השקרים בהייטק - השווי, העובדים, התדמית
1. השווי בהייטק. השבוע נחשף שקר גדול בהצגת שוויה של חברת סייבריזן העוסקת בתחום הסייבר. המייסד ומי שהיה מנכ"לה עד תחילת החודש, ליאור דיב הצליח להביא אותה מסטארטאפ לאחת מהבטחות הסייבר של ישראל ששווה מיליארדים. סייבריזן, ליאור דיב במרכז, צילום: ליאור דיב " data-resize="0" src="https://res.cloudinary.com/bizportal/image/upload/v1682575314/giflib/tools/מייסדי_סייבריזן_rvqiac.jpg" style="margin-left: 20px; margin-right: 20px;" title="מייסדי סייבריזן, ליאור דיב במרכז,
צילום: ליאור דיב " /> מייסדי סייבריזן, ליאור דיב במרכז, צילום: ליאור דיב לפני כחודשיים החברה השלימה גיוס של 100 מיליון דולר מסופטבנק ודיב אמר שהשווי בגיוס הוא לפי השווי הקודם. הגיוס הקודם היה ב-2021. חברת
הסייבר המפורגנת גייסה 325 מיליון דולר לפי שווי של 3.1 מיליארד דולר. אז מכאן ועד למסקנה שהגיוס הנוכחי היה לפי של 3.1 מיליארד דולר הדרך קצרה והתשבוחות בהתאמה - "הסייבר הישראלי חי וקיים", למרות מה שקורה בשווקים - "שוויה של סייבריזן לא נפגע". ואז המשקיעה בסבב
- משווי של 5 מיליארד דולר ל-300 מיליון - ההתרסקות של סייבריזון
- סייבריזן תכננה להנפיק לפי שווי של 5 מיליארד דולר, מאז איבדה 93%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוכחי - סופטבנק שהזרימה 100 מיליון דולר החליפה בתחילת החודש את המנכ"ל דיב וחשפה לפני מספר ימים את המספרים - שווי של 300-400 מיליון דולר לסייבריזן. ואז הכותרות התחלפו. מתשבוחות זה הפך להצגתו של דיב כסוג של שקרן. האמת שזה לא מנכ"ל כזה או אחר, זו השיטה. אתם
שואלים איך זה שהמייסד אומר: "גייסנו לפי 3 מיליארד דולר" והמשקיעים: "השקענו לפי 300 מיליון דולר" - ההסבר דווקא פשוט והוא לא "מקטין" מהשקר. נתחיל מזה שכולם מזייפים לנו, כולם לא אומרים את האמת. לא תמיד זה שקר מוחלט, יש להם טכניקות ועורכי דין שיצילו אותם מ"שקר",
אבל זה בטח לא האמת. הטכניקה הראשונה היא לתת לעיתונאי-כתב להעריך ולא לסתור. אם הוא יכתוב בעיתון, בעיה שלו. לא המנכ"ל אמר מפורשות. הטכניקה השנייה היא נפוצה בעסקאות מסוג SAFE. בלי להיכנס למנגנון של הנפקות כאלו מדובר על הנפקות בלי שווי. המשקיעים בהנפקות יקבלו
- בין אקזיטים ענקיים לקיפאון: תמונת המצב של ההייטק הישראלי
- איב סקיוריטי הישראלית מגייסת 3 מיליון דולר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- אייפון 17 - מצלמה ברמה גבוהה, טעינה משופרת; ומה המחיר
מניות בהתאם לעסקה שתהיה בהמשך. ואז המנכ"ל יכול להגיד הכל מבלי שלגישתו הוא משקר. "גייסנו בעבר לפי שווי של 3.1 מיליארד דולר וזה יהיה גם השווי הנוכחי". אולי הוא מאמין בזה, אולי הוא חושב שזה השווי שיהיה בעתיד, אבל אין באמת שווי. המשקיעים רואים כמובן שווי אחר
