בוימלגרין ממשיך להסתבך: ביהמ"ש הוציא צו כינוס נכסים ועיכוב יציאה מהארץ
השופטת ורדה אלשיך מבית המשפט המחוזי בתל-אביב נתנה היום צו לכינוס נכסיו של ישעיהו בוימלגרין, שייכנס לתוקפו ביום 1.4.2011 וכן צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד בוימלגרין.
הצו ניתן במסגרת בקשה שהגיש בנק דיסקונט להכרזתו של בוימלגרין כפושט רגל ולכינוס נכסיו, בשל חוב של למעלה מ- 75 מיליון שקל לבנק. הטענות של הבנק מתייחסות לחשבון בנק שפתח בוימלגרין בנובמבר 2005 בסניף בורסת היהלומים על שם החברה הנמצאת בבעלות מלאה של בוימלגרין ובני משפחתו כאשר בוימלגרין חתום באופן אישי על כמורשה חתימה בחשבונות החברה.
הבנק טוען כי בהסתמך על הסכמים מוקדמים עם הבעלים, הוענקו הלוואות, אשראי ושירותים בנקאיים לחברה. דיסקונט טוען כי למרות דרישות חוזרות ונשנות מצדו לפרוע את החוב, נמנעה החברה מלעשות זאת.
אלשיך מתחה ביקורת חריפה על התנהלותו של בוימלגרין וציינה: "לא יעלה על הדעת שאדם ינהל עסקים בישראל, ייטול אשראים במדינת ישראל, מהבנקים במדינת ישראל, ולאחר מכן יזמין את כולם לטוס לארצות הברית על מנת להידיין עימו". עוד ציינה השופטת שהצו ייכנס לתוקפו במועד שמותיר זמן די והותר לבוימלגרין להסדיר את חובו ולייתר את כניסתו לתוקף של צו הכינוס.
את בנק דיסקונט ייצגו עו"ד עופר ארגוב ואסף שובינסקי ממשרד וינשטוק-זקלר ושות', את בוימלגרין ייצגו עו"ד בונן, מרקוביץ ואופק ממשרד פישר-בכר-חן, את הכנ"ר ייצג עו"ד מססה.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
