עובדים בהייטק אופן ספייס
צילום: דאלי אי

רשות החדשנות: עובדי ההייטק משלמים מעל לשליש ממס ההכנסה בארץ

על פי הרשות, השכירים והשכירות בענף ההייטק אחראים לכ-36% מתשלומי מס הכנסה משכר; עם זאת, חלקן של החברות המעסיקות בהכנסות המדינה נמוך בהרבה הודות להפסדים שלהן ולהטבות המס להן הן זוכות
איתן גרסטנפלד | (7)

עובדי ענף ההייטק משלמים מעל לשליש ממס ההכנסה המשולם בישראל וכרבע מכלל תשלומי המס שקשורים לחברות ולעבודה בישראל. בתוך כך, מרבית הכנסות המדינה מהענף קשורות בעובדים ובעובדות הענף ולא ממיסים שמשלמות החברות, כך עולה מדו"ח שמפרסמת היום רשות החדשנות.

על פי הדו"ח, אשר נסמך על נתונים ישנים יחסית, בשנת 2021 (השנה האחרונה שבנוגע אליה התפרסמו הנתונים), היו השכירים והשכירות בענף ההייטק אחראים לכ-36% מתשלומי מס הכנסה משכר. מדובר בעליה משמעותית ביחס לעבר, שכן בתוך 5 שנים על שיעורם מסך מס ההכנסה המשולם בישראל מ-29% ל-36%.

מרבית ההכנסות מענף ההייטק קשורות בעובדים ובעובדות הענף, כאשר 85% מהכנסות המדינה מגיעות מהעובדים (מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות). זאת בזמן שרק 15% מהכנסות המדינה מענף הייטק מגיע מתשלומים של החברות. על פי מחברי הדו"ח הדבר נובע מכך שהשכר הממוצע הגבוה בהייטק גורר תשלומי מס הכנסה גבוהים מצד העובדים. במקביל, בצד החברות, לסטארטאפים לרוב אין רווחים שעליהם הם משלמים מס חברות, ואילו מרבית החברות הרווחיות בענף נהנות משיעורי מס מופחתים במסגרת חוק עידוד השקעות הון.

עוד עולה מהדו"ח כי בשנת 2020 סך הכנסות המדינה הנובעות באופן ישיר מפעילות ההייטק בישראל היו שקולות לכ-9.3% מתקציב המדינה. בנוסף, תשלום מס ההכנסה החודשי הממוצע של עובד הייטק בשנת 2021 היה 6,966 שקלים - פי 6.3 מהממוצע בשאר המשק (1,112 שקלים). בשל הייצוג החסר של אוכלוסיות בהייטק, 57% מתשלומי המס בשנת 2021 נבעו מקבוצת המועסקים הדומיננטית המאפיינת את הענף - גברים, יהודים (שאינם חרדים), העובדים בתל אביב ובמרכז הארץ.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: ״הפרסום מדגיש את חשיבותו האסטרטגית של ענף ההייטק לכלכלה הישראלית ולהכנסות המדינה: אנו מציגים בפעם הראשונה סקירה מקיפה של תשלומי המס השונים של עובדי וחברות ההייטק. ההייטק מהווה "קטר הצמיחה" של הכלכלה הישראלית בעתות שגשוג ו״בולם הזעזועים" של המשק בתקופת משבר, והתובנות העולות מניתוח תרומת ההייטק להכנסות המדינה מחזקות את החשיבות של מענה ממשלתי שיוודא שהענף לא ייפגע וימשיך בצמיחה שלו גם בעת האטה כלכלית. הנתונים המפורסמים היום מחדדים את כך שמשאב הטבע של ישראל הוא ההון האנושי - שאחראי לרוב הכנסות המדינה מההייטק. לכן, חשוב להמשיך ולהשקיע באופן משמעותי בחינוך איכותי לכל קבוצות האוכלוסייה בישראל.

