שר האוצר אומנם דחה את העלאת המס על רכבים חשמליים מ-20% ל-35%, אבל לאחרונה הוא גם פרסם שר האוצר תכנית של צעדים שצפויים להכניס לקופת המדינה סכום של 15-20 מיליארד שקל. אחד הצעדים בתכנית הוא הטלת מס נסועה בשנת 2026, אבל מהו מס נסועה בכלל?
מה זה מס נסועה?
מס נסועה הוא מס המוטל בהתאם למרחק שנוסעים ברחב. המס הוא לא המצאה חדשה של משרד האוצר והוא נשקל במקומות אחרים בעולם כמו מדינות מסוימות בארה"ב ובברטיניה. לפי התכנית שגיבש משרד האוצר גובה המס יעמוד על 15 שקל ל-100 ק"מ והוא יוטל על מכוניות פרטיות, מוניות, אופנועים ומסחריות שמונעים בחשמל או בגפ"מ. חשוב לציין שמשרד האוצר גם מתכנן להעלות את מס הקנייה על רכב חשמלי ל-50% בשנת 2025. קשה לדעת אם הצעד אכן יעבור, אבל מס נסועה כבר נכנס לחוק ההסדרים בעבר אך הוצא ממנו בסופו של דבר.
גם אם המס אכן יוטל, סביר להניח שהוא לא ישפיע על הביקושים באופן מהותי. עם מחירי הדלק הגבוהים, הישראלים מוכנים לספוג את העלויות הכרוכות ברכישת רכב חשמלי לאור החיסכון על הדלק. לשם השוואה, עלות הדלק ל-100 ק"מ לרכב היברידי היא באזור ה-35 שקלים, בעוד הרכב החשמלי ישלם 15 שקלים רק במס הנסועה.
המדינה פועלת הפוך - מעודדת רכבי בנזין במקום רכבים חשמליים
מס הרכישה על רכבים חשמליים פוגע באימוץ שלהם גם ככה, ומס הנסועה יפגע בזאת עוד יותר. "המדינה מעודדת שימוש ברכב גדול ובזבזני על ידי מתן החזר הוצאות רכב לעובדים במגזר הציבורי ועל ידי מיסוי מופחת על רכב מסחרי לבעלי עסקים", מוסיף
דן הרמן, ראש ההתמחות להנדסת מערכות רכב בתוכנית לתואר ראשון בהנדסת מכונות של מכללת אפקה. "כלומר בעל חנות יעדיף לקנות טנדר אמריקני גדול במקום מכונית נוסעים בינונית. התוצאה היא ריכוזיות במשק וגודש בכבישים".
מס נסועה כשלעצמו הוא לא בהכרח רעיון רע, אבל כשהוא מוחל רק על סוג רכבים מסוימים, ועוד כזה שגם ככה סובל ממיסוי יתר ודווקא אמור לקבל הטבות על מנת הקידום שלו, אז יש פה בעיה: "מס נסועה הוא רעיון מוצלח אם הוא מבוצע על כל כלי הרכב במדינה, במקביל להשקעה בתחבורה ציבורית יעילה ונוחה", מוסיף
הרמן. "כמו כן במקביל לבחינה רחבה של הנושא הכוללת החלפת הטבות שכר בגין אחזקת רכב והטבות שכר אחרות וקביעת מדיניות מיסוי כוללת. מכאן שאיני מזהה אף גורם שירוויח ממס נסועה על רכב חשמלי בלבד".
LCC - עלות מחזור השימוש ברכב
כבאים לבחון האם רכב הוא משתלם בשבלינו או לא, כדאי להסתכל על ה-LCC שלו (Life Cycle Cost). ה-LCC מורכב מעלות הרכישה פחות עלות המכירה בסוף תקופת האחזקה בתוספת עלות השימוש. עלות השימוש מורכבת מעלות האנרגיה, דהיינו דלק או חשמל, ועלויות כגון ביטוח, טסט ואחזקה.
מחיר הקניה הוא קבוע בעוד מחיר האנרגיה תלוי בנסועה. מחיר הרכישה של רכב חשמלי גבוה יותר ממחיר מכונית מקבילה עם מנוע בעירה פנימית. לכן, רכב חשמלי משתלם היום למי שמבצע כמות קילומטרים גדולה יחסית. כאשר עלות האנרגיה תעלה, רכבים חשמליים תהיה קבוצה של בעלי רכב שתצא מקבוצת הכדאיות הכלכלית.
הרמן מציג בפנינו אם כן את עלויות האנרגיה לרכב חשמלי מול זה של רכב בנזין: "עלות אנרגיה לנסיעה ברכב חשמלי משפחתי היא כ 9 אגורות לק"מ. החישוב הוא על פי חשבון של 6.7 ק"מ לקוט"ש בעלות ביתית של 60 אגורות. עלות אנרגיה לנסיעה ברכב בנזין משפחתי היא כ 62 אגורות לק"מ. החישוב הוא על פי חשבון של 12 ק"מ לליטר למנוע בנזין מודרני בעלות של 7.4 שקל לליטר. אם כך משמעות הגזירה היא שתוספת מס של 15 אגורות לק"מ תעלה את מחיר הקילומטר החשמלי ל 24 אגורות. בערך פי 2.7. אם ניקח בחשבון בעלי רכב שאין ברשותם עמדת טעינה ביתית,
עלות החשמל לקילומטר תעלה ל-30 אגורות עד 45 אגורות לקילומטר, בתלות במהירות הטעינה וספק עמדת הטעינה", משמע עלות האנרגיה של רכב חשמלי עדיין תהיה משתלמת יותר מזה של רכב בנזין.