לגמרי והם כנראה צודקים. הם המפוכחים מבין השניים. מעבר לכך, גיוסי SAFE בשנה האחרונה נעשים כשהשוק הפך לשוק של קונים וכאשר המוכרים רגע לפני הסגירה וחייבים למכור. שוק הכרמל הגיע לשוק ההייטק. מנגנון ה-SAFE שומר את המשקיעים החדשים, עד כדי דילול כמעט
מלא של הקודמים. הדבר הזה לא יוצא החוצה-לתקשורת, כי המנגנון משאיר פתח להצלחה והשבחה כך שמשקיעים קודמים יכולים כאילו להיתלות בזה. אלא שרוב הסיכויים שהשווי יצנח בשיעור גבוה, והמשקיעים הקודמים יישארו עם פירורים. אז סייבריזן שבמרץ היתה שווה 3.1 מיליארד דולר, שווה
באפריל 300-400 מיליון דולר - זה שקר של החברה, של המשקיעים, וזה שקר של כל התעשייה - אלפי סטארטאפים מונשמים כעת במנגנוני SAFE כשאומרים לכם את השווי בגיוס הקודם ובפועל השווי נמוך ב-50%-70% ו-90% מהשווי בגיוס הקודם. יש לנו בפנסיה לא מעט סטארטאפים כאלו. זו פצצה
שתפגע בתשואות העתידיות של אלו שחשופים להשקעות לא סחירות בהייטק. וזו גם פצצה לאופציות של העובדים. האופציות שוות אפס. 2. העובדים בהייטק. העובדים בהייטק התפכחו. אחרי שהם היו רגילים לקבל הצעות עבודה חדשות מדי שבוע, הם מבינים בשנה האחרונה
שיש משבר. עדיין מתעסקים שעה ביום במה לאכול בצהריים, איפה ל"בזבז" את התן ביס, עדיין יש פינוקים, אבל הבוס יותר לוחץ, יש יותר צמצומים, והחברה כבר עברה סבב פיטורים או שניים. אנחנו נוטים להסתכל על ההייטק כמקשה אחת, כנבחרת עם יכולות מדהימות שעושה קסמים דרך האצבעות.
זה לא נכון. כמו בכל חברה, בכל מפעל, בכל קבוצה, יש גם הרבה שהם עובדים לא טובים, יש רוב לבינוניות. אז יש עכשיו משבר, אבל זה לא ייפגע בעובדים טובים - עובד טוב הוא תמיד מצרך מבוקש. גם אם הוא יתגלגל החוצה, כי החברה החליטה שלא לפתח תוכנה-שירות-מוצר מסוים, לטובים
אין מה לחשוש. ובכלל, עכשיו מתברר איזה חברות גייסו עובדים רק כדי לגייס, כדי לגדול, כדי להצטייד במלאי של עובדים שיקבלו משימות בעתיד ואיזה חברות המשיכו להיות רזות ויעילות. זה DNA של עסקים, ועסקים בריאים לא מגייסים עובדים רק כי יש כסף אחרי הנפקה. עסקים בריאים
מעסיקים עובדים טובים לפי הצרכים. זה נשמע ברור, אבל במאות חברות גייסו יותר ממה שהיה נדרש כי פחדו שיהיה מחסור בעובדים ומסיבות אחרות, בחברות רבות גם גייסו כאלו שלא בדיוק התאימו והשאירו אחרים שלא ממש התאימו כי "אין כוח אדם". ולכן, מה שקורה כעת הוא במידה מסוימת
מבורך - מתנקים מכוח עבודה לא מתאים, חוזרים לבסיס של הכלכלה - יצירת רווחים. חוזרים למדוד אנשים ועובדים לפי מה שהם עושים בפועל. וזה חשוב כי ההייטק הוא העתיד של ישראל. תראו מה קרה ב-4
שנים האחרונות בהייטק ותבינו מה הפוטנציאל להמשך. 3. התדמית בהייטק. אנשים חכמים, מוכשרים, שכר גבוה, תנאים מצוינים. כנראה שרוב הציבור שאינו בהייטק מקנא בשכר ההייטקיסטים. אבל, האם באמת צריך לקנא בהם? התדמית הנוצצת יכולה להטעות. יש בהייטק