השענות על ענף ההייטק

על פי מחברי הדו"ח, מדינת ישראל הולכת ומגדילה את התלות שלה בענף זה, ובעיקר בעובדים ובעובדות בו. תלות זו הולכת ומתחדדת בשנות משבר, כמו השנה הנוכחית, בה יש צפי לעלייה משמעותית בגירעון המדינה וירידה בהכנסות מענפים שרגישים לזעזועים ביטחוניים כמו נדל"ן, קמעונאות ותיירות. בתקופות משבר ככלל, לדוגמה בקורונה, ההייטק מהווה ״בולם זעזועים״ למשברים כלכליים במשק, כפי שהוצג בהרחבה בדו״ח תמונת מצב ההייטק לשנת 2024 של רשות החדשנות.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אזרח 14/08/2024 16:07
    הגב לתגובה זו
    מרחיקות לכת על חשבון כל העסקים האחרים במשק מה שמשאיר למעסיק יותר בכיס לתת לעובד
  • 5.
    שאול 14/08/2024 13:27
    הגב לתגובה זו
    הכספים הטובים הופכים לכספים רעים . ממשל מגעילה והרסנית מעבירה אותם לבטלנים ופרזיטים לא יצרניים במקום להשתמש בהם לפיתוח וחיזוק המשק הכלכלה והביטחון . נבלה וחרפה .
  • 4.
    פוקושימה 13/08/2024 19:48
    הגב לתגובה זו
    חבורת מדושנים לוגמי אספרסו ואכלני מסעדות. יוקר המחייה בארץ קשור בקשר ישיר לשכר המנופח.
  • ישראלי 14/08/2024 14:57
    הגב לתגובה זו
    בגישה הזאת היינו חיים היום כמו בימי אברהם אבינו באהלים .
  • 3.
    רק האנטישמיות 13/08/2024 11:45
    הגב לתגובה זו
    מחזיקה את ההייטקיסט בישראל,רק תשכך ותיראו....
  • 2.
    גיא 13/08/2024 11:25
    הגב לתגובה זו
    מס הכנסה במדרגות מס בריאות דיפרנציאלי מס יסף מס פירותי מס הוני. בושה וחרפה.
  • 1.
    ליבנה 13/08/2024 10:12
    הגב לתגובה זו
    ממילא הכל נשפך לריק בהתנחלויות ובישיבות.
אקסוניוסאקסוניוס

על הקשר בין פיטורים לבין הנפקה - אקסוניוס מפטרת לקראת כוונה להנפיק

חברת הסייבר נערכת לפיטורי 100 עובדים וטוענת כי זה נובע מהרצון להתייעל ולהתמקד לקראת הנפקה אפשרית

רן קידר |
נושאים בכתבה אקסוניוס

פיטורים בחברת הסייבר אקסוניוס.  החברה המגנה ומנהלת נכסים דיגיטליים תפטר כ-100 מתוך כ-900. כמחצית מהפיטורים, כ-50 עובדים, יהיו בישראל, שבו מרכז הפיתוח והחדשנות של החברה. דין זיסמן, המנכ"ל והמייסד, תיאר את הצעד כחלק ממבנה מחדש תפעולי שמטרתו: לייעל את המבנה הארגוני, לחזק את הפלטפורמה המרכזית ולהאיץ השקעות בטכנולוגיות בינה מלאכותית, מנוע הצמיחה הצפוי להוביל את התעשייה בשנים הבאות.

אקסוניוס הוקמה ב-2017 על ידי שלישייה מיחידת 8200: זיסמן עצמו, עופרי שור בתפקיד CTO ואבידור ברטוב כ-CPO. החברה בנתה פלטפורמה שמנטרת ומנהלת אלפי נכסים דיגיטליים בארגונים גדולים, ממכשירי קצה ועד שרתים בענן. הפלטפורמה מאפשרת אוטומציה של עדכונים, ניהול הרשאות וזיהוי סיכונים בזמן אמת. הטכנולוגיה, שמשלבת ניתוח נתונים עם אינטגרציות רחבות, הפכה את אקסוניוס לאחת השחקניות הבולטות בתחום ה-Cyber Asset Attack Surface Management (CAASM). התחום מתמודד עם אתגר הולך וגובר: ניהול סביבות IT מורכבות בעידן של IoT, עבודה היברידית ואיומי סייבר מתוחכמים.

