והדרת פני זקן: פרויקט יחסי הציבור של הסטודנטים - שאמור לעזור לקשישים
לא רק ציניות וניצול בתעשיית התקשורת הישראלית: על רקע המאבקים של ניצולי השואה והאלימות נגד קשישים בישראל, החליט הבצפר לקבץ 3 עמותות למען קשישים בישראל, ובנה עבורן כחלק מפרויקט גמר של מסלול יחסי הציבור והדוברות, אסטרטגיות תקשורתיות ותכניות לפעולה. המטרה: הצפת הבעיות בפניהם הקשישים נתקלים, ומציאת פתרונות לחלק מאותן בעיות.
בוגרים מסלול יחסי הציבור בבצפר - בית ספר למקצועות התקשורת של איגוד חברות הפרסום - בנו קמפיינים לקידום פעילות של 3 עמותות למען קשישים: ג'וינט ישראל - אשל, עמך וכן לזקן. לסטודנטים הוצגו נתונים לפיהם ישנה הידרדרות במצבם ובמספר הקשישים הפונים לסיוע וגידול באוכלוסיית בני ה-65+.
הסטודנטים חולקו ל-5 קבוצות בנות כ-5 חברים כל אחת, ולאחר חודש וחצי הוצגו האסטרטגיות. במצגות הם שילבו הצעות לימי מודעות, ריכוז שירותים, סטיקרים, סלוגנים, קמפיינים אינטרנטיים, ג'ינגלים ופעולות גרילה - במטרה לקדם סוגיות הקשורות במצב הקשישים על סדר היום.
אחת הסטודנטיות היא נטלי קקון, עובדת במשמר בתי המשפט ועם תכניות לעתיד בתחום היח"צ, שהייתה בקבוצה שטיפלה ב'אשל'. "המרצה שלנו שירה אימרגליק הציגה לנו נתונים על תכנית שהתקיימה בארה"ב והניבה תוצאות טובות, והמטרה שלנו הייתה לעשות את זה בארץ, וליצור אסטרטגיה תקשורת לאורך כל השנה", סיפרה קקון לאייס.
לדבריה, "החלטנו לקרוא לתכנית 'הקול לקשיש', בנינו אסטרטגיה והצענו רעיונות, למשל יום מיוחד לעמותת אשל בתאריך 3 במארס, יום לגיל השלישי. תכננו לנפק למבוגרים כרטיס מועדון שבאותו יום הקשישים יקבלו הנחות בכל מיני בתי עסק. יהיו הופעות, חיבור בין המשפחות לקשישים. הצגת התכנית עצמה במוזיאון הילדים בחולון, וכמובן שהכל מלווה בעבודה ברשתות החבריות ועם סרטונים ויראליים, כדי לחשוף את אותה לצעירים".
בנוסף להצעה לקיים יום אחד בשנה שיוקדש לציבור הקשישים, הציעו הסטודנטים גם את 'שעת הזהב' - מיזם שידאג כי מוקדי השירות של החברות המסחריות המשתתפות בו יקדישו שעה בשבוע בה המוקדנים יפנו ללקוחות הקשישים ויציעו להם דרכים לשיפור התנאים, הטבות מותאמות.
ההצעות הוצגו כאמור לנציגי העמותות, וחלקן כבר שוקלות לאמץ חלק מן ההצעות. "זו מסורת שהבצפר משתף פעולה עם עמותות וארגונים", אמרה אימרגליק, המשמשת גם כמנהלת מסלול יחסי הציבור. "היה מרתק לראות את ההתגייסות של הסטודנטים למטרה כל כך חשובה".
נציג עמותת 'ג'וינט ישראל - אשל', טוביה מנדלסון, הודה כי הוא נרגש מהפעילות של הסטודנטים: "זה לא טריוויאלי בעייני. כשאני נחשף לחומרים שהוצגו, אני תופס את הראש ושואל את עצמי איך אני לא חשבתי על הרעיונות האלו בעצמי".
- 1.גיתית 25/06/2013 13:08הגב לתגובה זולציון דברים מסוג זה יש את תחרות גור אריה באריה השואג של איגוד היח"צ. מקווה שהגשתם את העבודה לתחרות.
כמה ירוויח אלמוג בוקר בחדשות 12 ומי הם העיתונאים עם השכר הגבוה ביותר?
