הבורסה בשנחאי צללה 30%. האם היא תגרור את שאר הבורסות שוב?
הבורסה בשנחאי ממשיכה לאבד גובה, כשהבוקר היא השלימה ירידה של 30% מתחילת השנה וירידה של כ-51% מאז השיא בשנת 2015. אם הירידות בשבוע שעבר הגיעו על רקע עליית תשואות האג"ח בארה"ב והירידות בחודשים האחרונים מיוחסות בעיקר למלחמת הסחר עם ארה"ב, נראה כי הקרע עמוק הרבה יותר.
מדד שנחאי בשנה האחרונה
בשבוע שעבר פרסמה הוועדה המוניטרית את תחזית הצמיחה לסין, ארה"ב ושאר העולם. הכלכלה בסין, כך על פי הדו"ח, צפויה לגדול בכ-6.2% בשנה הבאה, מדובר בתחזית נמוכה יותר ביחס לתחזית צמיחה של 6.6% שניתנה לשנה הנוכחית, והאנליסטים לא מעודדים מהנתון בלשון המעטה. לדבריהם, הם אינם סומכים על נתוני התמ"ג הרשמיים בסין. לדברי האנליסט ליו צ'אנג מקפיטל אקונומיקס "לדעתנו הצמיחה כעת היא 5.5% ולא 6.7% כפי שפורסם, מה גם שלפי החישובים שלנו הצמיחה צפויה לרדת הרבה יותר בשנה הבאה".
בעוד שלסין היכולת לתמוך בכלכלה על ידי הורדת הריבית או הגדלת היקף הרכישות, אם כלכלת המדינה תמשיך להאט מעבר לצפוי, או במידה והמטבע המקומי ימשיך לאבד גובה, השווקים העולמיים עלולים להגיב לכך בפאניקה. לדבריו של צ'אנג, "אם המשקיעים יחששו מצניחה חדה בסין, דבר שאין סיבה שיקרה כרגע לדעתי, ייתכן מאוד שנראה מהלך דומה למה שראינו ב-2016". בינואר של אותה שנה, מדד ה-S&P 500 צנח כ-10.5%, בתיקון הראשון שלו מאז המשבר של 2008, כשהדלק העיקרי לירידה החדה היה חשש מפני צמיחה נמוכה בסין.
"השוורים בעולם מגיבים בשליליות לנתוני צמיחה חלשים בסין ממגוון סיבות, אך הסיבה העיקרית היא גודלו של השוק הסיני והעובדה שמדובר בכלכלה השניה בגודלה בעולם. אם היא צונחת, כך תצנח גם התחזית הגלובלית", כך לדבריו של לואיס לאו, מנכ"ל השקעות בקבוצת ברנדס השקעות.
ברקע לדברים, משרד האוצר האמריקני נמנע הבוקר מלהגדיר את סין כ"מניפולטורית מטבע", מונח בו לא השתמשו בארה"ב מאז 1994, למרות איומים של מספר ממשלות בארה"ב מאז. בדו"ח משרד האוצר האמריקני צוין כי לא נמצאו נתונים שאינם עומדים בקריטריונים של הגדרת ביצוע מניפולציה במטבע בינלאומי, אך שמרו על סין ברשימת המעקב הכוללת גם את גרמניה, יפן, שוויץ, קוריאה והודו.
סטיב מנוצ'ין, שר האוצר האמריקני אמר הבוקר: "משרד האוצר עובד בצורה נחרצת להבטיח סחר הוגן וחופשי בינינו לבין שותפותינו למסחר. הדאגה העיקרית שלנו היא חוסר השקיפות של סין בנוגע למטבע שלה והחולשה שלו בזמן האחרון. הדבר מציב בפנינו אתגרים גדולים כשזה נוגע לשמירה על מסחר הוגן ומאוזן. נמשיך לעקוב מקרוב אחר צעדיה של סין בנוגע למטבע המקומי שלה".
לאחרונה האשים נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, את סין בכך שהיא מחלישה את היואן המקומי בכוונה כדי לצמצם את הפגיעה מהמכסים אותם הוא הטיל על ייבוא ממוצרים מהמדינה. היואן נסחר כעת סביב 6.93 דולר, רמה שבה הוא נגע בפעם האחרונה באוגוסט, כשהוא יורד באופן הדרגתי מאז חודש יוני, תחילת ההסלמה במלחמת הסחר.
- 2.בא 18/10/2018 14:52הגב לתגובה זוכול הפסיכופתים העשירים קפצו על העגלה ,שם פועל עולה 100 דולר ,וזה כול הסיפור , העשירים בהיסטוריה רובם היו פסיכופתים וגם ילדיהם ,אין להם מצפון ,הם נולדים כאלה .
- 1.ככה יעשה למי שמתעסק עם מעצמת הענק ארה"ב (ל"ת)א 18/10/2018 13:23הגב לתגובה זו
- בא 18/10/2018 14:57הגב לתגובה זונגד האנושות שמשטר כזה קיים בעולם .
- שימבורסקי 19/10/2018 09:15עדיף לפרק את ההתנחלויות בשומרון.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