חסרונות מובנים שלא מתאימים לכל אחד - עבודה תחת דדליין, תקופות מאוד לחוצות, שעות גלובליות ורבות. החובה להתעדכן כל הזמן והערך הפוחת שלך ככל שאתה - מתבגר. זה לא שאין עובדים בני 45-50 בהייטק. יש, אבל אם הם לא פנו-כוונו למקומות ניהוליים ויצרו יתרון יחסי במקום שלהם,
הם בסכנה. מעסיק מעדיף בני 25 מעודכנים בחומר ומהירים בביצועים, על פניהם. חוץ מזה, אתם חושבים שעבודה בהייטק - ישיבה מול מחשב כל היום ועיסוק בקוד, מתאימה לכולם? יש הרבה שרוצים עבודה עם אנשים ולא מחשבים, שרוצים עבודה מסוג אחר, יש הרבה שרוצים הייטק ומגלים שזה לא
הם, שזה לא בשבילם. יש הרבה שרוצים לברוח מהעבדות המודרנית הזו. על אלה אתם פחות שומעים, אבל זה קיים. וגם - אתם חושבים על השכר בהייטק וזה נשמע לכם גבוה. זה אכן שכר גבוה, אבל זה לא גבוה כמו שזה נשמע. השכר הממוצע במשק הוא 12 אלף שקל, השכר בהייטק נניח כ-30 אלף
שקל (שזה מעל הממוצע). אז עובד ממוצע אומר לעצמו שבהייטק מרוויחים פי 2.5-3 מאשר הוא מרוויח. אבל כשבוחנים את הנטו, התמונה משתנה לגמרי. בהייטק מרוויחים יותר וגם משלמים יותר מסים. ולכן מהכנסה ברוטו של פי 2.5-3, בנטו עובד ההייטק מקבל ב-60%-80% יותר - זה לא מעט,
- 20.מדהים איך השווי הוא רק מספר בלי שום בסיס (ל"ת)דניאל 29/04/2023 21:52הגב לתגובה זו
- 19.אני הפסקתי להקשיב לביזפורטל מזמן (ל"ת)תמיר 29/04/2023 18:39הגב לתגובה זו
- 18.מיכאל 29/04/2023 14:24הגב לתגובה זוהמעסיק בתחום יעדיף את העובד שיש לו מספר שנות ניסיון.
- דניאל 29/04/2023 21:51הגב לתגובה זולמרות שגם צעירים מדי זו בעיה
- 17.טל 28/04/2023 21:04הגב לתגובה זובני 25 מעודכנים ומהירים? אם סיימו אתמול אוניברסיטה, איך הבנה באוטומטים ושפות פורמליות או מתמטיקה דיסקרטית ושאר ירקות מהווה ניסיון בפיתוח?
- 16.שכנעתם - שולח את הבת שלי להייטק (ל"ת)כלכלן 28/04/2023 16:51הגב לתגובה זו
- עדיף שתשלח אותה להתחתן עם חרדי - המדינה תפרנס (ל"ת)בניטו מוסלינו 28/04/2023 18:01הגב לתגובה זו
- 15.נו נו 28/04/2023 14:31הגב לתגובה זוכל פעם שמשיהוא מדבר על חיסרון בעבודה בהייטק מיד קופצים עליו כולם , ההיטקיסטים מגנים על העבודה שלהם כאילו מדובר בילדים שלהם ( לא מכיר מתחומים אחרים כזה חוסר יכולות לשמוע שלא הכל דבש ) והאילו שלא ודי מקנאים קופצים מיד להגן על מושאי הקינאה שלהם.הזויי, תנסו בשולחן שבת הקרוב ,פסיכולוגים לעבודה.
- 14.מתכנת 28/04/2023 13:55הגב לתגובה זואבישי, יש בכתיבה שלך אי דיוקים. היי טק זו מילה גדולה. תחת "היי טק" יש המון דיספלינות. בתחומים מסוימים ב"היי טק" ניסיון זה פקטור מאוד משמעותי ולכן יעדיפו מישהו עם ניסיון. גם התרבות האירגונית משתנה מחברה לחברה. יש חברות עם הרבה לחץ, אבל תתפלא יש גם חברות כלל ללא לחץ ובחלקן יש אפילו אבטלה סמויה.