קשת היא מונופול
בפועל, ההכנסות של קשת שנשלטת על ידי דודי ורטהיים, הבעלים של קוקה קולה בישראל ובנק מזרחי טפחות, גדולות פי 4-5 לפחות מרשת וגדולות מכל ההכנסות של ערוצי הטלוויזיה גם יחד. העוצמה והכוח נובעים גם מערוץ חדשות חזק וגם מרצועות הבידור הטובות של קשת לעומת המתחרים. ערוץ 13 (רשת) סובל פעמיים - גם מהתחזקות ערוץ 14 שנתפס כאתר הימני היחיד וגם מזה שהוא נחשב "אותו הדבר" וסוג של ניסיון העתקה לא מוצלח של קשת. במקביל למינוי של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חברת חדשות 13 העיתונאים חששו משינוי הקו המערכתי של החדשות שנתפס בדומה לחדשות 12 כאנטי ביבי עם אג'נדה של שמאל-מרכז. במקביל הועזב רביב דרוקר והחלו עזיבות. ספי עובדיה עזב, וכעת אלמוג בוקר. ספי עובדיה עזב לתוכנית "עובדה" של אילנה דיין, גם היא מבית קשת. ההערכות בשוק מדברות על עלות שכר של בין 700 ל-800 אלף שקל לשנה לעובדיה. המעבר של עובדיה הוא עוד נקודה של כוח עבור ערוץ 12. הוא מתחיל להעביר לשורותיו טאלנטים ונראה כי הוא לא מפספס הזדמנויות. כעת, מעניין יהיה לראות האם ערוץ 13 יגיב - וכיצד ומה תהיה ההשפעה של שוק ההעברות החדש בתקשורת על ערוץ 14 (לאחרונה, אחרי שהכריז על מעבר לערוץ 13, ערוץ 14 סיכם על הישארותו של שרון גל).בוקר, כתב הדרום של הערוץ, שנחשב לעיתונאי מוערך, אמור להחליף את תמיר סטיינמן שעזב לאחרונה את תפקידו. ההערכות הן ששכרו ינוע בין 800 אלף שקל למיליון שקל בשנה.עמית סגל מעל 3 מיליון שקל בשנה; יונית לוי כ-2 מיליון שקל
הטאלנטים בחדשות 12 מרוויחים נהדר. על פי ההערכות שכרם מבטא עלות מעביד של בין 1.5 ל-2 מיליון שקל בשנה. כך מרוויחה גם יונית לוי, וכמוה דני קושמרו, אמנון אברמוביץ', עמית סגל ועוד. סגל נחשב לעיתונאי המרוויח בישראל, כשההערכות מדברות על הכנסות של מעל 3 מיליון שקל בשנה, כשבתוכן גם הכנסות מהספר המצליח וסדרת ההרצאות שהוא מעביר וכן כתיבת טור בידיעות אחרונות.
דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
דרהי ביקש את רשות התחרות לבדוק שת"פ שיכול להגיע עד כדי רכישה - רשות התחרות אישרה את המהלך; וכמה שווים האתרים?
איש העסקים פטריק דרהי קיבל לאחרונה את אישור רשות התחרות לשיתוף פעולה עם שניים מאתרי החדשות הבולטים במגזרים הדתי והחרדי "כיכר השבת" ו"סרוגים". לפי ההערכות, מדובר במהלך אסטרטגי שעשוי להתפתח לרכישה מלאה בעתיד, כאשר שווי האתרים מוערך בכ-45 עד 50 מיליון שקל. העסקה בוצעה באמצעות חברת נקסט ויז'ון מדיה, שנמצאת בבעלות עקיפה של דרהי.
אתרי "כיכר השבת" ו"סרוגים" פונים לקהלים מובהקים: הראשון נחשב לפופולרי במיוחד במגזר החרדי, והשני לציבור הציוני־דתי. שני האתרים הוקמו לפני למעלה מעשור ונחשבים לבעלי נוכחות דיגיטלית בולטת.
דרהי, שמחזיק כיום גם בערוץ החדשות i24NEWS, לצד החזקה בהוט, השיק בשנה שעברה מהדורה בעברית לערוץ i24NEWS תוך שהוא מגייס אליה שדרים ומגישים מערוצים אחרים. במקביל, דרהי מנסה מזה חודשים למכור את HOT, חברת התקשורת שבאמצעותה נכנס לישראל לפני שנים. לצורך כך נשכרו בנקי השקעות בינלאומיים, בהם רוטשילד ו-UBS. לפי הערכות, התמורה הנדרשת עומדת על בין 6 ל-8 מיליארד שקל.
בנוסף לפעילותו בתחום התקשורת, דרהי השלים לאחרונה את רכישת פרויקט הנדל"ן מנדרין אוריינטל בתל אביב, מגדלי הדולפינריום לשעבר, תמורת סכום מוערך של כ-900 מיליון שקל. מדובר ברכישה שבוצעה באמצעות חברת הרב קוק נווה צדק שבשליטתו, אשר קיבלה לידיה כ-94% ממניות חברת סיגייט המחזיקה בפרויקט.
- פטריק דרהי מסתבך - עלול לאבד את השליטה בענקית התקשורת, אלטיס
- אאוטבריין פספסה את צפי האנליסטים בהכנסות אך הכתה אותו ברווח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7