טראמפ התעורר: הנה הציוץ מהיום על מלחמת הסחר מול סין
עם זאת, בשעה זו החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול סטריט נסחרים כעת בעליות של עד 0.9%. נזכיר כי בשבוע שעבר הורה טראמפ להטיל מכסים נוספים על מוצרים המיובאים מסין, בהיקף ייבוא של 100 מיליארד דולר בשנה. הממשל הסיני כמובן לא נותר חייב והטיל גם כן מכסים בהיקף של 50 מיליארד דולר. החשש ממלחמת סחר מהווה על פניו את הסיכון העיקרי לשוק. לצד זאת הבנקים המרכזיים בעולם ממשיכים לספק תמיכה בשווקים ומנגד הפד' האמריקאי מצמצם את המאזן. החל מהשבוע הבא תוכנית צמצום המאזן של הפד' צפויה לעלות הילוך כאשר הפד' צפוי לצמצם כ-30 מיליארד דולר מהמאזן בכל חודש.When a car is sent to the United States from China, there is a Tariff to be paid of 2 1/2%. When a car is sent to China from the United States, there is a Tariff to be paid of 25%. Does that sound like free or fair trade. No, it sounds like STUPID TRADE - going on for years!
— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) 9 באפריל 2018
- 10.חגיגות יום העצמאות.הכל נופל (ל"ת)טראמפ יפיל את הבורסה 09/04/2018 20:22הגב לתגובה זו
- 9.סמי 09/04/2018 16:05הגב לתגובה זולא מתרשם מהעליות הכיוון הפוך גוטה.. הכיוון למטה החכמים מעלים את המדד כדי למשוך קונים לסחורה
- 8.ללמוד 09/04/2018 14:38הגב לתגובה זושווה גידול בחוב של ארהב לסין איך ממומן גרעון מסחרי?( עודף ייבוא על ייצוא לסין). הגרעון הזה גורם לגידול עצום בחוב של ארהב ומגיע השנה ל21 טריליון דולר לדוגמא ב2000 החוב היה כ5.7 טריליון דולר. ארהב הופכת למשועבדת לסין בחובות החובות הללו פצצת זמן . הפד מתריע טראמפ מבצע אובמה שתק
- סין התרגלה לזיין את האמריקאים ולא תוותר על ההרגל בקלות (ל"ת)מאו טסה טונג 09/04/2018 15:43הגב לתגובה זו
- 7.איציק כהן 09/04/2018 14:01הגב לתגובה זוכי סך היבוא של הסינים הוא 131 מיליארד 50 100 זה בנוסף החשבון האישי של שיי
- לדעתי זה סביבות 400 מיליארד בשנה (ל"ת)סוחר 09/04/2018 14:21הגב לתגובה זו
- איזי 09/04/2018 16:00לרעת ארה"בהיבוא הסיני מארה"ב עומד על 131 מיליארד.
- 6.טראמפ איש מסחר ממולח והוא פשוט צודק (ל"ת)שמואל 09/04/2018 13:50הגב לתגובה זו
- 5.סטנלי פישר 09/04/2018 13:47הגב לתגובה זוונשיאים אימפוטנטים כגון אובאמה האגזוזן נהנו מהמשגל
- בא 09/04/2018 13:57הגב לתגובה זוהשחור .
- 4.אין רגע דל אצל האדם הזה (ל"ת)גל 09/04/2018 13:41הגב לתגובה זו
- בא 09/04/2018 13:55הגב לתגובה זוניהול חרא של הכלכלה . היו הרבה חרא נשיאים ב25 שנים האחרונות .
- 3.בא 09/04/2018 13:38הגב לתגובה זוזה שפותחים את האור ,הם בדיוק כמו גוקים ,וגם אותה סיבות להתנהגות שבאה אחכ . כמה גנים מקולקלים הרסו והורסים את האנושות .
- 2.אבל אתם חבר וחברה כבר 25 שנה ,ואתם לא הייתם הגבר. (ל"ת)בא 09/04/2018 13:35הגב לתגובה זו
- 1.מה הקשר בין הסינים לדינוזאורים ,בינתיים אין קשר . (ל"ת)בא 09/04/2018 13:33הגב לתגובה זו
פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.
טראמפ מחייךטראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.