- 13.חגי 28/04/2023 10:32הגב לתגובה זויש הרבה עובדים מבוגרים והם אלו בעלי הנסיון. יותר צבעוני להסתכל על בני 25 אבל הם העובדים הזוטרים. חלק מהעניין הוא הגידול בתעשייה שגורר ריבוי צעירים. אף אחד לא זורק עובד כי הוא מבוגר
- 12.חגי 28/04/2023 10:30הגב לתגובה זומה שאתה מתאר הוא תפקיד של מפתח. רוב העובדים הם לא מפתחים ויש מגוון רחב של תפקידים, בחלקם הגדול העבודה מול מחשב לא שונה מעבודה מול מחשב של עורך דין רופא או מהנדס
- יואליקו 28/04/2023 17:17הגב לתגובה זומתכנתים צריכים לתקשר ולא מעט, זה לא באמת עיסוק סוליסטי. אתה עובד בצוות וכדאי מאוד שיהיו לך יחסי אנוש סבירים.
- 11.היי טקיסט 28/04/2023 05:09הגב לתגובה זורציתם מהפכה משפטית? תקבלו אבל תמצאו פראייר אחר שיממן את השטויות שלכם. מחכה לרילוקיישן
- עולמך צר כעולם נמלה כל דבר אצלך מתקשר לביבי . (ל"ת)אמונחטאפ 29/04/2023 17:45הגב לתגובה זו
- טרולי 28/04/2023 19:02הגב לתגובה זושמעתי שפייסבוק פיטרה 10,000 בכדי לקלוט בדיוק את שלומי פישמן מפתח תקווה ואת אלי ויזמן מקריית אונו כולם מחכים רק לך לך
- 8 28/04/2023 12:44הגב לתגובה זותיקון מסוים יהיה בזכות הרפורמה. אם בכלל תהיה.
- 10.אחדש 27/04/2023 19:00הגב לתגובה זוקצת מצחיק להאשים את המנכל שאותה חברה סופטבנק שמה 300 מיליון דולר בשווי 3.1 שהיא הסכימה אליו , ובגלל המצב שאליה נקלעה סייבריזן אותה חברה ריסקה את השווי ל 300 מיליון , ואתה מאשים את המנכל
- 9.קלבסיאלה 27/04/2023 14:06הגב לתגובה זולהייטק יש כל כך הרבה כאלה
- 8.פילי 27/04/2023 12:22הגב לתגובה זולרחם עליו. אולי אגייס עבורו כסף שיחזיק מעמד..כשהכותב מגמתי, הקוראים בבעיה...
- 7.חיימקה 27/04/2023 11:01הגב לתגובה זוראשית, מהנדס בהייטק מנוסה בן 50+ מחוזר יותר מאשר מהנדס בן 25 או 30 פי כמה גם אם לא "התקדם למשרת ניהול". גם אם יפטרו אותו (ולרוב, אם הוא טוב, יעדיפו לפטר אותו אחרון) חברה אחרת תחטוף אותו בשניות. תבדקו אותי. שנית, השכר בהייטק הוא הרבה יותר מ 30 קיי. 30 קיי זה אולי שכר ממוצע שכולל גוניורים ותחומים פחות טכנולוגיים וגם איננו כולל בונוסים מניות ואופציות. השכר למהנדס תוכנה עם בערך 5 שנות ניסיון הוא יותר לכיוון ה 60 וצפונה אם כוללים את כל ההטבות מסביב. ברור שהכתב לא היה עובד הייטק בשנים האחרונות וגם לא מעורה במה שקורה בעולם הזה.
- יואליקו 28/04/2023 17:20הגב לתגובה זויש גילנות, כמו כמעטב כל מקצוע אחר. משום מה טורחים להדגיש את זה בהייטק אבל יש את הבעיה הזאת כמעט בכל השוק הפרטי - כן גם עורכי דין שכירים חשופים לגילנות. למה למשרד להביא עורך דין בן 50 אם אפשר להביא עורך דין צעיר שניתן להעביד אותו בפרך? בכל אופן - אני כן חושב שמי שטוב בעבודה, מתעדכן לפרקים וטורח להשאיר רושם טוב על הקולגות שלו - יהיה בסדר. רשת חזקה של קשרים אמורה להספיק. בהייטק ובכל דבר אחר. מה שכן צריך לשים עליו את הדעת זה שבעצם כל מי שעובד בשוק הפרטי (כמעט לא משנה באיזו עבודה - כל עוד היא מול מחשב ולא פיזית) חשוף לגלים הולכים וגדלים של אוטומציה שעלולה לייתר אותו. זאת בעיה הרבה יותר חריפה בעיני מגילנות.