מאז הקמתה, החברה גייסה כ-600 מיליון דולר ממשקיעים מובילים כמו Accel, Bain Capital ו-Sequoia. הם העמידו את שווייה על 2.6 מיליארד דולר בסבבי הגיוס של 2022 ו-2024. קצב הכנסות השנתי שלה (ARR) לא נמסר אך לפני כשנתיים הוא היה באזור 100 מיליון דולר.

המהלך הנוכחי מגיע על רקע האטה בהייטק, אם כי בתחום הסייבר דווקא הגיוסים נמשכים. לאחרונה רכשה אקסוניוס את סיינריו  שפועלת בתחום אבטחת בריאות דיגיטלית בכ-100 מיליון דולר.

פיטנגו, צילום: ביאנה קארו ויטקיןפיטנגו, צילום: ביאנה קארו ויטקין

פיטנגו גייסה 300 מיליון דולר לקרנות טכנולוגיה ובריאות המשקיעות בשלבים מוקדמים

קרן ההון סיכון הישראלית מחזקת את פעילותה המוקדמת עם גיוס ל-2 קרנות - Pitango First ו-Pitango HealthTech שמתמקדות בהשקעות בשלבי סיד והון מוקדם; מתכננת גיוס נוסף לקרן growth בקרוב

מנדי הניג |
נושאים בכתבה פיטנגו גיוס הון

פיטנגו, מהוותיקות והמוכרות בקרנות ההון סיכון בישראל, הודיעה על גיוס כולל של 300 מיליון דולר לשתי קרנות Early Stage: Pitango First, המתמחה בטכנולוגיה, ו-Pitango HealthTech, המתמקדת בתחומי הבריאות ומדעי החיים.

הגיוס מגיע ברקע רצף הצלחות של חברות פורטפוליו בולטות: Via, שהונפקה לאחרונה; PsiQuantum, שגייסה מיליארד דולר; ו-Vertos, שנמכרה בעסקת אקזיט משמעותית. לפי הקרן, הצעד הבא יהיה גיוס קרן צמיחה ייעודית שתתמקד בליווי חברות שעברו את שלב הסיד וצומחות במהירות.

את Pitango First, קרן הסיד של הקבוצה, מובילים אייל ניב, ד"ר איל איצקוביץ, גד חולדאי ויאיר קסוטו. הקרן כבר ביצעה השקעות ראשונות בחברות כמו AAI, Gamma Time ו-Apprentice.AI, בתחומי בינה מלאכותית (AI), קוואנטום (Quantum), תשתיות, סייבר וענן (Cloud).


לדברי אייל ניב, שותף מנהל ב-Pitango First: "עם ניסיון מוכח של 30 שנה בזיהוי חברות מהפכניות, אנחנו רואים תפנית דרמטית בשוק עם טכנולוגיות AI וקוואנטום שמשנות כללי משחק. המטרה שלנו היא לזהות ולהוביל את החברות שיהיו בחזית המהפכה הטכנולוגית הבאה, ולבנות איתן עסקים במיליארדי דולרים".

במקביל, Pitango HealthTech מתמקדת ביזמים הפועלים בתחומי רפואה דיגיטלית, מכשור רפואי ו-ביו-פארמה (BioPharma), עם דגש על שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית לשיפור קבלת ההחלטות והאבחון. הקרן מנוהלת על ידי איתי הראל, הילה קארח וד"ר יהונתן גלזר, והיא כבר השקיעה בחברות כגון QuantHealth, Somite, Leafix ו-Guardoc.