0%   דיווחה כי קיבלה מכתב הצעה מקבוצת מציעים, כנפי חגי, בבעלות עופר גלבוע, ו-RABE בבעלות מנכ"ל החברה גיא רגב - לרכישת מניות מחמישה בעלי מניות מהותיים. מדובר בכ-1.2 מיליון מניות רגילות, המהוות כ-44% מהון החברה, שיועברו מחוץ לבורסה במחיר של 32 שקל למניה. שווי העסקה הכולל מוערך בכ-38 מיליון שקל. העסקה כוללת גם הסכמים בין הצדדים בנוגע לשליטה עתידית, תיאום הצבעות ודירקטוריון משותף, והיא כפופה לאישורים רגולטוריים.


ההצעה שהתקבלה היא לרכישת מניות מ-5 גופים המחזיקים במניות החברה: דיסקונט קפיטל (11.56%), יכין חק"ל (10.29%), גאון השקעות (9.2%), גד פרופר (8.1%) וסולם אחזקות (4.9%). בסך הכול מדובר ב-1,199,011 מניות רגילות של החברה - כ-44% מהון המניות שיועברו למציעים במחיר של 32 שקל למניה. סך התמורה צפוי לעמוד על כ-38.4 מיליון שקל, לפני התאמות בגין חלוקת דיבידנד אפשרית. כל הניצעים מסרו הודעות קיבול, והמניות יועברו לאחר קבלת אישור רשות התחרות, ככל שיידרש. בנוסף, נמסר כי תוגש הצעה דומה גם לויולה פרייבט אקוויטי לרכישת מניותיה. המציעים התחייבו כי אם ירכשו מניות נוספות במחיר גבוה יותר בתוך 120 יום מהשלמת העסקה, המחיר שלפיו יקבלו הניצעים יתעדכן בהתאם.


במקביל, נחתם בין גאון השקעות למציעים הסכם הצבעה שייכנס לתוקף עם השלמת העסקה. ההסכם מסדיר תיאום הצבעות באסיפות כלליות, קובע את אופן מינוי הדירקטורים, וכולל מנגנונים לחלוקת דיבידנד מגאון סחר, שמירה על שם החברה, והתאמות למקרה של הפיכתה לחברה פרטית. גאון השקעות תוכל להמליץ על נציג אחד לדירקטוריון החברה ואחד נוסף לגאון קמעונאות, ואילו יתר הדירקטורים, כולל החיצוניים, יומלצו על ידי המציעים, בכפוף להתייעצות. 

בנוסף, ימונה משקיף מטעם גאון השקעות לתקופה של שנה. לצד ההסכם מול גאון השקעות, נחתם גם הסכם בין המציעים, שלפיו 85% מהמניות הנרכשות יוחזקו בידי כנפי חגי, ו-15% בידי רגב - חלקן כפופות לאופציית Call מצד כנפי חגי, בהתאם להתחייבות רגב להישאר בתפקידו לתקופה של חמש שנים. נקבעו גם מנגנוני אופציות Put/Call למקרה של סיום העסקתו. השלמת העסקה צפויה להתבצע תוך פרק זמן של עד 120 יום, בכפוף לאישורים רגולטוריים. עם סיומה, מרבית הניצעים לא יחזיקו עוד במניות או בזכויות הצבעה בחברה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 03/04/2025 20:03
    הגב לתגובה זו
    הם רוצים למחוק מהמסחר השווי חייב להיות יותר גבוה אולי ויולה לא יסכימו בשער הזה
  • 1.
    יובל321 03/04/2025 15:32
    הגב לתגובה זו
    מניותיהם לפי מחיר המשקף שווי של שליש מההון העצמי של החברה
  • קומבינות על חש המשקיעים הפרטיים בעצם רוב המניות אצל בעלי עניין (ל"ת)
    קשקש 04/04/2025 07:53
    הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: שבבים, בנקים והשקעות של צעירים

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.