- Cxf 28/04/2023 13:54הגב לתגובה זו5 שנים זה נסיון משמעותי? בשביל לפתח מוצר רציני 5 שנים זו רק ההתחלה שאפשר לתת לעובד לגעת במוצר ללא הנחיה צמודה מה שהיה בשנתיים האחרונות מאוד חריג. הכסף נשפך אז לא היתה בעיה לשלם ולקרוא לכל אחד טאלנט
- מיוני 28/04/2023 08:36הגב לתגובה זומה שהיה לפני שנתיים נגמר ורובם מפוטרים או בדרך לשם כי אין יותרבקרנות שישימו כסף כל כלום ויאפשרו מרדף אחרי מפתחים
- סמי 27/04/2023 14:04הגב לתגובה זובנישות מסויימות, תחומים "חמים" רגעית, אולי מרוויחים 60. זה ממש לא נכון עבור כלל עובדי ההייטק עם ניסיון של 5 שנים. אפילו אם נסתכל רק על פיתוח, 5 שנים ניסיון לא שוות 60 אלף (למעט נישות, אנשים טובים באופן יוצא דופן, או חברות שיכולות להרשות לעצמן לשלם שכר שכזה)
- חיימקה 27/04/2023 14:42אם אתה מפתח תוכנה עם 5 שנות ניסיון ומרוויח 30 ברוטו אחרי מניות אופציות ובונוסים אז אתה פראייר. השכר, גם אם נניח ש60 זה למוכשרים יותר (ויש הרבה כאלה כך שזה לא משהו חריג), הוא לפחות באזור ה 45-50 (שוב, כולל הכל). אני מדבר מתוך היכרות עם הסביבה שלי אין לי סטטיסטיקות מדוייקות. אבל 30 היום נחשב לשכר מאוד נמוך למישהו עם ניסיון משמעותי.
- טל 27/04/2023 13:12הגב לתגובה זואתה טועה, אולי אתה שייך לאחוז מאוד קטן אני אפילו לא מכיר משכורות כאלה איך הגעת ל 60.. מאוד נדיר
- חיימקה 27/04/2023 14:29הנכון.
- 6.זליג 27/04/2023 09:51הגב לתגובה זואינם מצליחים למנוע קריסת מערכות ברכבת, בדואר, בקופ"ח, בבתי חולים.....ובצה"ל כל הדיבורים על מתקפות סייבר הינם בעצם סבוטאז' של אנשים מתוך המערכת שמסוגלים לשתקה ואף "לוחם סייבר" לא יצליח למנוע זאת.
- סמי 27/04/2023 13:59הגב לתגובה זווגם צה"ל, השבכ, ימ"מ והמוסד לא מצליחים למנוע פעולות טרור. כי כל פעולות הטרור זה בעצם אנשים מתוך המערכת הביטחונית, ואף לוחם סיירת, לוחם ימ"מ או לוחם מוסד לא יצליח למנוע זאת. כמה הבל, כמה שנאה... (כמה קנאה?...) אין ביטחון של 100% בשום דבר, לא רפואה, לא פיננסים, לא ביטחון. זה שבחרת להאשים מגזר מסויים, יצרני ותורם מלמד שאתה שטוף מח ונטול חשיבה עצמאית.
- 5.88 27/04/2023 09:11הגב לתגובה זומשכורת מעל 25 מגיעה לכ 50% מיסים והפרשות. כמעט אי אפשר להגדיל את הנטו. הכל הולך על מיסים.
- ניל 27/04/2023 12:39הגב לתגובה זומעל 25, ועד בערך 45, משלמים 47% מס זה הרבה, אבל זה לא "אי אפשר להגדיל את הנטו"
- 88 28/04/2023 12:42ולכן זה הרבה יותר מ 47%. ההפרשה לפנסיה ולפיצויים ולקרן השתלמות היא מעל התקרה. ולכן היא חייבת במס שיורד מהנטו. כלומר, העובד משלם מס גם על הפרשות המעביד.
