השעון של ערוץ 1, אי שם בשנות ה-70
צילום: צילום מסך
TV

ערוץ 8 משיק סדרה על הפריים-טיים: חדשות ממוסחרות, קהל שבוי ופסיבי

פרויקט על הטלוויזיה הניב את 'אתם שם בבית'. המפיקים עמי אמיר והילה אלון מספרים על היצירה, מנהל ערוץ 8 ב-HOT אייל אופנהיים נזכר בעידן החד-ערוצי

מ'חדווה ושמוליק', דרך 'ניקוי ראש' ו'המעגל', ועד 'האח הגדול' ו'כוכב נולד', עבור ב'מבט' הבלעדית עם 95%, ועד קידום תכנית במהדורות החדשות המסחריות - הטלוויזיה בישראל עברה שינוי של 180 מעלות ב-44 שנות קיומה.

מחר (יום שבת) יעלה בערוץ 8 של HOT הסדרה 'אתם שם בבית' שסוקרת את תולדות הפריים-טיים הישראלי , מעידן חד ערוצי ומפוצץ ברייטינג, לתקופה רבת ערוצים, עם קומבינות שנועדו לגרד עוד רבע אחוז בטבלאות הבוקר.

* לדף הפייסבוק של אייס - לחצו כאן

את הסדרה הפיקו עמי אמיר והילה אלון מ'מטר הפקות', שהיו גם מיוצריה, יחד עם רוגל אלפר ורן לנדאו, שביים. לרגל חגיגות 20 שנה לערוץ 8, ועל רקע האפשרות כי הערוץ יוחלף בערוץ אחר בסוף 2012, תשודר הסדרה בת 4 הפרקים שמציעה סקירה ביקורתית של תולדות הפריים טיים הישראלי. הסדרה שואפת לחקור את מערכת היחסים של הישראלים עם הפריים טיים שלהם, תוך התמקדות בזיקה שבין הפריים לבין פני החברה הישראלית והתמורות שחלות בה.

ראיינה: שימרית ספקרו. צילם וערך: גיל לופו

הסדרה תעסוק בשידורי החדשות והאקטואליה, והאובססיביות שלנו הישראלי לתכנים אלו; במהפך שעבר תחום הבידור והאירוח על המסך; הריאליטי שכבש את המסך בעשור האחרון; ובצופה הישראלי - בטטת כורסא שלא שאוכלת מה שמאכילים אותה. גם קאדר המרואיינים מרשים במיוחד: מוטי קירשנבאום, חיים יבין, דן שילון, רם לנדס, טלי בן עובדיה, אורי שנער, אבי ניר, אבי וייס, ראודור בנזימן, מודי פרידמן, אילנה דיין, שלום קיטל, אלכס גלעדי, אביב גלעדי, אהרון גולדפינגר, מני פאר, דן אלמגור, משה שלונסקי, אלעד קופרמן, קרני זיו, ליאת פלדמןיואב צפיר, אילן דה פריז, אורי ברבש, גידי רף, מולי שגב, ואחרים.

"חשבנו על סדרה כזאת שנים", מספר עמי אמיר, המפיק ומיוצרי הסדרה. "רצינו בהתחלה לעשות סדרה של 12 פרקים, שתתייחס גם לתכניות ספורט, הומור, ילדים ודרמה. אבל בגלל מגבלות תקציב וכל מיני בעיות אחרות, אישרו לנו 3 פרקים, שגדלו אחר כך לארבעה".

אלון, המפיקה ומיוצרות הסדרה, צברה קילומטרז' רב כתחקירנית תוכן ו-ויזואליה בסדרה 'מדינת היהודית'. "התחלנו את הפיתוח של הסדרה ועשינו תחקיר לפיילוט", היא מספרת, "ואז ראינו שצריך לזקק את זה, שיש הרבה מאד חומרים מארכיונים ויזואליים, כמו של רשות השידור, קשת, רשת, ואחרים. אז כשהגיע רוגל אלפר, החלטנו לתמצת את הסדרה לנושא הפריים-טיים".

