הדרך לעידוד הפריפריה עוברת בהזנקת מחירי הנדל"ן במרכז? הממשלה עוצרת את הפיתוח במרכז
שרי הממשלה אישרו אתמול במסגרת הדיונים על התקציב לעצור את הפיתוח הנדל"ני במרכז במטרה לעודד רכישת דירות בפריפריה. משמעות התכנית היא שלא לבצע שינויי יעוד קרקע למגורים ולתעסוקה באיזור המרכז. המשמעות: מחסור חמור בדירות עלול להיווצר, מה שיביא להקפצת מחירי הנדל"ן במרכז הארץ וליבוי האינפלציה.
"החלטת הממשלה היא החלטה הזויה שתפגע בכלכלת ישראל וברוכשי הדירות, היה מוטב לשים את ההחלטה הזו תחת הכותרת עידוד האינפלציה ולא תחת הכותרת עידוד הפריפריה", אמר יוסי גורדון, מנכ"ל התאחדות הקבלנים ומוסיף כי מדובר בתכנית הזויה שלא תשיג את מטרתה אלא תפגע בכלכלת ישראל.
גורדון מציין כי ייתכן שיזמים וקבלנים המחזיקים כיום בקרקעות מתוכננות ירוויחו מהתכנית בשל עליית המחירים, אולם התוצאה בפועל תהייה ירידה נוספת במלאי הדירות ועליית מחירים חדה במחירי הדירות החדשות, במחירי דירות יד שניה וגם במחירי השכירות.
לדבריו, כבר היום קיים מחסור בדירות חדשות באזור המרכז והחלטה לעצור כל פיתוח עתידי תשפיע לאורך שנים, שכן קל מאוד לעצור פיתוח אך קשה יותר להתניע מחדש תוכניות שנעצרו. גורדון מעריך שהתכנית תעודד תופעות כמו פיצולי דירות. הסבות לא חוקיות של מבנים למגורים וכדומה.
גורדון טוען כי אם הממשלה רוצה לעודד רכישת דירות בפריפריה עליה לעשות זאת באמצעות מתן תמריצים לרוכשי הדירות באותם אזורים כמו למשל מענקים או הכרה בריבית על המשכנתאות.
לדברי רן בן אברהם, סמנכ"ל השיווק של חברת צמח המרמן, הבונה גם במרכז וגם בפריפריות, התכנית תחריף את המגמה של עליית מחירי הדירות במרכז ."אני מעריך כי האזורים שייהנו מהתוכנית הם הפריפריות סביב המרכז, לדוגמא אזור השרון המזרחי והצפוני ואזורים כמו רחובות, באר יעקב וגדרה.
בן אברהם מוסיף כי כחברה שבונה בכרמיאל, טירת הכרמל ואזורים נוספים בצפון הארץ, ניסיון העבר מוכיח כי שיטת המענקים הוכיחה עצמה כשיטה הטובה ביותר לעידוד רכישת דירות בפריפריה. אוהד סבן, סמנכ"ל חברת "דונה", הבונה באזור המרכז ובפריפריה, שותף לדעה כי התכנית לא תסייע לפריפריה אלא תתרום לעלייה נוספת במחירי הדירות במרכז.
לדברי סבן, הדרך הנכונה לעידוד רכישת דירות בפריפריה צריכה להיעשות בשלושה מישורים עיקריים: יצירת מקורות תעסוקה מתגמלים (כמו למשל מפעלי היי טק) בפריפריה ע"י מתן תמריצים ליזמים וחברות הי טק, פיתוח תשתית תחבורתית יעילה שתחבר את הפריפריה למרכז ומתן מענקים לתושבי הפריפריה וסביבות ירושלים כפי שהיה נהוג לפני מספר שנים (מבצע שרנסקי).
"העיקרון של פיזור אוכלוסייה, העומד בבסיס תמ"א 35 הינו רעיון נכון, אולם הדרך בה בחרה הממשלה מוטעית ולא תביא ליישום הרעיון" אומר טל תפוחי, מנהל ייזום עסקים "גמלא הראל נדל"ן למגורים, ומוסיף כי עצירת תכניות הפיתוח באזור המרכז תגרום להיעדר היצע של התחלות בנייה וכפועל יוצא לעלייה חדה במחירי הנדל"ן באזור המרכז.
גם תפוחי מעריך כי עליית המחירים לא תגרום למעבר אוכלוסייה לאזור הפריפריה שכן פיזור אוכלוסין ועידוד מעבר פריפריה אמור להיות מיושם בדרך של עידוד ומשיכה מרצון של אוכלוסייה צעירה באמצעות בניית אזורי תעסוקה, יצירת תשתיות תחבורתיות שיחברו את המרכז עם הפריפריה ועידוד הפריפריה באמצעות מענקים והטבות במיסוי.

כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר
המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.
המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.
הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות
הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב.
הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.
במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.
מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.

הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית?
בנק ישראל צפוי הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית.
על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.
ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.
- מתי הריבית תתחיל לרדת?
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיא
לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע אחוז, רק בשביל לאותת
למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים מאד להתנהל בסביבת
ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".