- סמי 27/04/2023 13:53הוא אמר ש: *כמעט* אי אפשר להגדיל את הנטו. אתה רק מחזק את דבריו, שהם נכונים לחלוטין. לא בכדי אנשי ההייטק לא מיליונרים. אי אפשר להיות מיליונרים ממשכורת מסודרת. שים לב שהמליונרים בארץ הם אלה שיכולים להעלים מנסים, או אלה שקרובים מאוד לכסף (מנכ"לי בנק, מנכ"לי חברות ביטוח, מנכ"לי חברות פיננסיות) ויכולים לעשות תרגילים שונים עם הכסף, זולת משכורות הענק, מעל למליון בשנה, ומצנחי עזיבה מזהב. אלה לא הפועלים המודרנים (כל הםועלים המודרניים, לא רק ההייטקס) שאמנם מרוויחים מעל הממוצע, אבל באופן מסודר חלק גדול הולך למיסים, ובכיס נשאר אמנם מעל הממוצע, אבל לא לכדי התעשרות
- טל 27/04/2023 13:15ההבדל הוא לא ענק יש הרבה אנשים מחוץ לתחום שבשנים האחרונות שונאים הייטקיסטים ומקנאים בהם בגלל השם שעשו לזה ותמונה שהקצינו אז הם באמת חושבים שכל הייטקיסט הוא איזה מיליונר
- 4.ל 27/04/2023 09:00הגב לתגובה זוואם השם הוא META לא משקיעים ,והמבין יבין
- 3.ל 27/04/2023 08:59הגב לתגובה זולא משקיעים בחדש ו"מתקדם" בטרם התקדם=על ההתחלה,מובהקות?- META
- 2.מישל 27/04/2023 08:47הגב לתגובה זואו שהכותב נמצא בפוזיציה (פוליטית?) או שהוא לא מבין על מה הוא מדבר. אני כבר 20 שנה בהייטק. עובדים חלשים או בינוניים לא שורדים. רובם עוברים למגזר הציבורי או לבנקים ומגזר עסקי.בלי הייטק הכלכלה תתכווץ ב 70 אחוז, לא יהיה כסף לבתי חולים, רווחה, חינוך וגם לחרדים ולמתנחלים. תחשבו בעצמכם איפה קיצצו ואיפה יקצצו בעתיד.
- אבנר ג 27/04/2023 09:38הגב לתגובה זובלי הייטק מחירי הדירות היו שפויים השכירות במרכז היתה מתאימה כמעט לכל כיס מחירי הרכבים לא היו מתיישרים לפי מדרגות המס הרפואה הייתה שוויונית ולא רק לבעלי ביטוחים פרטיים מסעדות היו במחיר שווה לעל כיב ולא מנת שווארמה בפיתה ב 50 שח לא היו פקקים הי אנשים היו נובעים בתחבורה ציבורית לת״א להמשיך… ההיטק גרמה להבדלי מעמדות שנהנים ממנה רק אלו ששם ושהשאר לא ישרדו
- הדר 27/04/2023 15:47ב-2023 לקרוא תגובה כזו. ממש מעליב את האינטליגנציה...
- צודק 100% ההייטק בפירוש גמר תמדינה (ל"ת)Zubi 27/04/2023 15:16
- ירון 27/04/2023 09:25הגב לתגובה זוהסיבה שלא יהיה כסף למגזר הציבורי היא שאם ההיטק יפול , לא יהיה איך לשלם 20-30 אלף למגזר הציבורי ולאנשי הקבע ולא יהיה איך לשלם משכנתאות גבוהות...אבל היי!!!! מי הגורם שגרם לכך שמלכתחילה המשכורות של עובדי המדינה והמשכנתאות יעלו ?? עובדי ההיטק גרמו לזה . אם ההיטק יפול מחירי הדירות ירדו ועובדי המדינה יחזרו למשכורות סבירות והכל יהיה בסדר . ( כך אמור היה להיות רק שעובדי המדינה ימשיכו לחגוג בלי כיסוי וזו הבעיה !!!!)