אמיר: "בעבר 'מטר הפקות' בדקה את החברה הישראלית ואת התרבות הישראלית. לפריים-טיים יש השפעה גדולה על החברה והתרבות שלה. הרעיון הראשוני היה לספר את הסיפור של שידורי הטלוויזיה בישראל, אבל ככל התקדמנו עם התחקיר, הבנו שאי אפשר להחיל את כל הנושא הזה, ובעצם התמקדנו בפריים-טיים".

-ומה לומדים מכזו תכנית?

"למדנו על האבולוציה של הטלוויזיה הישראלית, איך תכניות הבידור הפכו לריאליטי, איך מהדורות החדשות הפכו לבידוריזציה, איך הטלוויזיה משפיעה המציאות, והמציאות על הטלוויזיה".

-אז אנחנו צריכים לחכות לסדרות המשך לגבי התחומים שלא נכנסו לתכנית הזאת?

אמיר: "כן, בהחלט. יש כבר דיבור על המשך".

ביום רביעי ערך ערוץ 8 ערב השקה לתכנית, אליה הוזמנו בכירי הטלוויזיה בישראל. יש לציין כי מבליל המוזמנים, קשה מאד היה למצוא נשים. "אין כמעט כאלה", הסביר מנהל ערוץ 8 אייל אופנהיים, "לא היו נשים בחוד העשייה הטלוויזיונית במשך עשרות שנים, וגם בסדרה אין הרבה נשים מרואיינות.

על השינוי שעברה הטלוויזיה למה שהיא היום - קליפית ואפילו שטחית, אמר אופנהיים כי "ערוץ 1 עשה טלוויזיה ציבורית והוא לא היה מחויב לרייטינג, לכן הוא היה יכול להחדיר לתוך הפריים טיים מסרים שהיום הם כמעט אסורים, איכותיים, חינוכיים".

אחת מנקודות הציון של הטלוויזיה בישראל, היא 'המעגל' של דן שילון, ששידורה החל עוד בעידן ערוץ 2 הניסיוני, ונמסך עמוק לתוך שידורי טלעד עד לשנת 2000. התכנית הצליחה להשיג נתוני צפייה מדהימים, ולהפגיש פוליטיקאים, אנשי בידור, יצאניות ושאר ירקות, יחדיו סביב שולחן אחד. "דן עשה מעשה מאד חלוצי ומאד מעניין, ועובדה שברגע מסוים, רוח הזמן הפכה את זה למיותר", מנתח ירון לונדון, עוד אושיית טלוויזיה. "מה קרה זו שאלה מרתקת, אבל זה לא מאד שונה ממשה שעושים היום בטלוויזיה".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    משה 06/05/2012 16:38
    הגב לתגובה זו
    בהצלחה בהמשך הדרך!!!!!!
  • 4.
    למה זה לא בערוץ 1? (ל"ת)
    שאלה טובה 06/05/2012 12:33
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    נוטאנאלפרפאן 06/05/2012 11:25
    הגב לתגובה זו
    הציניות המאנפפת שלו לא באמת נותנת עומק והקשר לדברים שנאמרים אלא הופכת את כל הטקסט לאיזו בדיחה ילדותית. אתם אומרים דברים חשובים, הקריינות המתיילדת הזאת מיותרת.
  • 2.
    כתבה טובה! מי זו המראיינת? (ל"ת)
    דניאל 04/05/2012 16:00
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רק השדרנית טובה , היתר.... (ל"ת)
    גיא 04/05/2012 15:42
    הגב לתגובה זו
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?

האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת

רן קידר |
נושאים בכתבה גלי צה"ל ישראל כץ

שר הביטחון ישראל כ"ץ  רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.

מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.

על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.

תגובת התחנה: מאבק משפטי

בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.

לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.

על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים. 

גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?

האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת

רן קידר |
נושאים בכתבה גלי צה"ל ישראל כץ

שר הביטחון ישראל כ"ץ  רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.

מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.

על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.

תגובת התחנה: מאבק משפטי

בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.

לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.

על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.