- הייטק 27/04/2023 09:22הגב לתגובה זוההשפעה ענקית, אף אחד לא מעוניין שההייטק ימות
- 1.שכחת לגבי שווי האופציות של החברה. המנכ״ל גם רימה א 27/04/2023 08:45הגב לתגובה זושכחת לגבי שווי האופציות של החברה. המנכ״ל גם רימה את העובדים שלו. שווי האופציות שלהם שווה לנזיד עדשים
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבבין אקזיטים ענקיים לקיפאון: תמונת המצב של ההייטק הישראלי
הדו"ח השנתי של רשות החדשנות משקף שוק שנמצא בצומת דרכים: שיאים באקזיטים כמו המכירה של Wiz לגוגל ב-32 מיליארד דולר וצמיחה בדיפטק מתנגשים עם קיפאון בתוצר, ירידה ביזמות וצניחה של 80% בגיוסי קרנות הון סיכון - לאן ממשיכים מכאן?
רשות החדשנות השנה האחרונה קצרה הישגים חסרי תקדים בהייטק. עסקת הענק של מכירת Wiz ל־Google, בהיקף של כ־32 מיליארד דולר, הייתה אבן דרך היסטורית בשוק האקזיטים המקומי. לצידה, נרשמו עסקאות משמעותיות נוספות כמו Run:AI שנמכרה לאנבידיה בכ־700 מיליון דולר, ו־V-Wave שנרכשה
על ידי Johnson & Johnson תמורת 600 מיליון דולר.
גם בגיוסים נרשמה התאוששות משמעותית. הרבעון השני של 2025 היה הרבעון החזק ביותר מאז 2022, וישראל חזרה להיות ההאב החמישי בגודלו בעולם מבחינת היקפי גיוסים לסטארטאפים
אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.
אבל בתוך מה שנראה כמו אופוריה יש מגמות פחות מזהירות. לפי הדו"ח של רשות החדשנות, התוצר של ההייטק עומד על כ־317 מיליארד שקל - כ־17% מהתמ"ג ונשאר כמעט בלי שינוי זו השנה השנייה ברציפות. כלומר, המנוע שעד לאחרונה משך את כלכלת ישראל קדימה, נמצא בקיפאון. גם התעסוקה בענף משקפת את זה, מספר המועסקים בענף עלה ל־403 אלף, אבל מספר עובדי המו"פ צנח ב־6.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מצד אחד, אנחנו בשנת שיא באקזיטים וגם אפשר לראות צמיחה משמעותית בתחום הדיפטק אבל מצד שני, סימני ההאטה האלו - בתעסוקה וביזמות חדשה מדאיגים.
פחות יוזמים ופחות מסכנים הון
מה שעומד מאחורי כל הענף הזה שאנחנו קוראים לו הייטק, אלו האנשים. אלו שקופצים למים ולוקחים סיכון. הרוח היזמית הישראלית היא שם דבר בעולם כולו אבל הדוח מספר שהיא הולכת
ודועכת. אפשר לראות בשנה האחרונה האטה בשכבת היסוד של ההייטק - היזמות. בשנת 2024 קמו בישראל כ־500 סטארטאפים בלבד, לעומת למעלה מאלף בשנים קודמות. הירידה במספר החברות החדשות היא לא רק מספרית, אלא גם איכותית: מרבית היוזמות והחברות החדשות שקמות מתרכזים בתחומים מוכרים
ו'מכוסים' כמו סייבר, פינטק ותוכנה ארגונית אבל פחות בתחומי עומק חדשים או דיסרפטיביים. אלו תחומים שבהם כבר פועלות מאות רבות של חברות, יש ידע נצבר, השוק גם יודע איך לתמחר אותם (יחסית) והם נתפסים כ"בטוחים" יותר להשקעה ולפיתוח. קל יותר לגייס הון, לשכנע לקוחות ראשונים,
ולגייס עובדים בתחום. לעומת זאת תחומים חדשים לגמרי כמו שבבים, קוונטום, ביוטק למיניהם, פחות קורצים ליזמים, שמעדיפים ללכת על בטוח או פשוט לפרוש ולהקים חברה שתתחרה בבוס לשעבר.
- רשות החדשנות תשקיע רבע מיליארד שקל בקרנות דיפ־טק במסגרת קרן יוזמה
- האם הרשות להגנת הפרטיות תשתק את החדשנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום קרנות ההון סיכון, הנתונים אפילו יותר מדאיגים: מאז 2022 נרשמה ירידה
של 80% בהיקף הגיוסים לקרנות ישראליות, והקרן הממוצעת הצטמצמה מכ־90 מיליון דולר בשנים הטובות, ל־60-65 מיליון דולר כיום. מעבר לכך, הדו"ח מציין כי ההאטה בישראל חריפה אפילו יותר מהירידות שנרשמו בארה"ב ובאירופה, מה שמעיד על בעיה מבנית ולא רק מגמה עולמית חולפת.
ננו בננההכירו את ננו בננה - עורך התמונות החכם של גוגל
ננו בננה, או בשמו הרשמי Gemini 2.5 Flash, בעזרתו, כל אחד יכול לערוך תמונות באופן מהיר, פשוט ויצירתי, בלי צורך בכישורי עריכה מסובכים
מה זה בעצם ננו בננה?
כלי של גוגל מאפשר לערוך תמונות בעזרת הוראות טקסט פשוטות. אפשר להעלות תמונה קיימת או להתחיל מדף חלק ולבקש מהמערכת לבצע שינויים כמו החלפת רקע, הוספת חפצים, שינוי צבעים או שינוי תאורה. פשוט כותבים מה רוצים והבינה המלאכותית מבצעת את העריכה בשבילכם.מה מבדיל את ננו בננה משאר הפלטפורמות?
יש המון פלטפורמות של AI שמייצרות תמונות ודמויות שונות- midjourney ,leonardo ai, chatgpt, adobe firefly, Runway, Kling ועוד אינספור פלטפורמות שמייצרות תמונות ע"י כתיבת פרומט.
כמעט כל מי שהתנסה בפלטפורמות האלו מכיר את הבעיה- נותנים הוראה, מקבלים תוצאה יפה וכשמנסים לשחזר או ליצור גרסה נוספת,
זה יוצא שונה והדמות לא נראית אותו דבר, הפנים משתנות, הצבעים אחרים. כאן בדיוק נכנס ננו בננה, או בשמו הרשמי Gemini 2.5 Flash. היתרון הגדול שלו הוא שהוא מצליח לשמור על עקביות כמעט מושלמת. אם יצרת דמות מסוימת ואז ביקשת לשנות את הרקע שלה, להוסיף בגד או לשנות תאורה,
הדמות תישאר זהה לחלוטין. זה נראה כמו אותה תמונה מקורית שעברה עריכה טבעית.
התהליך גם הרבה יותר מהיר: בזמן שכלים אחרים לוקחים חצי דקה או יותר כדי לעבד את הבקשה, ננו בננה מחזיר תוצאה בתוך כמה שניות.
מעבר לכך, השפה של ההוראות הרבה יותר פשוטה. לא צריך להכיר מונחים מקצועיים או לנסח משפטים מורכבים. מספיק לכתוב משפט יומיומי כמו "תעשה את הרקע ים בשקיעה" או "תשנה את הצבע של החולצה לאדום", והמערכת מבינה מיד את הבקשה. התוצאה לא נראית מודבקת אלא משתלבת
היטב עם התאורה, הצבעים ושאר התמונה.
אז איך ננו בננה עובדת בפועל?
השימוש בכלי הזה הוא פשוט ואינטואיטיבי, אתם פשוט נותנים לכלי הוראות טקסט פשוטות, והוא עושה את העבודה בשבילכם.
- צ'ק פוינט רוכשת חברה לאבטחת ה-AI ב-300 מיליון דולר; מצפה להיות מובילה בתחום
- גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלב 1- אתם יכולים להתחיל מיצירת תמונה חדשה לגמרי על ידי תיאור טקסט (למשל,אישה צעירה עומדת בכיכר עיר אירופאית עתיקה, לובשת שמלה לבנה ארוכה, מצלמה בזווית רחבה, תאורה רכה טבעית --ar 16:9), או לערוך תמונה קיימת שכבר העליתם.
